כזה |.או כזה \. ואולי כזה \/. או ﬩ .מי הלך למי ? יעקב וההר.

[יהודהא]

בראשית - פרק כח, י-כב.
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם,ו כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.
יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְקוק נִצָּב עָלָיו,....
טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יקוק בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.
יח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ. יט וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה. ..... כב וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; .. פרשת ויצא.

על החזקוני - שהסולם כנדנדה, ﬩ ראה בתגובה למטה !

[b][u]מה בדיוק קרה כאן ? שימו לב למילים המודגשות .
בחזל ובמפרשי התורה רבו הדברים כאן לבאר את השתלשלות הדברים ומיקום האירועים השונים ,
ןמספר שיטות בעניין: שיטת הגמרא בחולין צא, ובסנהדרין צה. ובמדרש - שיטת ר יוסי בן זמרה, ושיטת ר יהודה בר סימון, ושיטה נוספת בפרד"א. ונוסף לכך מה ההבנה הנכונה במדרשים - וחלוקים בכך רשי והרמבן.
אך במיוחד האריך בכך הרמבן שהרחיב לפלפל ולנתח את השיטות השונות.

אולם הרמבן ארוך ומפרשיו עוד הוסיפו להאריך בכוונתו - ודי קשה לקבל תמונה ברורה .
ולהלן תמצית הדברים , מעין סיכום קצר ויועילו ללומדי הרמבן לפני\כמבוא - ואחרי\ כסיכום של עיקרי דבריו .

א.
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, שם - היכן ישן וחלם וכו?
1. לריב"ז ולרמבן בבאר שבע. שם לן והתרחש חלום הסולם.
2. בירושלים - ריב"ס ופרקי דר"א..
3. בבית אל - לרשי.

ב.
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם,..שקפצה לו הדרך : מהיכן להיכן ?
1. ההר הלך - אל יעקב.
הר המוריה הוא שקפץ מירושלים - לבית אל, ויפגע במקום - בהר המוריה שהגיע לבית אל, לרשי.
2. יעקב הלך - אל ההר.
קפיצת הדרך היתה ליעקב, מב"ש - להר המוריה שנשאר במקומו בירושלים.

3. קפצה לו הדרך מירושלים - לחרן, ריב"ז, פרדר"א.
4. קפצה לו הדרך מחרן - לירושלים [הפוך], ריב"ס וחזל בחולין ובסנהדרין.

5. וברמבן - "יתכן שבכל הליכותיו [בפרשה זו] קפצה לו הדרך" .
6. [ אגב יוצא דופן] בפירושו הוא האור החיים הכותב [כח,י] וילךחרנה - פירוש חרנה הוא שהלך ממקומו להקביל פני יעקב". -
שחרן קפצה לקראת יעקב.

ג.
בהלוך או בחזור ?
1. לרשי בחזרתו מחרן בדרכו לירושלים ,וקפץ עד לבית אל.
2. במדרש ולריב"ס בחזרתו מחרן אך הקפיצה היתה עד לירושלים.

3. לריב"ז לפדר"א- בהלוך - קפיצה מירושלים לחרן.
4. לרמבן בהלוך - מבאר שבע - לירושלים.
5. ושוב כנל הרמבן בסוף מעיר - "יתכן שבכל הליכותיו [בפרשה זו] קפצה לו הדרך" .

ד.
וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה;
1. .רגליו בבאר שבע וראשו בבית אל, אמצעו - כנגד ירושלים. [רק לרשי שלוש נקודות ציון].
2. רגליו בבאר שבע וראשו בירושלים - רמבן, ריב"ז .

3. רגליו בירושלים וראשו בבית אל - ריב"ס
4. רגליו בירושלים, וראשו בשמים מעל ירושלים [ מאונך ישר ללא שיפוע , כזה | ] פרקי דר"א.

