בואו חשבון ! ידיד כן, מושלם לא.

[יהודהא]

בואו חשבון !
ידיד כן, מושלם לא.

א.
ןישלח. אצל יעקב כתוב (בראשית לב):
טו, עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים______ רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃
טז, גְּמַלִּ֧ים מֵֽינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים ______ פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה _______אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃


א+ב+ג+ד+ה = כמה זה ביחד ? כמה שאתה חושב.
וכמה זה ח+ט+כ+ל+מ פחות א+ב+ג+ד+ה ? כמה שאתה חושב .

אבל כל אחד חושב ומחשב בצורה שונה .

* כי כמה היו מספר בעלי החיים של יעקב בתחילה ?
* וכמה מהם הוא נתן לעשיו ?
* וכמה נשארו אצלו ?
* הרי לכך יש מספר תשובות.

ב.
1. לדעת האור חיים, בשם סבו ומורו הרה"צ רבי חיים בן עט"ר , שמספר הבהמות שיעקב שלח הוא 580, שהוא הגימטריה של "תקף" ושל "שעיר" (מקום מושבו), ויש בכך רמז שיעקב בעזרת מתנות אלו ישבור את תוקפו של עשו. וז"ל -
"עזים מאתים וגומר – שמעתי ממורי זקיני זצוק"ל, שנתכוון יעקב בחשבון ששלח מבעלי החיים בחשבון ש-ע-י-ר שעולה ת-ק-ף {580 = שעיר = תקף}, ולזה שלח בחשבון עיזים ורחלים ת"מ {440}, וגמלים שלושים עם בניהם הם ששים, הרי ת"ק {500}, פרות ופרים חמשים, אתונות ועירים שלושים – הרי [ 580] ת-ק-ף לשבר תוקפו".


2. בעל הטורים הגיע למסקנה שסכום הבהמות שווה ל-550, שהוא מספר המוספים שמובאים בבית המקדש במשך שנה שלמה, שהם כפרה לכך שיעקב הביא מתנות ולא סמך על הבטחת הקב"ה שישמרהו.
[ במספר הכולל של הגמלים וצורת חלוקתם - לרש"י כרגיל 15+15 סהכ 30. לבעה"ט 30+30 בסהכ 60.]

קושיא אחת
ומה החשבון ל 550 קרבנות מוסף לשנה ?
איך יכול להיות שיש 550 מוספים לכל השנה? הרי בשבת יש שני מוספים ובראש חודש 11 מוספים. יש שנים עם 50 שבתות, וישנן עם 55. יש שנים עם 12 חודשים וישנן עם 13. והסה"כ נע בין 539 ל 560 קרבנות ?
וצריך לומר - שזה קרוב לממוצע.
שהחישוב הוא: 307 (מוספי כל החגים יחד). מוספי שבת – נע בין 100 ל-110. מוספי ראש חדש – נע בין 132 ל-143.
סכום הכי נמוך: 307+100+132=539.
סכום הכי גבוה: 307+110+143=560. הממוצע קרוב ל-550 .

ג.
3. לדעת ר חננאל היו בסה"כ בדורון 500 ראשים ,לפיכך קדמה מלכות אדום למלכות ישראל תק"ן שנה,
כך ברבינו בחיי.

וכאן שתי קושיות :
1. לא ברור לפי איזה חשבון? שכן בלעדי הגמלים כלל אנו מגיעים ל 520 ראשים ,
ולכך יש להוסיף עוד 30 או 60 כ"א לשיטתו.
וגם אם נאמר שכלל רק את בעה"ח הכשרים בלי גמלים וחמורים יקשה שכן בסכ נגיע ל 490 בלבד ?

2. 500 שנה קימות של מלכות אדום אינה\ם מסתדרים עם החשבון שכתוב בחזל:
"שהרי יעקב ועשיו מתו באותו יום.
ויעקב מת בשנת ב"א רנ"ה,וישראל שאלו מלך מאת שמואל בשנת ב"א תתפ"א, וההפרש ביניהם הוא תרכ"ו [626] שהוא יותר מ 500 שנה ?
אא"כ נאמר שהאלופים שלטו עוד כשבעים שנה אחרי עשיו - ורק אח"כ המליכו להם מלך.

