מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בגלל הזיעה והקרעים או בגלל הפאר והצאֶפפען ויגש

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

בגלל הזיעה והקרעים או בגלל הפאר והצאֶפפען ויגש

הודעהעל ידי יהודהא » ו' דצמבר 22, 2023 8:46 am

עגלה עגלה סוסים חיטה.
תחליף את החליפה !
ליפתן צימעס וקומפוט.


א.
מה, כג, מה מיוחד ביין ישן וגריסי פול ?
וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹ֠ת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃
ברשי ..יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו.[מגילה טז]
ולמה ?

* בנדרים ס"ו, "שהיין רע למעיים,אמרו לו והרי המיושן יפה למעיים", ורוב הזקנים בטבעם הם חלושי מעיים ולפיכך דעתם נוחה הימנו. [נח"י].
ובביארי אור החיים כאן הביא מהמהרש"א " שדעת זקנים נוחה הימנו- כי לפי טבעם הם מצוננים והיין מחמם אותם.

* ועוד ביארו במפרשים- "גריסין של פול" ויש בו להועיל לזקנים שאין להם שינה כראוי כדרך הזקנים חלושי הטבע, ולכך מנעו מהכה"ג לאכול גריסין של פול בעיו"כ מפני שמונע את השינה ":
"תני לא היו מניחין אותו לאכל לא חלב ולא ביצים ו.. ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין של פול ו [ד"ד].

ב.
למעשה- פירושים שונים ניתנו להסברת מהות ה "בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן" ועי"ש.
והפעם לגבי המזון-

ליפתן וקומפוט [פרפרת,צימעס וקינוח].

* במפרשים דעות שונות מה נכלל כאן בהגדרת מזון.
והרלבג פירש - מזון – הוא הלפתן אשר הוא זן בעצמו, כמו האורז ומיני הקטנית ומה שיִּדְמֶה להם.

* אבל הלפתן אינו בתנך,אלא מלשון חזל וכוונתו תוספת שנאכלת עם הפת = ל+פת+ן. והוא בא בתחילת הארוחה ולא בסופה.

* מאורז למיני מתיקה.

בחזל - ”אין הבוצע רשאי לבצוע [את הלחם] עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד“ [ברכות מ]
מאוחר יותר ואולי בהשפעת פירוש רשי בפירושו לגמרא המבאר את המילים "מיני לפדא" – "מיני מאכל שעושים מתאנים", נוצר הקישור לתבשיל פירות ממותק.

* וליפתן באידיש - צימעס. שהוא הפירוש המילולי המדוייק של ל+פת+ן. הוא צימעס: צימ +עס[ן],=יחד עם האוכל. והיום זה משהוא אחר - גזר קצוץ עם סוכר וצימוקים.

ומקינוח למיני תרגימה ולקומפוט.
* בחזל - קינוח "עוף וגבינה נאכלין בלא נט"י ובלא קינוח הפה חולין קד.
זה קשור להלכות הכשרות על הצורך לנגב \ לקנח את הפה אחרי אכילת מזון מסוים ('קינוח הפה'), והמטרה לשמור על איסור בשר בחלב. וזאת ע"י אכילת מזון אחר. משם הביטוי 'קינוח סעודה', בסוף הסעודה, באכילת המנה האחרונה של הסעודה - וזו המשמעות העיקרית היום.

* ומה זה קומפוט - לאחר שליפתן הפך לתבשיל פירות מסוכר, נקלטה מצרפתית המילה קומפוט שהיא ליפתן פירות מסוכר - ומקורה בקומפוסט הלטיני . שזה רחוק מאוד ממאכל מסוכר- וכיום משמש שמו של תערובת של דשן אורגאני לצמחים..

ד.
סיבה להחלפת הבגדים :
כב לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃
* חליפות לאבע - מגוון לבושים" חליפות שמלות — מלבושים, אין זה כמו זה, והפחות שתים. וטעם כזאת — מחליפות שמלות, מהטובות שהיו במצרים.

