פורום אוצר החכמה

לייבעדיג יענקל כתב:לא נראה לי שכתוב חמס. המ"ם של הכותב כלל לא נראית כך, וזה גם לא מתאים בשום אופן להקשר.

מודה לדבריך

התיבה הכפולה נראית 'תרגם'
כלומר שתיבה מסוימת תירגם מי שתירגם במקום אחד כהן גדול ובמקום שני כהן הדיוט,
ה[א] כיצד לא קשי' [חסר המקף מעל הי'], שהמדובר בכהן שהוא גדול במשפחה והדיוט בחכמה.

תודה למשיבים עד כה, אך כל הכיוונים הללו לא נראים מתאימים. מצ"ב תמונה גדולה יותר, כפי שהציע לוצאטי לעשות.

תי' לי אני. חמש לכהן גדול. וחמש
לכהן הדיוט. הכיצד. לא קשי
כהן גדול במשפחה וכהן הדיוט בחכמה. נ"ל.

ראה בעיניך שהכותב אינו כותב כך לא מ"ם ולא שי"ן

מנהג הסופרים שהיו מדגישים את שמם בספרים שהיו כותבים למשל סופר ששמו נתן היה מגדיל או מנקד את התיבות נתן שבספר אותו היה כותב,
הסופר הנ"ל החליט משום מה לציין את זהותו גם ב"כהן גדול" וגם ב"כהן הדיוט" ועל כך מתייחסים דבריו

תי' לי אני חתום לכהן גדול. וחתום
לכהן הדיוט. הכיצד. לא קשי
כהן גדול במשפחה וכהן
הדיוט בחכמה. נ"ל.

נ"ל. פרי_העץ

חכם עדיף מנביא. אכן דרכו של הכותב לסמן נקודות על כל הופעה של המילה כהן בכה"י. וככל הנראה הוא אכן היה בן למשפחת כהונה מיוחסת וחשובה מאוד. אכן, מלכתחילה נטיתי לקרוא 'חתום', אך רציתי לראות אם גם מי שאינו 'משוחד' כמוני יקרא כך. (נ"ל שהמילה הראשונה היא קיצור של 'תיתי'.)
ייש"כ גדול.

יפה מאוד. למדתי.

אספקלריא כתב:לפי השערתי, הספר המודפס הוא ספר חידושי אגדות מהרש"א, פפד"מ תמ"ב, שבועות לה:-לו. (דף פ"ג ע"ב).
לגבי החתימה ינו"ן, נדמה לי שיש לפחות שני גדולים שחתמו או שכינו אותם כך: רבי יצחק נוניס ואיס, בעל "שיח יצחק" על יומא וחגיגה, [בדרך אגב שם ספרו נקרא שי"ח על שם שכתב חידושים על שבועות יומא חגיגה כמבואר בהקדמת אחד מספריו, האם ידוע מה עלה בגורל החידושים על שבועות?], וכן בנו רבי יעקב נוניס ואיס, בעל "חדות יעקב" ומו"ל "דעת זקנים" (עפר יעקב). לאחרונה ראיתי צילום כת"י הבן רבי יעקב, ונראה שאינו דומה לכת"י שבגליון הנ"ל.
אז כדאי לבדוק אם זה באמת רבי יצחק נוניס ואיס, בעל שיח יצחק, [ינו"ן ר"ת "יצחק נוניס ואיס נר"ו"]. (כמדומני שבהרבה מקומות, ביבליוגרפים אשכנזים כתבו את שמו בטעות נוניס וייס? למעשה, הניקוד הוא לא חיריק אלא "צירי" מתחת לאות נ' השניה, ומתחת לאות א' ).

תודה
הנה כתב יד של הבן רבי יעקב
האם יש דימיון? איני מבין בזה כלל!

ובאתר של קדם הם מסתפקים שמא הכתב יד הבא הוא לרבי יעקב ואיס נוניס
http://www.kedem-auctions.com/he/node/12130
האם יש דימיון לאחד הכתבים הקודמים?

אם יש מי שיכול לעזור לפענח המודגש, תודה לכל המסייעים

בכתב יד הראשון אות טו: 'עד כאן היו המכות שהוכו בכניסתן לים, ונתקיים בהם: 'ארור אתה בבואך', והיא מכה בפני עצמה, וכוללת מה שהיו רואים ממונם ביד ישראל, ובכללם: 'שורך טבוח לעיניך', כי משלהם נתנו להם להקריב, כמו שאמר משה לפרעה: 'גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות', נהגם מרבה שאר המצרים, ועכשו חזרו בהם. וכן נתקיים בהם: 'חמורך גזול מלפניך', כי כל אחד מישראל היו להם חמורים לשאת ממונם, והעניים שבהם שאלום מהמצרים, ועכשו רואים אותם בידם. ונתקיים בהם: 'והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים'.



בכתב יד השני אות יג: 'עד כאן היו המכות שהוכו בכניסתן לים, ונתקיים בהם: 'ארור אתה בבואך', והיא קללה בפני עצמה, וכוללת מה שהיו רואים ממונם ביד ישראל, ובכללם: 'שורך טבוח לעיניך', כי משלהם נתנו להם להקריב, כמו שאמר משה לפרעה: 'גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות', נהגם מרבו יותר המצרים, ועכשו חזרו בהם. וכן נתקיים בהם: 'חמורך גזול מלפניך', כי כל אחד מישראל היו להם חמורים לשאת ממונם, והעניים שבהם שאלום מהמצרים, ועכשו רואים אותם בידם. ונתקיים בהם: 'והיית אך עשוק ורצוץ כל הימים'.

מה"גם" מְרַבֶּה שאר המצרים
(או "והגם")

דהיינו שלא פרעה לבד נתן אלא גם שאר המצרים מייתורא דגם.

כתב יד ראשון: והגם מרבה שאר המצרים.
כתב יד שני: והגם מרבו יותר המצרים, וצ"ל: מרבה יתר המצרים, כלומר שאר.

תודה לכל העונים

הכתב יד נכתב מאוד קטן וזה מאוד בהיר, אם יוכל מי למלאות החסר מסברא או מפיענוח יבורך מן השמים

1. נשאר לדקדק במילת בדיקה שאינו לשון חיפוש אלא לשון בקיעה וסידוק, כמו: 'בדק הבית'. וכן בדיקת הסכין [...] מהשחיטה שהוא לראות אם יש שם חסרון
2. שפוגם אותו. וכן בענין הטרפיות נקראים הלכות בדיקה לפי שמבקרין אם יש בבהמה שום סדק וחסרון. אמנם נראה לומר, שדבר ידוע שכל דבר שאינו שולט
3. בו הרוח [יתמיד] [בהויי]תו ולא יתרקב ויפסד, כמו ששמענו וראינו מי שחפר חפירה ומצא בה נר דלוק, או ש[.....] [...], שעדיין מעלה עשן. וכן אמר שמואל, הכל ברוח
4. ואפילו [הרוגי מלכות], אי לאו הרוח עבדי להו סמטרי וחיי. והנה במצרים היו ישראל מכוסים מכל צד מטומאה, ושורש הקדושה היתה טמונה בתוכם ולא יכולה לצאת,
5. והוצרך לבקעו [.....] ותכנס שם הרוח קדש להיותו רשותו כנ"ל [.....], והביקוע הזה נקרא בדיקה. כיוצא בזה החמץ, ידוע שהוא רמז אל המעול ומחמץ כל דרכי
6. בני אדם רו[..]ים, [ובהיות] החמץ הזה שלם בלא שום סדק יתקיים לעד, וכשיהיה בו בדק אשר יכנס שם הרוח ויתעפש ויפסד. ולפי זה הכוונה בבדיקת החמץ לעשות
7. לו רמז שיבטלנו, הביטו וראו איך הבקיעה הנעשת בחמץ מועיל, שהרי אנו בוקעים החי"ת של חמ"ץ ועושים אותה ה"א ונעשת מצ"ה, ולזה אמרו בודקין את החמץ

[פיענוח מספר 2]

1. טעם אל צווי המצוה הזאת מראש חדש, הוא
2. למען יתיעצו ישראל באותם עשרה ימים אם
3. לשמוע אל דבר ד' להסתכן בעצמם לקחת
4. אלקי מצרים ולהעמידו קשור בביתם ד'
5. ימים, ותמיד יהיה צווח, לפי שאין דרכה
6. לעמוד אפילו בצל קורה, או ל[....] [...],
7. נמצא שזו הלקיחה היתה לנסיון [...]
8. כדרכו יתברך עם הצדיקים, כדכתיב: 'ד' צדיק
9. יבחן', ואם יסכימו לשמוע לדבריו, זכות
10. זה יספיק לגואלם ולסתום פי המקטרג
11. מלקטרג עליהם, עם כי עד ההיא שעתא
12. היו עובדים עבודה זרה. ואפשר עוד לומר כי

אולי יכול אחד לעזור בפיענוח, או בהשערה קרובה אל האמת

שיחקתי קצת עם כתבי היד אולי זה קצת יותר ברור

צילום אחר

בקשתי שוב מהספריה שיעשו צילום ברזלוציה גבוהה יותר וב"ה רוב הדברים נתבררו חוץ מ2 מקומות, אני מעלה שוב את הצילומים עם הפענוח מחדש אם יש מי שבידו לעזור, יבורך מן השמים.

[א]

טעם אל צווי המצוה הזאת מראש חדש, היה למען יתיעצו ישראל באותם עשרה ימים אם לשמוע אל דבר ד' להסתכן בעצמם לקחת אלקי מצרים ולהעמידו קשור בביתם ד' ימים, ותמיד יהיה צווח, לפי שאין דרכה לעמוד אפילו בצל קורה, או ל[...] [...], נמצא שצווי הלקיחה היתה לנסיון כדרכו יתברך עם הצדיקים, כדכתיב: 'ד' צדיק יבחן', ואם יסכימו לשמוע לדבריו, זכות זה יספיק לגואלם ולסתום פי המקטרג מלקטרג עליהם, עם כי עד ההיא שעתא היו עובדים עבודה זרה. ואפשר עוד לומר כי

[ב]

נשאר לדקדק במילת בדיקה שאינו לשון חיפוש אלא לשון בקיעה וסידוק, כמו: 'בדק הבית'. וכן בדיקת הסכין מהשחיטה שהוא לראות אם יש שם חסרון שפוגם אותו. וכן בענין הטרפיות נקראים הלכות בדיקה לפי שמבקרין אם יש בבהמה שום סדק וחסרון. אמנם נראה לומר, שדבר ידוע שכל דבר שאינו שולט בו הרוח יעמוד בהווייתו ולא יתרקב ויפסד, כמו ששמענו וראינו מי שחפר חפירה ומצא בה נר דלוק, או שנדעכה [...] ועדיין מעלה עשן. וכן אמר שמואל, הכל ברוח ואפילו במגויידים אי לאו הרוח עבדי להו סמטרי וחיי. והנה במצרים היו ישראל מכוסים מכל צד מהטומאה, ושורש הקדושה היתה טמונה בתוכם ולא יכולה לצאת, והוצרך לבקע הטומאה ותכנס שם הרוח קדש לסייע השורש הנ"ל שיגדל, והביקוע הזה נקרא בדיקה. כיוצא בזה החמץ, ידוע שהוא רמז אל המעול ומחמץ כל דרכי בני אדם ר[...]ים, ובעודו החמץ הזה שלם בלא שום סדק יתקיים לעד, וכשיהיה בו בדק אשר יכנס שם הרוח ויתעפש ויפסד. ולפי זה הכוונה בבדיקת החמץ לעשות לו רמז שיבטלנו, הביטו וראו איך הבקיעה הנעשת בחמץ מועיל, שהרי אנו בוקעים החי"ת של חמ"ץ ועושים אותה ה"א ונעשת מצ"ה, ולזה אמרו בודקין את החמץ

לענ"ד לא חסר כלום בין המלים שנדעכה ועדיין מעלה עשן, ויש שם איזו מחיקה, כמו בשורה הראשונה בין המלים הסכין מהשחיטה.

עם_הארץ כתב:לענ"ד לא חסר כלום בין המלים שנדעכה ועדיין מעלה עשן, ויש שם איזו מחיקה, כמו בשורה הראשונה בין המלים הסכין מהשחיטה.

