הנס של הדגל
פורסם: ד' יוני 05, 2024 9:51 am
הנֵּס של הדגל .
פירושו כיום: המוט שבראשו קשור הבד= הדגל.
א.
במדבר א.(נב) וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃
ובפרק ב,ב. (ב) אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ....
רק [ב]במדבר יש דגלים.
דגל על הטיותיו מופיע בתנך 13 פעמים.
מהם 9 בפרשת במדבר, ועוד 4 בחומש במדבר.
ובכל התנך יש עוד 4 פעמים : 3 בשיר השירים והאחרון בתהילים " כ, ו.
נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א השם כׇּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃
ב.
אבל כל אלה נתונים במחלוקת במפרשים מה פירושם חתיכת בד, או מחנה, קבוצה, פלוגה .
* לאונקלוס בא,נב.
אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃
וְיִשְׁרוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְּבַר עַל מִשְׁרוֹהִי וּגְבַר עַל טִקְסֵיהּ לְחֵילֵיהוֹן. = על פלוגותיו וחייליו.
האותות או הדגל.
וברשי שני פירושים :ב,ב,
אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם..
1. באותות – כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך כל אחד יכיר את דגלו.
בְאֹתֹת – סִימָנִין הָיוּ לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא מַפָּה וְצֶבַע עַל כָּל מַפָּה וּמַפָּה כַּצֶּבַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן,
מֵהֶם לָמְדָה הַמַּלְכוּת לִהְיוֹת עוֹשִׂין מַפָּה וְצֶבַע לְכָל מַפָּה וּמַפָּה
היינו שמקור הדגלים במדינות העולם הוא מבני ישראל.
2. דבר אחר: באותות לבית אבותם – באות שמסר להם אביהם יעקב כשנשאוהו ממצרים, שנאמר: ויעשו בניו לו כאשר ציוום (בראשית נ׳:י״ב) – יהודה יששכר וזבולון ישאו מן המזרח, ראובן שמעון וגד מן הדרום כו׳, כדאית׳ בתנחומא בפרשה זו (תנחומא במדבר י״ב).היינו - יעקב חילקם לקבוצות ומיקם אותם. ל א שצייר להם בדים.
כך גם חז״ל בדרשותיהם: ״אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת (שה״ש ו י) – אין דגלים אלא צבאות שנאמר דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה... וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם״ (שמו״ר טו ו); ״דָּגוּל מֵרְבָבָה (שה״ש ה י) – בשעה שנגלה הקב״ה על הר סיני ירדו עמו כ״ב רבבות של מלאכים... והיו כולם עשוים דגלים דגלים״ (במ״ר פרשה ב), הרי ש״דגלים״ הם חטיבות '. פתשגן.
הפירוש השני ברשי הוא כאונקלוס - שהדגל הוא הקבוצה -המחנה שלו.
ולפירוש הראשון יש שיאמרו שהדגל הוא הבד שעל המוט, אבל מסתבר יותר שגם כאן הכוונה למחנה.- שכן מעיון בדברי רשי עולה שדבריו נסובין על המילה "אותות" שהם הבדים המצויירים, ואילו הדגל הוא הוא המחנה הקבוצה .
וכן ברשבם -באותות – סימן היה בנֵ֑ס של כל דגל, כגון בשל יהודה – אריה, בשל יוסף – שור.
לדייק- "מַפָּה וְצֶבַע עַל כָּל מַפָּה וּמַפָּה" ולא על הדגל, אלא על הבד המונף על הנֵ֑ס..
ג.
נֵ֑ס נעשה להם לדגל.
גם וגם - הדגל והנֵּס -את שתיהם יש לנו בתנך, וכן במדרשים ובמפרשים.
אבל ברבים מהמפרשים והמדרשים עולה שהחפץ שבראש המוט הוא הוא המכונה "דגל ",
ומה זה הנֵ֑ס - שגם הוא מופיע גם בתורה, ורבים יותר ממנו בנ"ך.
דגל הנחש,
כי הנֵ֑ס הוא המוט נֵּס\כלונס שעליו מניפים את הסמל\סימן, ולדעת אלו שהמונף למעלה הוא "הדגל " -
הרי שיש לנו דגל עם נחש.
במדבר כא, ח-ט.
