פורום אוצר החכמה

על משמרתי אעמודה. צ'.
מה זה אומר? אינני יודע.
אין עוד עדי נוסח? או שמדובר באוטוגרף?

מגדל כתב:על משמרתי אעמודה. צ'.
מה זה אומר? אינני יודע.
אין עוד עדי נוסח? או שמדובר באוטוגרף?

לא אוטוגראף אבל בעדי נוסח האחרים שבדקתי חסר את המשפט הזה.

אחוז בחבלי בוז דין גֵּו .גורש, הנה הוא לי כסות עינים מרפא לצִירַי ומכאובי, עניי

מי יכול לפענח מקום המוזרח, התודה והברכה

הוד_והדר כתב:אחוז בחבלי בוז דין גֵּו .גורש, הנה הוא לי כסות עינים מרפא לצִירַי ומכאובי, עניי

מי יכול לפענח מקום המוזרח, התודה והברכה

אחוז בחבלי.JPG

מן גו מגורש. מלה"כ באיוב.

מה שנכון נכון כתב:מן גו מגורש. מלה"כ באיוב.

א דאנק!

מי יכול לפענח 3 מילים הראשונות [קודם תיבת מעשה]

תודה

אולי: דרשות החסיד ז"ל.

המילה שמוקפת בעיגול

אשמח לעזרה במילים הראשונים בשורה התחתונה (ערבית)
.

פענוחו:
קבל אלצלאה
יקול מאה ברכות כמא כתבנא
פי אול הדא אלסדור
(אשמח לדעת, באיזה סידור מדובר?)

תלמיד-חכמים כתב:פענוחו:
קבל אלצלאה
יקול מאה ברכות כמא כתבנא
פי אול הדא אלסדור
(אשמח לדעת, באיזה סידור מדובר?)

יישר כחך. לא סידור שלם אלא קטע מהגניזה - קיימברידג' 1081 2.77 OR

מעט דבש כתב:המילה שמוקפת בעיגול

בקשת פענוח.png

לענ"ד: אאז. בניקוד: אַאָז.
ופירושו: על אז = על העת ההיא.
על משקל: מידי דחטאת שדי אעולה. וכיוצ"ב הרבה.

יישר כח!

אשמח לעזרתכם במה שמסומן בצהוב. סידור מספרד במאה ה-15/16.

רוב שלוחי צבור אומרין בתפלת בלילה וינוחו בה. אמנם בס"ד כתוב וינוחו בו על שם וינח ביום השביעי. וכן הוא כתוב בסדר הב"ס במז"ל ובסידורים ישנים ומדויקים שלו שנכתבו בט"ליטל"ה עיר גדולה של חכמים ושל סופרים

613מצו כתב:הב"ס במז"ל

הר"ם במז"ל

במסתרים כתב:

613מצו כתב:הב"ס במז"ל

הר"ם במז"ל

יישר כוחך! זה הערה מעניינת - גרסת הרמב״ם בתפילות שבת היה ׳וינוחו בם׳.
לגבי הר״ם במז״ל:
viewtopic.php?t=51778

ברור שכתוב "הר"ם במז"ל", אבל לפנינו ברמב"ם בסדר התפלות כתוב "וינוחו בם", שלא כלשון הכת"י שגם בסדר הר"ם במז"ל כתוב "וינוח בו" (וראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם פרנקל שמביאים ב' מקורות שברמב"ם כתוב "בו"). ומה שהועתק מקודם "אמנם בס"ד כתוב", נר' דצ"ל "אמנם הכ"ד כת[ב]". ואיני יודע פשר הר"ת "הכ"ד".

מקורות כתב:ברור שכתוב "הר"ם במז"ל", אבל לפנינו ברמב"ם בסדר התפלות כתוב "וינוחו בם", שלא כלשון הכת"י שגם בסדר הר"ם במז"ל כתוב "וינוח בו" (וראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם פרנקל שמביאים ב' מקורות שברמב"ם כתוב "בו"). ומה שהועתק מקודם "אמנם בס"ד כתוב", נר' דצ"ל "אמנם הכ"ד כת[ב]". ואיני יודע פשר הר"ת "הכ"ד".

יתכן הר"ד

יהודי מהצפון כתב:

מקורות כתב:ברור שכתוב "הר"ם במז"ל", אבל לפנינו ברמב"ם בסדר התפלות כתוב "וינוחו בם", שלא כלשון הכת"י שגם בסדר הר"ם במז"ל כתוב "וינוח בו" (וראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם פרנקל שמביאים ב' מקורות שברמב"ם כתוב "בו"). ומה שהועתק מקודם "אמנם בס"ד כתוב", נר' דצ"ל "אמנם הכ"ד כת[ב]". ואיני יודע פשר הר"ת "הכ"ד".

יתכן הר"ד

אכן הר"ד.
ונמצא כן בדברי הר' דוד אבודרהם.

ברשילא כתב:

יהודי מהצפון כתב:

מקורות כתב:ברור שכתוב "הר"ם במז"ל", אבל לפנינו ברמב"ם בסדר התפלות כתוב "וינוחו בם", שלא כלשון הכת"י שגם בסדר הר"ם במז"ל כתוב "וינוח בו" (וראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם פרנקל שמביאים ב' מקורות שברמב"ם כתוב "בו"). ומה שהועתק מקודם "אמנם בס"ד כתוב", נר' דצ"ל "אמנם הכ"ד כת[ב]". ואיני יודע פשר הר"ת "הכ"ד".

