מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

משפט מורכב מופלא ומסתורי -באוה"ח.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

משפט מורכב מופלא ומסתורי -באוה"ח.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' אפריל 04, 2024 1:14 am

באור החיים - אחד המשפטים המורכבים והיפים שנכתבו מעולם.

א.
וזה לשונו:
ואודיע למתבונן בפנימיות השכלת המושכל,
שהשכלת ההשכל תשכיל ההשכלות,
ובהשכל בהשכלתו, ישכיל, שמושכל מושלל ההשכל,
וכשישכיל בהערת עצמו, ולא עצמו ,
ישכיל,
שהמושכל מושכל ממושכל, בלתי מושכל מהשכל,
והשכילו למשכילים ביחוד, השכלתו בסוד נשמה לנשמתו.
אור החיים ויקרא טז,א.

ב.
פיסקא בת 34 מילים שמתוכן 21 כוללות את ש,כ,ל. !
מה זה יכול להיות ? מה המובן ? מה זה אמור להשכילנו ?

אכן רבים נשתוממו למקרא קטע זה באור החיים הקדוש. בהתייחסו למיתתם של נדב ואביהו בני אהרון.
נכון -הוא אינו מופיע בפרשת שמיני - אלא באחרי מות ויקרא טז א.
ומ"מ מי יאלפינו בינה בדברי קדשו ?

ג.
(פ)רדס.
רבים ניסו להסביר דבריו בדרכי ר-מז,ד-רש, ס-וד.
ויש שהבינו שדבריו מרמזים לקבלה: לדברי רח"ו והרמ"ק, ויש שראו בדבריו מושגים עמוקים
בדבקות בשם ובדרגות נבואה.

והיו אלו שנלאו מכך - וסברו שהדברים נשגבים, והבנה מלאה של הדברים היא למעלה מיכולתינו.
כדבריו המפורסמים של הערבי נחל על כך: " ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש,רק תחילת דבריו הם מובנים למעיין קצת, שדבריו כמוסין ונסתרים מעימנו."

בכיון זה הלכו גם הרה"ק מקאמרנא שכתב "ואפשר כוונתי לאחד מן אלף לכוונת הקדוש ,די לי בזה".
וגם באילנא רברבי" בדבריו כאן מסיים , "וסיום דבריו הקדושים המה נפלאים להמעיין מלידע ביאורו בפשטות הדברים, חוץ ממה שכיוון בזה דברים נעלמים". ע"כ. ומעין זה גם בעבודת הגרשוני.

ד.
לומר לנו בא-
מ"מ כיון שהאוה"ח ראה מקום לכתוב לנו דברים אלו נראה שהרשות ניתנה ל"נגוע בקצהו" וללכת בעקבות רבותינו שניסו לפרש את הדברים לפי השגותינו.

במה מדובר ?
האוה"ח שם הרחיב מאוד את הדיבור על פרשת מותם של נדב ואביהו מזויות שונות ומציע מספר הסברים למהלך הדברים ולהלן אחד מהם שבסופם הוא מביא את הקטע המופלא דלעיל.
אגב למהות חטאם של בני אהרון יש מעל לעשרה פירושים, למרות ואולי בגלל הסיבה המפורשת בתורה - לכאורה. ויש כמובן שמצרפין יחד מספר סיבות. כך גם האוה"ח.

ה.
פשוטו של אור החיים.
מיתת נשיקה..
"או יאמר על זה הדרך אחרי מות וגו'. דבר ה' למשה דרך מיתתן שהיתה על זה הדרך בקרבתם לפני ה', פירוש שנתקרבו לפני אור העליון בחיבת הקודש ובזה מתו, והוא סוד הנשיקה שבה מתים הצדיקים.

והנה הם שוים למיתת כל הצדיקים, אלא שההפרש הוא שהצדיקים הנשיקה מתקרבת להם ואילו
הם נתקרבו לה
, והוא אומרו בקרבתם לפני ה',

ואומרו וימותו בתוספות וא''ו, רמז הכתוב הפלאת חיבת הצדיקים, שהגם שהיו מרגישים במיתתם,
לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות חשיקות מתיקות עד כלות נפשותם מהם, והבן". [ 7 מילים נרדפות להערצת התורה!].

[ הסבר-
מיתת נשיקה פירושה שהקב”ה ‘מנשק’ את נשמת הצדיק, וכאשר הנשמה חשה את כל האור האין-סופי, הטוּב והמתיקות שאין כמותם, היא פשוט ‘נשאבת’ אל מקורה, ובלי לשים-לב נוטשת את הגוף… גם מותם של בני אהרן היה בדרך זו, אך בהבדל אחד: במקום שהאור האלוקי יתקרב אל האדם, האדם התקרב אל האור. ודבקותם היתה עד כלות-וגברה על הפחד מהמוות הקרב .

ודבר זה מרומז בהדגשת התורה "בקרבתם" לפני השם, והיא שהיוותה הגורם למיתתם..
וה ו' של וימותו מכוון כלפי העתיד -שלמרות שצפו בכך את מיתתם בעתיד , לא פסקו מדביקותם]

ו.
איך זה קורה.
ויצתה מעמה ושבה אל בית אביה.
"ובחינה זו אין מכיר איכותה, והיא מושללת ההכרה, לא מפי מין האנושי, ולא מפי כתבו, ולא תושג בהשערות מושכל הגשם",
[ הסבר- בחינה זו אינה ניתנת להשגה -לאדם הגשמי]

"ולמשיג חלק מהשגה זו תבדיל ממנו המונע אותו מהתקבל, ותכירהו על ידי סימניה כי זה הפכה מנגדת שונאה, ותפעול בו פעולה רשומה לשלול ממנו כח המניעו והמקיימו".
[הסבר- השגה זו אצל הצדיק תשלול את את התאוות והרצונות הגשמיים - הנוגדים לרוחניות]

"ולפעמים תמאסהו הנפש, ותריבהו מריבה גדולה, והוא סוד הוללות הנביאים. (ש''א יט כד), ולכשתרבה בחינה זו בפנימיותו תגעל הנפש את הבשר, ויצתה מעמה ושבה אל בית אביה".

[הסבר -במאבק בין הרוחניות המתגברת והדוחה את חומריות מביאה להתנהגות הנראית לנו כהוללות. ובנצחונה היא נגאלתונפרדת סופית מהגוף החומרי = מוות].

ז.

הקטע המסתורי.

" ואודיע למתבונן בפנימיות השכלת המושכל, שהשכלת ההשכל תשכיל ההשכלות, ובהשכל בהשכלתו, ישכיל, שמושכל מושלל ההשכל, וכשישכיל בהערת עצמו, ולא עצמו, ישכיל, שהמושכל מושכל ממושכל, בלתי מושכל מהשכל, והשכילו למשכילים ביחוד, השכלתו בסוד נשמה לנשמתו".
[ההסבר הפשטני בחלק הבא]

ב' הידיעה.
"ואז מותריו יהיו עטרי מלכים וכסאם. וכי יש חיים לחיים שעליהם אמר משה (נצבים ל יט) ובחרת בחיים בית המודעת , ושוללת חיים הנשתוים בהרגש הכללי, ויברך ברוך אלהים חיים אשר סגל סגולה זו לסגולתו".

[הסבר -ואושרו יהיה גדול יותר מזה של כתרי וכסאות המלכים. ותמורת חיי הגשם - יזכה לחיים האמיתיים בהא הידיעה בעוה"ב.]

ההסבר לקטע הקשה בחלק הבא.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: משפט מורכב מופלא ומסתורי -באוה"ח.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' אפריל 04, 2024 8:16 am

חלק שני.

א.
כנל קטע זה זכה לפירושים שונים מגוונים ואף מנוגדים.
בחלקם נוסח המילים משתבץ יפה ומחליק, ובאחרים יש לדחוק ולפרשן מי פחות ומי יותר.

ולהלן הסבר ונסיון שהוצע להבנה פשוטה [יחסית ] של הדברים.
כל משפט מופיע תחילה במקור ומצויין במספרים.
ומייד אחריו אותו משפט מבואר ומפורש, מצויין באותיות.

ב.
וזה לשונו:
1. ואודיע למתבונן בפנימיות - השכלת המושכל,
א. להודיע למתבונן במהות וביכולות -של המושכלות שאנו משכילים.


2. שהשכלת ההשכל - תשכיל ההשכלות,
ב. שהמרחב של שכלינו מסוגל להשכיל\לקלוט- רק את מה שכלול באפשרויות \מגבלות שלו.

3. ובהשכל בהשכלתו,
ג. וכאשר יכיר את המסוגליות [המוגבלות] של שכלו.

4. ישכיל,
ד. יבין ש-

5. שמושכל- מושלל ההשכל,
ה. שהשגותיו הרוחניות [דביקותו בשם] - מושללים מיכולתו של שכלינו להבינם\להסבירם.

6. וכשישכיל בהערת עצמו, ולא עצמו ,
ו. משפט שקשה לפרשו כפשוטו. וגם הפירושים האחרים דחוקים הם .

7. ישכיל,
ז. יבין ש-

8. שהמושכל מושכל - ממושכל בלתי מושכל מהשכל,
ח. שאת המושכלות הרוחניות שהשיג בהכרתו, מקורם - ממושכל [מהבורא]. שהינו בלתי מושכל מהשכל [האנושי],

9. והשכילו למשכילים ביחוד - השכלתו בסוד נשמה לנשמתו.
ט. [הקבה] והשכילו למשכילים ביחוד[בהתאחדות] - השכלתו של [האדם]בסוד נשמה לנשמתו [בקב"ה]
אור החיים ויקרא טז,א.

ג.
יש לציין שמעבר לסודות העמוקים שטמונים במשפטים הנל, הרי גם לפשט שלו יש מקום וזיקה לתוכן ולפשט של הקטע שלפניו באור החיים -שם.

שכן דברי האוה"ח -שם. בכל הקטע הארוך באים להתמודד ולתרץ את הקושי בהבנת מיתתם של בני אהרון. ובדבריו הוא מניח שיש בדבר סודות שמימיים שנעלמים מאיתנו.
בנוסף מדובר שם על ההשתוקקות העזה של בני אהרון להתדבק בקבה,כמיהה ללא גבולות
ושלא ידעה מעצור.

ד.
ועל רקע זה בא הקטע הנ"ל, שבו האוה"ח מעלה את חולשתו של השכל האנושי,
את מגבלותיו ואת כשלונותיו.

נכון שהאדם מסוגל להבין ולהשכיל דברים הגיוניים שטבע הקבה בעולם. ורק באותם החיישנים
שהשם העניק לנו. ושמתאימים לקליטת חלק זעיר בלבד מהעושר שבבריאה.

אבל נעדר הוא את האפשרות והכישורים, והקולטנים- המסוגלים להבין דברים רוחניים
שהם למעלה מהטבע, ובהם כעיוור באפילה יגשש. וכש"כ בדברים הנוגעים בבורא עצמו.

ועל כך הוא חרט וחרז את דבריו , ואנו זכינו - בקטע המיוחד והמעמיק הזה.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים