מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם האָמָּן התכוון לייצג דעה כלשהיא ?

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

האם האָמָּן התכוון לייצג דעה כלשהיא ?

הודעהעל ידי יהודהא » ב' מרץ 11, 2024 12:23 am

האם האָמָּן התכוון לייצג דעה כלשהיא ?
תיאורי כלי המשכן. תרומה ,תצווה, ויקהל, פקודי.

א.
עומדים אנו בסיום ספר שמות שבו יוחדו מעל ארבע פרשיות למעשי המשכן וכליו - ופרטיו כבר נידונו במפרשים ובספרים שונים.
ואנו ננסה להתייחס לתיאורים חזותיים שהועלו במהלך הדורות , להבדלים שביניהם ולמשמעויות הנובעות מכך - אם יש בכלל משמעות וכוונה בכך.

נתרכז בכלים המרכזיים שעמדו במשכן: הארון, השולחן והמנורה.
להלן תיאורי המנורה ממספר אתרים והמדובר בפסיפסים או בציורים.

ב.
צילום מסך 2024-03-11 060326.png
צילום מסך 2024-03-11 060326.png (908.57 KiB) נצפה 338 פעמים

קטקומבות בולוניה.
כאן הנרות בשתי המנורות כולם מכוונות לנר האמצעי . כדברי הגמרא [ מנחות צח,ב] "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" מלמד שהיו מצדדין פניהם כלפי נר אמצעי .

צילום מסך 2024-03-12 060721.png
צילום מסך 2024-03-12 060721.png (1.31 MiB) נצפה 338 פעמים

ציפורי.
במנורה זו מציפורי , השלהבות כולן פונות לכיון אחד - אל הנר המערבי, [ למערבי \ המזרחי ?] אפשר שהאָמָּן לא דייק, והעתיק תמונת מראה. והשאלה האם אכן התכוון האָמָּן לקיים את דברי הגמרא [מגילה כא,ב] "אל מול פני המנורה יאירו" - מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה.

ג.
ביכ חמת טבריה.png
ביכ חמת טבריה.png (1.37 MiB) נצפה 338 פעמים

חמת טבריה.
גם כאן הנרות בשתי המנורות כולם מכוונות לנר האמצעי בדומה לבולוניה.
אבל כאן רואים אנו דבר נוסף בחזותו ובחזיתו של ארון הקודש : וכאן תלויה פרוכת ששוליה מופשלים ומקופלים בקשר הכורך אותם יחד, ובכך הוא מאפשר לצופים לראות את חלקי הארון עצמו.
האם יש \ ומה המשמעות האפשרית לכך ?


ביכנ דורא אירופוס.jpg
ביכנ דורא אירופוס.jpg (214.91 KiB) נצפה 338 פעמים

דורא אירופוס.
גם כאן הפרוכת קופלה לגמרי לצדדין והיא פרושה ותלויה כשתי כנפיים בצידי הארון, בעוד שהוא מראה הארון בעצמו חשוף בחזיתו לכל רואיו . וכאן כמו גם לארון שבחמת טבריה נשאלת השאלה האם רצה \התכוון כאן האָמָּן לרמוז למדרש בחזל:

" יומא נ״ד. תַּנְיָא נָמֵי ....
אָמַר רַב קַטִּינָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לָרֶגֶל מְגַלְּלִין לָהֶם אֶת הַפָּרוֹכֶת וּמַרְאִין לָהֶם אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ מְעוֹרִים זֶה בָּזֶה וְאוֹמְרִים לָהֶן רָאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם...

זה נראה מאולץ לומר כך - אבל אולי.
יש לציין שגם בבית אלפא, ובחורבת סמרה [שהוא בכלל מבנה שומרוני] הפרוכת פתוחה לגמרי או חלקית אולם הם קשורים לא לאמצע הארון כדלעיל. אלא לצד - לעמוד שבצידי הארון.
מהידוע יש רק ארון אחד מבית שאן שבו הפרוכת פרושה ומכסה את כל הארון.


