מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ראוי היה לראה שתכונה: פרשת השמיטה . וגם קפיצות והתנגשויות. וארבעה פירושים למסת ולגד.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1317
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

ראוי היה לראה שתכונה: פרשת השמיטה . וגם קפיצות והתנגשויות. וארבעה פירושים למסת ולגד.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' אוגוסט 26, 2022 1:43 am

א.
פרשת השמיטה
-פרשת ראה.
ולמה יקרא לה "פרשת השמיטה" ? לא רק בגלל שיש בה מקראות רבות ודיני שמיטה רבים ישנים וגם חדשים כמו שמיטת כספים . אלא גם מבחינה לשונית יש בה [ואין באחרים] "שנת שמיטה " [עוד פעם בדברים לא] "תעשה שמיטה".
ו"דבר השמיטה". ופעם רביעית -" כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽשם".
בכלל המילה "שמיטה " ככתבה נמצאת רק חמישה פעמים בתנך וכולם בחומש בדברים, וארבעה מהם בפרשתינו - ראה.
והכתובים מוכיחים עליה - ועל כינויה הנוסף לה.

ב
משה \ישה \תשה .

בשורש נ,ש,ה, יש מספר מובנים כמו : שכח/החסיר"כי נשני אלוקים". וגם הזיז /קפץ, גיד הנשה. אבל גם נשה= תבע [חוב] "אשר ישה ברעהו" (דברים טו,ב,)
ומה פירוש" כל בעל משה" באונקלוס כל גבר מרי רשו = בעל חוב. וביונתן תירגם כל בר נש מרי מזופתא = בעל הלוואה.
וזה המובן העיקרי בשימוש הנפוץ כיום : נושים וחייבים וכו.

ג.
אל תקפוץ ..

בפרשתינו "ולא תקפוץ את ידך" , אז לא. בתורה קפיצה אינה דילוג ממקום מקום . אלא במובן של כיווץ וסגירה. וכך למשל "
וכל עוולה קפצה פיה" תהילים קז, מב, ובסה"כ שישה פעמים במובן זה בתנך. נכון בכתובים יש פעם אחת במובן קפיצה =דילוג "מדלג מקפץ על הגבעות בשה"ש ב,ח, ובלשון חזל רבים מאוד במובן שנדיר בתנך. והיום מובן זה של שינוי מקום בדילוג - הוא העיקרי.
** שימו לב למילים שקרובים באותיותיהם ןמובנם קרוב : קפץ -כיווץ- קיבץ- קימץ.

ד.
"תעביטנו"
כמה ? "די מחסורו".
עבוט מופיע בתנך תשעה פעמים כולם בחומש דברים שמונה מהם בפרשתינו בעניין השמיטה. [ ודומים ולא זהים לו, ביואל במובן של "יעבטון" = יעוותון. ומעין זה "עבטיט" = טיט עבה בחבקוק.לפי רשי].
ולהרחבה בנושא והאם יש קשר בין העבוט לעביט ראו בקישור שבו הביאו מקורות רבים וישכח לכותבים שם.
וגם כאן יש שמצאו קירבה ודמיון בין עבוט - לעבות = עבותות =חבלים. שכן המשכון קושר את החייב בכבלי המשכון אל המלווה.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 81#p506947

ה.
נוגש -והתנגשות.

" לא יגוש את רעהו..את הנכרי תיגוש ".
את הנוגשים הלוחצים והדוחקים מכירים אנו ממצרים. אבל גם בפרשתינו התורה מזהירה לא ליגוש את החוב בשמיטה.
שכן מי שניגש/מתקרב מידי הוא הופך לדוחק, ואם זה עוד יותר הרי זוהי כבר "התנגשות" . ולצערינו בעקבות תאונות הדרכים הרבות מילה זו נפוצה מאוד לרעה.
אז ה"יגוש" נשרה מהשפה המדוברת. "ופריעת" חוב מלשון חזל תפס את מקומו. ואת פירסומו הרב קנה לו בגלל ה"מי שפרע" .
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב א' נובמבר 26, 2023 9:53 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1317
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: ראוי היה לראה שתכונה: פרשת השמיטה . וגם קפיצות והתנגשויות.

