מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

החמיץ וחזר לסורו! ורבים השְׁאֵרים לש,א,ר ? בא.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1203
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

החמיץ וחזר לסורו! ורבים השְׁאֵרים לש,א,ר ? בא.

הודעהעל ידי יהודהא » א' ינואר 29, 2023 1:26 am

החמיץ -וחזר לסורו .

. .בביטוי זה שתי מילים מהפרשה הקשורות למעשה אפיית הלחם\ מצה, וגם לשינויי התנהגות (רעה).
ומה הקשר?

א.
בעניין החמיץ ניתן לקצר , שכן כבר חזל וברשי כאן המילה קיבלה משמעויות נוספת :
* "מצווה הבאה לידך - אל תחמיצנה".
* גורם למאכל שיהיה חמוץ או חָמֵץ .
* מפסיד דבר - בגלל איחור וכדומה.

* מחטיא - הַחטָאה (של מטרה), החמצה (של הזדמנות)
* חמיצות הלב , אכזבה - כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָן" (תהלים עג, כא).

* כאן – קודם שהחמיץ, כאן – לאחר שהחמיץ" (ראש השנה, ג', ע"ב). היין \ האדם.
* "מכף מעוול וחומץ", תהילים עא= חומץ \ חומס =גזלן.
* "מאדום חמוץ בגדים", ישעיה סג. צבוע \\צבע [אדום] , רדק.
ויש עוד.

ב.
חזר לסורו. על סוֹר- ושְׂאוֹר.

בפרשת בא -

* (שמות יב טו): "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ, אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם; כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ,.
* (שמות יב יט): "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת , .
* (שמות יג ז): "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ".

[u]שאור נזכר בתנ"ך חמש פעמים
.מהם שלושה בבא - בקשר לאיסור אכילת חמץ בפסח:
ויש אומרים, שהיא משורש [b]'שׁאר
', משום שזוהי השארית הנשארת מן הבצק , שמשתמשים בה כדי לחמץ בצק אחר."
אבל גם לשאור יש שמצאו משמעויות נוספות, וכאן הדברים קשים יותר שכן לשרשו ומוצאו מספר אפשרויות .


ג.
חזר לסורו

. .על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', . מקורו של הביטוי בחז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך לגבי שרשו ומה משמעו המילולי - נחלקו הדעות:

ובירמיהו ב, כא
וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שֹׂרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נׇכְרִיָּֽה׃
לרוב המפרשים שרשו ס,ו,ר. מלשון הסרה. ושינוי.

במצודות: - מלשון הסרה והפלה.= להסיר.
ובמלבים: "סורי הגפן", שמלת סר בא גם על הקלקול, סרת טעם (משלי י"א), סר סבאם (הושע ד'). = הסתלק.
וברד"ק כמו הבדים[הענפים] הרעים שמסירים אותם = להסיר.

ד.
סר \ סרו. שינוי כיוון

1. סר -פָּנָה, הָלַךְ לְכִוּוּן־; וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת;
וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול.
נִכְנַס, בָּא.ו ”וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ ..בראשית.

2. כָּעוּס וּמְדֻכָּא.)
”וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל-בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי“ (מלכים א׳ כא, פסוק ד).
וגם כאן ניתן לפרש במובו להסיר- "שסרה ממנו רוחו הטובה".

אבל יש שמניחים שסורי הגפן הוא מלשון - סורר. וסורר י"א שגם הוא שרשו ס,ו,ר. = הסרה.
3. מרד פרק עול.
”פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב (ישעיהו סה, פסוק ב).
”דרכי סורר ויפשחני“ (איכה ג, פסוק יא). שורש ס,ר,ר\ ס,ר.

ה.
הביטוי 'חזר לסורו' משמש אצל חז"ל בעיקר בהקשרים שליליים שבהם המצב ההתחלתי שחוזרים אליו הוא מצב רע. כך נתפרש לימים הביטוי במשמע 'שב להתנהגותו הקלוקלת'.
(ובבא מציעא נט:) הזהירה תורה בל"ו מקומות.. בגר מפני שסורו רע ".

לחיוב
אמר ר' יהושע בן לוי גדול הוא השלום, שהשלום לארץ כשאור לעיסה. אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ היתה החרב והחיה משכלת את הארץ" (דרך ארץ זוטא). פחות.

לשלילה

"רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך. ומי מעכב ? השאור שבעיסה".


