פורום אוצר החכמה

הוד_והדר כתב:חזה הוית (על פי דניאל ב, לא ועוד. ופירושו 'רואה הייתי') בספר הכוונות המועתק מ"כ מוהר"ש ויטאל ז"ל הקדמה קטנה למהרח"ו ז"ל, ושפר קדמי (היינו, וטוב לי; ראה שם ג, לב) להעתיקה פה'


האם המודגש פוענח נכון? ובהשלמה צ"ל מכתיבת?

דרך אמת כתב:

הוד_והדר כתב:חזה הוית (על פי דניאל ב, לא ועוד. ופירושו 'רואה הייתי') בספר הכוונות המועתק מ"כ מוהר"ש ויטאל ז"ל הקדמה קטנה למהרח"ו ז"ל, ושפר קדמי (היינו, וטוב לי; ראה שם ג, לב) להעתיקה פה'


האם המודגש פוענח נכון? ובהשלמה צ"ל מכתיבת?

מכ"י = מכתב יד.

יוסף אומץ1 כתב:האם יש הבדל בפענוח בב' הקבצים המצורפים?
הפענוח הוא: "די לעלמין לא תתחבל".
מה שתמוה הוא שהכותב הביאם בסמיכות גדולה באותו הטור ואי"ז דרכו. מה יכולה להיות הסיבה לכך?

החוזר כתב:

יוסף אומץ1 כתב:האם יש הבדל בפענוח בב' הקבצים המצורפים?
הפענוח הוא: "די לעלמין לא תתחבל".
מה שתמוה הוא שהכותב הביאם בסמיכות גדולה באותו הטור ואי"ז דרכו. מה יכולה להיות הסיבה לכך?

לא אדוני שמעני. אין הבדל בפענוח, אבל לא מדובר באותה יד, כפי שאתה מניח. ההבדלים בכתיבות מובהקים מדי מכדי שיהיה ניתן ליחסם לאותו כותב.
אך הבעיה חוזרת לכך שאתה ממשיך להביא לשולחן פיסה זעירא שאין בה כדי לצור על פי צלוחית, ק"ו שאין אפשרות לדון באופן ראוי בשאלותיך המרובות, והכל מרוב חשש שמא יהפכו בחררה שלך ויגזלו את חלקת האדמה אשר מצאת ברשת.
הלוא תבין, שאם מישהו היה מעוניין בכך, היה יכול לקחת את החיבור מאותו מקום שאתה לקחת, ולכן חבל שאתה ממשיך להשחית את זמנם של אחרים ולעייף בפיסות זעירות.

החוזר כתב:

יוסף אומץ1 כתב:האם יש הבדל בפענוח בב' הקבצים המצורפים?
הפענוח הוא: "די לעלמין לא תתחבל".
מה שתמוה הוא שהכותב הביאם בסמיכות גדולה באותו הטור ואי"ז דרכו. מה יכולה להיות הסיבה לכך?

לא אדוני שמעני. אין הבדל בפענוח, אבל לא מדובר באותה יד, כפי שאתה מניח. ההבדלים בכתיבות מובהקים מדי מכדי שיהיה ניתן ליחסם לאותו כותב.
אך הבעיה חוזרת לכך שאתה ממשיך להביא לשולחן פיסה זעירא שאין בה כדי לצור על פי צלוחית, ק"ו שאין אפשרות לדון באופן ראוי בשאלותיך המרובות, והכל מרוב חשש שמא יהפכו בחררה שלך ויגזלו את חלקת האדמה אשר מצאת ברשת.
הלוא תבין, שאם מישהו היה מעוניין בכך, היה יכול לקחת את החיבור מאותו מקום שאתה לקחת, ולכן חבל שאתה ממשיך להשחית את זמנם של אחרים ולעייף בפיסות זעירות.

יוסף אומץ1 כתב:

החוזר כתב:

יוסף אומץ1 כתב:האם יש הבדל בפענוח בב' הקבצים המצורפים?
הפענוח הוא: "די לעלמין לא תתחבל".
מה שתמוה הוא שהכותב הביאם בסמיכות גדולה באותו הטור ואי"ז דרכו. מה יכולה להיות הסיבה לכך?

