כִּי צֹרְרִים הֵם - ובֵּין הַמְּצָרִים.

[יהודהא]

א.
השאלה המטרידה -
העולה מכתוב היא מדוע לצרור את המדיינים ולא את המואביות ? שהרי
"; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. ב וַתִּקְרֶאןָ לָעָם, לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן; וַיֹּאכַל הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן.
ג וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיִּחַר-אַף ה', בְּיִשְׂרָאֵל.
ובמפרשים הסבירו בצורות שונות ראה בספורנו ואחרים, ועדיין יש מה לתרץ.
אבל נפנה לעניין הלשון.

ב.
לשון בפרשה+ וענייני היום.
בין המְצָרִים + צָרוֹר, אֶת-הַמִּדְיָנִים;

צַר צוֹרֵר צָרוֹת....במדבר כה,יז.
* מקום צר "וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר .“ (במדבר כב, כו)
* מועט -"לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ.“ (ישעיהו ל,כ).
* מצב קשה וגרוע "וְהָיָה כִּי־תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת ..כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ...“
(דברים לא, כא)

ג.
יז צָרוֹר, אֶת-הַמִּדְיָנִים; וְהִכִּיתֶם, אוֹתָם. יח כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם, בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר-נִכְּלוּ לָכֶם..
* לרשי מובנו אוייב. "עליכם לאייב אותם".
* בתרגום : אַעֵיק לְמִדְיַנָאֵי וּתְקַטֵּיל יָתְהוֹן. מועקה. פרשגן: אַ\העֵיק \ הָצֵק למדינים
(חילופי ע/צ).
* לרסג מלשון "מצור". חַאצִרִ אלּמִדיַאנִיִּין =הטל מצור.
* רשר"ה :צרור וגו׳ –משמעותו העיקרית של ״צרור״ היא לצמצם, לדחוס, להגביל את כוחו של אדם.
[לשון צַר]

ד. לא רק-
יש גם במובנים נוספים ושונים לחלוטין .
* האשה השנייה =”וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ “ (שמואל א׳ א, פסוק ו).
* חבילה \ לצרור את החפצים = ”כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד“ (משלי כו, פסוק ח)
וכווולם מאותם אותיות השורש צ,ר,ר.

ד.
בין המְצָרִים. ו "לְלֹא מְצָרִים".
* י"א מאותו שורש -צ,ר,ר. ובאותו מובן שבפסוק "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ"
(תהלים קיח, ה)[מיצר -לעומת מרחב].
כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (א, ג). מפסוק זה נלקח הצירוף בין המצרים .

* וי"א שהוא מלשון חכמים -ומשורש מ,צ,ר.
(בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם אדם מכר שטח "בסימניו ובמְצריו" = גבול. "בר־מִצְרָא"
וממנו "לְלֹא מְצָרִים" בלי גבולות. "כל המענג את השבת, נותנין לו נחלה בלא מצרים".

ויש שרוצים למצוא כאן מיצר במובן של "חבלי"- [[החבל שימשה גם למדידה וגם לסמן גבול.
ואפשר שגם במובן זה נמצאהו בתנך: ב"תהלים קטז, ג (על פי התקבולת): "אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי. מצרי = חבלי. [ חבלי לידה]

ומחידושים עממיים שהוצע אך לא נקלט.
- קֶנְיֹון = מקום עמוק וצר = גֵּיא + צַר =גֵּיצַר. רצו ולא נקלט.

------------
ומהעבר על הפרשה כאן-
viewtopic.php?f=46&t=62365&p=843072#p843072