מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי יהודהא » ה' אוגוסט 11, 2022 10:34 pm

ואתחנן ושבת נחמו ישעיהו פרק מ.

שרשי מילים וניבים

1
א נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם.
לשורש נ,ח,ם יש יותר ממובן אחד: מלשון הרגעה ונחמה כמו כאן, אבל גם מלשון חרטה - חזר בו מדעתו, כך בפסוק : וינחם השם כי עשה את האדם..וכו גם הוא מאותו שרש נ,ח,מ.
ונראה שניתן לפרש כולם מלשון להשיב \לשוב אל הדעה או אל המצב הקודם , וכך נחמה שתשוב לו שלוות רוחו כמלפני הצרה.
וכן חרטה שישוב למצב שהיה לפני הפעולה והמצב הלא ראויים.

2
יב מִי- מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ, עֲפַר הָאָרֶץ; וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם.

יש לנו כאן מספר פעלים הקשורים למדידה: מדד, תכן , וכל, ושקל .
1) מדד- מובן, {בשעלו = באגרופו \ רגלו]. 2) תיכן = מניין , בפסוק - ותוכן לבנים תתנו. [ויא מלשון הכין\ תיקון].
3) ושקל - מובן,

4) וכל = שורש כ,ו,ל , פירושו מדד. ובקליר : ומדדת ושקלת וכלת ואמדת .. ומכאן המילים מכיל, כייל, ובעצם ביסודו גם המילה כלי= כיון שהוא מכיל , [ ומנחם פירש ש " כל " הוא שם של כלי].
ומה הקשר ל מכילתא ? יש אומרים - ומסתבר ,שמכונה כך על שם שיש בה דרושים על פסוקי התורה " במידות" מלשון מידה, מדידה. שהתורה נדרשת בהן, שכן בארמית איתכל = מדד ! בדומה לכך התרגום כאן על הפסוק אומר :" ועפרא דארעא במכילא איתכל".

3.
נחזור לפלס שכאן, לפי הפשט הוא כלי לשקילה - ולא למדידת שיפועים כהיום ,וכיום הוא גם נפרד ושונה מהמאזניים. ולכן היום משמעו הורחב ושונה .
אך יש האומרים שהפלס הוא המוט שעליו רשומים המספרים (רדק), ואז או שהוא מוט אנכי- כלי נפרד עם שנתות או כמשקל קפיץ. או שהוא חלק מהמאזניים - דהיינו המוט המאוזן שעליו השנתות, או שהוא מוט אנכי במאזניים והם הקנים המחזיקים את כפות המאזניים .

4.
וגם ניב שגוי לרדק ,ונכון לרשי : קול קורא במדבר= קול זעקה לריק. וכך גם לרסג ועוד.

אבל לפי טעמי המקרא לרדק והמצודות ולרוב המפרשים הכוונה היא :
" קול קורא \ במדבר פנו דרך. " וכך זה נראה מהתקבולת במבנה הפסוקים :
במדבר\ בערבה,
פנו \ישרו,
דרך \ מסילה,

( תפוצתו של הפתגם במובן הרגיל הוא בעיקר בגלל הנוצרים שמטעמם העדיפו את ההסבר המנוגד לפשט הרגיל,ואכמ"ל . וזאת כבר מימי תרגום השבעים דרך תרגום השומרוני והוולגטה ובתרגומיהם השתרשה הנוסחה של "קול קורא במדבר".

אך כנל - להבדיל גם בין מפרשינו ישנו מיעוט קטן המפרש כך מסיבות פרשניות תורניות – וקשה לתאמו עם טעמי המקרא. והיא נמצאת אף בתרגומים ליידיש מן המאה ה-16 וה-17 והמצויה גם ב"צאינה וראינה" ).

5.
לא בא' רבתי !
ובפרשתינו אותיות ע' ד' רבתי .שמע ישראל..אחד

ובוודאי שגנוזים בדבר טעמים רבים נסתרים. וכתב האבודרהם לענין שמע שנכתבת בה ע' גדולה וד' גדולה , שהואיל ואמירה זו היא עדות על מציאות ה' בעולם אנו מדגישים באופן זה את האותיות היוצרות את המילה עד – לשון עדות.

פירוש נוסף הוא שהסיבה לכך שהאות דל"ת רבתי כי דל"ת ורי"ש דומות מאוד בצורתן (ד/ר) . וכדי להדגיש כמו שמדגישים ע"י קול גדול כך גם אות גדולה שהוויה אלוקינו אחד,ואין אחר זולתו .

