בתנך - התנוך מופיע 7 פעמים.
אבל תנוך זה מהו ? אליה או תנוך ?
א.
לכאורה - מה השאלה הרי מפורסם שמנקבים את התנוך - החלק הרך בחלק התחתון שבאוזן כדי לענוד עגילים.
אז זהו - שלא כ"כ בטוח.
כי יש ארבע דעות למהות התנוך שניים מתוך מתוכם דעתם שונה.
התנוך מופיע בתורה בשלושה תחומים בנרצע ברמז,,במפורש במצורע וחינוך הכוהנים,
וגם זה טעון הסבר,
איך מקום \ איבר המשמש לגנאי "רציעה" לעבדות. ומצד שני הוא נבחר לשמש כמייעד את הכהן לעבודת הקודש? וכמטהר את המצורע. אבל זה לפעם אחרת.
ב.
והדעות לזהות התנוך - מהם ?
1. לרש"י הסחוס הקשה [הגדר האמצעית \ הבליטה הקשתית ] שבתוך אזנו. ויקרא יד,יד.
"תְּנוּךְ – גָּדֵר אֶמְצָעִי שֶׁבָּאֹזֶן (שם,ה). וּלְשׁוֹן תְּנוּךְ לֹא נוֹדַע לִי; וְהַפּוֹתְרִים קוֹרִים לוֹ טנדרו"ס.
שמות כט,כ.
וכן בשמות (כ) תְּנוּךְ – הוּא הַסְּחוּס, גָּדֵר הָאֶמְצָעִי שֶׁבְּתוֹךְ הָאֹזֶן ( שֶׁקּוֹרִין טינרו"ם [tenrum = חסחוס (שבאוזן). כנראה שהכוונה בקטע שמול ה"חור" שבאוזן.
וכן בת"י וְיִתֵּן כַּהֲנָא עַל גְדֵירָא מִיצְעָא דְאוּדְנָא...
- תמונה ארוכה 2024-02-21 17.53.jpg (60.5 KiB) נצפה 121 פעמים
2. בגובה או באמצע.
אבל לתרגום אונקלוס בכוהנים "רום דאודנא" שהוא החלק העליון של האוזן. וְיִתֵּין כָּהֲנָא
עַל רוּם אוּדְנָא.. שמות כט,כ.
ואולי ניתן לפרש שהוא כמו רשי. ו"רום" בא להוציא מהרך התחתון, והכוונה
לסחוס שבאמצע האוזן מול התעלה.
אזנו . לדעת רבי יהודה רוצע ברַךְ שבאזן ששם אין נעשה בעל מום. ולכן גם עבד עברי כהן נרצע. ולדעת רבי מאיר נרצע בסחוס, ששם נעשה בעל מום, ולכן אין עבד עברי כהן נרצע.
3. בסחוס או באליה.
והרציעה היכן נעשית . יש מחלוקת בגמרא, כי בנרצע כתוב אוזן אבל לא תנוך.
ובמכילתא -אזנו, מן המלת, דברי רבי יהודה, רבי מאיר אומר אף מן הסחוס;
אמר רבי אלעזר יודן בריבי היה דורש כשהן רוצעים אין רוצעים אלא במילתא וחכ"א אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום וא"ת במילתא הם רוצעים היאך עבד עברי כהן יעשה בעל מום הא אין נרצע אלא בגובה של אזן קידושין. כא,ב.
וברשי שם -אלא במילתא - אַלְיָה של אזן בבשר ולא בתנוך:
וכן (בכתובות – דף ה, ב)
”מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יכוף אליה לתוכה“ . [בלשון המקרא האליה היא הזנב השמן של הכבש].
וכך פירשו בתורה ר סעדיה גאון [והרדק] שהתנוך הוא החלק הרך בתחתית האוזן -כמו שרגילים אנו
לכנות בשם תנוך.
ג. לרמבם כנראה -
שהוא כולל את כל החלקים הקשים (הסחוסיים) של אפרכסת האוזן . בין 'קצה האוזן' לבין ה'שקע',
[אנצקלופדיה הלכתית רפואית (כרך ב').