וַיֹּ֨אמֶר השם אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי׃
דגל הבד-
וישנם גם פסוקים המתפרשים על פי כוונתם:שהדגל הוא הבד הפרוש על הנֵּס\ המוט\התורן.
ישעיהו לג, כג
נִטְּשׁ֖וּ חֲבָלָ֑יִךְ בַּל־יְחַזְּק֤וּ כֵן־תׇּרְנָם֙ בַּל־פָּ֣רְשׂוּ נֵ֔ס ...[ מפרש\ס מלשון פריסה של היריעה]
יחזקאל כז, ז
שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֨יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן ... המפרש יהיה בצבעים תכלת וארגמן.
וכאן יש כבר ל נֵּס מובן רחב של הכלונס עם הבד.
כפירוש רשי שם:
שש ברקמה – נגד שש עשוי בציורי רקמות.
מפרשך – הוא שקורין בל״א סיג״ל ובלשונינו בוויילא בלעז.
להיות לך לנֵּס – לפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נֵּס בלשון משנה כלונס ובלעז פורקא.
עם שורשים.
בספר מלפני כאלף שנה חל שינוי שקיבע את המילה דגל מכזו המסמנת פעמים - גדוד לוחמים למובן אחר ויחיד בלבד, למילה שפירושה בד המונף בגאון.
ומקור השינוי הינו בר יונה אבן ג'נאח, מחבר המילון "ספר השורשים". וכך כתב: ״עניינו רוממות והפרסת כרוממות הדגל ופרסומו, וכענין ׳נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס׳ (תהילים ס׳, ו׳)״. ופירוש - שהדגלים בחומש במדבר כוונתם שהגדוד המחנה נקרא על שם הנֵּס המונף המסמל אותו. גם הרדק פירש את המילה דגל במשמעותה המוכרת לנו היום:
"הוא הנֵּס שמרימין ראשי החיילות".
ד.
אין ניסים בתנך.
. נֵס בימינו הוא בעיקר מעשה פלאים שחורג מטבע הבריאה.
אבל בתנך הוא אינו משמש במובן זה.
הוא מוט, אות, חפץ שמונף אל על, מחנה .
וגם נישא ובולט ביחודיותו: בשיר השירים הדוֹד הוא "דָּגוּל מֵרְבָבָה", כלומר 'בולט כמו נֵּס', 'מורם', 'נישא'.
אבל לא מעשה פלאים -בלתי צפוי ונוגד את חוקי הטבע.
נאמר "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" (במדבר כא, ח). מכאן שהיה הנֵּס לאות או לסימן בולט ומתנשא הנראה למרחוק.
ופעמים אף נראה שהוא דומה לדגל של ימינו או למפרשׂ אנייה, כנ"ל- מדברי יחזקאל לָעיר צור: "הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס" (כז, ז) ומדברי ישעיהו: "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס" (לג, כג).
* ובישעיה ל'
...נוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֙רֶן֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל־הַגִּבְעָֽה
ברשי שם: כתורן – עץ גבוה תקוע בארץ, כמין תורן הספינה שקורין מַשְט.
וכַנֵּ֖ס – אף הוא קלונס גבוה שנותנין בראש גבעה גבוהה, וכשרואה הצופה את הגייסות באים, נותן עליו סודר
והרוח מוליכו, והוא סימן שינוסו או יתקבצו.
אבל המשמעות 'מעשה פלאים' –המשמשת בפי כול ושאנו היום כל כך רגילים לה, ביום יום וגם בתפילות ובברכות:
"שעשה נסים לאבותינו".על הניסים..– איננה בתנך. משמעות זו הינה הרחבה, ונתקבלה בוודאי מ'אות' ו'מופת', וככזו היא משמשת מלשון חזל.
ה.
והמחדשים.
לעיל נוכחנו בשלושה מובנים ל נֵּ֖ס:מוט גבוה, מפרש , קישוט או עיטור (דגל) -הנישא לגובה.
וכיום חידשו בנוסף לכך :
* 'העלה על נֵּ֖ס'.
היום הצירוף 'העלה על נֵּ֖ס' -פירושו 'פרסם דבר ברבים', 'הצהיר שדבר מה הוא בראש מעייניו'.
* דָּגַל .
'לדגול במשהו' פירושו להאמין להזדהות עם רעיון או ערך כלשהו.
* ועל משקל הפסוק בתהלים:
"נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" (ס, ו),
יצרו ביטוי שונה והיום הדגלים הם הרגילים להתנוסס.
פירושו כיום: המוט שבראשו קשור הבד= הדגל.
א.
במדבר א.(נב) וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃
ובפרק ב,ב. (ב) אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ....
רק [ב]במדבר יש דגלים.
דגל על הטיותיו מופיע בתנך 13 פעמים.
מהם 9 בפרשת במדבר, ועוד 4 בחומש במדבר.
ובכל התנך יש עוד 4 פעמים : 3 בשיר השירים והאחרון בתהילים " כ, ו.
נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א השם כׇּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃
ב.
אבל כל אלה נתונים במחלוקת במפרשים מה פירושם חתיכת בד, או מחנה, קבוצה, פלוגה .
* לאונקלוס בא,נב.
אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃
וְיִשְׁרוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְּבַר עַל מִשְׁרוֹהִי וּגְבַר עַל טִקְסֵיהּ לְחֵילֵיהוֹן. = על פלוגותיו וחייליו.
האותות או הדגל.
וברשי שני פירושים :ב,ב,
אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם..
1. באותות – כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך כל אחד יכיר את דגלו.
בְאֹתֹת – סִימָנִין הָיוּ לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא מַפָּה וְצֶבַע עַל כָּל מַפָּה וּמַפָּה כַּצֶּבַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן,
מֵהֶם לָמְדָה הַמַּלְכוּת לִהְיוֹת עוֹשִׂין מַפָּה וְצֶבַע לְכָל מַפָּה וּמַפָּה
היינו שמקור הדגלים במדינות העולם הוא מבני ישראל.
2. דבר אחר: באותות לבית אבותם – באות שמסר להם אביהם יעקב כשנשאוהו ממצרים, שנאמר: ויעשו בניו לו כאשר ציוום (בראשית נ׳:י״ב) – יהודה יששכר וזבולון ישאו מן המזרח, ראובן שמעון וגד מן הדרום כו׳, כדאית׳ בתנחומא בפרשה זו (תנחומא במדבר י״ב).היינו - יעקב חילקם לקבוצות ומיקם אותם. ל א שצייר להם בדים.
כך גם חז״ל בדרשותיהם: ״אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת (שה״ש ו י) – אין דגלים אלא צבאות שנאמר דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה... וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם״ (שמו״ר טו ו); ״דָּגוּל מֵרְבָבָה (שה״ש ה י) – בשעה שנגלה הקב״ה על הר סיני ירדו עמו כ״ב רבבות של מלאכים... והיו כולם עשוים דגלים דגלים״ (במ״ר פרשה ב), הרי ש״דגלים״ הם חטיבות '. פתשגן.
הפירוש השני ברשי הוא כאונקלוס - שהדגל הוא הקבוצה -המחנה שלו.
ולפירוש הראשון יש שיאמרו שהדגל הוא הבד שעל המוט, אבל מסתבר יותר שגם כאן הכוונה למחנה.- שכן מעיון בדברי רשי עולה שדבריו נסובין על המילה "אותות" שהם הבדים המצויירים, ואילו הדגל הוא הוא המחנה הקבוצה .
וכן ברשבם -באותות – סימן היה בנֵ֑ס של כל דגל, כגון בשל יהודה – אריה, בשל יוסף – שור.
לדייק- "מַפָּה וְצֶבַע עַל כָּל מַפָּה וּמַפָּה" ולא על הדגל, אלא על הבד המונף על הנֵ֑ס..
ג.
נֵ֑ס נעשה להם לדגל.
גם וגם - הדגל והנֵּס -את שתיהם יש לנו בתנך, וכן במדרשים ובמפרשים.
אבל ברבים מהמפרשים והמדרשים עולה שהחפץ שבראש המוט הוא הוא המכונה "דגל ",
ומה זה הנֵ֑ס - שגם הוא מופיע גם בתורה, ורבים יותר ממנו בנ"ך.
דגל הנחש,
כי הנֵ֑ס הוא המוט נֵּס\כלונס שעליו מניפים את הסמל\סימן, ולדעת אלו שהמונף למעלה הוא "הדגל " -
הרי שיש לנו דגל עם נחש.
במדבר כא, ח-ט.
וַיֹּ֨אמֶר השם אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי׃
דגל הבד-
וישנם גם פסוקים המתפרשים על פי כוונתם:שהדגל הוא הבד הפרוש על הנֵּס\ המוט\התורן.
ישעיהו לג, כג
נִטְּשׁ֖וּ חֲבָלָ֑יִךְ בַּל־יְחַזְּק֤וּ כֵן־תׇּרְנָם֙ בַּל־פָּ֣רְשׂוּ נֵ֔ס ...[ מפרש\ס מלשון פריסה של היריעה]
יחזקאל כז, ז
שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֨יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן ... המפרש יהיה בצבעים תכלת וארגמן.
וכאן יש כבר ל נֵּס מובן רחב של הכלונס עם הבד.
כפירוש רשי שם:
שש ברקמה – נגד שש עשוי בציורי רקמות.
מפרשך – הוא שקורין בל״א סיג״ל ובלשונינו בוויילא בלעז.
להיות לך לנֵּס – לפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נֵּס בלשון משנה כלונס ובלעז פורקא.
עם שורשים.
בספר מלפני כאלף שנה חל שינוי שקיבע את המילה דגל מכזו המסמנת פעמים - גדוד לוחמים למובן אחר ויחיד בלבד, למילה שפירושה בד המונף בגאון.
ומקור השינוי הינו בר יונה אבן ג'נאח, מחבר המילון "ספר השורשים". וכך כתב: ״עניינו רוממות והפרסת כרוממות הדגל ופרסומו, וכענין ׳נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס׳ (תהילים ס׳, ו׳)״. ופירוש - שהדגלים בחומש במדבר כוונתם שהגדוד המחנה נקרא על שם הנֵּס המונף המסמל אותו. גם הרדק פירש את המילה דגל במשמעותה המוכרת לנו היום:
"הוא הנֵּס שמרימין ראשי החיילות".
ד.
אין ניסים בתנך.
. נֵס בימינו הוא בעיקר מעשה פלאים שחורג מטבע הבריאה.
אבל בתנך הוא אינו משמש במובן זה.
הוא מוט, אות, חפץ שמונף אל על, מחנה .
וגם נישא ובולט ביחודיותו: בשיר השירים הדוֹד הוא "דָּגוּל מֵרְבָבָה", כלומר 'בולט כמו נֵּס', 'מורם', 'נישא'.
אבל לא מעשה פלאים -בלתי צפוי ונוגד את חוקי הטבע.
נאמר "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" (במדבר כא, ח). מכאן שהיה הנֵּס לאות או לסימן בולט ומתנשא הנראה למרחוק.
ופעמים אף נראה שהוא דומה לדגל של ימינו או למפרשׂ אנייה, כנ"ל- מדברי יחזקאל לָעיר צור: "הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס" (כז, ז) ומדברי ישעיהו: "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס" (לג, כג).
* ובישעיה ל'
...נוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֙רֶן֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל־הַגִּבְעָֽה
ברשי שם: כתורן – עץ גבוה תקוע בארץ, כמין תורן הספינה שקורין מַשְט.
וכַנֵּ֖ס – אף הוא קלונס גבוה שנותנין בראש גבעה גבוהה, וכשרואה הצופה את הגייסות באים, נותן עליו סודר
והרוח מוליכו, והוא סימן שינוסו או יתקבצו.
אבל המשמעות 'מעשה פלאים' –המשמשת בפי כול ושאנו היום כל כך רגילים לה, ביום יום וגם בתפילות ובברכות:
"שעשה נסים לאבותינו".על הניסים..– איננה בתנך. משמעות זו הינה הרחבה, ונתקבלה בוודאי מ'אות' ו'מופת', וככזו היא משמשת מלשון חזל.
ה.
והמחדשים.
לעיל נוכחנו בשלושה מובנים ל נֵּ֖ס:מוט גבוה, מפרש , קישוט או עיטור (דגל) -הנישא לגובה.
וכיום חידשו בנוסף לכך :
* 'העלה על נֵּ֖ס'.
היום הצירוף 'העלה על נֵּ֖ס' -פירושו 'פרסם דבר ברבים', 'הצהיר שדבר מה הוא בראש מעייניו'.
* דָּגַל .
'לדגול במשהו' פירושו להאמין להזדהות עם רעיון או ערך כלשהו.
* ועל משקל הפסוק בתהלים:
"נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" (ס, ו),
יצרו ביטוי שונה והיום הדגלים הם הרגילים להתנוסס.