קורס עריכה תורנית

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ה' יולי 29, 2010 11:34 pm

חכם באשי כתב:גלילי,
אני מסכים לדברים, ואף כתבתי זאת למעלה: viewtopic.php?f=7&t=1300&view=unread#p8007

ראיתי גם ראיתי, רק אציתי לחדד הדברים לשאר חברי ביהמ"ד.

הוגה ומעיין

מגיב ומניב כתב:
לומד כתב:הרב אליהו סולובייציק חלק מנסיונו בההדרת ספרים, והזכיר שבציבור הליטאי אין עורך זוכה לכבוד מספיק משום שאינו לומד 'תורה לשמה'.

לענ"ד נראה כי אין זה הטעם העיקרי של רבותינו (שכידוע, לפחות חלקם, לא עודדו לכך), בענין זה. אלא שלא הרי עריכה זו כחברתה, והרבה ממיני העריכה יש בהן משום מיעוט הלימוד העיוני, ואולי אפילו לימוד התורה בכלל, מתוך ההתעסקות בזוטות כמו מחקרי הנוסחאות, ציוני מקורות וכיו"ב, שלא על כיוצא באלו אנו מברכים מידי שחר: לעסוק בדברי תורה.

מגיב ומניב כתב:ודאי שאין נשוא הדיון, 'בעד ונגד עריכה תורנית', הנושא רחב מכדי אשכול, וגדול על מידותי הזעירות, בפרט שעוד יאמרו לי 'קשוט עצמך תחילה'.

אני לא הייתי נותן עבודת עריכה [1] למי שסבור שיש תחומים בעריכה שאינם זוקקים לימוד עיוני. אהה, כמה פעמים נתקלנו בטעויות של עורכים שנבעו מחוסר הכרת הסוגיא? אין שום תחום בעריכה, כולל מחקרי נוסחאות וציוני מקורות, שלא לומר איסוף חומר ועיבודו - שאינו מחייב הכרתה של הסוגיא בעיון, הדק היטב!

_______________
[1] כמובן שבלשון מליצה הדברים אמורים. אין כאן דברים אישיים נגד איש, לא כל שכן שפיטה של כישוריו ושל הגורמים לדעותיו.

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ו' יולי 30, 2010 12:07 am

הוגה ומעיין כתב:אהה, כמה פעמים נתקלנו בטעויות של עורכים שנבעו מחוסר הכרת הסוגיא? אין שום תחום בעריכה, כולל מחקרי נוסחאות וציוני מקורות, שלא לומר איסוף חומר ועיבודו - שאינו מחייב הכרתה של הסוגיא בעיון, הדק היטב!

ואין צריך לומר 'הבנתה' של הסוגיא...

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' יולי 30, 2010 12:10 am

חבר'ה,
איני רוצה להפריע לדיון הפורה והמדהים,
אבל נראה שהאשכול הנוכחי הולך להיות ה'חם' ביותר!...

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ו' יולי 30, 2010 12:22 am

חכם באשי כתב:חבר'ה,
איני רוצה להפריע לדיון הפורה והמדהים,
אבל נראה שהאשכול הנוכחי הולך להיות ה'חם' ביותר!...

למה הינך סבור כך?!

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ו' יולי 30, 2010 12:30 am

כשהנצי"ב עשה סעודה לגמרה של תורה - סיום ההעמק דבר, הוא סיפר את המעשה הידוע שכשהיה ילד לא רצה ללמוד, ושמע שהוריו משוחחים לשלוח אותו ללמוד סנדלרות, ו'תפס את עצמו' והחל ללמוד.
ואמר הנצי"ב, שאם היה נעשה סנדלר, בודאי היה יהודי ירא שמים, וכשהיה מגיע לשמים היה בטוח שהולך לירש גן עדן, שהרי שמר כל המצוות כראוי, והתפלל ג' תפילות כל יום, ונתן צדקה וכו'. ואז היו מראים לו את כרכי ההעמק דבר (או מרומי שדה או שאר ספריו) ואומרים לו, הא לך מה שהיית יכול לעשות ולא עשית, ראה מה עם ישראל הפסיד מכך שהלכת ונעשית סנדלר!

ומספרים העולם בשם ראש ישיבה אחד, שיש כמה וכמה ראשי ישיבות שכשיגיעו לשמים יראו להם זוגות נעליים רבים ויאמרו להם, הא לכם מה שיכולתם לעשות ולא עשיתם, ראו מה עם ישראל והעולם כולו הפסיד מכך שלא נעשיתם סנדלרים.

והנמשל, מובן.

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ו' יולי 30, 2010 12:39 am

לא הרי עורכים שעם ישראל הפסיד כהרי ראשי ישיבות שעם ישראל הפסיד...

ודון מינה ומינה ואוקי באתרא קדישא הדין.

מגיב ומניב · הודעהעל ידי **מגיב ומניב** » ו' יולי 30, 2010 12:49 am

בין הזמנים עתה, ויש מקום למילי דבדיחותא, בפרט לפני ה'פלצות' של אלול, אבל במקום ליצנותא דע"ז נהיה כאן עבודה זרה של ליצנות.

הלומד מחד גיסא, והבורגני מאידך גיסא, לועגים לרשים ומחרפים את האומן שעשאם. לא בכדי קבע איש ספר שליט"א בכותרת 'כבוד חכמים ינחלו', ואילו כאן תחת כבוד בא קלון. מעלים את את אומנות העריכה לגבהים, (ובכן, אם ללמוד סוגיא אפשר בבקיאות, גם לערוך ספרי מנהגים ופרפראות של קדמונים אפשר ב'בקיאות', ואין כונתי דרך העברה בעלמא אלא בהבנה שטחית טובה), ומשפילים את כבוד התורה של האברכים הכותבים 'חבורות' עד עפר. בורגני, במחילה, הדבר נושא אופי 'משכילי' מובהק, וסליחה על ההגזמה אם ישנה.

לומד יקירי, לחנך ילדים שיצאו 'מרן' עדיף מלחנכם שיצאו סנדלרים, ונראה לי שגם ראש ישיבת בריסק שליט"א (בעל השמועה הנ"ל) לא מגדל רצענים וחייטים בבית מדרשו, וגם העורכים המוכשרים ביותר עברו דרך ה'כוילל' והחוף הנפרד וכתבו 'חבורעס'.

אבל עתה הונח לי התמיהה שמציקה לי משכבר הימים, למה מברכים בלבישת המנעלים 'שעשה לי כל צרכי', אכן יש כאלו שזה פסגת שאיפותיהם לתפור מנעלים ולייחד יחודים...

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ו' יולי 30, 2010 12:54 am

אינני יודע מה יצא קצפך עלי, השתדלתי מאוד שלא יישמע בדברי שמץ של לגלוג. וכמדומני שאם תקרא את זה בניגון המתאים, תראה שלא זלזלתי באיש.
הדבר היחיד הוא שהבאתי שמועה מסוימת, אף בכונה תחילה שלא בשם אומרה.
(ומה שכתבתי 'בהבנה' הוא כדי שלא יסתפקו בביטוי 'הכרת הסוגיא', ואין זה מכוון לאף יחיד או קבוצה).

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ו' יולי 30, 2010 12:59 am

מגיב ומניב כתב:בין הזמנים עתה, ויש מקום למילי דבדיחותא, בפרט לפני ה'פלצות' של אלול, אבל במקום ליצנותא דע"ז נהיה כאן עבודה זרה של ליצנות.

הלומד מחד גיסא, והבורגני מאידך גיסא, לועגים לרשים ומחרפים את האומן שעשאם. לא בכדי קבע איש ספר שליט"א בכותרת 'כבוד חכמים ינחלו', ואילו כאן תחת כבוד בא קלון. מעלים את את אומנות העריכה לגבהים, (ובכן, אם ללמוד סוגיא אפשר בבקיאות, גם לערוך ספרי מנהגים ופרפראות של קדמונים אפשר ב'בקיאות', ואין כונתי דרך העברה בעלמא אלא בהבנה שטחית טובה), ומשפילים את כבוד התורה של האברכים הכותבים 'חבורות' עד עפר. בורגני, במחילה, הדבר נושא אופי 'משכילי' מובהק, וסליחה על ההגזמה אם ישנה.

לומד יקירי, לחנך ילדים שיצאו 'מרן' עדיף מלחנכם שיצאו סנדלרים, ונראה לי שגם ראש ישיבת בריסק שליט"א (בעל השמועה הנ"ל) לא מגדל רצענים וחייטים בבית מדרשו, וגם העורכים המוכשרים ביותר עברו דרך ה'כוילל' והחוף הנפרד וכתבו 'חבורעס'.

אבל עתה הונח לי התמיהה שמציקה לי משכבר הימים, למה מברכים בלבישת המנעלים 'שעשה לי כל צרכי', אכן יש כאלו שזה פסגת שאיפותיהם לתפור מנעלים ולייחד יחודים...

חכם באשי כתב:חבר'ה,
איני רוצה להפריע לדיון הפורה והמדהים,
אבל נראה שהאשכול הנוכחי הולך להיות ה'חם' ביותר!...

מגיב ומניב · הודעהעל ידי **מגיב ומניב** » ו' יולי 30, 2010 1:24 am

כתב הוגה ומעיין:

אני לא הייתי נותן עבודת עריכה [1] למי שסבור שיש תחומים בעריכה שאינם זוקקים לימוד עיוני. אהה, כמה פעמים נתקלנו בטעויות של עורכים שנבעו מחוסר הכרת הסוגיא? אין שום תחום בעריכה, כולל מחקרי נוסחאות וציוני מקורות, שלא לומר איסוף חומר ועיבודו - שאינו מחייב הכרתה של הסוגיא בעיון, הדק היטב!

_______________
[1] כמובן שבלשון מליצה הדברים אמורים. אין כאן דברים אישיים נגד איש, לא כל שכן שפיטה של כישוריו ושל הגורמים לדעותיו.

ובכן, צר לי לחלוק על קביעתך זו, לא כל עריכה כרוכה בסוגיא בכלל ובעיון בפרט, ומפני הכבוד לא אזכיר כאן דוגמאות. ומלבד זאת, רואני שמדקדקים אתם בכל הגה מדברי, משל עסוקים אתם בעריכת כתבי אחד הראשונים. זוהי דוגמא טובה להוצאת דברים מהקשרם, ולתגובה שאינה קשורה לעצמם של דברים. אטו כל מלקט פניני הלכה או שביבי אגדה מחויב לטבול במימיה העמוקים של הסוגיא ולתעות בנבכיה?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' יולי 30, 2010 1:28 am

גלילי כתב:
חכם באשי כתב:חבר'ה,
איני רוצה להפריע לדיון הפורה והמדהים,
אבל נראה שהאשכול הנוכחי הולך להיות ה'חם' ביותר!...

למה הינך סבור כך?!

סטטיסטיקה פשוטה!
האשכול נפתח לפני כ-13 שעות, ותראה כמה תגובות!

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ו' יולי 30, 2010 1:41 am

עדיין לא מלאו לו 12

אלי בנאי · הודעהעל ידי **אלי בנאי** » א' אוגוסט 01, 2010 10:01 pm

1. איפה נמצא פורום 'ספרים וסופרים' - כנראה באתר האוצר ולא במקוון.
אני יודע שיש עם זה בעיה, כי כבר שאלתי על ספרים חדשים והפנו אותי לאוצר.
2. מה זה קורס עריכה תורנית. לי זה נשמע קורס מעניין מאוד.
היכן המקום לקבל פרטים ואולי גם מראה מקום ודרכי גישה.

באחד מתגובותי כתבתי על הפורום 'כמעט הכי טוב בעולם' ונשאלתי למה כמעט.
הנה כמה סיבות ל'כמעט'.
לדעתי רב הנסתר על הגלוי בפורום. ראשית, זה בדייוק הפורום להזדהות בשמות ולא כינויים.
שנית, ככול שאני גולש בפורום, אני מרגיש שכולם מאוד זהירים ורוחשים 'כבוד'.
כבר כתבתי את פרשת 'וירא' האחד בא לגור וישפוט שפוט.
עוד מעט אני אוכל להגיד על עצמי שאני לא 'האחד', לאט לאט התחלתי לצבור ותק.
אלי בנאי
קיבוץ להב
יום ראשון
כמעט שבוע ל'ראה'.

שומר מסורת

אלי בנאי כתב:1. לדעתי רב הנסתר על הגלוי בפורום. ראשית, זה בדייוק הפורום להזדהות בשמות ולא כינויים.
אלי בנאי
קיבוץ להב
יום ראשון
כמעט שבוע ל'ראה'.

לו היית גר בירושלים/ב"ב/ק"ס/ליקווד... ועורך או מחבר איזה ספר תורני גם אתה לא היית מזדהה בשמך...

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' אוגוסט 01, 2010 10:20 pm

אלי,
פורום ספרים וסופרים מצוי בהייד פארק, ולא כאן!

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ב' אוגוסט 02, 2010 12:51 am

ידידי היקרים, יושבי בית המדרש

קראתי את דבריכם היקרים, הנחמדים מפז, על ענין קורס עריכה תורנית ולא יכולתי שלא להגיב.