וכפי שכתב בעל הטורים : אחד ד' גדולה לומר לך...וגם שלא תטעה בר' . היינו שלא נטעה חלילה בין אחד לאחר.
ואנחנו מוצאים בדומה לכך -והפוך בשמות לד,יד . אות גדולה בפסוק "לא תשתחווה לאל אחר" ושם האות ר' גדולה - כדי לא לטעות בה באות ד'.
ובדומה לו הוא הביטוי : לא באלף רבתי באותה משמעות , שהיא לא ב א' במובן שלילי, ולא ב ו' במובן כינוי הגוף .

6.
[b][u] ויתעבר[/b] ה' בי למענכם וכו.[/u]
כאן המשמעות היא במובן של עֶבְרָה = כעס , [עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, בתהילים,] התמלא בכעס. והוא משורש ע,ב,ר,
אבל לשורש ע,ב,ר, יש מספר מילים בעלי משמעות שונה ומגווונת. אבל רובם קרובים במובנם
לשינוי :בזמן,במקום,בצד,בבעלות. או שינוי במצב :של איפוק או קיום החוק.

1 עָבַר - הלך מצד אחד למשנהו, ובתורה: כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.
2 עִבֵּר - ”שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; באיוב כא,י. ובחזל : שָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת.
3 עֵבֶר - בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם “ (יהושע כד, פסוק ב)
4 עָבָר - מחידושי התיבונים - לשון ימי הביניים. הזמן שלפני הנוכחי.”הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן",
5 עֲבֵרָה - (דברים יז,ב)..בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.“ (דברים יז, פסוק ב).-
6 וויתור/ מחילה - (עמוס ז, ח) לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ“
7 עֶבְרָה - כנל.
8 עֲבָרָה- שם עצם = מעבורת. וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ .. “ (שמואל ב׳ יט, יט)ובמצודת .......שם : ספינה שעוברים בה רוחב המים.

וכולם שורשם ע,ב,ר,

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוגוסט 12, 2022 8:09 am

יהודהא כתב: ( תפוצתו של הפתגם במובן הרגיל הוא בעיקר בגלל הנוצרים שמטעמם העדיפו את ההסבר המנוגד לפשט הרגיל,ואכמ"ל . וזאת כבר מימי תרגום השבעים דרך תרגום השומרוני והוולגטה ובתרגומיהם השתרשה הנוסחה של "קול קורא במדבר".

אך כנל - להבדיל גם בין מפרשינו ישנו מיעוט קטן המפרש כך מסיבות פרשניות תורניות – וקשה לתאמו עם טעמי המקרא. והיא נמצאת אף בתרגומים ליידיש מן המאה ה-16 וה-17 והמצויה גם ב"צאינה וראינה" ).

[


כך הוא, דהיינו הפיסוק "קול קורא במדבר", כבר בסדר העבודה הקדום "אז באין כל", כפי שכבר העיר המהדיר פרופ' יהלום
נערך לאחרונה על ידי בברכה המשולשת ב ש' אוגוסט 13, 2022 9:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי תוכן » ו' אוגוסט 12, 2022 1:36 pm

מכילתא הוא מלשון כלי שמכיל. וזה משום שהמגילות העתיקות היו מאוכסנות בכלי.

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי יהודהא » ו' אוגוסט 12, 2022 5:43 pm

תוכן כתב:מכילתא הוא מלשון כלי שמכיל. וזה משום שהמגילות העתיקות היו מאוכסנות בכלי.

----------
אשמח למקור.

א.
אכן בבית ראשון נהגו כך " ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים (ירמיהו לב, יד.)
. .לא בטוח שבבית שני עדיין המשיכו בכך. להוציא בגניזת סת" ם בכלי חרס מפני קדושתם היתירה. אבל בסתם אפילו ס"ת עטפו בבד ליופי ושמירה ושמום בדלוסקמי \אמתחת\ שק \נרתיק \קמטרא \ארגז כ"ז כמובא -גמרא ורשי במגילה כו ע"ב . והם לא השתמשו במילה כלי -אלא כנל.

