א.
פרשת השמיטה -פרשת ראה.
ולמה יקרא לה "פרשת השמיטה" ? לא רק בגלל שיש בה מקראות רבות ודיני שמיטה רבים ישנים וגם חדשים כמו שמיטת כספים . אלא גם מבחינה לשונית יש בה [ואין באחרים] "שנת שמיטה " [עוד פעם בדברים לא] "תעשה שמיטה".
ו"דבר השמיטה". ופעם רביעית -" כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽשם".
בכלל המילה "שמיטה " ככתבה נמצאת רק חמישה פעמים בתנך וכולם בחומש בדברים, וארבעה מהם בפרשתינו - ראה.
והכתובים מוכיחים עליה - ועל כינויה הנוסף לה.
ב
משה \ישה \תשה .
בשורש נ,ש,ה, יש מספר מובנים כמו : שכח/החסיר"כי נשני אלוקים". וגם הזיז /קפץ, גיד הנשה. אבל גם נשה= תבע [חוב] "אשר ישה ברעהו" (דברים טו,ב,)
ומה פירוש" כל בעל משה" באונקלוס כל גבר מרי רשו = בעל חוב. וביונתן תירגם כל בר נש מרי מזופתא = בעל הלוואה.
וזה המובן העיקרי בשימוש הנפוץ כיום : נושים וחייבים וכו.
ג.
אל תקפוץ ..
בפרשתינו "ולא תקפוץ את ידך" , אז לא. בתורה קפיצה אינה דילוג ממקום מקום . אלא במובן של כיווץ וסגירה. וכך למשל "
וכל עוולה קפצה פיה" תהילים קז, מב, ובסה"כ שישה פעמים במובן זה בתנך. נכון בכתובים יש פעם אחת במובן קפיצה =דילוג "מדלג מקפץ על הגבעות בשה"ש ב,ח, ובלשון חזל רבים מאוד במובן שנדיר בתנך. והיום מובן זה של שינוי מקום בדילוג - הוא העיקרי.
** שימו לב למילים שקרובים באותיותיהם ןמובנם קרוב : קפץ -כיווץ- קיבץ- קימץ.
ד.
"תעביטנו" כמה ? "די מחסורו".
עבוט מופיע בתנך תשעה פעמים כולם בחומש דברים שמונה מהם בפרשתינו בעניין השמיטה. [ ודומים ולא זהים לו, ביואל במובן של "יעבטון" = יעוותון. ומעין זה "עבטיט" = טיט עבה בחבקוק.לפי רשי].
ולהרחבה בנושא והאם יש קשר בין העבוט לעביט ראו בקישור שבו הביאו מקורות רבים וישכח לכותבים שם.
וגם כאן יש שמצאו קירבה ודמיון בין עבוט - לעבות = עבותות =חבלים. שכן המשכון קושר את החייב בכבלי המשכון אל המלווה.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 81#p506947
ה.
נוגש -והתנגשות.
" לא יגוש את רעהו..את הנכרי תיגוש ".
את הנוגשים הלוחצים והדוחקים מכירים אנו ממצרים. אבל גם בפרשתינו התורה מזהירה לא ליגוש את החוב בשמיטה.
שכן מי שניגש/מתקרב מידי הוא הופך לדוחק, ואם זה עוד יותר הרי זוהי כבר "התנגשות" . ולצערינו בעקבות תאונות הדרכים הרבות מילה זו נפוצה מאוד לרעה.
אז ה"יגוש" נשרה מהשפה המדוברת. "ופריעת" חוב מלשון חזל תפס את מקומו. ואת פירסומו הרב קנה לו בגלל ה"מי שפרע" .