מצאתי מי שכתב על ספר יואל ב', יד' שכתוב שם: "מִ֥י יוֹדֵ֖עַ יָשׁ֣וּב וְנִחָ֑ם וְהִשְׁאִ֤יר אַֽחֲרָיו֙ בְּרָכָ֔ה מִנְחָ֣ה וָנֶ֔סֶךְ": "תיב"ע- ב', יד – ותפילתו כקרבנות וכו' ע"ש. ונ"מ לחק"ל"
לשון תיב"ע שם: "- מַן יְדַע דְאִית בֵּיהּ חוֹבִין יְתוּב מִנְהוֹן וְיִתְרַחֵים עֲלוֹהִי וְכָל מַן דִיתוּב יִשְׁתֵּיבְקוּן לֵיהּ חוֹבוֹהִי וִיקַבֵּיל בִּרְכָן וְנַחֲמָן וּצְלוֹתֵיהּ כִּגְבַר דְמַקְרִיב קוּרְבָּנִין וְנִסְכִּין בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי אֱלָהָכוֹן. ופירושו" : מי ידע אשר יש בידו ע וֹ נוֹ ת ישוב מהם ויְ רֻ חַ ם עליו, וכל מי אשר ישוב יסלחו לו עונותיו ויקבל ברכות ונחמות ותפלתו כאיש אשר מקריב קרבנות ונסכים בבית המקדש של ה' אלהיכם " (תרגום מנחם על תרגום יונתן שם).
לא הבנתי מה שכתב בסוף "ונ"מ לחק:"ל" ואשמח אם יעזרו לי.