5. בכלי יקר אפשר בדוחק ללמוד שהיה זה סולם דו צדדי [כזה \/] שרגליו אחד בב"ש והשני בבית אל , כאשר ראש הסולם = אמצעו מכוון נגד ירושלים. ובכך מתרץ את קושיית הרמבן "והאמצע איננו מורה על דבר יותר מכלו." גם כאן 3 נ,צ.
,[ וכך העלה גם הר י, מדן]. והארכנו בכך כאן -
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 7%9C%D7%9D


ה.
וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה;...
יט וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.

היכן היא לוז \בית אל ? וממילא - היכן הוקמה המצבה ?

1. לריב"ז לרמבן ולפר"א בית אל- היא לוז והיא ירושלים , וכולהו חדא הם. מלבד עוד בית אל בגבול בנימין אפרים.
2. לרשי ולריב"ס ללוז קרא בית אל. ואינה ירושלים.

ןמכאן ש -
3. לרשי הקים את המצבה על הר המוריה. שהגיע לבית אל . כשאינה בירושלים.
גם לריב"ס - הקימה בבית אל - מקום ראש הסולם [ בלי הר המוריה].
4. לריב"ז ופרקי דר"א. - . המצבה הוקמה בירושלים, היא לוז והיא בית אל.ושם מקום ראש הסולם.


ו.
מקום אחד או שניים נפרדים ?
אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. האם מדובר במקום אחד ,או שני מקומות שונים ?

בֵּית אֱלֹוקים- הכוונה ל -
1. לרשי - כיום בירושלים . בית אלוקים: לרשי הר המורייה מקום המקדש שאז הגיע לבית אל.
2. לריב"ז לרמבן - בירושלים שנמצא מתחת לראש הסולם והוא מקום ביהמ"ק [או בשמיים - של מעלה, ר בחיי].
3. לריב"ס ובפדר"א -ברגלי הסולם, בירושלים, בארץ במקום המקדש .

ז.
וזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.-
1. שער השמיים: לרשי אמצע הסולם מעל ירושלים. ושער השמיים +בית אלוקים - חד הם.
2. לריבז..לרמבן זה באר שבע ברגלי הסולם [שטוב לתפילה]. והם שני מקומות נפרדים.

3. פדר"א ראש הסולם בשמיים מעל ירושלים,[ מקדש של מעלה] והם שני מקומות.
4. לריב"ס בבית אל היא לוז, בארץ למטה מול ראש הסולם שבבית אל ,
"וגם בית אל מקום ראוי לעבוד שם האלוקים" [ברמבן].

** למהרשא בחולין ולהרא"ם - הבנה שונה ברשי.

[יהודהא]

כזה |.או כזה \. ואולי כזה \/. מי הלך למי ? יעקב וההר.

א.
נדנדה ! ﬩
אמנם ציור זה אינו מופיע ברמבן אבל כך למד כאן החזקוני ,וז"ל-
."... לפיכך צריך לומר כי הסולם היה מתהפך לכל רוח. נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו מגיע בבית אל היא לוז. אמצע שפועו כנגד ירושלים. ושם בירושלים מוצב עמוד שעליו מתהפך הסולם. ומוצב קאי אעמוד שעליו מתהפך הסולם שתרגומו נעוץ בארעא. וזהו דמות תבניתו..."
בראשית , כח, יז.

אמנם לנ"ל היה צריך להיות כאן ציור אך המדפיסים העלימוהו.
ובחומשים הוא אינו מופיע . ומכל מקום הוא נראה כקמץ הפוך.

וגם לפירושו מתיישבת קושיית הרמבן "והאמצע איננו מורה על דבר יותר מכלו." ואכן יש חשיבות ל"אמצע שיפועו" ששם בירושלים ניצב העמוד האנכי המשנה את כיוון הסולם לעולים וליורדים.