בהמשך: בעהי -
ידיד כן, מושלם לא.

[יהודהא]

בואו חשבון ! ידיד כן, מושלם לא.
חלק ב.

1.
ידידים מושלמים ?.
הפעם אין המדובר על אנשים אלא על מספרים.
כן, ישנם כאלה כינויים ותארים הנראים שנלקחו מיחסי אנוש ,אבל הם רק "בכאילו " . למשל : מספרים טבעיים ומרוכבים, חיוביים ושליליים, שלמים ושבורים, רציונאליים ואי רצינאליים, ממשיים ומדומים, , נגדיים והפכיים, וגם חברותיים וראשוניים.

2.
לא סיימנו -
- שכן היו, ועדיין יש כאלו [ פילוסופים, גם יהדים] הרואים במספרים וביחסים שביניהם כוחות עליונים - והעולם והמתרחש בו מתנהלים ומושפעים מיחסים אלו [הפיתגוראים] , ובעצם ניתן לבטא\ לספר הכול דרך היחסים בין המספרים השלמים..
...שכן הקיום בנוי ממספרים.. והמספרים הם ישות ממשית ולא במושג גרידא,..שהם עצמים אמיתיים של המציאות
ושהמציאת משקפת יחסים מספריים...

וכאשר התברר להם שיש נתון סותר - [ גודל האלכסון בריבוע] שאינו מספר שלם - דאגו להסתירו ,
וכשהתגלה הדבר, אמונתם אף עברה משבר גדול עקב כך.

3.
בין הסוגים הרבים ישנם גם -
מספרים ידידותיים - היינו מגלים יחס חיובי זה לזה . זאת כאשר -
כל אחד מהם שווה לסכום מחלקיו של האחר[ בלי המספר עצמו] .
הזוג הקטן ביותר של מספרים ידידים הוא (220 , 284):

מחלקי המספר 220 הם: 1, 2, 4, 5, 10, 11, 20, 22, 44, 55 ו-110, וסכומם הוא 284. [בן זוגו]
מחלקי המספר 284 הם: 1, 2, 4, 71 ו-142, וסכומם הוא 220. [בן זוגו]

4.
המספרים - מאתיים עשרים 220. ומאתיים שמונים וארבע 284.
כבר מקשרים אותנו לפרשה . ואיך ?
כי בעזרתם נוכל לעמוד על מספר נעלמים בפרשה.
כגון-מה היה בתחילה מספרם של הבהמות של יעקב ? , וכמה נותרו לו אחרי הדורון ?
ןמה מסתתר בהן ?

5.
ואולם, על פי הנאמר לעיל שיש מספרים ששוררים ביניהם יחסי ידידות ואהבה ויש להם השפעה הדדית על המתרחש מזה לזה.,
הרי אם ידוע לנו מספר הבהמות שנתן יעקב [220], יהיה עלינו לחפש את המספר הידידותי שלו שהוא 284 ואותם יעקב השאיר אצלו.
ובכך ננחש גם את מספר הבהמות שהיו לו בתחילה.[220+284= 504].

6.
אבל למה הוא השאירם אצלו ?
הסבר מעזה.
וכך כתב ר' אברהם אזולאי בפירושו של על התורה 'בעלי ברית אברם' (פרשת וישלח), חיבור שנכתב בעזה.
..." שכן יעקב נתן בכוונה 220 עזים. ו-220 כבשים", זכרים ונקבות, ולא היה זה מִסְפָּר מקרי כי אם בעל משמעות,
המכוון לאירוע, הבא להביע קירבה ידידות ורעות [בדומה למתנת חתונה בכפולות של חי] .
וכך גם בדורון, שיעקב שלח 220 עזים אך הוא הותיר בידו 284.

7.
וז"ל -...דע כי חכמי החשבון אומרים כי יש מנין נקרא ‘מנין נאהב’,
וזה כי הם שני מנינים, וחלקי כל מנין מהם כמנין החשבון השני, והם מאתים ועשרים,
וחלקי מאתים ועשרים הם 284, וחלקי 284 הם מאתים ועשרים.