מרן הגאון ר' עובדיה יוסף שליט"א, בכינוס האחרון של ארגון דורשי ה', ז' אב שנה זו בהיכלי תמיר, לעיני אלפי בחורי ישיבות ואברכים הי"ע, אמר את הדברים האלה: ירגיל האדם את עצמו לקרוא בספרי השו"ת, בספרי ראשונים ואחרונים, ועי"ז יקבל את לשונם.

העולה מהאמור, לא יכול אדם לערוך ספר אם אין לו את הביקאות, הידע וגם את הלשון של חכמינו ז"ל. עריכת ספר היא לא מקצוע, אלא מטרה, מי שעורך ספרים רק בשביל הפרנסה ולא בגלל שהוא מחובר לעניים, שיועיל לעולם ולא יהרוס את הספרים.

דבר ראשון בעריכת ספר, הוא מטרת הקודש, ההדרת כתבי רבותינו הראשונים והאחרונים, ונכון הדבר שלולי הייתי זוכה בירושה גדולה מאיזה דוד עשיר, אפשר שהייתי זונח גם את העריכה, ומשאיר אותה לידידי היודעים שעדיין זקוקים לפרנסה, אך מי שקשה לו הפרנסה, בל ינצל את הספרים הישנים בשביל להאכיל את ביתו, אלא ימצא פרנסה אחרת, כי ממילא הוא לא ירויח הרבה כשיראו את העבודה היוצאת תחת ידיו.

יצא לי כבר להתעסק הרבה עם עורכים צעירים וגם עם מתחילים, שאף שאני הקטן נמניתי עליהם עד לא מזמן, ישנם הרבה כשרונות חבויים, אך מאידך ישנם הרבה שקופצים על העגלה, ובפרט בעידן התחרות בין כל מהדירי ומבארי הגמרות, שצריכים לעמוד תחת לחץ של זמן, והשגיאות רבות, וכל אברך שקצת לחוץ בפרנסה מנסה את מזלו בתחום העריכה, והנזק שנגרם בזמן שהוא רק מנסה הוא רב.

עלינו לשמור על רמת עריכה גבוהה, ללא משוא פנים לאף אחד. מי שעבר את הקורס זה לא אומר שהוא יודע, כבר פגשנו בהרבה סוגי קורסים למיניהם, שבוגריהם אינם יודעים מימינם ומשמאלם.

מור · הודעהעל ידי **מור** » ב' אוגוסט 02, 2010 6:41 pm

תגובה מענינת בפורום השכן - "בית המדרש":

viewtopic.php?f=17&t=1349

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ב' אוגוסט 02, 2010 8:22 pm

: 201082_8291825377_jpg.jpg (291.89 KiB) נצפה 10922 פעמים

: 201082_83007259_jpg.jpg (218.4 KiB) נצפה 10921 פעמים

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ב' אוגוסט 02, 2010 8:23 pm

: 201082_8314826481_jpg.jpg (237.91 KiB) נצפה 10911 פעמים

: 201082_8311418665_jpg.jpg (243.47 KiB) נצפה 10908 פעמים

ישראל הר כסף

מחיר?

ישראל הר כסף

לתועלת הכלל ואם כי נשמעה ביקורת על בית הועד בפורומינו, מ"מ לא נמנעתי להעלות כמה קבצים שהם פרסמו.

שירותי 'המכון לתצלומי כתבי יד עבריים '.doc.pdf: (117.29 KiB) הורד 635 פעמים

בית הועד והספרות התורנית.pdf: (37.53 KiB) הורד 548 פעמים

גיבוש נוסח ספרים להם עידי נוסח רבים .doc.pdf: (99.88 KiB) הורד 976 פעמים

ישראל הר כסף

הדרכים לאגירת מידע אלקטרוני .doc.pdf: (46.14 KiB) הורד 483 פעמים

היקף שינויי הנוסח בתלמוד ומשמעותם .doc.pdf: (612.87 KiB) הורד 475 פעמים

כללי כתיבה עריכה.doc.pdf: (131.34 KiB) הורד 561 פעמים

ישראל הר כסף

מקורות נאמנים בעריכה .doc.pdf: (66.6 KiB) הורד 437 פעמים

סקירת מאגרי המידע התורניים .doc.pdf: (68.19 KiB) הורד 645 פעמים

שיבושים בספרי היסוד, ודרכי הטיפול בהם .doc.pdf: (85.27 KiB) הורד 447 פעמים

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' אוגוסט 03, 2010 1:21 am

ישראל,
מדוע אתה 'נפגע' בשביל 'בית הוועד'?
אף שהשמעתי ביקורת נגד 'בית הוועד', לא טענתי שהם לא אמרו דברים נכונים, אלא שהדברים נאמרו בהתנשאות מזעזעת. ותו לא.