הודעהעל ידי יהודהא » א' אוגוסט 28, 2022 2:24 pm

הרחבה.

א.
יש להוסיף את המילה "חרמש " המוזכרת בתורה רק פעמיים :
בדברים טז, ט ב-רשת ראה
.שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃
ובדברים כג, כו
.כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃

על פירוש המילה חרמש הרי כנראה שבתורה אין מובנה כהיום =מגל בעל ידית ארוכה וכו. שכן לפי הידוע כלי זה בצורתו הנוכחית הגיע לארץ הרבה אחרי תקופת התנך. אלא נראה שהוא שם נוסף למגל הקצר .
ויש שמצאו [ייבין] במילה חרמש - את הקירבה למילה חלמיש. ולדעתם אפשר שהכוונה למגל שלהבו נעשוה מאבן קשה = חלמיש. הרעיון נחמד - ואין לו הוכחה.
אגב השימוש בביטוי "חרמש הירח" אינו מהמקורות - אלא מאוחר יותר, כביטוי ספרותי שנקלט ושמיש.

ב.
גד גדוד יגודנו
...
בפסוק זה יש לנו 2/4 מהמשמעויות של גד: גדוד = התקבצות . וגם יגוד = יחתוך . כך בבראשית בר בחיי "והוא יכריתם". ובספורנו " שיגוד ויכרות. [ מובן נוסף = בגד -מזל. ועוד אחד שם של צמח "כזרע גד".].

ומהתורה כאן למדנו שני דברים :לא לשרוט =תתגודדו. וגם לא לעשות = גדודים גדודים.

הלימוד הראשון הוא מהפשט וההקשר ללא לעשות קרחה וכו. ואילו הלימוד של איסור לעשות כיתות כיתות הוא מהדקדוק -
" ויש אחרונים שביארו, שאיסור גדידה ושריטה צריך היה להיאמר בלשון לא תגודדו, שהוא בנין קל, שגדידה ושריטה הם דבר שעושה האדם בעצמו,
ומזה שנאמר לא תתגודדו בבנין התפעל, למדו חכמים שאסור אף להיעשות אגודות-אגודות, שהוא דבר הנעשה ממילא (גור אריה דברים יד א; תוספות יום טוב יבמות א ד; עמק הנצי"ב דברים צו).[מיקרופדיה].

וממנו השתלשל הפועל המציין קטיפת תמרים - "תמרים לגדוד" [ב"מ לא].

ג.
"מסת נדבת ידך " טז י.

זו כבר מילה יחידאת בתנך - ומשום כך גם זכתה 4 פירושים :
1. לרשי מלשון - די - שכך הבין בתרגום. ובמפרשי רשי הוא משורש "מסס".
2. אב"ע מלשון ומשורש נס = הרים תרומה / נדבה לשם (נסה עלינו אור פניך). וכאילו כתוב ,מנסת" אלא שהנון נשמטה כאן.
3 לכו"ק - מלשון נמס. שכן כל דבר ש נמס מתפשט יוצא מתחומו וזולג החוצה לאחרים. וזהו מסת נדבת ידך = רכושך "הנמס " הנוזל מידך לזולתך. והאות מ' מהשורש.
4 .בחזל משמע מלשון מס. בחגיגה , דף ח' - ע"א.

'ועשית חג שבועות לה' אלוקיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך ה' אלוקיך' - מסת הוא
לשון חולין לשון מס שצריך להביא חובתו מן החולין. " מאי משמע דהאי מסת לישנא דחולין הוא דכתיב (אסתר י, א) וישם המלך אחשורוש מס על הארץ:".

ויש כמובן את בעיית "הקץ" והרבזמניות שלו - ועליו אי"ה בהזדמנות.

יהודהא
הודעות: 1317
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: ראוי היה לראה שתכונה: פרשת השמיטה . וגם קפיצות והתנגשויות. וארבעה פירושים למסת ולגד.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' אוגוסט 10, 2023 1:01 am

המשך לנושא זה בקישור הבא.

שָׁקְעָה חַמָּה - אין דבר כזה בתנך.
posting.php?mode=post&f=46


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 97 אורחים