תודה, גם חשבתי כך, אבל מצד שני זה נראה קצת משפט קטוע

ואפתחה במשל פי, לסוחרים ישראלים שיירא היוצאים להביא ממרחק לחמם, מסחורות היקרים אשר מצוי הוא במדינה ???, והנה נתיבות הדרך ההוא היה דרך המדבר, שהוצרכו לעבור דרך מדבריות רבות, עד הגיעם למחוז חפצם, והנה אלה האנשים לא ידעו דרך מדבריות ולא הורגלו בהם מתמול שלשום ובחשיכה יתהלכו בדרך אשר לא עבר בה איש עד בואם דרך מדבריות הנ"ל כמה פרסאות עד אשר לא ידעו עוד לפנות אנה ואנה, והיה כמתעתעים כאיש אשר הוא תועה בדרך, ונעלם מהם דרך הישוב להגיע אליו והנה ימים רבים חלפו ועברו אשר נעו ונדו דרך המדבר, ואין חזון נפרץ מתי יגיעו למחוז חפצם למקום הישוב,

במדינה שם, והנה

צופר הנעמתי כתב:במדינה שם, והנה

כנראה שאתה צודק.

על ספר חלקם בחיים
מי כותב וחותם

התמונה לא כ"כ ברורה.
ממה שניכר בחתימת הקונה כתוב: קניתיו אני הצעיר אברהם פרחי ס"ט. אבל יש להסתפק אם הפענוח מדויק בגלל האיכות (בפרט לגבי השם משפחה).
לגבי הכתובת הראשונה, לא ברור לי בדיוק השם של הנמען, הכתובת פותחת: "מנחה היא שלוחה למע' הגביר החכם המרומם אלוף מגדיאל טוב...".

ממוען להגביר אברהם דדון.

אלוף מגדיאל
טוב ... שם ואור
כמוה"ר הש' אברהם
הכהן ... נר"ו יאיר
לעד כיר"א

מי חותם?

מכתב משנת תקל"ב עם חתימת שניאור זלמן

פתיחת המכתב: ב"ה יום ה' ך' אדר תקל"ד פאסילבערג

החתימה: הק' שלמה זלמן

טריד בגירסיה כתב:פתיחת המכתב: ב"ה יום ה' ך' אדר תקל"ד פאסילבערג

החתימה: הק' שלמה זלמן

תודה = אבל זה גם אני הבנתי בעיקר השם האחרון שחותם

נימארק.

חבר פנה אלי, הוא זקוק לפיענוח פסק קצר בכת"י של מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל אודות אינסטרומנט רפואי.
לראות את הפסק השלם עליו נסוב דברי הגרש"וו, וגם שאר הפסקים בנידון, עיינו כאן https://copy.com/NFZzAbhIsj80Nc16
אנא תעלו כאן את הפיענוח בהקדם. תזכו למצוות ותודה למפרע.

מאיריחיאלק כתב:

טריד בגירסיה כתב:פתיחת המכתב: ב"ה יום ה' ך' אדר תקל"ד פאסילבערג

החתימה: הק' שלמה זלמן

תודה = אבל זה גם אני הבנתי בעיקר השם האחרון שחותם

אין שם מ"ם. זה נראה כמו: נייארון. איני בטוח לגבי האותיות "ון".

עיין בשורה הראשונה 'מצרים', ותראה שהמ' אינו דומה למ'.

תוכן כתב:עיין בשורה הראשונה 'מצרים', ותראה שהמ' אינו דומה למ'.

המ"ם שלו היא בדיוק כמו המ"ם הרגילה בכתב שאנו רגילים בו (שהוא כמובן כתב אשכנזי), אלא שהקווים צמודים ויש בה הרבה דיו (בגלל כלי הכתיבה), ולכן היא נראית כך הן בכתביו והן בכתבים אחרים שנכתבו בסגנון זה.
במילה הנידונה אני לא רואה אף אות שיכולה להיות מ"ם.

הגאון רבי יצחק אלחנן נותן הסכמה על ספר שלא נדפס
מי המחבר
ומי השני רבנים שחותמים שם?