ויעקב אבינו כיון בזה החשבון. והיודע סגולתו יהיה אהוב למי שירצה יקחהו, לפיכך ‘ויפצר בו ויקח’.
וכבר נסוהו הקדמונים באהבת המלכים והשרים, וזה כאשר יתן לאשר ירצה להיות אוהבו המנין האחד, ויאחוז לעצמו המנין השני.
[כדוגמת שני מגנטים המושכים זה את זה, כך רגשי הידידות שביעקב ימשכו רגש דומה מעשיו]

א= פחות אחד
....וכדרך זה עשה יעקב אבינו ע”ה בתתו לעשו עזים מאתים ותישים עשרים, ותפס לעצמו מנין רפ”ד.
ורמז זה באמרו ‘אכפרה פניו במנחה’, למלת אכ-פרה, וידוע כי מלת ‘אך’ למעט,
וכאשר תמעט ממלת פרה אחד ישארו רפ”ד. וזהו כונת הסוד, לכך כתיב ‘ויפצר בו ויקח’,
עכ”ל רב נחשון ז”ל.”

8.
כל הקטע המצוטט לעיל הוא מר' אברהם אזולאי (פאס 1570 – חברון 1644), שהיה תלמיד חכם גדול, מקובל ומחבר ספרים, שהעתיק (או: תרגם) מתוך פירושו של רב נחשון גאון, ראש הישיבה בסורא במשך שמונה שנים:
871 – 879 לספירה. [ מתוך תורה שלמה ,ומ,ב,א,]

וכך לשיטתו התבררו לנו הנמוקים לבעה"ח שנשלחו כדורון וולאלו שנשארו אצלו.
וגם נחשפו המספרים החסרים בסיפור .
* בהתחלה היו ליעקב - 504 בהמות.
* מהם נתן לעשיו - 220.
* ואצלו נשארו - 284.

9.
אינו מושלם . ולמה ?
כי יש סוג נוסף של מספרים שאינו קשור לפרשתינו - 'מספר מושלם' , [מכונה כך מפני שלדעתם מספרים אלה הם ביטוי לשלמות] .
והוא מספר טבעי השווה לסכום כל המחלקים הטבעיים שלו מלבד המספר עצמו. המספר המשוכלל הראשון הוא שש.
6 = 1+2+3,
והמספרים המושלמים שאחריו הם עשרים ושמונה. 28 = 1+2+4+7+14, [ ואח"כ 496, ו־8128.]

וכבר הזכירו האב"ע שמות ג,טו,בהאריכו על משמעות שם הוי -ה, וז"ל : "וחשבון ששה הוא שוה בחלקיו, ואין בכל מערכת מספר שוה רק אחד." שהינו מספר מושלם [ יש רק ספרה אחת בעשיריה הראשונה].

הסבר ההבדל.
במספר מושלם- מחלקיו בעצמם הם ששווים לו עצמו[ הוא ידיד לעצמו, חד הם].
ולא כמו המספרים "הידידים" שמחלקיו שווים למספר השני שבזוג. ולא למספר עצמו [ ידיד לבן זוגו, היינו רק כקירבת משפחה].

[יהודהא]

חלק ג
גם בפרשתינו.

10. לא רק כאן.
בנוסף לשמות ג,טו, שם האב"ע האריך מאוד על משמעות שם הוי -ה, לפי רמזי האותיות\ מספרים המרכיבים אותו.
יש עוד רמזי מספרים נוספים בפירושי האב"ע - כמי שייחס למספרים לא רק כמויות אלא גם איכויות,
וגם השבוע בוישלח.

1. בוישלח.
וישלח האב"ע מסתייע בפירושו בנומרולוגיה בבראשית לד,כה.
ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים , וז"ל "שלישי לעולם קשה שהוא חצי המרובע ",.

ובמפרשיו שהמרובע הוא החודש הכולל ארבעה שבועות 28 יום, ושלושה ימים הם מחציתו של ששת ימי השבוע .
ובמפרשיו - שיום שלישי מתחיל אמצע המרובע שהוא בחוזק יותר , ואז יחול שינוי בכל הדברים והכאב יתחזק בו.
[זמן ההקפה (הסידרי) 28 יום. עוד יום וחצי נועדו להשלים את מהלכה של החמה בזמן זה (חודש סינודי)].

