פורום אוצר החכמה

יוסף בניהו כתב:אני מאוד מקוה שבאמת הרבנים בעוז והדר עוקבים אחר ההודעות כאן.
הפריע לי מאוד שבחומש עוז והדר (לא המבואר) כל לעזי רשי (לפחות במהדורא שלי אשמח לדעת אם יש מהדורא אחרת) הם מתורגמים לאידיש, זה צורם מאוד שכידוע רוב הלומדים הם דוברי עברית ולא אידיש.
יתכן שהמוציאים לאור לא משתמשים בעברית אלא באידיש, אז אפשר להביא גם וגם, אבל לא להביא תרגום לעברית זה מפריע מאוד.

זו לא המצאה שלהם.
זה מדפוסים קדמונים [לא בדקתי כמה].
והם שומרים על מה שכבר נכנס לתוך רש"י.

האם אפשר למקם את מדור "הערות וציונים" בכל עמוד באותו מקום?
זה מאד מסבך את הלומד שהוא צריך לחפש את זה בכל עמוד מחדש.
יעשו כמו שעשו מדפיסי וילנה במסורת הש"ס למס' בבא בתרא.

חבל שבש"ס עוז והדר לא סידור את המהרש"א חידושי אגדות והלכות יחד, כמו שעשו בוילנא החדש. בצורה של עוז והדר הרבה פעמים לא רואים שיש חידושי אגדות עד שכבר הגיעו לעמוד הבא ולפעמים כבר יצאת מהסוגיא.

בהערות של מהדורת עוז והדר לחדא"ג מהרש"א ברכות דף ד, בענין מי היה מפיבושת רבו של דוד, מובא על דברי המהרש"א (שמדובר במפיבושת בן יהונתן): כתירוץ המהרש"א תירצו בתוס' יבמות דף עט ד"ה ארמוני.
כל מעיין יראה שבתוס' שם מתרץ להפך, שמדובר במפיבושת בן שאול דוקא ולא בן יהונתן.
ראיתי מביאים שכדברי המהרש"א נמצא בריטב"א.

בהערה למהרש"א של עוז והדר משום מה אינם מציינים למפרשים שנדפסו בקובץ מפרשים על המהרש"א שלהם. חבל.

הייתי ממליץ להוציא מפתח נושאים לאוצר עיונים של מיתבתא, וכך לחסוך זמן רב בחיפוש. ובכלל אולי היה מקום להוציא את האוצר עיונים כסדרה בפני עצמה.

ישראל אליהו כתב:

יוסף בניהו כתב: . . שבחומש עוז והדר . . לעזי רש"י . . להביא תרגום לעברית . .

. . שומרים על מה שכבר נכנס לתוך רש"י.

ואעפ"כ, לפענ"ד - מן הראוי להוסיף תרגום ללה"ק (לאפוקי 'עברית'...), ולו בשוה"ג.

ישא ברכה כתב:הייתי ממליץ להוציא מפתח נושאים לאוצר עיונים של מיתבתא, וכך לחסוך זמן רב בחיפוש. ובכלל אולי היה מקום להוציא את האוצר עיונים כסדרה בפני עצמה.

יצאו כבר כמה כרכים.

חשבתי רעיון שעוז והדר יוציאו בנוסף את כרכי המתיבתא שלהם ללא גמרא, אלא פירוש רציף בדף אחר דף, וכך לומדי דף היומי יוכלו לרכוש גמרא כחולה עם מהרש"א ומפרשים, ולצידה את כרכי המתיבתא.

חבר עיר כתב:חשבתי רעיון שעוז והדר יוציאו בנוסף את כרכי המתיבתא שלהם ללא גמרא, אלא פירוש רציף בדף אחר דף, וכך לומדי דף היומי יוכלו לרכוש גמרא כחולה עם מהרש"א ומפרשים, ולצידה את כרכי המתיבתא.

לא שווה להם כספת,
אלא א"כ יקחו ע"כ מחיר פי 4.

הם ירויחו קונים רבים שלא קונים את כרכי המתיבתא כצורתם כעת, הן משום העלות הכספית הגדולה בעקבות הדפים הכפולים, והן משום שפשוט אין להם מקום בבית...

כרך מתיבתא פנינים נמכר לצרכן במחיר 85 ש"ח לכרך,
האם אתה מכיר מישהו שיקנה כרך ללא הגמרא במחיר 200 ש"ח ?

יוצא פוניבז' כתב:

אוצר החכמה כתב:אני חושב שכל התיקונים והשינויים צריכים להיות מתועדים ומפורסמים לציבור. בימינו זה לא צריך להיות בספר זה יכול להיות גם נגיש דרך האתר אבל צריך להיות מצב שכל החלטה על שינוי תהיה מתועדת ומוסברת ומפורסמת.

אני דווקא הייתי מעדיף שכל שינוי מהדפוסים הראשונים, (כשאין מדובר בטעות דמוכח), יהיה מתועד ומוסבר, מי בדיוק הגיה אותו ועל פי מה.

דברים מפורטים בנושא מפי הרב לויפר שליט"א בגיליון המעיין האחרון -

viewtopic.php?f=7&t=19620&start=40#p642783

למדתי גמ' [לא במהדו' עוז והדר] במס' סנהדרין [כא, א] וכשראיתי דברי רש"י שמתי לב שמסתבר שיש בהם טעות, ואכן הסתכלתי במהדו' עוז והדר שמופיעה באוצר החכמה, ואכן דברי רש"י מובנים יותר ומסתברים יותר.
אולם לתדהמתי כשעשיתי חיפוש על דברי רש"י אלו, גיליתי כי המהרי"ל דיסקין כבר נשאל על כך, [איני יודע אם הוא גם למד במהדו' וילנא המצויה], ולפי התיקון המופיע במהדו' עוז והדר אין מקום לשאלה כלל.
דבר זה ממחיש את הצורך לתעד כל שינוי שנעשה, ולכל הפחות באתר ייעודי לכך, ולתועלת לומדי התורה מן הרצוי שיהיה כרך שלם עם כל השינויים שנעשים, ואף אם לא ידפסיהו מחמת חוסר הביקוש לספר מעין זה אך יכניסוהו ל"אוצר החכמה", וכל מבקש... יצא...

בגמ' דתניא אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר לא תחבל בגד אלמנה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר עשירה ממשכנין אותה ענייה אין ממשכנין אותה ואתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה.
וכתב רש"י משיאה שם רע - שתכנס לביתך שחרית וערבית.
כשלמדתי תמהתי: אם היא תכנס לביתך כמש"כ רש"י, איך אתה משיאה שם רע בשכנותיה.
ואכן במהדו' עוז והדר נכתב: שתכנס לביתה, וקאי על המלוה שנכנס לביתה של האלמנה. וכן במהדו' ונציה (ר"פ) הגירסא: שתכנס לבית', וכנראה בא' מהדפוסים האחרונים כתבו שתכנס "לביתך" במקום "לביתה" כפי שצריך להיות. [שו"ר שכבר במשניות מהדו' וילנא ב"מ סופ"ט נכתב כי בשסי"ם החדשים יש ט"ס ברש"י בסנהדרין הנ"ל].
אולם בשו"ת מהרי"ל דיסקין [ח"ב סי' לה] נשאל על סתירת דברי רש"י [ושם אינו מצטט את לשונות רש"י בדיוק], והלומד במהדו' עוז והדר אינו מבין מה ראיה השרף מבריסק להקשות בדברי רש"י שאין בהם עיקש ונפתול.
קושיא זו של מהרי"ל דיסקין אף הועתקה בספר הערות הגרי"ש אלישיב [ב"מ קטו, א; סוטה ח, א], אך בחלק מהמקומות לכל הפחות הועתקו לשונות רש"י, והלומד יכול להבחין כי היתה גירסא שונה בדברי רש"י.

הרעיון לאסוף את כל הנוסחאות השגויות הוא אולי דבר נצרך [ואולי לא] אבל לא ברור לי למה הוא מוטל דווקא על אלו שאספו את הנוסחאות המתוקנות.

נתקלתי באיור הבא בסוף מסכת סוכה של עוז והדר:



זה שנאדו מפירוש רש"י שהצריף עגול ככוורת ופירשו כשאר מפרשים - מילא.

אבל איה הדופן השלישית?!

וראה ביה"ל סי' תרלא ס"י.

ב'משניות מאירות' צויר לנכון, כמדומני.

בגליון המעיין האחרון (תמוז תש"פ) עמ' 94 הובאה טבלת שינויים מהנדפס ע"י הרב ינון ואזנה, ותגובת מערכת עוז והדר ע"י הרב יהושע לייפער.
בכלל אין זה סוד שפעמים ושינו ולא ציינו כלל (או שזה רק לפי גירסא אחת בראשונים, וכד', ופעמים לאחר מו"מ מובן הגירסא הקיימת - שאינה נמצאת בעוז והדר...)
ודרך אגב, עמש"כ כמה מהאשכול הנ"ל לצרף כל ההלכות וכו' - זה נמצא בסוף המסכת תחת עין משפט השלם.

סגי נהור כתב:זה שנאדו מפירוש רש"י שהצריף עגול ככוורת ופירשו כשאר מפרשים - מילא...

והסיבה ככל הנראה פשוטה עד כואבת:
הם העתיקו את הציור מהמשניות המצוירות...
אלא שבמשנה אין פירוש רש"י, ודברי הרע"ב סובלים את הפירוש שמדובר בדפנות אלכסוניות. לא כן בגמרא הנלמדת כרגיל ע"פ פירוש רש"י!
וכיון שהעתיקו, בלי ללמוד ובלי להפעיל מחשבה, גם לא הבחינו בדופן השלישית המופיעה ברקע.

יש תקוה כתב:בגליון המעיין האחרון (תמוז תש"פ) עמ' 94 הובאה טבלת שינויים מהנדפס ע"י הרב ינון ואזנה, ותגובת מערכת עוז והדר ע"י הרב יהושע לייפער.
בכלל אין זה סוד שפעמים ושינו ולא ציינו כלל (או שזה רק לפי גירסא אחת בראשונים, וכד', ופעמים לאחר מו"מ מובן הגירסא הקיימת - שאינה נמצאת בעוז והדר...)
ודרך אגב, עמש"כ כמה מהאשכול הנ"ל לצרף כל ההלכות וכו' - זה נמצא בסוף המסכת תחת עין משפט השלם.

צ"ל הרב יעקב לויפר.

יש תקוה כתב:בגליון המעיין האחרון (תמוז תש"פ) עמ' 94 הובאה טבלת שינויים מהנדפס ע"י הרב ינון ואזנה, ותגובת מערכת עוז והדר ע"י הרב יהושע לייפער.

מישהו יכול להעלותו כאן?

מצ"ב המאמר מהמעיין

יש תקוה כתב:מצ"ב המאמר מהמעיין

כבר הובא קישור לעיל: viewtopic.php?p=642925#p642925

מה דעת הקהל אודות "גמרות הכחולות"?
התרגלתי לאחרונה להמלים המודגשים בתוך התוספות, הם ממש חוסכים לי הרבה זמן, ודברי התוספות נתפסים מהיר.
גם סימני הפסיק בתוך רש"י לאו מילתא זוטרתא נינהו.
יישר כחכם!!
האם יש סט כזה של כל התלמוד בבלי בפורמט קטן?

ספרים וועלט כתב:מה דעת הקהל אודות "גמרות הכחולות"?
התרגלתי לאחרונה להמלים המודגשים בתוך התוספות, הם ממש חוסכים לי הרבה זמן, ודברי התוספות נתפסים מהיר.
גם סימני הפסיק בתוך רש"י לאו מילתא זוטרתא נינהו.
יישר כחכם!!
האם יש סט כזה של כל התלמוד בבלי בפורמט קטן?

כמדומני שגם בגמרות האדומות ההדגשות והנקודות מצויות

ספרים וועלט כתב:מה דעת הקהל אודות "גמרות הכחולות"?
התרגלתי לאחרונה להמלים המודגשים בתוך התוספות, הם ממש חוסכים לי הרבה זמן, ודברי התוספות נתפסים מהיר.
גם סימני הפסיק בתוך רש"י לאו מילתא זוטרתא נינהו.
יישר כחכם!!
האם יש סט כזה של כל התלמוד בבלי בפורמט קטן?

חבל שלא פיסקו גם את הגמרא ואת התוספות
ההדגשות בתוספות צריך הרבה שיקול דעת מתי להדגיש ומתי לא ומסתמא יש הרבה מה לשפר בזה

ראיתי אתמול שתי גמרות של עוז והדר שנדפסו באותה שנה, אחת חתנים והשניה מורחבת, ובעמוד הראשון של מסכת שבת יש הבדל גדול ביניהם בעימוד הרש"י, מילא לשנות מוילנא אבל ממהדורה למהדורה

לענ"ד, מאז שהתחילו עם ההדגשות הם רק מקלקלים. כבר כמה וכמה פעמים תפסתי אותם על טעויות בזה. והכוונה בין על ההדגשות בתוספות, ובין ברי"ף רא"ש ור"ן, שזה בלאו הכי מקשה על רצף הלימוד והעיון. נראה גם שאחר שכבשו את השוק הם כבר לא כ"כ מקפידים על האיכות והדיוק, וחבל מאד.

חבר עיר כתב:חשבתי רעיון שעוז והדר יוציאו בנוסף את כרכי המתיבתא שלהם ללא גמרא, אלא פירוש רציף בדף אחר דף, וכך לומדי דף היומי יוכלו לרכוש גמרא כחולה עם מהרש"א ומפרשים, ולצידה את כרכי המתיבתא.

הצעתי רעיון זה כבר מזמן לאנשי ארטסקרול וענו שאפשר יגיעו לזה באחד הימים.
לענ"ד זה רעיון נהדר כיון שרבים משתמשים בגמרא רגילה ורק מעיינים בה'ביאור גמרא' כשיש איזה קושי, ויותר אנשים יקנו כל ה'ש"ס כשיהי' יותר זול ויקח פחות מקום בארון הספרים.

נוצר תאנה כתב:לענ"ד, מאז שהתחילו עם ההדגשות הם רק מקלקלים. כבר כמה וכמה פעמים תפסתי אותם על טעויות בזה. והכוונה בין על ההדגשות בתוספות, ובין ברי"ף רא"ש ור"ן, שזה בלאו הכי מקשה על רצף הלימוד והעיון. נראה גם שאחר שכבשו את השוק הם כבר לא כ"כ מקפידים על האיכות והדיוק, וחבל מאד.

יכולים לתפוס כמעט כל מכון בלא מעט טעיות. העבודה שלהם היא די מדויקת, אלא שלעולם יש מקום לשיפור.
סימני הפסיק ברש"י ותוספות הם מעלה גדולה. זה עוזר להלומד מבלי שהוא אפילו שם לב לכך. רוב הלומדים לא יודעים בכלל שבגמרא הכחולה יש סימני פסיק ולכן הרש"י ותוספות קלים יותר.
ההדגשות הם דבר רגיש יותר, ואכן שם צריך יותר תשומת לב.
חבל על שאין רא"ש בגמרות הכחולות.
הייתי מציע להם להדפיס את הגמרות הכחולות בפורמט קטן ואפילו בפורמט כיס.

החומש שלכם הוא ממש נהדר - בפנים. כמה חבל שכריכה החיצונית היא יבש ללא חן ולא מושך. בשונה מן הגמרות שלכם.

בהגהות וציונים שבשולי הדף בש"ס של עוז והדר ישנים תיקונים רבים בשם 'גליון' - מהו 'גליון' זה?

הנדפס בשולי העמודים דדפוסי ווילנא.

הרב לבי במערב - יישר כחך. אך אנא גמור המצוה וגלה לי מהו מקור אותן הגהות שבשולי העמודים בדפוס וילנא ומבטן מי יצאו (מגיהי בית הדפוס?).

לזה נצרך לעיין בעמוד השער של כל מסכתא, שם הכל מפורש.

הארות למתיבתא:
זבחים קב. בענין הטעם שלא אמרו שמשה לא ראה הנגעים משום שהוא קרוב. יש להוסיף שבמראה כהן (לרבי יהודה כהן מליסא, זבחים שם ד"ה מי) תירץ, דבעולם הנשמות אין שום קורבה כי אין קורבה רק מצד החומר, ומשה לאחר שהיה בהר ארבעים יום נזדכך חומרו והיה כמו אדם הראשון קודם החטא שהיה לו כתנות אור והיה כמלאך אלקים, כן משה אדון הנביאים לא היה אלא התלבשות חומר, ונמצא אין שייך שום קורבה לקושטא דמלתא. [לכן אמר משה זר היה ואינו רואה נגעים].
שבת מו. אודות ביאורו של החזון יחזקאל בשם חותנו הג"ר ישראל יהונתן ירושלמסקי, שהמעשה דרב אויא מלמד על מחלוקת בדיני מוקצה. יש לציין שכן כתב גם באבני שהם (ח"א שבת שם) לגר"י זילברמן.

האם יש למישהו ידיעה מה עם השו"ע של עוז והדר ראיתי שהם הוציאו שו"ע חו"מ ביחד עם מורשה להנחיל, האם הם מתכננים רק להדפיס אותו דבר שוב או משהו חדש והאם זה יהיה יותר טוב משל מהדורת פרידמן ,ולמתי זה מתוכנן?

עוז והדר קנו את שו"ע חו"מ מהדו' מורשה להנחיל, ומוציאים את הכל במהדו' חדשה, בשיתוף עם מכון י-ם שעובדים גם על מהדו' חדשה - יתכן שגם מקוצרת יותר, דהיינו פחות כרכים.

יהודה בן יעקב כתב:עוז והדר קנו את שו"ע חו"מ מהדו' מורשה להנחיל, ומוציאים את הכל במהדו' חדשה, בשיתוף עם מכון י-ם שעובדים גם על מהדו' חדשה - יתכן שגם מקוצרת יותר, דהיינו פחות כרכים.

כאן הבן שואל אם תוכל לפרש הנ"ל שקיים משמעות לאחד מד' צדדים, שניהם עובדים בנפרד ומוציאים בנפרד (אחד ארוך ואחד קצר), או עובדים ביחד ומוציאים בנפרד, או עובדים בנפרד ומוציאים ביחד, או עובדים ומוציאים ביחד?
האם במשך הזמן יוחלף מהדורה זו כליל, ומי שקנה כמה כרכים תוך כדי לימוד חלקים שהוא צריך ממהדורת מכו"י יהא תקוע בלי אפשרות להשלים כראוי?