ישראל הר כסף

הרהורים על מהפכת הספרות התורנית .doc.pdf: (60.65 KiB) הורד 476 פעמים

התמודדות ב'שאלות נוסח'- בתורה שבע''פ .doc.pdf: (130.2 KiB) הורד 446 פעמים

באשי אל תקח ללב גם אני לא לוקח ללב, רק לא רציתי שיאמרו מיד 'נו, אלה שכבר קראנו עליהם...'.

המאמר של ר' שלמה זלמן הבלין מעניין אבל שתי הערות מקופיא

18

בספר ארחות איש, ירושלים תשמ"ט, עמ' רכה העתיקו קטע זה והשמיטו את המלים: 'ומלבד… אין הרוב',
ונמצא שחיברו את המלה 'ידוע' להמשך, ובמקום 'אין הרוב ידוע', יצא 'ידוע כי הרבה ...'! ותמהני מדוע נוהגים
המוציאים לאור את ספרי החזו"א זצ"ל לערוך אותם כרצונם?!

יותר נראה שהיתה כאן השמטת המעתיק או הקלדנים של שורה ולא עריכה כרצונם

המורכבות בדעת החז"א שהביא בעניין הרמ"ה

תמהני והלא מקובל הדבר ליישב דברי ראשונם וקדמונים אפילו כשזה לאו מטעמייהו
שהיינו שהטעם שאמרו ונתנו אותו כנימוק יחיד לדבר נדחה ואפ"ה פסקם אמת מטעמים ואחרים והיינו הך גם כאן

בצלאל · הודעהעל ידי **בצלאל** » ג' אוגוסט 03, 2010 3:47 pm

אוסיף את דעתי הצנועה לעצם הויכוח. גם מי שחננו ה' בכשרון לעריכה, יתכן מאוד, ואין צריך לשם כך הרבה ענווה, שחסרה לו התמקצעות באחד מעשרות הנושאים שמלאכת העריכה נוגעת בהם ונושקת להם, ואין כל פגם אם יתַרגל את הדבר עד שיעלה הדבר בידו בשופי. תרגול הוא סודה של ההצלחה האנושית. לדוגמא קלה: שימת לב לאחידות ההפניה למקורות ועקביות ברישום הכותר והמהדורה. לשם מה שאדם יטרח ויעשה טעויות ושגיאות, ולא ילמד את סוד הדבר מפי מורה מוכשר שהשקיע מחשבה בדבר?
אבל לענין הקורס הספציפי הזה, נראה לי מקופיא, שהם חוטאים בדיוק באותו חטא שהם באים לתקן. אומר זאת כך: הקורס בא לפתור חסרון של עריכה אינטואיטיבית ומאולתרת, חסרת יסודות מקצועיים, ובאיזה כלים היא פותרת את החסרון? לא שוב במורים שלא הוכשרו לדבר ואין להם אלא אינטואיציה ואילתור?!

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ג' אוגוסט 03, 2010 7:14 pm

אשמח לדעת מי גילה לך רז זה, מי הם המורים. ובכלל, היכן קיימים מורים העומדים בדרישתך הצודקת, אם מעולם לא העמידו יסודות למקצוע?

סענדער · הודעהעל ידי **סענדער** » ג' אוגוסט 03, 2010 7:24 pm

לענ"ד שפה עשירה לעריכה נרכשת מלימוד קבוע וקריאה מרובה , כך לומדים ב"הוראה מתקנת" שילד שחסרות לו מילות מפתח ומדבר בשפה כבדה, לפעמים מגיע מבית שאומרים שם תעשה נטילה וכדו'.
כמובן שזאת יכול כ"א להשלים לעצמו.
חיפוש מ"מ יודע כל צורב , לחפש במאגרים תורניים יודע כל ילד. ומי שאינו מסתדר עם המחשב ווורד שיקרא לבנו והוא ילמדו.
מה שיחסר למי שלא ישתתף בסדנת לומדה הוא ידיעת השקפת עולמם של המרצים שם, והומור של הדור הקודם( שמי שהכירו יודע שיש לו ערך רב).