לא אדוני שמעני. אין הבדל בפענוח, אבל לא מדובר באותה יד, כפי שאתה מניח. ההבדלים בכתיבות מובהקים מדי מכדי שיהיה ניתן ליחסם לאותו כותב.
אך הבעיה חוזרת לכך שאתה ממשיך להביא לשולחן פיסה זעירא שאין בה כדי לצור על פי צלוחית, ק"ו שאין אפשרות לדון באופן ראוי בשאלותיך המרובות, והכל מרוב חשש שמא יהפכו בחררה שלך ויגזלו את חלקת האדמה אשר מצאת ברשת.
הלוא תבין, שאם מישהו היה מעוניין בכך, היה יכול לקחת את החיבור מאותו מקום שאתה לקחת, ולכן חבל שאתה ממשיך להשחית את זמנם של אחרים ולעייף בפיסות זעירות.

איני יודע כיצד יעזור אם אשלח קישור אך הנה - https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... L147232243

שמעתי באמת בעניין הנפילים ורוח נבות ? נשמת מרע"ה כי היה להם דחייה מפני שחטאום בעודם בגוף התפ'[ארת] ונענשו ? לעולם הזה וא"ת היאך חטא בהם מאחר שהם שכליים נבדלים י"ל כי אע"פ שהם שכלים נבדלי' ? הם מכח ההשתלשלו' האש או המים שהם התחלת הקיטרוג שהם מהמים יצא אש ועל כרחינו כח האש נשאר במים וכח המים באש הנה כל אחת כלולה מדין ורחמים ומשם ישתלשל סיבת הקטרוג ואע"פ שאין לדמות הגלוי לנסתר מ"מ שם מוצאו ושם יסודו ? בא מהדין ממנו לעולם כל שהוא למעלה במעלה גדולה מחבירו יקל ראשו מסבת הקטרוג ומזה תבין למה לא נבראו אחר מהט' ספירו' מלאך כמו האחרונה שנקראת כן כש' השכלים ולפי זה אין לתמוה אבל שייך חטא ? שם בגוף התפא'[רת] שהוא צורה ממש כדעת ר' עזרא ז"ל כביכול כאילו היה בגוף ? ממש והנני רומז המקום ? ובאמת כל זה הוא דעת הרמב"ן ממש כי לא היה הוא מרחיק הדברים אלא מפני שהם עניינים גדולים ואסור לרמוז בעניין שיהיו רישומן ניכר ושמעתי כי הרז"ל ובן בלימה נחלקו על עניין הדחייה ובן בלימה ז"ל הכריח לו הענין אפי' מפסוק שאמ' ז"ל והארכת ימים לעולם שכלו ארוך ואמרו בזה שאע"פ ? נשמתו בבניין איפשר לו בדחייה ולא יאריך שם ימים כי בכל הבנין דחייה עד הגיעו לתשוב"ה ומשם אין לו תשובה ועניין ? משמש בכל עניין תפילות השנה בראשונות ובאמצעיות כך קיבלתי באמת

ארי שבחבורה כתב:אני מצרף את מה שהצלחתי לפענח (ואשמח גם למי שיעמיד אותי על טעויות אם ישנן):