ד.
195$005_1.jpg
195$005_1.jpg (95.65 KiB) נצפה 338 פעמים

הרמא.
דלתות אלו המוצגות במוזיאון ישראל מראות לנו את צידן הפנימי של הדלתות , ורק כאשר הארון היה פתוח ניתן היה לראות את המנורה על הדלת שבצד דרום ואת השולחן על גבי הדלת שבצד צפון . אבל הן לא היו צמודות כבתמונה שלפנינו, שכן בהיותן פתוחין לרווחה החלק המרכזי והחשוב שהיה ניבט מהן הוא ארון הקודש עצמו.

נסכם. כאשר המתפללים שם שפניהם היו מזרחה, צפו בארון הפתוח המחזה לעיניהם היה העתק למה שהיה ונחזה במציאות במשכן ובמקדש.
הארון במרכז, בדלת הפונה לצפון היה השולחן שעמד בצפון, ובדלת הפונה לצד דרום היתה המנורה שעמדה בדרום.

ה.
* האם אכן היתה זו מחשבת האומן כשתכנן ויצר את דלתות מיוחדות אלו ?
* האם בחירתו בכלים אלה שבמשכן ולא באחרים הושפעו מהתמונה שראו בנ"י במשכן כפי שתיאר לעצמו האומן.
ובדמיונו ראה את הארון הניצב באמצע, ושתי דלתות הכנפיים והכלים המופיעים עליהן - אמורות היו לחיות את המתואר במַרְאֶה כֹּהֵן:
אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל.

בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע

כְּצוּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת מַרְאֵה כֹהֵן
כִּקְהִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מַרְאֵה כֹהֵן
כְּרוֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ מַרְאֵה כֹהֵן.

ו.
על התהליך של הפיכת המנורה לסמל של היהדות,

* לפני או אחרי החורבן.
* קשור לנס חנוכה או לא.
* ואולי נבואת זכריה - היא שגרמה.

* ואולי דווקא נטילת נשקו של טיטוס מהשער - והפיכתו לתקוות לעתיד.
* ויש תולים זאת כניגוד לסמל הצלב של המינים.

* ועל סמליותו בבקבלה וחיבורו לפרק למנצח ועוד סעיפים רבים
על כל אלה כתבו באריכות במקומות רבים ויעויין שם.

לתמונות יש בעלי זכויות, ונא להימנע מפגיעה בהן.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: האם האָמָּן התכוון לייצג דעה כלשהיא ?

הודעהעל ידי יהודהא » ב' מרץ 11, 2024 7:59 pm

ארונות קודש ופרוכות בצורה שונה מהמובא לעיל.

1.
כפי שציינו לעיל מוכר לנו ארון קודש מבית אלפא שבו אין בו כלל פרוכת מבחוץ ,והארון כולו חשוף .
צילום מסך 2024-03-11 194358.png
צילום מסך 2024-03-11 194358.png (375.55 KiB) נצפה 279 פעמים


2.
ולעומתו באתר סמוך לו מבית שאן שלארון יש פרוכת מלאה הפרוסה ומכסה כולה את הארון.
צילום מסך 2024-03-13 172853.png
צילום מסך 2024-03-13 172853.png (384.7 KiB) נצפה 279 פעמים


3.וקיימים ארונות קודש שהפרוכת מופשלת וחושפת את מראה הארון, אלא שבניגוד לתמונות דלעיל בהן הפרוכת תלוייה מקופלת באמצעו של הארון הרי כאן הם מקופלים וקשואים לצדדי הארון בימין \ בשמאל.
צילום מסך 2024-03-15 174229.png
צילום מסך 2024-03-15 174229.png (972.62 KiB) נצפה 279 פעמים


וגם זה כך
צילום מסך 2024-03-11 174017.png
צילום מסך 2024-03-11 174017.png (408.64 KiB) נצפה 279 פעמים



בתמונה שמשחזרת את הארון זה אמור להיראות כך:
צילום מסך 2024-03-11 194809.png
צילום מסך 2024-03-11 194809.png (675.43 KiB) נצפה 279 פעמים


התמונות
לתמונות יש בעלי זכויות, אם זה רשות הטבע, מוזיאון ישראל ואחרים, ונא להימנע מפגיעה בהן.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: האם האָמָּן התכוון לייצג דעה כלשהיא ?

הודעהעל ידי יהודהא » ג' מרץ 12, 2024 8:34 pm

מספר הערות שעלו - והמענה להם.

** ב. אמר:
בדורה אירופוס רואים ציורים רבים כפי המדרש,

תשובתי:
נכון.
יש שמה יותר מארון קודש אחד , והם שונים בתיאורם.
ואני הבאתי משם את הציור התואם להשערה שהועלתה.
תודה.


** ה.ה כתב
הרי לארון כלל לא היתה פרוכת ?
תשובתי:
הפרוכת במקדש\ במשכן שמבדילה בין הקודש לקודש הקדשים .
והפרוכת שלנו בחזית הארון באה לסמל ולהזכיר אותה פרוכת.
תודה.


** מ.ו. כתב -

..לגופו של ענין, לא נראה לי שה'אמן' בא לייצג או לבטא איזו שיטה במיצג ה'פרוכת' על 'ארון הקודש', אלא ניסו לייפות את ארון הקודש ע"י צורות כיסוי ועטיפה שונות בפרוכת.

[נ.ב. [מהשערה] חלק מצורות הכיסוי נלקחו מהפרוכת [ווילון] הנמצא בתיאטראות שנפתח לצדדים וכן קושרים אותו באמצעו...
תודה .

תשובתי:
ציינתי "השערה". ולדעתך יש להוסיף "פרועה " .
בהחלט ייתכן !
ואולי אף גרוע יותר, שכן ידוע - שהאדריכלים והאמנים היו לעיתים עכו"ם.
ויש לבדוק לגבי המקומות שציינת.
תודה.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: האם האָמָּן התכוון לייצג דעה כלשהיא ?

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מרץ 12, 2024 10:55 pm


יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: האם האָמָּן התכוון לייצג דעה כלשהיא ?

הודעהעל ידי יהודהא » ד' מרץ 13, 2024 3:04 pm

חד ברנש כתב:
‏‏‏‏סגולה, גליון 24; שלושה זהבים במנורה.pdf


א. תודה על המאמר המעניין והמחכים.
הרעיון מפתיע, ומדהים להיווכח לעושר המקורות והאסמכתאות שהצלחת להגיע אליהם.
בהצלחה.

ב. כינוי נוסף לזהב.: . "כתם".
ולגיוון להלן דברים על אודות הזהב.

-נערך מחדש-
לגבי "זהב מופז" אכן מפורט בדבריך - ומחקתי דברי.

ג . שם נוסף נרדף לזהב הוא 'כֶּ֣תֶם'.
ובאלשיך שה"ש ה,יא.:
"כתם פז" שאין לבהיקותו חקר. כי הלא זהב מופז הוא זהב משובח עד מאד, ואינו פז רק מופז שיש בו מהפז, אך הפז לבדו אין ערוך אליו לחשיבותו ובהיקותו, ובשבעת מיני זהבים שמנו חכמים (יומא מד ב) לא יתחשב, כי הוא עולה על גביהם, וכמאמרם ז"ל שלא ירד לעולם אלא מעט מזער:
היינו שהוא מעבר ומעל שבעת הזהבים המנויים.

* ובר"י קרא שם-
כתם פז – כאדמומית של זהב מופז, כמו: נכתם (ירמיהו ב׳:כ״ב).

* דניאל י. במצודות:
בכתם – ענין זהב וכן וחלי כתם (משלי כ״ה:י״ב).
בכתם אופז – בזהב פז.
ובהואיל משה: בכתם אופז – בחגורת זהב צהוב, גוון הקרוב לאדום, וכתם הוא רושם טפת דם, זהב הבא מארץ שמה אופז (ירמיה י׳:ט׳).

