מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

היהלום אמיתי ? והכוח שבאבנים.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

היהלום אמיתי ? והכוח שבאבנים.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' פברואר 20, 2024 12:41 am

א. יהלום מזוייף ?
האם היהלום הינו הדיימונט ?
למפרשים קדמונים רבים - לא. בפרשת תצווה.

לדעתם ה"יהלום" המקראי אינה אבן הדיאמנט, המכונה בימינו בשם זה, זיהוי שמופיע לראשונה בימי הביניים ורק מאז היה שכיח כאבן חן מלוטשת. לפני כן שימש היהלום כאבני גלם לעיבוד אבני חן, ולא בשימוש בהן כאבני חן מלוטשות, שימוש שהחל להיות שכיח רק במהלך ימי הביניים.

היהלום הוא הדיימונט.
ובאב"ע - חכם גדול ספרדי אמר כי יהלום הוא הנקרא אלמם שהוא שובר כל האבנים ונוקד הבדולח...

גם האברבנאל מזהה את היהלום עם היהלום המוכר לנו בשם זה, בעל דרגת הקושי הגבוהה בטבע: "ויהלום היה אבן הולמת כל האבנים ומשברתן , והיא לא תשבר לרוב חומה ויובשה, ובלעז נקרא דיא"מאנטי [=יהלום] " (שם).


אבל אחרים:
"רבינו בחיי" כאמור, מזהה את היהלום עם אבן הנקראת פִּירְלָ"א בלעז, היא אבן הבדולח, כפי שהוא מבאר: "והבדולח פירשו בו שהוא יהלום הנקרא פירל"א [ פערל -פנינים] שהיה חקוק בה זבולן .

ובתרגום אונקלוס 'סַבְהֲלוֹם' (שם). והחוקרים חלוקים בדעתם בתרגום אונקלוס, האם מדובר ביהלום המוכר או שהוא מרמז לאבן של סביאה ושתייה, - משום שהאמינו שיש באבן משום הגנה מפני שכרות.

תרגום השבעים והוולגטה מתרגמים 'יהלום' - Iaspis - כנראה הכוונה לאבן החן לַפִּיס לַזוּלִי (או לַפִּיס בלבד, באנגלית - Lapis lazuli) והנקראת גם אבן תכלת.

תרגומים אחרים מכוונים לאופאל או קוורץ שקוף . מכון המקדש זיהו את האבן עם קוורץ שקוף .

ב.
חלמא טבא .
אב"ע כח,(יז-כ)
ואבן השהם לבנה, ובארמית בורלא, ולשון ישמעאל בולאר.
ואין לנו דרך בבירור לדעת אבני המלואים, כי הגאון [רסג] תרגמם כרצונו, כי אין לו קבלה שיסמוך עליה.

כי הנה ראינו שתירגם ספיר – לבן, ואינו רק אדום.
ואין טענה מאודם – הכתוב בראשונה, כי ידוע כי חמש הם העינים: הלבן, וברקת, ואדום, וירוק, ושחור. והנה בעבור היות האדם אמצעי, ימצא על מינים רבים.
ותרגם נפך – כדמות שחור, בעבור: ותשם בפוך עיניה (מלכים ב ט׳:ל׳). וזה לא יתכן ...

וחכם גדול ספרדי אמר: כי יהלום – הוא הנקרא אלמאם, שהוא שובר כל האבנים ונוקב הבדולח, מגזרת: את הולם פעם (ישעיהו מ״א:ז׳), והיו״ד הנוסף כיו״ד יצהר.
[להיותו מגזרת: והלמה סיסרא (שופטים ה׳:כ״ו), והיא אבן הולמת כל האבנים.]

גם אחלמה – אל חלמאה, והיא אבן כל מי שהוא באצבעו יראה חלומות לעולם.
[ ,"וכולנו נמשש קיר כעורים, והאמת שלא נוכל לדעתם."]

ג.
עובדות!
ואין לתמוה על זה, כי כח ימצא בתולדת כל אבן,
* כאבן המושכת בברזל,
* והמעמדת הדם.
* והבורחת מהחמץ.
* והנשברת לעולם על משולש.
אב"ע שם.

גם רבינו בחיי (שמות כח) אומר, ש"אין לך כל אבן ואבן מן האבנים היקרות שלא תמשוך כח עליונים".
על אותו כח נאמר במדרש (בראשית רבה יד) שבשעת ירידת גשמים" הכל מתברך…אף אבן טובה מרגשת,ומקבלת כח ומעלה."