2.אב"ע בראשית יח כח
אולי יחסרון... חמשה — והטעם, אולי תחסר עשירית מהמספר.
וטעם התשחית בחמשה — בעבור החמשה שיחסרו את הכל. ואחר כן אמר: אולי יחסרון התשיעית מהמספר אשר אמרתי,
אם ימצאון שם לא אשחיתם.
וטעם לא אעשה בעבור הארבעים — לא אעשה השחתה. ושלא יאריך חיבר שני החסרונים אחר כן, אם יחסר הרביעית,
גם השלישית, גם החצי.

3 בדברים יד, כב אב"ע.
עשר תעשר. ודע אם תחל ממעל הנה האחד ראש , ואם ממטה הנה העשירי. וזה סוד הבכור והמעשר.
ודע כי האחד איננו בחשבון וכן העשירי כי הוא כנגד האחד כי הוא ראש למחברת השנית [העשרות] וסוף למחברת הראשונה [ היחידות].

וכל שרש בחשבון סמוך אליו מפניו ומאחריו ובעבור היות האחד והעשרה עיקריים והאמצעיים חמשה וששה הם הנקראים עגולים
על כן אותיות הנח הם אלה הארבעה[ אהו"י], ומהם אותיות השם הנכבד והנורא:

4. אבן עזרא קהלת ו,ו
הראב"ע מפרשו כאן בדרך הריבוע
"(ו) "ואילו חיה אלף שנים פעמיים". -... ויש מפרש שאמר שהיא מורכבת מן אם ומן לו, ואלף פעמים - אלף אלפים,
כמו עשרים פעמים הם ארבע מאות" ע"כ. . הראב"ע מפרשו בדרך הריבוע .
.

[יהודהא]

בואו חשבון ! ידיד כן, מושלם לא.
חלק ב.
וכך לשיטתו התבררו לנו הנמוקים לבעה"ח שנשלחו כדורון ולאלו שנשארו אצלו.
וגם נחשפו המספרים החסרים בסיפור .
* בהתחלה היו ליעקב - 504 בהמות.
* מהם נתן לעשיו - 220.
* ואצלו נשארו - 284.
.

--------------------

א. מושלם ? רק כמעט.
בין המושלם לידיד יש באמצע מספרים "כמעט מושלמים" היינו ששהמספר שווה לסכום המחלקים שלו - חסר 1.
ובפרשתנו - ההפרש בין מה ששלח לעשיו 284 למספר שנשאר אצל יעקב 220 הוא: 284-220 = 64 !

ומה החשיבות בכך ?
הנה: המספר 64 הוא 63+1,
ומחלקיו של 63 הם = 1+2+4+8+16+32.
ואם כך הרי קיבלנו מספר משמעותי נוסף,והוא ההפרש בין מספרי הבהמות, שהוא 64 המספר ה"כמעט מושלם". 63 , דהיינו 64-1.

ב. כדי לבלבל.
האם פתרנו את בעיית המינים והמספרים בדורון של יעקב לעשיו ? לא !
רובם כן , אבל עדיין לא הבנו מדוע שלח גם גמלים פרים וכו - בנוסף לעיזים ןלכבשים שמספרם המשמעותי הוא 220.
והתשובה להסיח את דעתו של עשיו - שלא יבחין בסוד המסתתר מאחרי הדורון .
וכאן נביא מדבריו של הרי, ויכלדר בתורני המבשר וישלח תשפא .

הר א, אזולאי בשם ר נחשון גאון הוסיף וכתב שם :
"המניין הזה לסוד נסתר, ועירב עמהם מניינים אחרים להסתיר הסוד. אמנם לכך אמר:
" עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ, וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר ".
. שעניין הרווח שיעקב שם בין עדר לעדר היה להסתיר את הסוד, ולכן " ציווה לעבדיו ורוח תשימו , כי מלת ורוח חסרה יו"ד ועולה ר"כ למדם שישימו הפרש בין עדר לעדר, בין מניין למניין כי רוח החסר יו"ד הוא כמו רוח והצלה יעמוד ליהודים"
[וצ"ע ללהסיר כוונתו - בחשבון היוד כאן, ואיך הוא עולה לר"כ ? ].

* למוכשרים ויודעים להביא קישור למאמר בהמבשר - יבורכו.