פורום אוצר החכמה

אני מוציא לאור ספר מעט הכמות, בעיקר ד"ת שזקני שנהרג בשואה רשם לעצמו ששמע מצדיקים, ונשאר לפליטה בהשגחה. הד"ת נכתבו בקיצור ובהרבה ר"ת בסגנון של פעם. ברור שחייבים להוציא הר"ת ולהשלים חצאי פסוקים וכו'. למראה מקומות והסברים אני מוסיף הערות למטה עם מספרים.

שאלה 1) יש לי בערך עד ארבעים קטעים של ד"ת. האם עושים רצף של מספרים בשביל ההערות מאות א' עד לדוגמה תתתר"פ, האם זה לא מוזר? ואם להתחיל עוה"פ מאות א', אז השאלה איפוא לעשות התחלה חדשה, כל עמוד?

2) האם להשתמש בשתי תורים לד"ת או רגיל. במה זה תלוי?

3) אותיות או מספרים בשביל הערות?

בבקשה ממי שיכול לייעץ. תודה

יש עוד ענין שאני מוסיף עכשיו:

רוב הקטעים הם די קצרים, כמה שורות, בתחילה פסוק ולפעמים רש"י או תרגום יונתן וכדומה ואח"כ קושיא,
4) איך מסדרים הד"ת. האם קטע בפ"ע מודגש הפסוק עם הרש"י או בלי הרש"י, רש"י מודגש או לא.
5) האם ראוי להכניס מראה מקומות פשוטים כגון פרק ופסוק או מסכת ודף לתוך גוף הד"ת או עדיף להשאיר הד"ת במתכונתה ככתבה ולהשים הכל בהערות למטה.


6

לפני שחושבים איך מוציאים, כדאי לחשוב טוב האם להוציא. למי יועיל, מי יקנה וכו'.
אם קטן הכמות, אפשר לפזר לקבצים נכבדים, כגון המעין, מוריה,בית ישראל ואהרן, ישורון וירושתנו [יש עוד הרבה]
אולי תביא לנו דוגמא ונראה על מה מדובר.

אני מצרף את זה לספר של סבא רבה שלי שבן דוד מוציא לאור עוה"פ, שיהיו לו קונים.

אם הקטעים מספיק ארוכים - וגם אם לא - אפשר להתחיל בכל קטע מחדש. אפשר כמובן א-ת, וחוזר חלילה.

בכלל עדיף שני טורים, כאשר אין הרבה חומר. הדבר מאפשר למלאות את העמוד בצורה המשביעה את העין.

בספר 'היימישע', לא מחקרי וכו', אין סיבה שלא להשתמש באותיות עבור ההערות השוליים ולא במספרים.

כנלענ"ד.

אם יש לדוגמה שלושה קטעים על דף אחד הרי יהיה שלושה פעמים אות א' וכו' ויש מקום לבלבול

אם החומר מחולק לנושאים/פרקים וכד' תוכל לעשות מספרים להערות וזה מקובל בספרים הכי חשובים, וכך לא תגיע למס' הערה של 3456 וכו'
גם אני הקטן סובר ששני טורים עדיף.
לגבי מכירה, כדאי לחשוב טוב. השוק היום מאד קשה. אם המטרה להוציא את דברי תורתו וזה מה שמוביל אתכם, מצוין. מעבר לזה, לא כדאי לבנות הרבה וצריך לקחת בחשבון סיכון.