קריעת ים סוף - הסבר מחודש

[ארי שבחבורה]

מצו"ב ביאורו המקורי והנפלא של הרנה"ו לנס קריעת ים סוף מתוך פירושו לפרקי-אבות 'יין לבנון' (ה,ד) אשר הובא בפירוש 'הכתב והקבלה' בפרשת בשלח (שמות יד,כב) ובפירושו של הרב מאיר להמן לפרקי-אבות 'מאיר נתיב' (שם), "ושמע האמת ממי שאמרה".

[היא שיחתי]

קונטרס על קריעת ים סוף
http://www.ladaat.net/siteimages/fl_4f2ad868ad3dd.pdf

[איש_ספר]

לא היית צריך לטרוח בסריקה, מאיר נתיב נמצא באוצר, ושם אינו נוקב בשמו של המפרש, מעניין אם במהדורה המקורית הזכיר את שמו

http://www.otzar.org/aspcrops/101971_20 ... 322012.asp

בכתב וקבלה מציין שכן מבואר גם בפירוש הגר"א לישעיהו.

הביאור אכן נפלא מאד...

ועתה ראיתי שקיומו נזכר במדרשינו בשנה שעברה viewtopic.php?f=7&t=3606#p29224

[ארי שבחבורה]

לא היית צריך לטרוח בסריקה, מאיר נתיב נמצא באוצר, ושם אינו נוקב בשמו של המפרש, מעניין אם במהדורה המקורית הזכיר את שמו

אכן כן, אבל כל המעיין ב'יין לבנון' ולאחר מכן ב'מאיר נתיב' יראה שאין מה להשוות...

[בחושךאור1]

זכורני כי גם באפיקי יהודה הולך בדרך מחודשת בנושא. האם מישהו יכול להביא סריקה מדרשתו לפרשת בשלח?

[אברהם]

מצו"ב ביאורו המקורי והנפלא של הרנה"ו לנס קריעת ים סוף מתוך פירושו לפרקי-אבות 'יין לבנון' (ה,ד) אשר הובא בפירוש 'הכתב והקבלה' בפרשת בשלח (שמות יד,כב) ובפירושו של הרב מאיר להמן לפרקי-אבות 'מאיר נתיב' (שם), "ושמע האמת ממי שאמרה".

זה כמה עידנים שלח לי אחד המיוחד שבאנשי ספר וחכמה את דברי המאיר נתיב שהביא הפירוש בשם חכם מתקופתנו והעלים שמו, ושלחתי לו את הערותי הדלות על הקושיות המביאות לפירוש המחודש. אני מעתיק המכתב לכאן, לא עיינתי בו כעת (וגם אין לי כ"כ זמן כעת להידרש לנושא מחדש), וגם לא בדקתי ביין לבנון בפנים אולי שם מבואר יותר ונסתלקו שאלותי, עכ"פ אני מצרף המכתב כמות שהוא, אולי יהיה לתועלת לאי מי.

זה באמת מעניין מאד, ובנקודה מסויימת כיונתי לדבריו (כמו שאפרט), אך כשנעבור על כל שאלותיו נראה שאין בהם שום סרך ראיה לדבריו. השתמשתי בלשון חריפה מעט לתפארת המליצה, בהנחה שלא מדובר בת"ח חלילה, שאז כמובן אני מעדן את כל דברי ומשאיר רק את שאלותי על דבריו הקדושים.

את שאלה א' (מה היה מטרת החשיכה) תירץ המחבר (סוף עמ' כז) שמטרת החשיכה היתה בשביל להסתיר את התופעה הגדולה שעל הים מעיני המצרים כדי שלא ינוסו. אלא שתירוץ זה מיושב גם בלי קשר לכל החידוש שלו באופן בקיעת הים, הלא גם לפי ההסבר המקובל אפשר ליישב שמטרת החושך היתה בשביל להסתיר מעיני המצרים את בקיעת הים כדי שלא ינוסו משם אלא יכנסו לתוכו. ולא טרח המחבר לבאר לנו מה שייך כ"ז לחידושו הגדול.

שאלה ב' (למה כתוב 'ויבקעו המים' אחרי 'וישם את הים לחרבה' הלא הים חרב בעקבות בקיעת המים) מיושבת בשאלה ג' (מה מטרת רוח הקדים), שהרי הים לא חרב בעקבות בקיעת המים באופן פלאי, אלא להיפך רוח הקדים שעברה במסלול ההליכה המיועד ייבשה את כל המים שבאותו מקום עד שממילא נוצרו שני חלקים בים משני צדדי המסלול וזהו 'ויבקעו המים'.

בשאלה ג' מעיז המחבר לכתוב 'אם היה זה (רוח הקדים) לצורך בקיעת המים – מדוע איפה אין הפרט הזה כתוב במפורש', ואכן בפירושו הוא מסיק שמטרת רוח הקדים לא היתה בשביל ייבוש המים אלא בשביל בלימת הררי המים שבצידי בני ישראל שלא יציפו את המחנות. ואיני יודע אם בזדון או בשגגה העלים עינינו מלשון התורה שכתבה בפירוש: 'ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה', הרי במפורש שרוח הקדים יבשה את הים לחרבה, וכמוש"כ הרמב"ן שרוח הקדים היא רוח מייבשת.
יתירה מזו, לפירושו רוח הקדים בלמה את הררי המים שלא יציפו את החוף והמחנות, ולא שת ליבו שבני ישראל עמדו בצידו המערבי של ים סוף ורוח הקדים היא רוח מזרחית, וא"כ אדרבה הרוח אמורה לסחוף את המים לכיון המחנות ולא לעוצרם!

שאלה ד' (איך קרה שלא שמו המצרים ליבם שהם נכנסים לתוך הים העמוק) מבוססת על התעלמות מדברי תורתינו 'נטה את ידך על הים ובקעהו ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה, ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם' הרי להדיא שמצרים ידעו גם ידעו שהם נכנסים לתוך הים ביבשה, אלא שחיזק ה' את ליבם להמשיך לרדוף אחרי בנ"י. ועי' רמב"ן פסוק ד' שעמד בזה וכתב 'ולמטה אמר פעם אחרת הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם כי בראותם שנקרע הים לפני בנ"י איך ימלאם ליבם לבוא אחריהם להרע להם, ואין בכל המופתים כפלא הזה, וזה באמת שגעון להם, אבל סיכל עצתם וחיזק את ליבם ליכנס בים'.

שאלה ה', הלשון 'ויבואו בתוך הים' הוא לשון כניסה לתוך, לכן רק בפרשתינו כאשר הים נבקע לשנים ובנ"י נכנסים 'לתוכו' שייך לומר 'ויבואו בים' משא"כ המפליג בים נקרא 'יורד ימים' ופשוט.

שאלות ו' וז', כבר עמד בהם הרמב"ן בפט"ו פסוק י' ופירש שכיון שהיו בהם אנשים וסוסים היודעים לשחות היה צורך לנער אותם בתוך הים כדי להטביעם. [ורש"י הביא דברי חז"ל שהוא בשביל להרבות הייסורים לפיכך ניערם מלמעלה למטה].

את שאלה ח' (למה כתב שוב ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים) יישב המחבר שהוא כדי להדגיש שבעוד החרבה התמוטטה בחלק של המצרים נשאר על עומדו החלק שהלכו בו עדיין בנ"י. ופירוש זה אמת הוא, וכבר כתבו האבן עזרא כאן ועוד, אבל לא ביאר מה שייכות יש לזה עם חידושו בעיקר צורת קריעת הים.

וכן כל הדיוקים שהוא משלב בתוך דבריו אין בהם מאומה.

שבשתא כיון דעל על, ולפיכך טעה המחבר וכתב בעמ' כט 'ברגע זה אמר ה' אל משה נטה את ידך על הים ובקעהו – ותיכף התחיל לשקוע כל החלק האחורי וכו'. כמובן שזו טעות וצ"ל שאמר ה' אל משה 'נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים'. (סתם הערה טכנית, שהנימה העוקצנית שהשתמשתי בה מחייבת אותי להביע אותה).

וכעת ברצינות, בתוך הדברים שכתב המחבר יש נקודה אחת שגם אני בעוניי כוונתי לה, והוא בהקדם מה שכתוב בשירת הים 'וברוח אפיך נערמו מים כו' קפאו תהומות בלב ים אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל כו' ובפשטות משמע שהאויב אמר זה לאחר שראה שהמים נערמו ונבקע הים, וחיזק את לבב עמו לרדוף אחריהם לתוך הים. אבל אונקלוס פירש שדבר זה אמר האויב בתחילת המעשה כשיצא ממצרים לרדוף אחריהם, וכמו שביאר הרמב"ן שם בדעתו, וצ"ב מאי טעמא מיאן לפרש כפשוטו.
וחשבתי לומר שס"ל לאונקלוס שמצרים לא ידעו כלל שהם נכנסים לתוך הים, שהרי החשיכה האפילה עליהם ולא ראו אלא את נצנוץ אורו של עמוד האש מבעד לערפל והלכו אחריו (כמוש"כ הרמב"ן לעיל פסוק יט), ובאשמורת הבוקר השקיף הקב"ה בעמוד אש ונוכחו לפתע שהם בתוך הים ומיהרו לברוח ואמרו אנוסה מפני ישראל וכו'. כ"ז חשבתי מדעתי, ולאחר זמן מצאתי בחסד ה' בפירוש זבח פסח לרבינו אברבנאל על ההגדה שכתב כן והאריך בזה [אמנם לא פירש עפי"ז את דעת האונקלוס הנ"ל]. וזה כעין דברי המחבר העלום הנ"ל.
אלא שלא ידעתי מה יעשה הזבח פסח [והאונקלוס לפי דרכי] עם הכתוב להדיא: ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם [לתוך הים]. הרי להדיא שהיה צריך חיזוק לבבם בשביל להכנס לים.

וכעת התעוררתי ליישב היטב, עפימש"כ הרמב"ן בפסוק כא שייבש הקב"ה את הים ע"י רוח הקדים בשביל שהמצרים יחשבו 'אולי הרוח שם הים לחרבה ולא יד ה' עשתה זאת בעבור ישראל, אע"פ שאין הרוח בוקעת הים לגזרים לא שמו ליבם גם לזאת'. והיינו שהפירכה על הסברא שנעשה זאת באופן טבעי ע"י רוח הקדים הוא משום דא"כ למה לא ייבש כל רוחב הים ואיך נקרע הים לגזרים.
ולפי"ז יש לפרש היטב דעת אונקלוס, שלעולם ידעו המצרים היכן מקום הים והרגישו שנכנסים למים, אלא שסברו שנעשה הייבוש ע"י רוח הקדים [וזהו החיזוק לב שחיזקם הקב"ה לתלות ברוח הקדים], ובעקבות החשיכה לא ראו את המים שעומדים בשני הצדדים, ולכן לא ראו בזה נס ופלא, ורק באשמורת הבוקר ראו את חומות המים האדירים העומדים עליהם והבינו שיש כאן נס שנקרע הים להציל את ישראל, וצעקו אנוסה מפני ישראל וכו'. כ"ז אפשר בדעת אונקלוס, ובדרכו של הזבח פסח (לא לפי דבריו המדוייקים שמשמע שלא שמו לב כלל שנכנסו למקום הים).

מי המחבר העלום? ולמה העלימו שמו? [אני כופל דברי שאם מדובר בת"ח, כל הנימה המזלזלת בטלה ומבוטלת].

[אוצר החכמה]

מצו"ב ביאורו המקורי והנפלא של הרנה"ו לנס קריעת ים סוף מתוך פירושו לפרקי-אבות 'יין לבנון' (ה,ד) אשר הובא בפירוש 'הכתב והקבלה' בפרשת בשלח (שמות יד,כב) ובפירושו של הרב מאיר להמן לפרקי-אבות 'מאיר נתיב' (שם), "ושמע האמת ממי שאמרה".

איני יודע מי המגיה שכותב שם תחת אמר המגיה, אולם לכתוב שהעובדה שהגר"א כתב את הביטוי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, מוכיחה כי הגר"א למד ביין לבנון, מוזרה ביותר, שכן מקור הביטוי בקהלת רבה, ככפי שיכול לראות כל מי שמחפש באוצר, וכפי שציינו באיגרת הגר"א המודפסת באבן שלמה (המנוקד)

[ארי שבחבורה]

איני יודע מי המגיה שכותב שם תחת אמר המגיה, אולם לכתוב שהעובדה שהגר"א כתב את הביטוי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, מוכיחה כי הגר"א למד ביין לבנון, מוזרה ביותר, שכן מקור הביטוי בקהלת רבה, ככפי שיכול לראות כל מי שמחפש באוצר, וכפי שציינו באיגרת הגר"א המודפסת באבן שלמה (המנוקד)

ה"הוכחה" כביכול היא מכך שהגר"א שינה מלשון המדרש שהיא 'אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו' וכתב 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו', ומאחר שלשון כזו בדיוק נמצאת גם ב'יין לבנון' (פרק ב') משער המגיה שהגר"א הביא את המדרש בלשון זו בעקבות הרנה"ו. אמנם גם זה אינו ולא כלום.

