עזרה בפענוח כתבי יד

[עדיאל ברויאר]

לא נראה לי שכתוב חמס. המ"ם של הכותב כלל לא נראית כך, וזה גם לא מתאים בשום אופן להקשר.

מודה לדבריך

[הצב''י]

התיבה הכפולה נראית 'תרגם'
כלומר שתיבה מסוימת תירגם מי שתירגם במקום אחד כהן גדול ובמקום שני כהן הדיוט,
ה[א] כיצד לא קשי' [חסר המקף מעל הי'], שהמדובר בכהן שהוא גדול במשפחה והדיוט בחכמה.

[לייבעדיג יענקל]

תודה למשיבים עד כה, אך כל הכיוונים הללו לא נראים מתאימים. מצ"ב תמונה גדולה יותר, כפי שהציע לוצאטי לעשות.

[לוצאטי]

תי' לי אני. חמש לכהן גדול. וחמש
לכהן הדיוט. הכיצד. לא קשי
כהן גדול במשפחה וכהן הדיוט בחכמה. נ"ל.

[לייבעדיג יענקל]

ראה בעיניך שהכותב אינו כותב כך לא מ"ם ולא שי"ן

[פרי_העץ]

מנהג הסופרים שהיו מדגישים את שמם בספרים שהיו כותבים למשל סופר ששמו נתן היה מגדיל או מנקד את התיבות נתן שבספר אותו היה כותב,
הסופר הנ"ל החליט משום מה לציין את זהותו גם ב"כהן גדול" וגם ב"כהן הדיוט" ועל כך מתייחסים דבריו

תי' לי אני חתום לכהן גדול. וחתום
לכהן הדיוט. הכיצד. לא קשי
כהן גדול במשפחה וכהן
הדיוט בחכמה. נ"ל.

נ"ל. פרי_העץ

[לייבעדיג יענקל]

חכם עדיף מנביא. אכן דרכו של הכותב לסמן נקודות על כל הופעה של המילה כהן בכה"י. וככל הנראה הוא אכן היה בן למשפחת כהונה מיוחסת וחשובה מאוד. אכן, מלכתחילה נטיתי לקרוא 'חתום', אך רציתי לראות אם גם מי שאינו 'משוחד' כמוני יקרא כך. (נ"ל שהמילה הראשונה היא קיצור של 'תיתי'.)
ייש"כ גדול.

[לוצאטי]

יפה מאוד. למדתי.

[כשרות]

לפי השערתי, הספר המודפס הוא ספר חידושי אגדות מהרש"א, פפד"מ תמ"ב, שבועות לה:-לו. (דף פ"ג ע"ב).
לגבי החתימה ינו"ן, נדמה לי שיש לפחות שני גדולים שחתמו או שכינו אותם כך: רבי יצחק נוניס ואיס, בעל "שיח יצחק" על יומא וחגיגה, [בדרך אגב שם ספרו נקרא שי"ח על שם שכתב חידושים על שבועות יומא חגיגה כמבואר בהקדמת אחד מספריו, האם ידוע מה עלה בגורל החידושים על שבועות?], וכן בנו רבי יעקב נוניס ואיס, בעל "חדות יעקב" ומו"ל "דעת זקנים" (עפר יעקב). לאחרונה ראיתי צילום כת"י הבן רבי יעקב, ונראה שאינו דומה לכת"י שבגליון הנ"ל.
אז כדאי לבדוק אם זה באמת רבי יצחק נוניס ואיס, בעל שיח יצחק, [ינו"ן ר"ת "יצחק נוניס ואיס נר"ו"]. (כמדומני שבהרבה מקומות, ביבליוגרפים אשכנזים כתבו את שמו בטעות נוניס וייס? למעשה, הניקוד הוא לא חיריק אלא "צירי" מתחת לאות נ' השניה, ומתחת לאות א' ).

תודה
הנה כתב יד של הבן רבי יעקב
האם יש דימיון? איני מבין בזה כלל!

[כשרות]

ובאתר של קדם הם מסתפקים שמא הכתב יד הבא הוא לרבי יעקב ואיס נוניס
http://www.kedem-auctions.com/he/node/12130
האם יש דימיון לאחד הכתבים הקודמים?

[הוד_והדר]

אם יש מי שיכול לעזור לפענח המודגש, תודה לכל המסייעים

בכתב יד הראשון אות טו: 'עד כאן היו המכות שהוכו בכניסתן לים, ונתקיים בהם: 'ארור אתה בבואך', והיא מכה בפני עצמה, וכוללת מה שהיו רואים ממונם ביד ישראל, ובכללם: 'שורך טבוח לעיניך', כי משלהם נתנו להם להקריב, כמו שאמר משה לפרעה: 'גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות', נהגם מרבה שאר המצרים, ועכשו חזרו בהם. וכן נתקיים בהם: 'חמורך גזול מלפניך', כי כל אחד מישראל היו להם חמורים לשאת ממונם, והעניים שבהם שאלום מהמצרים, ועכשו רואים אותם בידם. ונתקיים בהם: 'והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים'.

ViewScan_0018.jpg (300.02 KiB) נצפה 10201 פעמים

בכתב יד השני אות יג: 'עד כאן היו המכות שהוכו בכניסתן לים, ונתקיים בהם: 'ארור אתה בבואך', והיא קללה בפני עצמה, וכוללת מה שהיו רואים ממונם ביד ישראל, ובכללם: 'שורך טבוח לעיניך', כי משלהם נתנו להם להקריב, כמו שאמר משה לפרעה: 'גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות', נהגם מרבו יותר המצרים, ועכשו חזרו בהם. וכן נתקיים בהם: 'חמורך גזול מלפניך', כי כל אחד מישראל היו להם חמורים לשאת ממונם, והעניים שבהם שאלום מהמצרים, ועכשו רואים אותם בידם. ונתקיים בהם: 'והיית אך עשוק ורצוץ כל הימים'.

0019 (Small).jpg (112.14 KiB) נצפה 10200 פעמים

[צופר הנעמתי]

מה"גם" מְרַבֶּה שאר המצרים
(או "והגם")

דהיינו שלא פרעה לבד נתן אלא גם שאר המצרים מייתורא דגם.

[בריושמא]

כתב יד ראשון: והגם מרבה שאר המצרים.
כתב יד שני: והגם מרבו יותר המצרים, וצ"ל: מרבה יתר המצרים, כלומר שאר.

[הוד_והדר]

תודה לכל העונים

[הוד_והדר]

הכתב יד נכתב מאוד קטן וזה מאוד בהיר, אם יוכל מי למלאות החסר מסברא או מפיענוח יבורך מן השמים

1. נשאר לדקדק במילת בדיקה שאינו לשון חיפוש אלא לשון בקיעה וסידוק, כמו: 'בדק הבית'. וכן בדיקת הסכין [...] מהשחיטה שהוא לראות אם יש שם חסרון
2. שפוגם אותו. וכן בענין הטרפיות נקראים הלכות בדיקה לפי שמבקרין אם יש בבהמה שום סדק וחסרון. אמנם נראה לומר, שדבר ידוע שכל דבר שאינו שולט
3. בו הרוח [יתמיד] [בהויי]תו ולא יתרקב ויפסד, כמו ששמענו וראינו מי שחפר חפירה ומצא בה נר דלוק, או ש[.....] [...], שעדיין מעלה עשן. וכן אמר שמואל, הכל ברוח
4. ואפילו [הרוגי מלכות], אי לאו הרוח עבדי להו סמטרי וחיי. והנה במצרים היו ישראל מכוסים מכל צד מטומאה, ושורש הקדושה היתה טמונה בתוכם ולא יכולה לצאת,
5. והוצרך לבקעו [.....] ותכנס שם הרוח קדש להיותו רשותו כנ"ל [.....], והביקוע הזה נקרא בדיקה. כיוצא בזה החמץ, ידוע שהוא רמז אל המעול ומחמץ כל דרכי
6. בני אדם רו[..]ים, [ובהיות] החמץ הזה שלם בלא שום סדק יתקיים לעד, וכשיהיה בו בדק אשר יכנס שם הרוח ויתעפש ויפסד. ולפי זה הכוונה בבדיקת החמץ לעשות
7. לו רמז שיבטלנו, הביטו וראו איך הבקיעה הנעשת בחמץ מועיל, שהרי אנו בוקעים החי"ת של חמ"ץ ועושים אותה ה"א ונעשת מצ"ה, ולזה אמרו בודקין את החמץ

C0042.jpg (18.58 KiB) נצפה 10348 פעמים

[הוד_והדר]

[פיענוח מספר 2]