ב.
על הציור.
בתחילה רגליו בבאר-שבע וראשו בבית -אל ולבסוף להפך.
". לדעת החזקוני "צ "ל כי הסולם היה מתהפך לכל רוח, נמצא סולם שרגליו בבאר-שבע וראשו מגיע בבית-אל היא לוז, אמצע שיפועו כנגד ירושלים, ושם בירושלים מוצב עמוד שעליו מתהפך הסולם, ומוצב קאי אעמוד, שתרגום: נעיץ בארעא. וזהו דמות תבניתו:".
כלומר, בירושלים נעוץ עמוד, שהוא צירו של הסולם, והסולם מתהפך - בתחילה רגליו בבאר-שבע וראשו בבית -אל ולבסוף להפך. התרשים המופיע בכ "י א שורטט לפני כתיבת הפירוש בתוך העמוד, והפירוש כתוב . הביאור לתרשים כתוב בידי המגיה "העמוד שעליו 21 במקומות שנותרו מן התרשים מתהפך הסולם". נראה שהמגיה הוא ששרטט את הציור לפני כתיבת הסופר. מיהו אפוא אותו מגיה, שמתחילה קדם לסופר ושרטט ציור, ולבסוף עדכן את הפירוש שוב ושוב על -פי מהדורותיו השונות של הפירוש? הווה אומר: זהו המחבר עצמו." [ י, עופר.]

סולם חזקוני.jpg (283.27 KiB) נצפה 187 פעמים

למה נדנדה ?
על הצורך \ההבנה לפרש כך, כותב הר שוועל את ההסבר הבא : "כלומר יען שמשם ירדו מלאכי חו"ל ללותו בחו"ל , שזהו לכיוון צפונית מזרחית, ועתה שהסולם שהיו רגליו בבאר שבע וראשו מגיע בבית אל ואמצע שיפועו כנגד ירושלים שזהו לכיוון צפונית מערבית,
צריך לומר שהיה הסולם מתהפך לכל רוח. כן נ"ל ".

מתבקש הסבר מניח את הדעת- להסבר הנ"ל של הר שוועל -!

[יהודהא]

[quote="יהודהא"]כזה |.או כזה \. ואולי כזה \/. מי הלך למי ? יעקב וההר.

אמנם לנ"ל היה צריך להיות כאן ציור אך המדפיסים העלימוהו.
ובחומשים הוא אינו מופיע . ומכל מקום הוא נראה כקמץ הפוך.
![/u][/quote
--------------------------

לא כולם. שכן -
במקראות גדולות של עוז והדר הביאו ציור נאה לסולם לדעת חזקוני, אלא שהוא נמצא אחרי ההפטרה של פרשת ויצא. [בעמוד תרל"ג]
ואפשר שמקטין את חשיפתו ללומדים. ומ"מ מגיע להם ישח על השבת הדבר לקדמותו.

סולם חזקוני תרלג.jpg (78.56 KiB) נצפה 160 פעמים

[יהודהא]

בראשית - פרק כח, י-כב.
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם,ו כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.

ויפגע במקום
מעניין ששתי פרשיות בבראשית: וירא - ויצא, מהוות מקור לחזל כדי ללמוד על זמני היום בכלל וזמני התפילות שחרית מנחה ומעריב בפרט.

1. בוירא על זמן העלות משכו וזמן הזריחה . כאן -
viewtopic.php?f=46&t=60783&hilit=%D7%96%D7%9E%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8

2. בויצא . "יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה .". גמרא.
ובתוספות - יעקב תקן תפלת ערבית. תימה דאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף צא:) וילך חרנה כי מטי לחרן בעי למיהדר אמר אפשר שעברתי במקום וכו' אלמא דהתם מוכח דהתפלל ערבית ביום מאחר שהתפלל כבר והוה דעתיה למהדר ...
ויפה מנהג שלנו דאדרבה טוב להתפלל מבעוד יום קצת:
[ברכות כו,ב.]
וממנו התפתחות רבה וארוכה לדיונים על זמני מנחה ומעריב. מהגמרא ועד למשנה ברורה.