אונקלוס-וְחַמְשָׁא אִצְטְלָוָן דִּלְבוּשָׁא׃
ת"י -וַחֲמֵשׁ אִיסְטוֹלֵי דִלְבוּשִׁין:
וי"א שמאיצטלא זו נוצרה במילה טלית.

* שכל טוב -בשל הזיעה וכדומה.
לכלם נתן לאיש – כלומר לכל אחד:

* ראבם - מעבר לבגדי יוקרה [חליפה].
חליפות – נגזר מן ויחלף שמלותיו (כלומר) בגדי כבוד תפארת שיחליפו בהם את המלבוש אשר היה עליהם כמנהג המלכים וכיוצא בהם שנותנים מלבושיהם לכבוד ולתפארת למי שרוצים להגדיל שמו ולהאדירו.

* חזקוני - שהבגדים נקרעו.
חלפת שמלת – חלוקים ומכנסיים שדרך בני אדם להחליף, ודומה לו היא שמלתו לעורו (שמות כ״ב:כ״ו), זהו החלוק הטפל לעורו.
* ויש אומרים: מלבושי בגדים, לפי שגרם להם שקרעו בגדיהם שלא כדין כשצוה לתת הגביע באמתחת בנימין ונתביישו על שהיו קרועי בגדים.

* - הכוה"ק - לבגדים מ "צאֶפפע" מעשי אומן קלועים.
... לכן נ״ל שחליפות הוא מענין מחלפות ראש (שופטים ט״ז) שטעמו לחד ממחקרי לשון, קליעה ואריגה קווצות שער הקלועים וארוגים יחד (האארפלעכטען - צאֶפפע) והראה דומים לזה בלשון ערבי וארמית.

חליפה מובנו קליעה
* ויתכן לשון חליפה בענין אריגה כי החוטים מתחלפים ובאים פעם הם למעלה פעם למטה פעם לאורך פעם לרוחב פעם לאחור פעם לפנים וטעם חליפות שמלות בגדים עשוים באומנות אריגה,

* והמצרים היו מפורסמים באומנות אריגה ככתוב (משלי ז׳) חטבות אטון מצרים, עובדי פשתים שרקות ואורגים חורי (ישעיהו י״ט) והיו יכולים לארג חוטים דק מן הדק כקורי עכביש, והבגד הנעשה מכמו אלה יקר מאוד ולא היו מתלבשים בהם רק החשובים והנכבדים ליוקר מציאותם, והיתה א״כ מתנה כבודה וחשובה מיוסף לאחיו.


ג. עֶגְלָ֣ה \ עֲגָלָ֛ה.
היכן הבעייה ? בעֶגְלָ֣ה או בעֲגָלָ֛ה או בסוסים . לפני עיוור או סוד צבאי.

בראשית מה, כא.
כא וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃
* ולזה נאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף, ולא אשר שלח פרעה, שהיו העגלות סימן לעגלה ערופה לרז״ל,

* רשבם - אני מצוה אותך לקחת עגלות ובהמות למשוך, ולמה ציווי ?
כי לא היה אדם יכול להוציא מן המלכות עגלה כי אם על פי פרעה. ודוגמא זו בתלמוד: אין פרה וחזירה יוצאה ממצרים אלא אם כן נטלה האם שלה.

הכלי יקר
,* .. לפי שבכל מצרים אין העגלות נתונות כ"א ע"פ פרעה, לפי שהעגלות מטכסיסי מלכות המה, כמ"ש ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה נראה מזה שהעגלות היו מיוחדים למרכבתו של מלך וההולך עם אותן העגלות הנכרות וידועות שמבית המלך המה אינו צריך אל הלויה להצילו מן הלסטים, כי בלאו הכי מורא מלכות עליהם הן בארץ מצרים הן בארץ כנען,

* עגלות על פי פרעה – שסוסים לא היו מוציאים במצרים לחוץ למדינה בלי רשיון וכשהיו יוצאים היו מסרסים וכמו שאמרו במשנה שאין פרה וחזירה כו׳ וסרוס אסור לב״נ וא״כ היה עובר יוסף על לפני עור יעוין במ״צ צ״א לכן הוכרח לשלוח עפ״י פרעה שהוא צוה לסרסן ולשלוח עגלות וזה עפ״י פרעה ודו״ק.

* ובהכוה"ק -
עגלות – .. ולפ״ז אפשר עגלות כאן כפול בהוראתו: עֶגְלָ֣ה, מן רכב (וואגען), ופרה רכה (יונגעס רינד), וטעם עגלות, פרות רכות אסורות במיני רכב, ואין קפידא בשינוי התנועות.

* [אבל אין בנל - צורך והקפידא מיותרת , שכן בשניהן לפי הדקדוק הריבוי הוא עֲגָל֖וֹת
ולכן הוא דו משמעי.
אלא שכיום חידשו להקפיד ולהבדיל בין עֵ֖גֶל ועֲגָלָ֛ה. ע"י ניקוד שונה: עֶגְלָ֣ה \ עֲגָלָ֛ה.
ובתורה לא כך כמו בפסוק -
במדבר ז, ג . וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קׇרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְקוק שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה..]

רדק - מחסור בתבואה
* ..ואדני אבי ז״ל פרש: כי יוסף צוה שלא יוציאו עגלות ממצרים בתבואה כדי שלא תחסר התבואה ממצרים, ואמר לו פרעה: אף על פי שאתה צוית בזה, אמור לאחיך שיקחו להם עגלות ויטעינום תבואה ובשובם יהיו להם לשאת טפם ונשיהם.

אברבנאל
* ..הנה צוהו על העגלות בפרט לפי שבזמן ההוא היו העגלות מיוחדות למלך ולעניני המלחמה ולא היה אדם רשאי להשתמש מהם בלי רשותו.[ואפשר שהמצאת העגלות היתה נשק צבאי שחידשו במצרים ושמרו על בלעדיות השימוש בה] לא נשתמשו בה כי אם האצילים, ולא היה להמון העם.
.... לפי שהיו העגלות מטכסיסי המלך ולא יצאו מן המלכות רק בדבר המלך עצמו עד שזה לקח יעקב לאות ולמופת על מעלת יוסף במצרים כמ״ש וירא את העגלות אשר שלח יוסף.

* אפשר שיש קשר מהנל להיסטוריה העתיקה במצרים המספרת על הבגדים המיוחדים ויוקרתיים שנעשו מחוטי פשתן דקים מאוד [בחזל- פילוסין] .
* וגם למרכבות למרות שהשימוש בהם היה כבר לפניהם אולם המצרים המציאו ופיתחו אביזרים [גלגלים מיוחדים, אוכפים שונים או משהו אחר] שמיקסמו את היעילות שלו בזמן מלחמה, ולא איפשרו את יציאתם ממצרים.

ועוד על ויגש
viewtopic.php?f=46&t=61091&hilit=%D7%95%D7%99%D7%92%D7%A9

וגם
viewtopic.php?f=46&t=61118&hilit=%D7%95%D7%99%D7%92%D7%A9

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: בגלל הזיעה והקרעים או בגלל הפאר והצאֶפפען ויגש

הודעהעל ידי יהודהא » ש' דצמבר 23, 2023 11:32 pm

תוספת קטנה :
"ובני דן חושים " [מו,כג] ובמפרשים הרחיבו מדוע לבן אחד - לשון רבים ?
אלא שהקושי נובע בהנחה שחושים הוא שמו של הבן.

ולא כך סוברים אחרים ,אלא שהוא תואר לצאצאי יוסף : בת"י מלשון זריזין [חיש \חשתי] .או שמבן אחד יצאו צאצאים רבים כעין "חישת קנים" בבא בתרא קמג.
ובכך סרה הקושיא -שכן הכתוב מדבר על צאצאיו הרבים ותכונותיהם.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים