בהפטרת השבוע [ פקודי] במלכים א ח, מתוארת חנוכת הבית ראשון – כשהארון חוזר למשכנו למקדש לאחר ששהה בעיר אחרת ובאוהל בנפרד מהמשכן מספר שנים.
וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם: וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה'
אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים: אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
מדובר לאחר החזרת הארון ע"י הפלישתים, ועל השלב שלפניו מסופר לנו בשמואל ב, פרק ו –
נאמר : וַיַּטֵּ֣הוּ דָוִ֔ד בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱדֹ֖ם הַגִּתִּֽי׃ יא וַיֵּ֩שֶׁב֩ אֲר֨וֹן יקוק בֵּ֣ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם הַגִּתִּ֖י שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑י
פסוק יב: וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה.... ככתוב: "וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי ה' וּשְׁלָמִים".
(יח) וַיְכַל דָּוִד מֵהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וַיְבָרֶךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת:
וואחרי מספר שנים מתרחש הכתוב במלכים ובהפטרתנו.
- הרב-ברגר-בכניסה-למתחם.jpg (166 KiB) נצפה 260 פעמים
תמונה מאתר JDN צילום מיום ליום.
ב.
האם יתכן שהר ציון - הוא המקום בו עמד הארון ומשם העבירוהו למקדש בהר המוריה ?
כך עכ"פ טוענים אנשים רבים שזה המקום, וכבר בימי הביניים הצביעו עליו מסורות שונות כ'היכל דוד' והיום הוא "קבר דוד" בהר ציון.
יודע אני - קשיים רבים יש למסורת זו, כמו גם לקביעה שכאן הוא מקומו של קבר דוד המלך.
אולם יש גם תירוצים והסברים - ומ"מ אין זה הנושא כאן, אלא מה ידוע לנו על מה שהתרחש כאן לפי המסורת הנל.
האם כאן הוא אוהל דוד המוזכר בדברי הימים - בו שיכן דוד המלך את ארון הקודש עד בניית בית המקדש.
זה מה שעולה מתלמיד הרמב"ן שביקר בארץ בסביבות שנת ה' אלפים ל' (לפני כ-740 שנה)וכך הוא מספר בספר מסעותיו הנקרא
"תוצאות ארץ ישראל" וז"ל:
"למעלה ממעיין השילוח בהר שם מצודת ציון, ושם קברי המלכים. ושם בנין ישן קוראים אותו היכל דוד, מכוון נגד בית המקדש, מדליקין שם נרות לקדושת המקום. אומרים שהוא בנין דוד, הוא המקום אשר היה שם ארון האלקים כשהביאו דוד לביתו, עד שנבנה הבית
וקרוב משם הוא מגדל דוד".
ג.
אחריו כתב ע"כ רבי אשתורי הפרחי, שעלה לארץ ישראל מספרד והגיע לירושלים בשנת ה'ע"ג (לפני כ-700 שנה), בספר כפתור ופרח שחיבר על המצוות התלויות בארץ וז"ל: ".. כתב רבי אברהם בן עזרא (ויקרא א, יא) 'על ירך המזבח' - 'מחוץ'. וכן 'ירכתי צפון', כי רבים תעו ואמרו שמגדל ציון היה בתוך ירושלים (עכ"ל ראב"ע).
ו'הררי ציון' (תהילים קלג, ג) הם, הוא בעצמו והר המוריה והר הזיתים ועין עיטם".
ובפרק מ"א כתב עוד: "ירושלים לחוד וציון לחוד וכמו שכתוב בספר מלכים (א' ח, א) 'אז מיקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם - להעלות את ארון ברית ה' מעיר דוד היא ציון'.
וכתוב בספר דברי הימים (א' טו, א), 'ויעש לו בתים בעיר דוד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל',
, הרי שזה האוהל הוא בציון והנך רואה כי עד היום האוהל הזה עומד וקיים כתחילת הוויתו, והוא בכיפה, וכנגד הר המוריה לדרום, והכל קוראים לו היכל דוד. וזה קרוב מאד אל בית הכנסת שהוא היום שם ואל השכונה.
אם כן אותו מקום שאנו קוראים לו כיום הר ציון נקרא כן גם בזמן הכפתור ופרח.
ורבנים רבים שביקרו בארץ ישראל נהגו לפקוד את האתר, ואף היו שחיברו תפילות מיוחדות ל"השתטחות" על הקבר.
- האבנים-הגדולות-בדומה-לכותל-המערבי.jpg (185.41 KiB) נצפה 260 פעמים
תמונה מאתר JDN צילום מיום ליום.
ד.
"יש הטוענים שעל כל השטח [משער יפו עד היכן שנמצא שער ציון], שנקרא הר ציון היו ממוקמים הארמונות של מלכי בית דוד, ולגבי מבנה הקבר עדיין נשארה שם שורת האבנים מהאוהל שהקים דוד מלך ישראל ולשם הוא החזיר את ארון ברית ד'. לאחר מכן ובשל קדושת המקום דוד המלך הכין לו שם מערה לקבורה (ועפ”י משמעות דברי חז”ל בתוספתא ריש מס’ ב”ב מערה זו פתוחה לנהל קדרון ועל כן אינה מטמא ואכמ”ל) ושם מקום מנוחתו הק’
מעבר לפולמוסים והויכוחים על פירוש הפסוקים, המיקומים הקושיות, סתירות טופוגראפיות וארכיאולוגיות.
הרי האתר מלא בסיפורים עובדות וגם אגדות רבות,
ה.
ומ"מ ולמרות הנל הוא ידוע כמקודש ע"פ עדויות מעל אלף שנה, ורשימה ארוכה מגדולי ישראל קבעו שהמקום מסוגל לתפילה וישועה והשתדלו להתפלל שם:
** תלמיד ה"חוזה מלובלין זי"ע – רבי אהרן משה מבראד זי"ע, מהר"מ גלאנטי זי"ע.
ה"בן איש חי" זי"ע שכתב שם תפילה נוראה וארוכה המתחילה במילים "קום דוד מלכא משיחא",
** מהרי"ל דיסקין זי"ע , רבה של ירושלים הגרי"ח זוננפלד זי"ע שאף היה שולח חולים וצריכים ישועה למקום קדוש זה, הגה"ק רבי דוד בהר"ן זי"ע שהיה בא בתחילת כל זמן, אחרי סוכות ואחרי פסח עם בני משפחתו לאמירת כל ספר תהלים על הציון הקדוש. הרה"ק הריי"צ מליובאוויטש זי"ע יסד שם כולל "חברת תהלים" הקיים עד היום. הרה"ק בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש זי"ע , הרה"ק בעל ה"אמרי אמת" מגור זי"ע .
** כמו כן התפללו במקום הרה"ק רבי אלימלך מקרלין זי"ע וממשיכי דרכו, הרה"ק רבי משה מלעלוב זי"ע וכל ממשיכי דרכו לדורותיהם, הרה"ק רבי שלמה מזויעהיל זי"ע וממשיכי דרכו עד היום, הרה"ק רבי שלמה מרדכי מבאיאן זי"ע שהיה משתטח שם בעת רצון, וכן נוהג נכדו האדמו"ר מבאיאן,
** הרה"ק בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע, הרה"ק מטאלנא זי"ע, הרה"ק בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא זי"ע, מרן הגרי"ז מבריסק – כך ע"פ עדות בנו הגאון רבי משולם דוד סולובייצ'יק הנוהג אף הוא להגיע לציון הקדוש, הרה"ק רבי יודל'ע מדזיקוב זי"ע,
** הגה"צ רבי אשר פריינד זי"ע שקבע לו מקום תפילה בשדה הסמוך והרבה לשפוך שם שיח, מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זי"ע, המקובל רבי יצחק כדורי זי"ע, משפיעי וחסידי ברסלב לדורותיהם,
- המבנה-שהנוצרים-סגרו-בחצר.jpg (261.97 KiB) נצפה 260 פעמים
תמונה מאתר JDN צילום מיום ליום. הניצב ליד השער הרב ברגר.
כאן בסמוך היה ר אשר פריינד זצל קובע מקום לתפילתו.
ועד למלחמת ששת הימים כשהכותל וקבר רחל היו חסומים לביקורים, רבים רבים נהגו להגיע לכאן לתפילה , או לתצפית ולשיכוך געגועים
[כך אבי ז"ל] לכותל ולרובע היהודי אותו נאלצו לנטוש.
כך שאין טעם לנהל פה דיונים: עימותים \ אימותים על פרטי המקום.
בסה"כ הדברים הועלו כתזכורת וקישור להפטרת פקודי לאתר שרבים מזהים אותו כקבר דוד המלך, וכתחנה אחרונה של ארון הברית שממנו הוא הועלה למקדש בהר המוריה ושבה עוסקת הפטרתינו.
כתבה עיתונאית ואקטואליה על המקום בקישור-
https://archive.jdn.co.il/breakingnews/996944/