* ובירמיה. י,ט. כֶּ֣סֶף מְרֻקָּ֞ע מִתַּרְשִׁ֣ישׁ יוּבָ֗א וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז . ושם במצודות:
מאופז – מין זהב טוב וכן בכתם אופז (דניאל י׳:ה׳).

ד. גווני האש.
כתבת :. הפייטנים הזכירו שקישוטי המנורה נראו בשלושה גווני זהב:
ירוק, אדום ולבן, ופירטו בדקדוק באיזה גוון זהב נראה כל אחד מהם: הגביעים בירוק,
הכפתורים באדום והפרחים בלבן. לעומתם המדרש מדבר על ארבעה גווני אש, בהוסיפו
"אש שחורה". ע"כ.

מעבר למסתורין, לקבלה, לספירות ולרזין הנרמזות כאן.
מעניין להתייחס לצד הטבעי של צבעי האש.

צבע הלהבות מעיד על טמפרטורת האש [ או על החומר הדולק]; הצבע הוא למעשה חלקיקים הנפלטים מהגז המחומם.
ואלה שהם בעלי אנרגיה גבוה (=חום גבוה) יתנו צבע הקרוב לטווח העליון של הספקטרום מהגבוה לנמוך = כחול,עובר ללבן, ממנו לצהוב\כתום, ולאדום שמייצג את הטמפרטורות הנמוכות ביותר שבטווח. [כמו שרואים בלהבת הגז או הנר].

(בלהבה אדומה הטמפרטורה 550 מעלות צלזיוס, בכתומה\צהובה הינה בטמ' של 1000- מעלות '.ובלהבה לבנה חזקה הינה בטמפרטורה של
כ 1500מעלות).

ואולי ניתן לזהותם עם ארבעת הצבעים שבמדרש: כחול, לבן , צהוב, אדום. [שהרי כחול כהה נקרא לעיתים שחור, וירוק צהוב זוהו כצבע אחד]
חשיבות הידע של משמעות הצבעים ממריאה למרחבי הבריאה והיקום, וכיום המדע מצליח להפיק מהצבעים פרטים על הטמרטורה, הרכב החומרים, מהירות תנועתם ועוד על גופים בחלל הרחוקים מאיתנו אלפי שנות אור.

ובנחיתה חזרה לקרקע המציאות של החולין, מעניין לראות את ההיפוך בין המציאות למיתוג.
ולמה הכוונה ?

המחשבה הספונטנית היא לעיתים הפוכה ומטעה!
באיזה צבע מסמנים בכל העולם את הברז והצנרת למים הקרים בצבע כחול! ואילו את המים החמים בצבע אדום.
אבל הרי בבריאה זה הפוך. והלהבה הכחולה - חומה עולה בהרבה על הלהבה האדומה.
יש תירוצים, מכיר.

ה.
ונחזור ונסיים בצד הרוחני - התורה שנתן לו הקב"ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה.
"התורה העליונה - שהיא כוללת את כל החכמות."
אומר ה'קדושת לוי' (שבועות) , כידוע הצבע הלבן הוא מורכב משילוב של כל הצבעים, ואילו הצבע השחור אין בו שום צבע, אלא רק הוא נראה כשחור.
והכוונה - שה' בזמן מתן תורה הצליח להוריד את התורה מהמצב העליון שלה שכולל את הכול, והוא רמוז במה שכתבו 'אש לבנה', והכוונה אש שכוללת הכול. אלינו - שאנחנו כמו 'אש שחורה', כלומר אין בנו אלא מה שאנחנו.
וגם בתורה שאנו לומדים יש לנו רק את ההבנה שלנו, וה' כתב את התורה שנגלית לנו באש שחורה, שבאה על גבי התורה העליונה
שהיא כוללת את כל החכמות.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 106 אורחים