האם הוא האבא של כולם ? כמעט לכולם, לרדק.
חומר וחומרא -בתגובות למטה.
[ בנושא שלילת הבחירה -וצדקת העונש בפרשה ,ראה כאן
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=58446]
ארבעה אבות:
וכאן המקום להבהיר שבספרי הדקדוק כיום יש ארבע הגדרות ושורשים לאב :
1. אָב= אבא. 2 אָב = חודש. 3 אָב=אבה=רצה. 4 אֵב= אביב וגם איבי הנחל.
א.
והפשתה והשעורה אביב (ט,לא). לאביב מספר פירושים: ולא נטפל כעת בחודש האביב .ולא ב"אביב קלוי באש" , אלא במשמעותו כאן-המציינת מצב של הבשלת השעורה.
1), כבר ביכרה ועומדת בקשיה. עמדה באיביה, כמו איבי הנחל = עצי הנחל[הקנה שלה] , רשי ושפתי חכמים.
2,) "סרתן הוה בסירא" =בוסר -תחילת וראשית הצמיחה,כמו עודנו באיבו. כך ת, יונתן.
3,) סנהדרין ( יא) על ג' דברים מעברין את השנה מפני האביב וכו' וא"כ אביב ל' בישול הוא .
.
4.) באבע ביג,ד, כתב אביב כמו בכור -[b]ביכור [/b]כי הוא מגזרת אב ראשון לאשר הוא מוליד.
וכך גם ברשי "חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה, אביב לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות. (שמות כג טו).
5,) מעניין שבויקרא ג,יד, על אביב קלוי באש ת,יונתן אומר :אביב = מהבהב ! מהבהב קלי בנורא.( לשון נופל על לשון ?) שכן כדי לאכלו היו מהבהבין אותו באש.
6), ובחזקוני: בשלב זה השעורה נקראת אביב. חדש האביב - חדש ניסן נקרא חדש האביב על שם שהתבואות שנקראו אביב מתבשלות בו, והם שעורים, כדכתיב כי השעורה אביב. (דברים טז א).
7,) לרשר: אביב - , אביב נגזר משורש ״אבב״, הקרוב כנראה ל״אפף״: ״לשאוף בלהיטות לדבר־מה״ .... מכאן [b][u]״אֵב״[/u][/b] בצירה: גבעול [עיין שיר השירים ו, יא], השואב מזון מהאדמה ומעביר אותו לפירות. (שמות ט לא).
. .אבל בקדמונים רבו הדיונים בכך-
8.) והרדק ראה באיבי =פרי ,והוא מלשון ארמית :יש מפרשים "בְּאִבֵּי הנחל" (שיר השירים ו יא) הפרי, ושרשו אנב בלשון ארמי "וְאִנְבֵּהּ שגיא" (דניאל ד ט). וכן בתרגום בחסרון נון, תרגום פרי: אִיבָּא.
. .[הוא מציין גם לכולם שורש משותף "אביב על שם הקנה שהוא העץ. וקרוב אני לומר שענין זה מענין אב המצטרף אל הבן, ש'אב' משרש אבה ואלו שרשם אבב, ענינם אחד. כי העץ כמו האב המוליד הענפים והפרי]
. .ומנחם בן סרוק במחברת כתב - "אב מתחלק לששה פנים....והשישי. "למי אוי למי אבוי" (משלי כג כט), ענין עגום ואנינה..
9.
. .ואפשר שנדד גם ללשונות נוספים- במובן של פרח, השורש א־ב־ב קשור לפריחה ולבלוב. להשוואה פרח בלשונות שמיות – ובארמית: הבבא . כנל .
ובאמהרית:ʾאדיס אבבא, אבבה = פרח. אדיס אבבה = פרח חדש (אדיס =חדיש ?)
ולעיל ראינו שמפרשים שונים נזקקו למובנים שונים בהקשר לשורש שלו.
נ,ב - אבל חשוב לומר - שבשום מקום בתנך [b]לא נזכר[/b] "אביב" כשם של עונה מעונות השנה; אבל ע"כ בהזדמנות אחרת.
כאן יש הפנייה לספר השורשים של הרדק, ובו הפנייה גם למחברת מנחם.
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D ... 7%93%D7%A9