שמעתי באמת בעניין הנפילים ורוח נבות ושאין נשמת מרע"ה כי היה להם דחייה מפני שחטאום בעודם בגוף התפ'[ארת] ונענשו וירדו לעולם הזה וא"ת היאך חטא בהם מאחר שהם שכליים נבדלים י"ל כי אע"פ שהם שכלים נבדלי' כלאי הם מכח ההשתלשלו' האש או המים שהם התחלת הקיטרוג שהם מהמים יצא אש ועל כרחינו כח האש נשאר במים וכח המים באש הנה כל אחת כלולה מדין ורחמים ומשם ישתלשל סיבת הקטרוג ואע"פ שאין לדמות הגלוי לנסתר מ"מ שם מוצאו ושם יסודו שהן בניומהדין ממנו לעולם כל שהוא למעלה במעלה גדולה מחבירו יקל ראשו מסבת הקטרוג ומזה תבין למה לא נבראו אחר מהט' ספירו' מלאך כמו האחרונה שנקראת כן כש' השכלים ולפי זה אין לתמוה אבל שייך חטא בעודם שם בגוף התפא'[רת] שהוא צורה ממש כדעת ר' עזרא ז"ל כביכול כאילו היה בגוף גופי ממש והנני רומז המקום ? ובאמת כל זה הוא דעת הרמב"ן ממש כי לא היה הוא מרחיק הדברים אלא מפני שהם עניינים גדולים ואסור לרמוז בעניין שיהיו רישומן ניכר ושמעתי כי הרז"ל ובן בלימה נחלקו על עניין הדחייה ובן בלימה ז"ל הכריח לו הענין אפי' מפסוק שאמ' ז"ל והארכת ימים לעולם שכלו ארוך ואמרו בזה שאע"פ שירדה?נשמתו בבניין איפשר לו בדחייה ולא יאריך שם ימים כי בכל הבנין דחייה עד הגיעו לתשוב"ה ומשם אין לו תשובה וענייןדברך? משמש בכל עניין תפילות השנה בראשונות ובאמצעיות כך קיבלתי באמת

שמעתי באמת בעניין הנפילים ורוח נבות ושמא נשמת מ"ר ע"ה
כי היה להם דחייה מפני שחטאו בעודם בגוף הת"פ ונענשו וירדו לעולם הזה.

וא"ת היאך חטא בהם מאחר שהם שכליים נבדלים
י"ל כי אע"פ שהם שכלים נבדלי'ם כלאי'ם הם מכח ההשתלשלו'ת האש או המים שהם התחלת הקיטרוג
שהם (צ"ל: שהרי) מהמים יצא אש ועל כרחינו כח האש נשאר במים וכח המים באש
הנה כל אחת כלולה מדין ורחמים, ומשם ישתלשל סיבת הקטרוג

ואע"פ שאין לדמות הגלוי לנסתר מ"מ שם מוצאו ושם יסודו שהגס בא מהדק ממנו
ולעולם כל שהוא למעלה במעלה גדולה מחבירו יקל ראשו מסיבת הקטרוג

ומזה תבין למה לא נבראו אחר מהט' ספירו'ת מלאך כמו באחרונה שנקראת כן כש'ם השכלים
ולפי זה אין לתמוה

אבל שייך חטא בעודם שם בגוף התפ"א
שהוא צורה ממש כדעת ר' עזרא ז"ל
כביכול כאילו היה בגוף גופי ממש
והנני רומז המקום גורם

ובאמת כל זה הוא דעת הר"מ ז"ל ממש
כי לא היה הוא מרחיק הדברים אלא מפני שהם עניינים גדולים
ואסור לרמוז בעניין שיהא רישומן ניכר

ושמעתי כי ה"ר ז"ל ובן בלימה נחלקו על עניין הדחייה
ובן בלימה ז"ל הכריח לו העניין אפי' מפסוק שאמ'רו ז"ל והארכת ימים לעולם שכלו ארוך
רמזו בזה שאע"פ שירדה נשמתו בבניין איפשר לו בדחייה ולא יאריך שם ימים
כי בכל הבניין דחייה עד הגיעו לתשוב"ה ומשם אין לו תשובה

ועניין דברך משמש בכל עניין תפילות השנה בראשונות ובאמצעיות
כך קיבלתי באמת

י"ל כי אע"פ שהם שכלים נבדלי'ם כלולי'ם הם מכח ההשתלשלו'ת האש או המים שהם התחלת הקיטרוג

שבע כתב:א.
מקריש
זהרו

ב.
שאין

ג.
מן יה?
ובזה האות מנהגת יושביה ומראית להם

ארי שבחבורה כתב:ושוב אבקש את עזרת החברים היקרים שיחיו בפענוח כמה תיבות מתוך פירוש אחר על סודות הרמב"ן (כ"י בהמ"ל 1878).
1. דף 19ב:
הנפילים היו בארץ הם המלאכים שנתגאו ורדפו אחרי השררה ונענשו ונפלו ממקום קדושתן ולבשו מלבוש גופני ונענשו ? וזה היה עונשם ופי' זה מה שכתבנו למעלה אין תימה בזה ותבין זה ברוחות של נבות כי יתכן להיות ברוחות כן אחרי הגיעם למעלתם כמו שהגיע לזאת כי היתה במקום קדושתן כי צדיק היה נבות ובשמוע הרוח מי יפתה את אחאב ? הנקמה וענה אני אצא ואהיה רוח בפיו ומיד אמר לו יי' השם צא ממחיצתי ונפל הרוח ממקום קדושתן לעונש ואמר לו השם צא כלו' אין ? לעשות דין כי אם ? הדין ואתם לא כן והמשכיל יבין ? תפילת הצדקת והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ולא ? לנשמתו מה ? לכוחות אחרות מרוחו של נבות

ארי שבחבורה כתב:1. דף 19ב:
הנפילים היו בארץ - הם המלאכים שנתגאו ורדפו אחרי השררה, ונענשו ונפלו ממקום קדושתן, ולבשו מלבוש גופני ונענשו משרר'ה, וזה היה עונשם. ואי? זה מה שכתבנו למעלה אין תימה בזה, ותבין זה ברוחות של נבות, כי יתכן להיות ברוחות כן אחרי הגיעם למעלתם, כמו שהגיע לזאת, כי היתה במקום קדושתן, כי צדיק היה נבות. ובשמע הרוח: מי יפתה את אחאב, הכריחתהו הנקמה וענה: אני אצא ואהיה רוח בפיו, ומיד אמר לו יי' (השם) צא ממחיצתי, ונפל הרוח ממקום קדושתן לעונש, ואמר לו השם צא, כלו'מר אין מחזי לעשות דין כי אם במלאכי הדין, ואתה לא כן. והמשכיל יבין. וזאת תפילת הצדקת: והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, ולא ארע לנשמתו מה שאפשר לרוחות אחרות מרוחו של נבות.

ארי שבחבורה כתב:וקטע נוסף בדף 18ב:
בנסעם מקדם - כתב הרב: אבל היודע פי' שם, יבין כוונתם ממה שאמרו ונעשה לנו שם, וידע כמה השיעור שאמרו וכו'. כוונת הרב כי אנשי דור הפלגה קצצו בנטיעות, ועשו עיר המגדל דוגמא שלמעלה, העיר דוגמא לירושלים שלמעלה. וזהו פי' שם שכתב הרב, והמגדל ירמוז ליסוד הבנין, והמגדל שמירה לעיר, והם היו מודים במגדל, אבל שלקחו להם השם לעצמם, כי אמרו די לנו בשם שהוא מנהיג את העולם ועזבו מקור מים חיים. ועל כן הופרדו מדה כנגד מדה. ומה שאמרו: לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, מורה על כוונתם. וזהו שאמר הרב: כי חטאתם דומה לחטא (אברהם) [אביהם], כי הם מודים במגדל שהוא שמירה לעיר, לבד שאמרו די לנו בזה, אבל לא קצצו לגמרי כמוהו, לכן הנני? שם הגדול

חיים סופר כתב:בס"ה נמצא כתב יד מאיש לא נודע מיהו
וכותב שם חידו"ת בשם הרה"ק ר' הילל וועטש - מקאלעמייא
[כן נרשם - בדף 3ב: קושיות בשם "אמ"ו הגאון נ"י", והוא כנראה ר' משה פשרהופר. וכן בשם "רעי ... הלל וועטש", ובשם "אהרן בן דודי מהו"ר נתן צבי הלוי נ"י".]
האם א' יכול לפענח הנכתב שם ?
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... L198578270

צופה_ומביט כתב:הנכתב איפה?
.

מאור אקאלר כתב:אודה לחברי הפורום אם יוכלו לעזור לפענח את ההקדה המופיעה ספר כנפי נשרים תרס"ה שהיה בבעלות רבי מרדכי אקלר.
"מזכרת אהבה ומתת זכרון לחתני היקר מו"ה יצחק אייזיק ____ מאת חותנך ____ יום ד' טבת תרס"ז ____ "