1. טעם אל צווי המצוה הזאת מראש חדש, הוא
2. למען יתיעצו ישראל באותם עשרה ימים אם
3. לשמוע אל דבר ד' להסתכן בעצמם לקחת
4. אלקי מצרים ולהעמידו קשור בביתם ד'
5. ימים, ותמיד יהיה צווח, לפי שאין דרכה
6. לעמוד אפילו בצל קורה, או ל[....] [...],
7. נמצא שזו הלקיחה היתה לנסיון [...]
8. כדרכו יתברך עם הצדיקים, כדכתיב: 'ד' צדיק
9. יבחן', ואם יסכימו לשמוע לדבריו, זכות
10. זה יספיק לגואלם ולסתום פי המקטרג
11. מלקטרג עליהם, עם כי עד ההיא שעתא
12. היו עובדים עבודה זרה. ואפשר עוד לומר כי

C0035.jpg (6.55 KiB) נצפה 10345 פעמים

[הוד_והדר]

אולי יכול אחד לעזור בפיענוח, או בהשערה קרובה אל האמת

[הוד_והדר]

שיחקתי קצת עם כתבי היד אולי זה קצת יותר ברור

C0035.jpg (6.76 KiB) נצפה 10263 פעמים

C0042.jpg (24.54 KiB) נצפה 10263 פעמים

C00421.jpg (23.08 KiB) נצפה 10263 פעמים

[הוד_והדר]

צילום אחר

F843-8450039 (Medium).tif (444.29 KiB) נצפה 10244 פעמים

F843-8450047 (Medium).tif (417.77 KiB) נצפה 10244 פעמים

[הוד_והדר]

בקשתי שוב מהספריה שיעשו צילום ברזלוציה גבוהה יותר וב"ה רוב הדברים נתבררו חוץ מ2 מקומות, אני מעלה שוב את הצילומים עם הפענוח מחדש אם יש מי שבידו לעזור, יבורך מן השמים.

[א]

טעם אל צווי המצוה הזאת מראש חדש, היה למען יתיעצו ישראל באותם עשרה ימים אם לשמוע אל דבר ד' להסתכן בעצמם לקחת אלקי מצרים ולהעמידו קשור בביתם ד' ימים, ותמיד יהיה צווח, לפי שאין דרכה לעמוד אפילו בצל קורה, או ל[...] [...], נמצא שצווי הלקיחה היתה לנסיון כדרכו יתברך עם הצדיקים, כדכתיב: 'ד' צדיק יבחן', ואם יסכימו לשמוע לדבריו, זכות זה יספיק לגואלם ולסתום פי המקטרג מלקטרג עליהם, עם כי עד ההיא שעתא היו עובדים עבודה זרה. ואפשר עוד לומר כי

[הוד_והדר]

[ב]

נשאר לדקדק במילת בדיקה שאינו לשון חיפוש אלא לשון בקיעה וסידוק, כמו: 'בדק הבית'. וכן בדיקת הסכין מהשחיטה שהוא לראות אם יש שם חסרון שפוגם אותו. וכן בענין הטרפיות נקראים הלכות בדיקה לפי שמבקרין אם יש בבהמה שום סדק וחסרון. אמנם נראה לומר, שדבר ידוע שכל דבר שאינו שולט בו הרוח יעמוד בהווייתו ולא יתרקב ויפסד, כמו ששמענו וראינו מי שחפר חפירה ומצא בה נר דלוק, או שנדעכה [...] ועדיין מעלה עשן. וכן אמר שמואל, הכל ברוח ואפילו במגויידים אי לאו הרוח עבדי להו סמטרי וחיי. והנה במצרים היו ישראל מכוסים מכל צד מהטומאה, ושורש הקדושה היתה טמונה בתוכם ולא יכולה לצאת, והוצרך לבקע הטומאה ותכנס שם הרוח קדש לסייע השורש הנ"ל שיגדל, והביקוע הזה נקרא בדיקה. כיוצא בזה החמץ, ידוע שהוא רמז אל המעול ומחמץ כל דרכי בני אדם ר[...]ים, ובעודו החמץ הזה שלם בלא שום סדק יתקיים לעד, וכשיהיה בו בדק אשר יכנס שם הרוח ויתעפש ויפסד. ולפי זה הכוונה בבדיקת החמץ לעשות לו רמז שיבטלנו, הביטו וראו איך הבקיעה הנעשת בחמץ מועיל, שהרי אנו בוקעים החי"ת של חמ"ץ ועושים אותה ה"א ונעשת מצ"ה, ולזה אמרו בודקין את החמץ

[עם_הארץ]

לענ"ד לא חסר כלום בין המלים שנדעכה ועדיין מעלה עשן, ויש שם איזו מחיקה, כמו בשורה הראשונה בין המלים הסכין מהשחיטה.

[הוד_והדר]

לענ"ד לא חסר כלום בין המלים שנדעכה ועדיין מעלה עשן, ויש שם איזו מחיקה, כמו בשורה הראשונה בין המלים הסכין מהשחיטה.

תודה, גם חשבתי כך, אבל מצד שני זה נראה קצת משפט קטוע

[ספרים וועלט]

ואפתחה במשל פי, לסוחרים ישראלים שיירא היוצאים להביא ממרחק לחמם, מסחורות היקרים אשר מצוי הוא במדינה ???, והנה נתיבות הדרך ההוא היה דרך המדבר, שהוצרכו לעבור דרך מדבריות רבות, עד הגיעם למחוז חפצם, והנה אלה האנשים לא ידעו דרך מדבריות ולא הורגלו בהם מתמול שלשום ובחשיכה יתהלכו בדרך אשר לא עבר בה איש עד בואם דרך מדבריות הנ"ל כמה פרסאות עד אשר לא ידעו עוד לפנות אנה ואנה, והיה כמתעתעים כאיש אשר הוא תועה בדרך, ונעלם מהם דרך הישוב להגיע אליו והנה ימים רבים חלפו ועברו אשר נעו ונדו דרך המדבר, ואין חזון נפרץ מתי יגיעו למחוז חפצם למקום הישוב,

[צופר הנעמתי]

במדינה שם, והנה

[ספרים וועלט]

במדינה שם, והנה

כנראה שאתה צודק.

[מאיריחיאלק]

על ספר חלקם בחיים
מי כותב וחותם

[עדיאל ברויאר]

התמונה לא כ"כ ברורה.
ממה שניכר בחתימת הקונה כתוב: קניתיו אני הצעיר אברהם פרחי ס"ט. אבל יש להסתפק אם הפענוח מדויק בגלל האיכות (בפרט לגבי השם משפחה).
לגבי הכתובת הראשונה, לא ברור לי בדיוק השם של הנמען, הכתובת פותחת: "מנחה היא שלוחה למע' הגביר החכם המרומם אלוף מגדיאל טוב...".

[יוסףלוי]

ממוען להגביר אברהם דדון.

[בריושמא]

אלוף מגדיאל
טוב ... שם ואור
כמוה"ר הש' אברהם
הכהן ... נר"ו יאיר
לעד כיר"א

[מאיריחיאלק]

מי חותם?

[מאיריחיאלק]

מכתב משנת תקל"ב עם חתימת שניאור זלמן

[טריד בגירסיה]

פתיחת המכתב: ב"ה יום ה' ך' אדר תקל"ד פאסילבערג

החתימה: הק' שלמה זלמן

[מאיריחיאלק]

פתיחת המכתב: ב"ה יום ה' ך' אדר תקל"ד פאסילבערג

החתימה: הק' שלמה זלמן

תודה = אבל זה גם אני הבנתי בעיקר השם האחרון שחותם

[תוכן]

נימארק.

[ספרים וועלט]

חבר פנה אלי, הוא זקוק לפיענוח פסק קצר בכת"י של מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל אודות אינסטרומנט רפואי.
לראות את הפסק השלם עליו נסוב דברי הגרש"וו, וגם שאר הפסקים בנידון, עיינו כאן https://copy.com/NFZzAbhIsj80Nc16
אנא תעלו כאן את הפיענוח בהקדם. תזכו למצוות ותודה למפרע.

[עדיאל ברויאר]

פתיחת המכתב: ב"ה יום ה' ך' אדר תקל"ד פאסילבערג

החתימה: הק' שלמה זלמן

תודה = אבל זה גם אני הבנתי בעיקר השם האחרון שחותם

אין שם מ"ם. זה נראה כמו: נייארון. איני בטוח לגבי האותיות "ון".

[תוכן]

עיין בשורה הראשונה 'מצרים', ותראה שהמ' אינו דומה למ'.

[עדיאל ברויאר]

עיין בשורה הראשונה 'מצרים', ותראה שהמ' אינו דומה למ'.

המ"ם שלו היא בדיוק כמו המ"ם הרגילה בכתב שאנו רגילים בו (שהוא כמובן כתב אשכנזי), אלא שהקווים צמודים ויש בה הרבה דיו (בגלל כלי הכתיבה), ולכן היא נראית כך הן בכתביו והן בכתבים אחרים שנכתבו בסגנון זה.
במילה הנידונה אני לא רואה אף אות שיכולה להיות מ"ם.

[מאיריחיאלק]

הגאון רבי יצחק אלחנן נותן הסכמה על ספר שלא נדפס
מי המחבר
ומי השני רבנים שחותמים שם?