מעשה רוקם ומעשה חושב
ויש בזה בבבלי ובירושלמי
יומא עב:
מעשה רקם מעשה חשב אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין, תנא משמיה דרבי נחמיה רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופות.
ירושלמי שקלים פ"ח
כתוב אחד אומר מעשה רוקם וכתוב אחד אומר מעשה חושב. מעשה רוקם פרצוף אחד מעשה חושב שני פרצופות. רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר מעשה רוקם ארי מכאן וארי מכאן, מעשה חושב ארי מכאן וחלק מכאן, וחרנה אמר מעשה רוקם ארי מכאן וחלק מכאן, מעשה חושב ארי מכאן ונשר מכאן.
ויש גם גירסא אחרת בירושלמי עי' יפה מראה ומשנה למלך.
ודעת הרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ח הל' טו
כל מקום שנאמר בתורה מעשה רוקם הוא שתהיינה הצורות הנעשות באריגה נראות מצד אחד בפני האריג ומעשה חושב הוא שתהיה הצורה נראית משני צדדין פנים ואחור.
לא פסק דמעשה חושב יש בה שתי צורות שונות.
ובביאור דעת הרמב"ם עי' ביפה מראה על הירושלמי, ועי' במשנה למלך בענין הגירסות בירושלמי.
ועי' במ"ש בספר בית קל להגאון ר' ארי' ליבוש נתנזון ודבריו צ"ע מן המציאות, עי' יפה מראה
ודעת רש"י
בשמות כו, א - ביאר בארוכה
כרבים מעשה חשב - כרובים היו מצויירין בהם באריגתן ולא ברקימה שהוא מעשה מחט אלא באריגה בשני כותלים פרצוף א' מכאן ופרצוף א' מכאן ארי מצד זה ונשר מצד זה כמו שאורגין חגורות של משי שקורין בלע"ז פיישיש"א.
ובשמות כו לא כתב בקצרה
מעשה חשב - כבר פירשתי שזו היא אריגה של שתי קירות והציורין שמשני עבריה אינן דומין זה לזה.
ובכח, ו ג"כ בקצרה בלשון דומה
מעשה חושב - כבר פירשתי שהיא אריגת שתי קירות שאין צורות שני עבריה דומות זו לזו.
ורש"י ביומא
חושב מעשה אורג - שיש לה ליריעה שתי קירות ושתי צורות על שתי קירותיה אין דומות זו לזו פעמים שמצד זה ארי ומצד זה נשר, כמו לחגורות של משי, והיינו שני פרצופים אבל רוקם כצורתו מכאן כך צורתו מכאן.
ולשון רש"י שנקט קירות כתלים ולא צדדים ועברים, והגם שברש"י כשכתב בקצרה נקט לשון עבריה בסיפא מ"מ ברישא גם שם נקט קירות, וגם כשמפרש בארוכה ביומא ובפ' תרומה נקט כותלים משמע שהי' להיריעה שני חלקים.
וראיתי בספר בגדי כהונה להרב ר' משה ליב שחור שכתב וז"ל:
והנה לשיטת רש"י דמעשה חושב פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן, צריך אתה לומר שהיה מכין שתי קירות של שתי והיה מעביר את חוטי הערב של כל קיר וקיר דרך שתי הקירות וכך היו מתחברים יחדיו, ומתוך שהיו לו שתי קירות של שתי היה יכול לעשות שתי צורות שונות משני עבריהם, (ועי' היטב ברש"י יומא ע"ב ע"ב ד"ה חושב מעשה אורג).
ברם קשה כיוון דכל חוט וחוט היה כפול כ"ח, אם כן נמצא דהעובי של האריג היה של קי"ב חוטין, שתי קירות של שתי, ושתי קירות של ערב, וכל חוט של כ"ח חוטין הרי לך קי"ב חוטין, ועוד דלפי מה שנבאר להלן אות י"ג בשיטת הירושלמי דאיכא מ"ד דכל חוט היה שזור מארבעים חוטים וכו' וזה עובי מכביד ומשא להכהן הלובשו.
ויתכן לומר דבעת שזירת החוטיו חישב בצלאל בחכמתו הרחבה, שהגוונים שבכל חוט וחוט לא יהיו שווים בכל היקפן מסביב והגוון שבצדו האחד לא יהיה שווה לגוונו של הצד שממולו, אלא נמשך למטה בצורה אלכסונית, עוד היה מחשב בחשבון עמוק, שיהיה שינוי הגוונים מדוקדק ביותר, ומכוון שיצטיירו על ידיהן שתי צורות שונות משני עברי החוט. ואמנם בשביל חכמה נפלאה זו אמר עליו הכתוב ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה, לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת.
והנה מה שדייק שהי' באמת שתי קירות זה כמו שדייקנו מלשון רש"י שלא נקט צדדין, אבל מה שכ' דהי' מכין שתי קירות של שתי זה דוחק וכמו שהקשה, ומה שתי' לא הבנתי כלל, ובכלל לא משמע מרש"י שהי' לעצם אריגה בשני צדדין חכמה נפלאה, שהרי מביא דוגמא מצורת האריגה שעושין לחגורה, והגם שעל החגורה לא קשה קושייתו שהרי משי הוא בד דק וגם אין חוטו כפול כ"ח כלל, מ"מ לא משמע מרש"י שהי' כאן דבר מיוחד שונה מצורת האריגה של החגורה.
[דרך אגב עיי"ש בהמשך דבריו שהבין דמה שהביא רש"י כמו שעושין לחגורות משי, דלשון מעשה חושב הוא מלשון חשב וחגורה, לענ"ד לא אחשוב כן ורש"י רק ליתן כוונתו לדוגמא לצורת האריגה משני העברים].
ובביאור דברי רש"י מצאתי בספר מעשה אורג מאת המומחה לעניני אריגה הרב ישראל גוקאוויצקי
במלות מועטות הסביר כל הענין וז"ל ע' 48
ארי מצד אחד נשר מצד שני
השער [כך קורא למרווח הנוצר בין חוטי השתי בחלק העליון לחלק התחתון] יוצר שתי שכבות או קירות של חוטי שתי, לפיכך ניתן לארוג על כל אחד מהקירות האלו בנפרד, את הדוגמאות ניתן על צד אחד כן שלא תיראנה בצידו האחר, וצייר שם גם איור על זה.
ובהערה ציין לרש"י שבת דף צו:
בוכיאר - כלי שקנה של ערב נתון בו, שזורקין בין שני דופני היריעה.
הרי בציון דברי רש"י במקום אחר האיר עינים לפירוש הנכון בדברי רש"י ביומא
דהרי רואין מדברי רש"י בשבת שרש"י קורא לשני שכבות השתי שני דופני היריעה, לכן המסתבר שזה הכוונה בקירות וכותלים ברש"י בחומש וביומא.
ובוודאי דלהוציא הצורות צריך ג"כ לאריגה שונה מאריגה פשוטה היינו לדלג על קצת חוטי שתי, בכדי להוציא הצורות, דהרי אם יארג בצורה פשוטה, דהיינו תחת חוט ומעל חוט על הסדר לא יהי' ניכר צורה כלל.
וכשרוצין להוציא שתי צורות שונות הולכין בחוט הערב בשכבה עליונה בנפרד באופן צורת אריגה מורכבת, ושוב בחזרת חוט הערב משחיל החוט בשכבה התחתונה באופן אחר בצורת אריגה מורכבת, באופן שנוצר שתי צורות שונות.
---
ובספר בית קל הנ"ל הבין דבאריגה בלתי אפשר שיהיה ארי מכאן ונשר מכאן, והקשה על רש"י והכריח כרמב"ם, וביפה מראה כתב דבאריגה א"א דיהי' שתי צורות דומות, וכנראה דהבין דהצורה יוצא ע"י דילוג החוטין עצמן משכבה אחת. והגם שהוא בעיקר אינו מפרש דעת רש"י מ"מ באמצע דבריו מזכיר גם שיטת רש"י ומפרשו ומשמע שגם לרש"י המציאות הוא דע"י אריגה ההכרח שיהי' שני פרצופין, ולכאורה לפי משמעות רש"י בשבת זה אריגה בשתי שכבות ובוודאי אפשר לעשות צורות דומות כמו שאפשר לעשות צורות שונות, וצ"ע.