[אוצר החכמה]

כמובן שזה אינו כלום שכן זה בדיוק הלשון במסילת ישרים (פרק יא) ספר שאותו למד הגר"א כידוע, ובמהר"ם שיף שהיה גם הוא לפני היין לבנון, והרבה אחרים כמו שיראה כל המחפש באוצר החכמה, והוא משום שהעברים ישמרו הטעמים ולא המילות כלשון האב"ע, או במילים אחרות מעתיקים את הרעיון ולאו דווקא את הלשון.

[ארי שבחבורה]

לא היית צריך לטרוח בסריקה, מאיר נתיב נמצא באוצר, ושם אינו נוקב בשמו של המפרש, מעניין אם במהדורה המקורית הזכיר את שמו

מסתבר מאוד שמדובר בהשמטה של הוצאת 'נצח' שכבר 'הוחזקה' בהשמטת שמו של הרנה"ו מתרגומיה לחיבורים שונים - כמו לדוגמא בפירושו של רש"ר הירש על פרקי-אבות א,א ועוד.

[לייטנר]

מצו"ב ביאורו המקורי והנפלא של הרנה"ו לנס קריעת ים סוף מתוך פירושו לפרקי-אבות 'יין לבנון' (ה,ד) אשר הובא בפירוש 'הכתב והקבלה' בפרשת בשלח (שמות יד,כב) ובפירושו של הרב מאיר להמן לפרקי-אבות 'מאיר נתיב' (שם), "ושמע האמת ממי שאמרה".

ביותר מלאתי שמחה על הבשורה הטובה, כי הנך מבשר צדק לפני עם ד', בדרשך לפניהם דברי תורת ד'. בתחלת בקשתך לשלח לך ס' 'יין לבנון'... ועתה הנני שולחו אליך. שים עיניך עליו, אך זאת לדעת, כי לדרוש ממנו ברבים צריך עצה ותחבולה, ואסמוך על בינתך הישרה שתשכיל להוציא תועלת גדולה לשומעי לקחך מפניניו

(אגרות הראי"ה א', אגרת י"א. לאחיו ר' שמואל קוק)

[הא לחמא עניא]

קונטרס על קריעת ים סוף
http://www.ladaat.net/siteimages/fl_4f2ad868ad3dd.pdf

חסום לי בנתיב.
אשמח ואודה אם אחד מחו"ר הפורום יגלה לנו את הנסתר.
בתודה מראש.

[היא שיחתי]

קונטרס על קריעת ים סוף
http://www.ladaat.net/siteimages/fl_4f2ad868ad3dd.pdf

חסום לי בנתיב.
אשמח ואודה אם אחד מחו"ר הפורום יגלה לנו את הנסתר.
בתודה מראש.

דף לא פעיל

[טור תלגא]

התוס' שאנץ בסוטה י"ז. כתב כן

תוס' שאנץ
ועוד התכלת דומה לים שאנו עושין שליש גדיל ושני שלישי ענף וכן עשה הקב"ה בקע הים בשליש אמצעי ועשה מן הים ג' שלישים שאם יבקענה בשליש התחתון צריך שירדו למטה בתוך הים ואם יבקענה בשליש העליון צריך שיעלו למעלה דק"ל גודשא תילתא והבקיעה בשליש האמצעי לא למעלה ולא למטה על כן יסד הפייט פנו כאן וכאן שליש רום מימות ונפקא ליה מדכתיב בלב ים וק"ל דלבו של אדם הוי בשליש גופו.

[טור תלגא]

וכן החזקוני פרשת בשלח

ויבקעו המים משמע עד קרקעיתו של ים. וכתוב אחד אומר קפאו תהומות בלב ים, דמשמע שלא נבקעו לגמרי, אלא ים זה גדוש הוא ואילו לא נבקעו המים כלל הוצרכו ישראל לטרוח ולעלות למעלה, ואם נבקעו לגמרי הוצרכו לירד עד תהום לפיכך נבקע הגדוש דתולתא הוי ונעשה לישראל חומה מזה ומזה ושתי הידות קפאו היינו בלב ים, מה מהלכו של אדם בשליש גופו אף המים בשלישם קפאו, וכשעברו ישראל בים לא הוצרכו לעלות ולרדת כי המים שוים לארץ והוא שיסד הפייט פונו כאן וכאן שליש רוב מימות צועו הנותרים למדרס פעמות.