שכן הרמבם בתיאורו מציין ארבעה חלקים באוזן
כפי שתיאר הרמב"ם את חלקי האוזן, כמובא בציור : התיאור מבפנים החוצה.
- הורדה.jpg (12.81 KiB) נצפה 123 פעמים
1. 'תוך האוזן' הוא כלי השמיעה הפנימי, המתחיל בחלק המשוקע של האוזן,
2. גוף סחוסי מחודד, המגין על 'תוך האוזן' מצד הלחי, והוא 'קשה כעין עצם'.
3. 'קצה האוזן', ההיקף החיצוני, שהוא 'בשר רך כפוף מקיף את כל האוזן', הכולל את הבדל הרך התחתון .
4. 'תנוך האוזן', שהוא 'גוף סחוסי', הבולט בין 'קצה האוזן' לבין ה'שקע', ומבדיל ביניהם.
5. ו'תנוך האוזן' נקרא בדברי חז"ל - "הגדר האמצעי" מבין ה"גדרות" השונים.
ד.
מילה או שתיים?
1. באב"ע שמות כט,כ, ו.. – תנוך אין לו ריע. והגאון אמר: הרַךְ הדבק בעגול האזן.
2. ולדעת המלבים תנוך =תוך, ויש שרשים שהנו"ן שבאמצע נוספת או נופלת..
. וז"ל בפר' מצורע סי' נ : "מלת תנוך לא נמצא בשום מקום רק בעניין נתינת ומתנת דם, [וברציעה "אוזן"]
וי"ל שעיקרו תוך כדמצאנו בכמה שרשים שהנו"ן שבאמצע נוספת ונופלת וכו' ור"ל תוך אזנו,
ועי"ל ג"כ שהתי"ו תנוך היא מהאותיות הנוספים בראש השם וכו' ויהיה שרשו 'נך' מעניין אנך, שהיא הבדל שמעמידים בגובה החומה". [ מתוך אנצקלופדיה הלכתית רפואית (כרך ב')]
3. הֶלְחֵם.
וכך בתורת כוהנים , ונתן הכהן על תנוך אוזן [ המצורע] ונתן על "תוך" יכול על תוך ודאי? ת"ל על נוך. אי על נוך יכול על גובה של אוזן ? ת"ל תוך "נוך " הא כיצד ? זה גדר האמצעי.
התנוך אינו נמוך , הפוך...
ובתוי"ט נגעים פי"ד, ט).הסביר שהכוונה שתנוך מורכב מן תוך ונוך,ונוך הוא הגובה [אנך] ותוך בחללו. בין גובה האוזן לתוכה. ותנוך אינו מלשון נמוך.
ה.
גם לו, אין חבר -
כַּאֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָרֹעֶ֜ה מִפִּ֧י הָאֲרִ֛י שְׁתֵּ֥י כְרָעַ֖יִם א֣וֹ בְדַל־אֹ֑זֶן ..עמוס ג,יב.
בְדַל לרשי =בדל אוזן – חסחוס דאודן.. לאב"ע= אין רע לו. לחכמי ספרד: אזן אחת.
ןלמה יכונה בְדַל ?
בְדַל – מטעם: אז יבדיל (דברים ד׳:מ״א), כלומר הפרשת אזן או חלק מהאוזן. ר"י אבן כספי.
אוזן שמאזן.
לא נסיים מבלי לפרש את שמו של איבר זה ש "אוזן" שמו.כי בתוך האוזן נמצא האיבר המוזר במראהו בעל שלוש הקשתות המסייע לנו לשמור על שיווי המשקל. היינו ל" אזן" את גופינו שלא ניפול.
ומכאן גם שם העצם מאזנים.
-----------
עניין הסחוס והתנוך לגבי מומי הבכור הן שאלות אקטואליות הנידונות במפרשים ובפוסקים, ולהגדרות שם יש השלכות גם לכאן, אם כי ידוע שצורת אוזן הבהמה אינה כצורת אוזן אדם. ואולי נאריך בפחם אחרת.