ו.
חזר לשאורו - לסורו - למקורו.
ויש מהחדשים שאומרים ש"סורו" מגיע משאור בחילופי ש\ס בארמית. שכן במובן 'חזר לשְׂאוֹרוֹ', כלומר 'חזר למקורו, למצבו הראשוני'. ומוצאים אנו שימוש במטבע לשון זו בחזל. וגם בפיוטים:

בתלמוד הירושלמי מצוי הכתיב "חזר לסיאורו" (עבודה זרה ב:ב, מא ע"א), ובמכילתא דרבי ישמעאל מוצאים "לפי שסיאורו רע" (נזיקין, פרשה יח. לחלק מהגירסאות).

וגם בלשון הפיוט השתמשו עדיין במילה שְאוֹר (או סאור או סור) לציון שורש ויסוד. למשל: "גם ברוב טוב ניהגתים מאז תחילה [b]לעיקר שאורם[/u][/b]" (שמואל בר' הושענא, יוצר לשבת בראשית); "ממחצבת צורם [u]מולדת שאורם" (משולם בר' קלונימוס, קרובה לשחרית ליום הכיפורים").

בדומה לכך פירש ר' יוסף נחמיאש בן המאה הארבע עשרה את דברי הנביא "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" (ירמיהו ב, כא) – "ואולי הוא מלשון רז"ל חזר לסורו פירוש נטיעתו, ר"ל [רוצה לומר] שרשו רע". כמו בהשאלה 'שאור שבעיסה' הוא יסוד ושורש [הרע].

ז.
דהיינו - אפשר שצורתו המקורית של הביטוי הייתה 'חזר לשְׂאוֹרוֹ' כנ"ל , כלומר 'חזר למקורו, למצבו הראשוני'.
סוֹר = סְאוֹר, שְׂאוֹר, חמֵץ, תכוּנת יסוד - פגוּם ביסודו, מעיקרו.

ובהמשך היו חילופי ש\ס כבמקרים רבים אחרים. וחזר לשאורו הפך לחזר לסורו ? אולי ? !
וראיתי ציטוט שסורו "לדעת הערוך הוא כמו שׂאוֹר שנכתב גם סאור, גם שיאור וסיאור. והוא כנוי ליצר הרע המחמיץ את האדם ומקלקלו.[ויש לעיין ולאמת - בפנים ] .

ח.
ובמילון ספיר
סוֹר, סוּר [ש"ע; ז'; סוּר-, סוּרו] <סור>
1. [תמ] הֶרגֵלים רָעים;
2. [תמ] (בּהשאלה) תַמצית, מָקור, עיקָר, תכוּנה יסודית;
3. [תמ] חָמֵץ, שׂאור - סוּרו רע יסודו רָע, פָּגוּם מֵעיקָרו; חוזֵר לסוּרו שָב להֶרגֵלָיו הרָעים, כּפי שֶהָיָה בּתחילָתו.

ט.
נ,ב
1. האם יש קשר בין המילים : סורר ושררה. והסורר הוא מי שסר מהשררה. שאינו מקבל עליו שררה, פורק עול ?
2. ומה המקור לכך שבלשונות אירופה: ("sauer" ;"sur" : סָ-וֶור) - מותסס, חמוץ.
שְׂאוֹר - המכונה לעיתים גם מחמצת, ובאנגלית – sourdough .

י.
כמה שארים יש לשאר = כמה קרובים\דומים יש לש,א,ר.
1. שְׁאֵר :
א.מזון - אִם-אַחֶרֶת, יִקַּח-לוֹ--שְׁאֵרָהּ כסותה ועונתה ... שמות כא.
ב.קרוב משפחה - .וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב...
ג. בשר - לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ ..

בשמות כ"א קריבות בשר. והאבע מקשר ביניהם: וז"ל ..."שארה - מזונותיה; ומצאנו "משארתך" (דב' כח , ה) - והנה הלחם. גם יש שאֵר - בשר: "וימטר עליהם כעפר שאר" (תה' עח , כז).
ויתכן להיות זה כן: מה שיחַיה בשרה".
דהיינו - המזון הוא המעמיד את גופה ובשרה ( וקושר לכאן גם משארתך) .

2. שָׁאַר =נשאר \ הנותרים. וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן.., שמואל א.| בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ...אסתר ט.
3. שְׂאֹר = מחמצת כנל.
4. בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ: (דברים כח. ה) לרשבם :רשב"ם: ומשארתך - הוא כלי שנותנין בו את הבצק.
5.וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֘ צְפַרְדְּעִים֒ ..וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ: (שמות ז, כח) באבע-ובמשארותיך - מקום הלישה.[בצק].

תשפג, הרחבה לענייני לשון בפרשה כאן -..
viewtopic.php?f=46&t=58485&hilit=%D7%A1%D7%A3

חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים