מהן עשר השירות ?
אלו שירות הן אריח על גבי אריח ואלו אריח ע"ג לבינה.
בעל הטורים מביא רשימה של עשר שירות שבתנך :
ישיר – יו״ד שיר שיו״ד שירות הם: על הים. באר. האזינו. יהושע. דבורה. חנה.דוד. שלמה. חזקיה. ושירה לעתיד.
ובשינוי במכילתא בחסר ויתר.
נעדרים כאן חנה וחזקיהו. ונוספו שירות מצרים ויהושפט. הראשונה והתשיעית שונים.
(שְׁמוֹת טו,א)
"אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת". וְכִי שִׁירָה אַחַת הִיא? וַהֲלֹא עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן:
הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֶמְרָה בְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יְשַׁעְיָה ל,כט) "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג, וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל, לָבוֹא בְהַר יי אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל."
הַשְּׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת טו,א) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה".
השְׁלִישִׁית, שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּמִדְבַּר כא,יז) "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל"
הָרְבִיעִית שֶׁאָמַר מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: (על פי דְּבָרִים לא,כד) 'וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת'. <בפסוק כתוב: "אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".
הַחֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: (יְהוֹשֻׁעַ י,יב) "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיי, בְּיוֹם תֵּת יי אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן."
[פסוקים אלו נכתבו רגיל ולא כשירה. אבל ראה להלן שלפי הגמרא במגילה הכוונה לרשימת מלכי כנען והם אכן כתובים אריח על גבי אריח. ויש לומר שלכך הכוונה כאן במכילתא.]
הַשִּׁשִּׁית, שֶׁאָמְרָה דְּבוֹרָה וּבָרָק, שֶׁנֶּאֱמַר: (שׁוֹפְטִים ה,א) "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם".[ הפטרת בשלח].
הַשְּׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוּאֵל ב כב,א) "וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיי אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת".
הַשְּׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים ל,א) "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד." וְכִי דָּוִד בְּנָאוֹ? וַהֲלֹא שְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ, . ואם כן מה הוּא אוֹמֵר"רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד". (מְלָכִים א יב,טז) הָא, לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.
הַתְּשִׁיעִית, שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר: (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כ,כא) "וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם, וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַיי, וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ,.. וְאֹמְרִים: הוֹדוּ לַיי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!"
הָעֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: (יְשַׁעְיָה מב,י) "שִׁירוּ לַיי שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ", וְאוֹמֵר: (תְּהִלִּים קמט,א) "שִׁירוּ לַיי שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים."...כָּךְ הַתְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבֹא, לֹא יְהֵא אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד, שֶׁנֶּאֱמַר: (יְשַׁעְיָה מה,יז) יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיי תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד."
--------------------------------------------------
ב.
מגילה טז ,ב.
אָמַר רַב אַדָּא דְּמִן יָפוֹ: ״עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן״ ... אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, דָּרֵשׁ רַבִּי שֵׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא: כׇּל הַשִּׁירוֹת כּוּלָּן נִכְתָּבוֹת אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵינָה וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי אָרִיחַ — חוּץ מִשִּׁירָה זוֹ וּמַלְכֵי כְנַעַן, שֶׁאָרִיחַ עַל גַּבֵּי אָרִיחַ וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי לְבֵינָה.
ושינוי נוסף לגבי השירות מוצאים אנו בשירת דוד שהיא ההפטרה בשמואל ב,כב. הנקראת שלוש פעמים בשנה:
בהאזינו, שביעי של פסח, ושבת תשובה .- ובמשהו מהותי יותר ,איך היא נכתבת ?
כי בכתר ובעוד כתב"י ומקורות נוספים הוא מופיע כאריח על גבי אריח כמו עשרת בני המן והאזינו - בשונה מהפשטות בגמרא.
- IMG-20240127-WA0060.jpg (125.65 KiB) נצפה 344 פעמים
.
אבל למנהגינו שירת דוד נכתבת כאריח על גבי לבינה בהתאם לפשט בגמרא. והיו שניסו לשנות את צורת הכתיבה של ההפטרות ולהתאימם לכתר.
אבל הפוסקים ובראשם הרב אליישיב זצל בתשובה שכתב התנגד לשנות את המקובל - וקבע שהמנהג וכפשטות הגמרא גובר על הנ"ל.
- IMG-20240127-WA0065.jpg (73.51 KiB) נצפה 344 פעמים
ונראה שלפני התוס רי"ד היתה גירסת הכתר שכן הקשה -
"כל השירות נכתבו כולן אריח ע"ג לבינה ולבינה ע"ג אריח. קשי' לי דהא וידבר דוד נכתבה אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה כבני המן ומלכי כנען:"
ובבן יהוידע -
והקשה פתח עינים בשם רבינו ישעיה הגדול ז"ל, והא שירת דוד אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה?
ותירץ דאין הכי נמי עושין כן שלא כדין יעוין שם, והוא דוחק גדול. [ ואפשר - שלפיו אין קושיא מהגמרא שהרי גם האזינו יוצא מהכלל]
ונראה לי בס"ד דשירת דוד המלך ע"ה היתה (שמואל ב' כב, א) 'בְּיוֹם הִצִּילוּ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל' כמפורש שם, והנה אויביו שהם דואג ואחתופל לא היה להם תקומה שנטרדו מעולם הזה ומעולם הבא וגם שאול המלך ע"ה בענין מלכותו לא עלתה לו ארוכה שפסקה מזרעו לגמרי וניתנה לדוד המלך ע"ה ולכן נכתבה אריח על גבי אריח.
ולגבי האזינו שגם יוצא מהכלל ונכתב אריח ע"ג אריח כעשרת בני המן ולא נמנה כאן ? תירץ המאירי -
"ואע"פ שאף שירת האזינו היא בדרך זו כעשרת בני המן לא דברו כאן אלא בשירה הנעשית על נס"
