לרבנים הגאונים שליט"א
ראיתי שאונקלוס מתרגם תמיד את מילת 'שָלום' - 'שְלָם',
כמו: השלום לו, ויאמר שלום (בראשית כט ו), וישאל להם לשלום (שם מג כז).
אמנם במקום אחד (כך לפי מה שראיתי, אולי אני טועה) 'שלום יהיה לי' (דברים כט יח) מתרגם 'שלמא'. וכ"ה בתאג'. (גם בקדיש אומרים (וכ"ה בבלאדי) 'יהא שלמא' - ובגמ' (סנהדרין צו ע"א) כתבו ליה שלמא למלכא חזקיה שלם לקרתא דירושלים).
האם יש הבדל ביניהם ? ומהו ?
(אגב: במילת 'שְלום' שהיא נסמכת, כמו: 'שלום אחיך' (ברא' לד יז), 'שלום הצאן' (ברא' לז יד), 'שלום פרעה' (ברא' מא טז), מתרגם 'שלמא' ומושך מחמת כן דל"ת השיוך; 'שלמא דאחוך, שלמא דענא, שלמא דפרעה'. אמנם בתאג' מתרגם גם כאן 'שלם' ואינו נזקק לדל"ת השיוך, ומתרגם 'שלם אחוך' וכו').