גם בחז”ל -
אנו מוצאים שיש כוח סגולי לאבני החן בהתייחס להלכה . בדיון על כוחה של “אבן התקומה” לשמירת הריון שהתירו לצאת באבן בשבת.” תנו רבנן: יוצאין באבן תקומה בשבת, משום רבי מאיר אמרו: אף במשקל אבן תקומה. ולא שהפילה- אלא שמא תפיל ולא שעיברה- אלא שמא תתעבר ותפיל”.

וגם הרמב”ם התיר לצאת עם “אבן התקומה” בשבת.למרות שאין לדבר הסבר הגיוני -
מכיון שבפועל הוכחה יעילותן.
ויש מה להאריך במחלוקת הרמבם והרשבא בעניין יעילותו והיתירו של הרפואה האלטרנטיבית בכלל .
ועוד לפניהם בביקורתו החריפה של רב האי גאון נגד הכתיבה והשימוש בשמות קדושים לעשיית מופתים.


ד. ספרות.
ואנו מוצאים שבמהלך השנים נכתבו חיבורים על כוחות האבנים, ובכך אנו יכולים להבין את חשיבותן וכי אכן מיוחסות להן סגולות רבות. לדוגמה:
רבי ברכיה בן נטרונאי בספר ‘כח האבנים’, רבי גרשון ב”ר שלמה בחיבורו ‘שער השמיים’,
רבנו בחיי בן אשר ‘אבן חלואה’ בפירושו לתורה על אבני החושן.
רבי אברהם פורטלאונה ‘שליטי גיבורים’, ורבי אליהו הכהן ב’מדרש תלפיות’. ואיזכורים רבים בספרי סגולות.

(פרטים רבים מתוך ספרו של פרופסור זהר עמר, “החן שבאבן” )

מעשה ב -
* ר”א המודעי: “איצטגנינות הייתה בליבו של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו.
* רבי שמעון בר יוחאי : “אבן טובה הייתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם- תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל החמה”

* ובמדרש מצאנו אבני החן על צוואר בהמות, ייתכן - כקמע לסגולה או רפואה.- “מעשה ברבי שמעון בן שטח שלקח חמור אחד מישמעאלי אחד, הלכו תלמידיו ומצאו בו אבן אחת טובה תלויה לו בצווארו”

המקובל והמפורסם .
התפיסה המקובלת היא שאבנים אלו מייצגות את שניים עשר השבטים לפני הקדוש ברוך הוא. ואף נזכרות ברובן ברשימת האבנים בעדן גן אלוקים:
“בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנו“ (מ”ג יחזקאל כח יג).

“עוד תמצא אם תפקח עיני שכלך כי י”ב אבני החושן שבהם קבועים ומפותחים י”ב שבטים גוון האבנים ההם כפי גוון מדותיה למעלה, כי ראובן הרומז למדת הדין אבנו אודם ובנימן הכלול מכל המדות אבנו ישפה שהיא כלולה מגוונין הרבה, (בראשית מט,כז)

“ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שהם עקריות ושרשיות אינן אלא י”ב והם אבות לכל שאר האבנים וכל השאר מיניהם ענפיהן ותולדותיהן” (ר בחיי, שמות כח, טו).
...…ועל דרך הקבלה תמצא פליאה וחכמה בי"ב אבני החושן, ממה שנתן לכל אחד מן השבטים אבן אחת ידועה בגוון ידוע, הכל כפי גוון מידותיהם למעלה."

רבי אברהם פורטלאונה “על כן אין להיפלא אם באבנים טובות ימצאו הסגולות נוראות ההם שאמרו הפילוסופים הקדומים, הואיל כי יש בהם, כאשר אמרתי, דמות מה עם עולם הגלגלים המשפיע עליהם במצות ה’ כח וגבורה לעשות בשאר הנבראים מה שהם עושים”.
“ועתה, אם אין לנו להאמין זה, ונחשבנו בעיניהם כקטני אמונה?”

ה. למה הכוונה .
נחזור רגע לקטע האב"ע דלעיל -

השפעות מוחשיות לאבני החן. "ואין לתמוה על זה, כי כח ימצא בתולדת כל אבן" ,
* כאבן המושכת בברזל, = מגנט.

* והמעמדת הדם = שיש בה מלחים [סולפאט \כלוריד אלומניום , מינרלים של תחמוצת]?.
* והבורחת מהחמץ= אולי הכוונה לאבן גיר התוססת בחומץ או לימון.

* והנשברת לעולם על משולש = לדוגמה קלציט טורמלין ועוד.

מינרלים שונים מתגבשים[ ונשברים] בצורות שונות לפי סידור האטומים המרכיבים את המינרל:
[המלח] לקובייה,פירמידה,משושה ,פריזמה משולש ועוד.

* ויש כמובן סלעים\ עפרות המכילים יסודות וחומרים רדיו אקטיביים שונים באופן טבעי, [רדיום וגז ראדון].

לעיל הבאנו דעות שונות-
יש הסוברים שיש באבנים קישור לי"ב שבטי קה, וחיבור למידות ולקבה.
ויש הסוברים - ונדחה- שמכוון לקבל טובה מהמזלות \ הגלגלים.
אבל בתורה עצמה הפסוקים מעידים ומפורשים על שלושת מטרות החושן והאורים ותומים:

ו.
* לזיכרון.
שהכהן הגדול בא מכחם \ולהזכירם של עם\שבטי ישראל לפני ה': "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת "שְׁמוֹת"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה תָּמִיד (כ"ח,כט).

* לכפר.

ויש המסבירים, כי הוא על שם הבגד המכוון כנגד הלב, ובא לכפר על מחשבות הלב וקלקול הדין של שופטי ישראל. "וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת "מִשְׁפַּט"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שם, ל)

* מה לעשות.
התורה מכנה את החושן בשם "חושן משפט". והן אומרים לישראל את משפטם ומעשיהם.
”וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה” (במדבר כ"ז, כא).

ועל בוקה ומבוקה ומבולקה.. והוא עון פלילי! על החושן והאורים ראה בקישור -
viewtopic.php?f=46&t=58759&hilit=%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: היהלום אמיתי ? והכוח שבאבנים.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' פברואר 20, 2024 4:39 pm

השוו את הדומה והשונה בטבלה הבאה: ובמשמעויות העולות ממנו.

פסוקים כט. ופסוק יב .

IMG-20240220-WA0113.jpg
IMG-20240220-WA0113.jpg (133.67 KiB) נצפה 138 פעמים



ויש במפרשים כאן -
* אבני החושן היו על לב אהרון במקום הנראה מלפנים,
לזכרון לבני ישראל,
את הקבה המצפה שיחזרו בתשובה.

* אבל אבני האפוד היו על כתפי אהרון במקום שרואים אותו מלמעלה כביכול,
להעלות זכרון לפני הקב"ה
את בני ישראל ,כדי לעורר עליהם רחמי שמים.

וקצת קשה שגם בחושן שכתוב "לזיכרון לפני ה',.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: היהלום אמיתי ? והכוח שבאבנים.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' פברואר 23, 2024 12:36 am

היה ,או לא היה ?
האם שאלו באורים ותומים בבית המקדש הראשון?

מה הניגון -
בבית ראשון היה אורים ותומים!!
ואולי כך-
בבית ראשון היה אורים ותומים ??

לא היה.
כי לכאורה הוא נעדר בבית שני כדברי הגמר:.. אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הן ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים.יומא כא,ב.
וכך כתב גם הרמב"ם .
מדברי הגמרא ניתן להבין שבבית ראשון היו שואלים באורים ותומים,

הלכה, ואין מורין בו .
אולם ה"משך חכמה" (במדבר כז,כא, מובא בלקט ביאורי אגדות) כותב שלמרבה הפלא כשנתבונן בכתובים נראה שבתקופת השופטים ובימיהם של שאול ודוד עדיין שאלו באורים ותומים,

אולם בתקופת בית המקדש הראשון לא מצאנו ששאלו בעת צרה או בעת מלחמה את האורים ותומים, אלא רק את הנביא, ויש להתבונן מדוע לא שאלו את האורים ותומים?

אולי רק פעם אחת.
תשובתו היא שיש צורך בכהן שמדבר ברוח הקדש ושהשכינה שורה עליו, ולא היה כהן כזה בכל תקופת בית ראשון, חוץ מזכריהו, לכן רק לגביו נאמר בספר דברי הימים (ב כו,ה) שעוזיהו המלך התייעץ איתו:

"וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת ה' הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים".

ויש מי שאמר שהכוונה ששאל באורים ותומים.אך לרוב המפרשים היה נביא והבין את מראות הנבואה.
אך, לא שאל \ נענה באורים ותומים.

מתוך פורום הדף,, יומא עג ע" ב.הרב דב קדרון.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 104 אורחים