א. סבלנות!
[בלי שמות בשמות - בתגובה שלישית.]
מקור ותרגום.
משפט א':"גילינו סובלנות, סבלנו, וסבלנו, בסבלנות, עד לקצה הסיבולת,
ותוגמלנו בסיבלונות, וסיבולת".
משפט ב': "כיבדנו את המציק,סחבנו, וסבלנו באורך רוח, עד קצה היכולת, ותוגמלנו במתנות, וסעודה.
ב. ההסבר לנל- סֵבֶל\ סַבָּל.
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" וגו' (שמות ב, יא). כאן בשני המובנים יחד , סַבָּלות - הגורם לסֵבֶל .
ובמובן משא כבד , "ממנו סבל, הסירותי מסבל שכמו", תהילים פא ,ז.
וגם באונקלוס בסבלותם - בפולחניהון = עבודתם, היינו עבודה [משא].
כן וכתוב גם "נושא בַּסֵּבֶל" (נחמיה ד, יא),
שהרי סֵבֶל\ היה במקורו ובמובנו הראשוני - המשא הכבד =סַבָּל.
אבל יש גם בתנך – סֵבֶל= ייסורים. באיכה "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ" (איכה ה, ז). וכיום מובן שני זה, הפך להיות העיקרי .
ג.
סַבְלָנוּת.
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד" (במדבר יא, ג) מפרש רש"י: "ענו – שפל וסבלן". סבלן הוא בעל יכולת לסבול, לשאת פגיעות.
ומכאן נעשתה הסבלנות למובן של אורך רוח, היכולת לסבול דברים באיפוק ולחכות. את סבלן וסַבְלָנוּת במובן זה מוצאים אנו כבר לפני כאלף שנים.
וסובלנות
למילים הדומות: סבלנות וסובלנות משמעויות קרובות אך לא זהות: וסובלנות התחדשה בעברית ימינו. סוֹבְלָנוּת – הכרה בקיומן ובזכות קיומן של דעות אחרות [כיום נעשה בה שימוש מופרז, מושחת ומכוער].
ד.
ויש בחזל "סיבולת " שהיא סעודה.
בחזל - ארוחה משותפת עבור "בני חבורה שהיה ידיו של אחד מהן יפות, רשאין לומר טול חלקך וצא. ולא עוד אלא אפילו חמשה ועשו סיבולת רשאין לומר לו טול חלקך וצא. .. אלא אפילו סיבולת נמי דצוותא בעלמא הוא רשאין לומר לו טול חלקך וצא.
פסחים פט, ב.
ויש בחזל סִבְלוֹנוֹת -
שהן מתנות שהחתן שולח ומעניק לצד הכלה.
"השולח סיבלונות לבית חמיו. שילח שם במאה מנה ואכל שם סעודות חתן. אפילו בדינר. אינן ניגבין. לא אכל שם סעודת חתן. הרי אילו ניגבים. שילח סיבלונות מרובים כדי שיבואו עמה לבית בעלה. הרי אילו ניגבין. סיבלונות ממועטין כדי שתישתמש בהן והיא בבית אביה. אינן ניגבין.
(בבא בתרא י, ה).
ה. לא פעיל
בנוסף למובנים השונים: משא, סבל, סבלנות, ,מתנה. משורש ס,ב,ל
חודשו כיום משמעויות נוספות : נסבל [ ניתן להבליג].
סביל -[ בדקדוק] בניינים ופעלים. סביל- מקבל הפעולה ,לעומת פעיל –עושה הפעולה
ו.
אדריכל, מחשבים ואסטרונומיה.
"ותוכן לבנים תתנו", שמות ה,ח.
תוכן. מתכונת.מתכנת.תכונה.אסטרונומיה,מתכונים.
ןמוצאים זאת גם במשמעות של - תוך או מן הכנה.
משורש ת,כ,ן, תֹכֶן, במובן מידה כמות\מכסה ,תכנית,תוך , או מן הכנה.
וכנל - "ותוכן לבנים תתנו", שמות ה,ח.
ז.מה התוכנית ?
* וגם תכנית - מילה שמופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים בספר יחזקאל. ושם המובן קשור- להכין (הכנה) ותכן . "ומדדו את תכנית" [מידות \ הבית] יחזקאל מג,י.
* וי"א שהכוונה : "תוכנית" = שרטוט סכמטי של דגם, המתאר כיצד עליו להיבנות.
* או מערך סדור של פעולות, אשר הוצאתן לפועל תביא למטרה הרצויה. כמו בפסוק "אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי.“ (יחזקאל כח, פסוק יב). דגם כללי של מבנה או דבר אחר החוזר על עצמו. כך גם ב- ”וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ ..“ (שמות ל, פסוק לז).
ח.
תכונה אסטרונומיה.
בלשון ימי הביניים - מדע החוקר את תנועתם, וחוקיהם של גרמי השמים, והיקום בכלל.
”וְכַאֲשֶׁר תַּרְחִיק הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהָאָרֶץ כַּדּוּרִית, וְשֶׁהִיא חֵלֶק אֶחָד מִמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ מֵעִגּוּל הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּמוֹפְתֵי הַתְּכוּנָה.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק מט).
וכנוי זה נובע - כנגזרת מהמילה "תִּכֵּן" בפסוק ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן“ (ישעיהו מ, פסוק יב).
ט.מחשבים - ובישולים
* ואוו, המחשב השולט כיום בכל חיינו , הציף את השפה עם שלל מילים שמקורם ב: ת,כ,נ, מתכנת , תיכנות..וכו והם בשימוש רב ועצום.
הוא שייך לעברית החדשה . והשורש תנייני שנגזר מהמילה המקראית תָּכְנִית ששורשה ת־כ־ן. והמובן במחשבים הוא : כתיבת אלגוריתמים למחשב.
* מתכונים לבישול
רשימת הרְכיבים וההוראות להכנת מאכל (בלועזית: רֵצֵפְּט)
מרשם המתאר את היחסים של מרכיבי תרכובת ואת דרך הכנתה (בלועזית: פוֹרְמוּלָה).
נו נו- השימוש במובן זה יכול להתחרות עם השימוש במובן מחשבים, ויעידו על כך ספרי הבישול הרבים מאוד.
י
התוכן של התכונות.
מאפיין של אדם או של דבר המלמד על טיבו וסגולותיו הפנימיים או החיצוניים, הנסתרים או הגלויים.
גם זה מקורו מהמילה תֹּכֶן. מלשון המקרא, אך משמעות המילה במקרא שונה מהמשמעויות אשר בשימוש כיום. למשל בפסוק ”צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו“
(יחזקאל מג, פסוק יא).
עם\בלי תוכן
מובנים מחודשים. משורש ת,כ,נ. תוכן חיובי\ שלילי. אדם עם תוכן= כתכונה ערכית.
ויש גם תוכן\ תכנים של הספר ההרצאה מלשון תוך \ תכנית.
יא.
ומה משותף למשפטים הבאים בפרשתינו ?
* ותחמרה בחימר,
* ללבון הלבנים.
* לקושש קש.
האבע בפסוק ה,ז אומר כאו " ללבון - מגזירת לבנה".
ובדרכו נאמר: ותחמרה - מגזירת חימר. ו לקושש - מגזירת קש.
ובמילים פשוטות הפעלים הנל גזורים משמות עצם.
ורבים כאלה קיימים פעלים שנגזרו משמות עצם או תואר :והיה בענני - ענן בבראשית. תשבתו - שבתכם בויקרא. והעם מחללים- בחליל במלכים א. ובשפה המחודשת יש כאלה רבים מאוד.