יתכן הר"ד

אכן הר"ד.
ונמצא כן בדברי הר' דוד אבודרהם.

יישר כחכם!

613מצו כתב:

ברשילא כתב:אכן הר"ד.
ונמצא כן בדברי הר' דוד אבודרהם.

אבל אם הנכון הוא הר"ד, מהו במז"ל?
ועוד, כתוב במפורש הר"ם. לא הר"ד.

בריושמא כתב:אבל אם הנכון הוא הר"ד, מהו במז"ל?
ועוד, כתוב במפורש הר"ם. לא הר"ד.

"הר"ם במז"ל" הוא נכון, אבל בשורה שעליו, המתחיל "אמנם" כתוב "הר"ד" (ואני מסכים שהוא ריש ולא כף), כך שכתוב: "אמנם הר"ד כת[ב] וינוחו בו על שם וינח ביום השביעי, וכן הוא כתו[ב] בסדר הר"ם במז"ל".

מקורות כתב:

בריושמא כתב:אבל אם הנכון הוא הר"ד, מהו במז"ל?
ועוד, כתוב במפורש הר"ם. לא הר"ד.

"הר"ם במז"ל" הוא נכון, אבל בשורה שעליו, המתחיל "אמנם" כתוב "הר"ד" (ואני מסכים שהוא ריש ולא כף), כך שכתוב: "אמנם הר"ד כת[ב] וינוחו בו על שם וינח ביום השביעי, וכן הוא כתו[ב] בסדר הר"ם במז"ל".

ברור לגמרי. כתוב הר"ד. שם אין שאלה.

'של מעלה' או 'שלמעלה'?

משה לוי11 כתב:

צילום מסך 2024-06-23 100025.png

'של מעלה' או 'שלמעלה'?

שאלת תינוק...

צריך לראות כל השורה וכולי האי ואולי, כי א"א לדקדק בזה בדפוס ישן אלא יש ללמוד מן הענין ולפי דרך הכתיבה של( )אותו ספר.
ואם תטעה אין בכך כלום, סוכ"ס אינו תנ"ך.

על ספר עם חתימת החיד"א נמצא כמה רישומים על הכריכה של קלף.
מי יכול לפענח

על הכריכה מצד האחר

בדף האחרון

פייש כתב:בדף האחרון

וראיתי למורינו ה"ר כמהר"ר חיד"א זל שכתב על ד' הר''מ שלטאן זל דליתא לד'? הרז''ל הנז' ואני אומר

פייש כתב:על הכריכה מצד האחר

אתחלתי מסכת חולין

יהודי מהצפון כתב:

פייש כתב:על הכריכה מצד האחר

אתחלתי מסכת חולין

יישר כח!

אשמח בעזרת פענוח המילים/ר"ת בכותרת של רשימת השירים:

אולי משהו בכיוון רח'[ום] וחנ'[ון]?

עכשיו מצאתי את זה בכ״י אוקספורד or 90 (מחזור ארם צובה).
עדיין לא ברור לי מה משמעותו.

בשם רחום וחנון
דוגמא לזה:



והיה מצוי גם: בשם רחמן. וכדומה.

שבענו מטובך כתב:בשם רחום וחנון
דוגמא לזה:

cao.jpg

והיה מצוי גם: בשם רחמן. וכדומה.

יישר כחך. מעין 'בס"ד' קדום?

אולי בהשפעה מוסלמית.
בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים...

613מצו כתב:יישר כחך. מעין 'בס"ד' קדום?

בדיוק (!) כמו בערבית: ביסמילה.

מתוך הערך 'בסמילה' בויקיפדיה:
הבִּסְמִלָה (בערבית: البسملة) היא הכינוי המקוצר לאימרה המוסלמית "בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים" (بسم الله الرحمٰن الرحيم; נהגה: בסמי-ללהי ר-רחמני ר-רחים השמעה(הקישור אינו פעיל)), ומשמעותה בתרגום המקובל – "בשם אלוהים הרחמן והרחום". אמירת הבסמלה מכונה "תַסְמִיָה" (تسمية[1]). הביטוי מופיע בקוראן בראש כל סורה (פרק), מלבד סורה מספר 9, סורת א-תַוּבַּה. כחלק מהיותה האיה (פסוק) הראשונה בסורת אל-פאתחה, היא נאמרת בתפילה האסלאמית, הצלאה, שבה נקראת הסורה, אם כי קיימת מחלוקת בין אסכולות המשפט האסלאמי בסוגיית הכללתה ובאופן הגייתה בתפילה (בקול או בשקט).

'כאותו' או 'באותו'?

משה לוי11 כתב:

צילום מסך 2024-07-17 155751.png

'כאותו' או 'באותו'?

נראה "כאותו". יותר דומה לכ' וכן לפי ההקשר בא לפרש "כדמותינו" בכ'.
עכ"פ אין משמעות לצורת הדפוס. הרי יתכן שהוא אות שבורה וכדו'.