" ותשמישי מצוה. דברים ששימשו בהן מצוה: דלוסקמי. כמו אמתחת ושק לשום בו [ספר]: תיק ונרתיק. חדא היא אלא שלשון תיק נופל על דבר ארוך ולשון נרתיק נופל על דבר קצר:"

" ..לחומשין. יש ספרים שהן עשויין כל חומש לבדו וכולן בגליון: זבילי. כמין דלוסקמי: קמטרא. ארגז שקורין אשקריניי''ו והרבה יש בתרגום של יונתן בן עוזיאל חבלים חבושים (יחזקאל כז) ארגזים אמליץ דזהוריתא בקמטרין וכן לאשר על המלתחה לדעל קמטרי' (מלכים ב י): וכן יש מטפחת ספרים לשמירה .

ב.
שכן בדכ מבארים כלהעוסקים בנושא ש "הוראת "מכילתא" בלשון ארמית כמו "מידה" בעברית תרגום "משורה" (דהי"ב ג' כ"ט) – "מכילתא". השם הושאל לכללים שבהם נדרשת התורה." וגם "משמעות המילה הארמית 'מכילתא' היא מידה, שיטה, במשמעות של חוק".
וגם "דרכי הלימוד נחלקו לשלש דרגות: הלכות - דהיינו משנה; מידות – מכילתא; ותלמוד. כאן

וכן מובא במדרש ויקרא רבה פרשה ג': 'טוב מלא כף נחת' טוב מי שהוא שונה הלכות ומידה ורגיל
ממי ששונה הלכות ומידה ותלמוד ואינו רגיל'. ופירש הערוך 'טוב מי ששונה משניות ומכילתות כלומר מדרשות כעין מכילתא ומרגילן בפיו'.

דהיינו שנקרא מכילתא במובן של מידה.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי תוכן » ו' אוגוסט 12, 2022 6:23 pm

מפירוש המילות אשר לי, ללא עריכה:

מכילתא: מדת הנפח בארמית נקרא מכילתא ראה ויקרא י"ט ל"ה לא תעשו עול במשפט במדה ובמשקל ובמשורה, פירש"י מדת הלח ומדת היבש, ותרגם אונקלוס לא תעבדון שקר בדין במשחתא במתקלא ובמכילתא. פירוש דמשח הוא מדת האורך [עיין סוכה פ"ג מ"ח, אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אפילו במשיחה כו' פירוש שהוא חבל. ובחבל מודדין את מדת האורך כדאמרינן בשמואל ב' ח' ב', וימדדם בחבל], במתקלא הוא המשקל ובמכילתא הוא נפח. ומכילתא פירושו נמי ספר, כגון מכילתא דרבי ישמעאל. ובשער כתב העת מכילתא, גליון א כסלו תש"פ הביאו קטע מתשובות הגאונים: 'כך פירוש מכילתא: הלכות ברורות שמקובצות מכל התלמוד ונעשית כמסכתא. שכשם שממידה אחת שלקמח אינו יוצא אלא שתות אחד שלסולת, שמכילתא שתות שלמידה היא, כך מכילתא'. (ואין הדברים מובנים, ואולי יש כאן טעות בהעתקה.) ועיין מתורגמן ערך כל ובערוך השלם ערך מכל הא' באריכות. ואפשר שעיקר שם מכילתא נאמר על הכלי ומשום שבעבר היו מניחים ספריהם בכלים כדאמרינן בירמיהו ל"ב י"ד, כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים, על כן נקראו גם הספרים מכילתא. ויש לציין שגם בלועזית [כגון באנגלית ואיטלקית] מילת Volume פירושו גם כרך של ספר, וגם מידת הנפח [ובלשון מושאל גם שאר מדות כגון Volume of noise]. מיהו ראיתי חכמי הגוים מבארים התפתחות פירוש תיבת Volume באופן אחר. ויש לציין עוד לתיבת מדה שיש לו ב' פירושים, מדת האורך או הרוחב, וגם מדה כנגד מדה. וגם באנגלית יש בדומה לזה שמילת measure פירושו מדה, ולמשל, tape-measure, וכן פירושו, מדה כנגד מדה, measure for measure. ועיין במכילתא עם פירוש מאיר עין במבוא פ"ה שהאריך בפירוש תיבת מכילתא. ועיין עוד ברמב"ן שמות כ"ה כ"ט ומה שהשיג על רש"י. והנה גם ביוונית מצאנו דבר זה שהרי,
The Torah is also called the Pentateuch from the Greek Πεντάτευχος from πεντα- penta- [five] and τεῦχος teuchos [tool, vessel, book], thus vessels indicated books in Greek as well, According to the Catholic Encyclopedia, the Greek name pentateuchos, occurs for the first time about A.D. 150-75 in the letter to Flora by the Valentinian Ptolemy, which is roughly towards the end of the Tannaim. (According to Roberts, Colin H.; Skeat, T. C. (1983), The Birth of the Codex, London: Oxford University Press, The spread of the codex (bound book rather than a scroll) is often associated with the rise of Christianity, which adopted the format for the Bible early on. First described by the 1st-century AD Roman poet Martial, who praised its convenient use, the codex achieved numerical parity with the scroll around AD 300, and had completely replaced it throughout the now Christianised Greco-Roman world by the 6th century. Thus, between the first and sixth centuries there was a need for the common man to differentiate between a book written as a scroll or a book written as a codex. However, this has nothing to do with the fact that a book was called a vessel.)

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ש' אוגוסט 13, 2022 9:30 pm

בזמן חז"ל לא כתבו תורה שבע"פ, ובוודאי לא את המכילתא

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי יהודהא » ש' אוגוסט 13, 2022 10:12 pm

בברכה המשולשת כתב:
יהודהא כתב: ( תפוצתו של הפתגם במובן הרגיל הוא בעיקר בגלל הנוצרים שמטעמם העדיפו את ההסבר המנוגד לפשט הרגיל,ואכמ"לקשה לתאמו עם טעמי המקרא. ו...

[


כך הוא, דהיינו הפיסוק "קול קורא במדבר", כבר בסדר העבודה הקדום "אז באין כל", כפי שכבר העיר המהדיר פרופ' יהלום

-------------------
כנ"ל יש מפרשים ובהם רשי -הקוראים כמו הפייטן . ואפשר שקביעתן משמעותית יותר מהפייטן הקדום שכן בפיוט יש במודע משחקי מילים כדי להתאימם רעיון.

אבל באם נחזור לנביא עצמו הרי במצודות: קול קורא – כאלו קול מכריז ואומר: פנו במדבר דרך ה' להשיב בו בני הגולה
וגם המלבי"ם עורך הקבלה בין מדבר /לערבה, ובין דרך /למסילה.
והרד"ק: קול קורא – כאלו קול קורא. וטעם פנו, ישרו – כי ימצאו במדבר ובערבה דרך סלולה כאלו פנו וישרו אותה להם בני אדם.
ר' יוסף כספי: במדבר - אין טעמו שהקול הקורא היה שוכן במדבר , אבל היה בשמים , ...
ורק רש"י כותב שרוח הקודש קורא במדבר .

נ,ב
איני יודע מתי חובר הפיוט הקדום הנל - אבל הפסוק שובש כבר בתרגום המקרא ללטינית: vox clamantis in deserto, ומכאן התגלגל לשפות שונות ונקלט בעברית בהוראתו החדשה- ואיני יודע בדיוק מתי זה אירע. ומ"מ ישכח על ההפנייה המעשירה.

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי יהודהא » ש' אוגוסט 13, 2022 10:53 pm

תוכן כתב:מפירוש המילות אשר לי, ללא עריכה:

מכילתא: מדת הנפח בארמית נקרא מכילתא ראה ויקרא י"ט ל"ה לא תעשו עול במשפט במדה ובמשקל ובמשורה, פירש"י מדת הלח ומדת היבש, ותרגם אונקלוס לא תעבדון שקר ....o differentiate between a book written as a scroll or a book written as a codex. However, this has nothing to do with the fact that a book was called a vessel.)

-----------------------
איני שולל הסברים נוספים. אבל כנל בספרות העוסקת בכך מציינים שהוא על שם המדרשים בספר שנלמדים בי"ג מידות.
וגם בערוך עצמו משמע שהוא על לשון מדות הנלמדות כפי המדרש שהובא לעיל: בויקרא רבה פרשה ג': 'טוב מלא כף נחת' טוב מי שהוא שונה הלכות ומידה ורגיל ממי ששונה הלכות ומידה ותלמוד ואינו רגיל'. ופירש הערוך 'טוב מי ששונה משניות ומכילתות כלומר מדרשות כעין מכילתא ומרגילן בפיו'.
תודה

תלמיד-חכמים
הודעות: 360
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

Re: מה מכילה המכילתא. מה "עבר" עליו. לא בא' רבתי. ואתחנן +נחמו

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » ש' אוגוסט 13, 2022 11:48 pm

גטין סז, א:
וכן אמר ר"ש לתלמידיו בניי שנו מדותי שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע.
וברש"י שם פירש מידותיו מלשון תורתו, ומשניותיו.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 55 אורחים