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' אוגוסט 03, 2010 9:52 pm

סענדער כתב:חיפוש מ"מ יודע כל צורב , לחפש במאגרים תורניים יודע כל ילד.

לא מדוייק.
תלוי אלו מראי מקומות מחפש העורך.
לא פעם אני מוצא את עצמי מקדיש שעות ארוכות כדי למצוא מקור לדבר מסויים, וכולי האי ואולי.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ג' אוגוסט 03, 2010 9:58 pm

סענדער כתב:לענ"ד שפה עשירה לעריכה נרכשת מלימוד קבוע וקריאה מרובה , כך לומדים ב"הוראה מתקנת" שילד שחסרות לו מילות מפתח ומדבר בשפה כבדה, לפעמים מגיע מבית שאומרים שם תעשה נטילה וכדו'.
כמובן שזאת יכול כ"א להשלים לעצמו.
חיפוש מ"מ יודע כל צורב , לחפש במאגרים תורניים יודע כל ילד. ומי שאינו מסתדר עם המחשב ווורד שיקרא לבנו והוא ילמדו.
מה שיחסר למי שלא ישתתף בסדנת לומדה הוא ידיעת השקפת עולמם של המרצים שם, והומור של הדור הקודם( שמי שהכירו יודע שיש לו ערך רב).

3 הדברים הנ"ל כ"א חשוב בפנ"ע כידוע לכל מי שעוסק בעריכה תורנית, לא שאני אומר ששם מקנים זאת אבל מאוד חשובים. ללמוד כיצד לציין מ"מ, מי הקודם ומיהו המאוחר.
וכמו"כ חשוב מאוד לדעת איך מחפשים מ"מ, ואיפוא מחפשים. [אבל לענ"ד הפורום שלנו לזה שווה כפל מונים...],
וכן, גם וורד כדאי וחיוני לדעת, ולא משנה מי המלמד. [אפשר להיעזר בפורום פרוג, או נתיב]
בהצלחה לכולם.

טיפ קטן: כמדומני שעיקר עבודתו של העורך היא לדעת מה לא להביא, שלא יהיה ריבוי שמן המכבה את הנר [אפי' שיש חולקים עלי...]!

ישראל הר כסף

גלילי כתב:טיפ קטן: כמדומני שעיקר עבודתו של העורך היא לדעת מה לא להביא, שלא יהיה ריבוי שמן המכבה את הנר [אפי' שיש חולקים עלי...]!

חולקים אולי בתאוריה, אבל במציאות מצביעים ברגליים, מכיר את ריטב"א יבמות המפורסם? פתאום כולם לומדים בריטב"א הישן.
מכיר את מהר"ל של הרטמן - מכון ירושלים? הוא עשה עבודה מדהימה, אבל אחרי כמה פעמים אתה מאבד ראש מרוב פרטים, זה טוב רק לעיון במשהו נקודתי, כמו הכנת 'מערכה' באגדה.
וכן הלאה.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ג' אוגוסט 03, 2010 10:39 pm

כוונתך לומר, שאפילו אם החולקים הם -העורכים, אבל הלומדים וודאי לא יסבלו ריבוי הפרטים ועומס החומר.

שומר מסורת

אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר לעריכה המוצלחת ביותר שהיה אי פעם, זה ספרי מו"ר הגרי"מ דזמיטרבסקי שליט"א,
שלאחרונה הוציא תומים, ושאגת אריה בדרך...

סעיף · הודעהעל ידי **סעיף** » א' יוני 03, 2012 3:22 pm

השבוע ביום רביעי יש שוב פעם ערב עיון לעריכה תורנית במכון לומדה בירושלים, הכניסה חינם.
נשמח אם יהיה א' מחברי הפורום שילך לשם ויעביר לנו כאן את רשמיו.

נ.ב. אם יש מישהו שחושב ללכת אשמח אם יצור איתי קשר באישי!

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » א' יוני 03, 2012 3:45 pm

סדר ההרצאות כדלקמן:
הרב הבלין
הרב פלס
הרב רוזנבלום
הרב דביר
הרב סולוביצ'יק

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » א' יוני 03, 2012 3:47 pm

אותו קובץ דלעיל בפורמט תמונה

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 03, 2012 4:10 pm

לא הבנתי מדוע לאחד המרצים ניתן התפקיד "עורך דאצ'ה" אחרי שה'דאצ'ה' הוא ז"ל כבר למעלה משנה...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 03, 2012 4:16 pm

כידוע שבארה"ב נשיא לשעבר נקרא פרזידנט לעולם.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר