פורום אוצר החכמה

שבע כתב:בטקסט האידישאי הקודם:

א פלאש י['']ש = בקבוק יי''ש.

10 מעטער עצים = 10 מטר עצים

תוכן כתב:

שבע כתב:בטקסט האידישאי הקודם:

א פלאש י['']ש = בקבוק יי''ש.

10 מעטער עצים = 10 מטר עצים

כל הכבוד! אתה מומחה!

בריושמא כתב:זה עתה ראיתי את כתב היד שהביא פלגינן, ואת המשא ומתן על אודות תרסמו"ך.
אני מקווה שלא איחרתי את המועד, ועוד לא בטל קרבנו.
כתוב שם 'תרסמיך', ולא 'תרסמוך'.
וכוונתו ברורה ופשוטה - שנת תר סמיך. שהרי אשכנזים אומרים צירי ביו"ד מלאה, והוא קרא סמך בצירה או בדומה לה.

שבע כתב:בטקסט האידישאי הקודם:
א פלאש י['']ש = בקבוק יי''ש.

בערל כתב:הכר נא למי החותמת

ושא_נס כתב:ולהלן הוא אומר כי אד[ם?] מל אותו, ודרש או[תו] ?ודרשוהו? מוימל אברהם א[ת] ישמעאל, אם כן קשה [?] דלא קשה ולא מידי ודאי נולד מהול ואברהם הטיף מי[שמעל?] דם מילה כדין ול[?] בא מדרשת את ו[?] פירש# אותו הכתוב? בפי' לפי שלא מ[?] אותו כי מהול נ[ולד?]. ומה שהביא איוב לפי שנבאו? ואין [?] שנבאו בהיותם [?]. והיה האיש ההוא בעולם היותם רק? הם? מהול שנאמר הת[הלך לפני] והיה תמים וכו'.

יעקובי כתב:

ושא_נס כתב:ולהלן הוא אומר כי אד[ם?] מל אותו, ודרש או[תו] ?ודרשוהו? מוימל אברהם א[ת] ישמעאל, אם כן קשה [?] דלא קשה ולא מידי ודאי נולד מהול ואברהם הטיף מי[שמעל?] דם מילה כדין ול[?] בא מדרשת את ו[?] פירש# אותו הכתוב? בפי' לפי שלא מ[?] אותו כי מהול נ[ולד?]. ומה שהביא איוב לפי שנבאו? ואין [?] שנבאו בהיותם [?]. והיה האיש ההוא בעולם היותם רק? הם? מהול שנאמר הת[הלך לפני] והיה תמים וכו'.

נסיון התקדמות עוד מספר צעדים:

ולהלן הוא אומר כי אב[רהם]
מל אותו ודרש או[תו]
מוימל אברהם א[ת]
ישמעאל א"כ קשה י["ל]
דלא קשה ולא מידי
ודאי נולד מהול
ואברהם הטיף מי
דם מילה כדין ול[כן]
בא מדרשת את ו[לא]
פירש אותו הכת[וב]
בפירוש לפי שלא מ[ל]
אותו כי מהול ה[יה]
ומה שהביא איוב
לפי שנבאו ???
שנבאו בהיותם
והיה האיש ההוא י[חיד]
בעולם היה, תם [זה?]
מהול שנאמר וה
והיה תמים

יעקובי כתב:בטוב גדא אתחיל' דא. לכתוב במגילת ספר המעיי' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים
ונכרים לאנשים כמוני כערכי להיות לי לזכרון בין עיני והיו עיני ולבי שם כל
הימים אשר אני חי כדי שלא אשכח. וכשאז"ל השוכח דבר א' משנתו(!) וכו'. וכבר ידוע
מעלת זה הספר עקידת יצחק. וכפי אל אל אשטח יזכני להגות בו ובשא' ספרי'
הרבה אין קץ וכ"ש המשורר גל עיני ואביטה וגו'. אכי"ר.

פלגינן כתב:

אשל.JPG

מה שנכון נכון כתב:

פלגינן כתב:

אשל.JPG

ככה"נ: אין מנהגנו לומר ז"פ ואומר תחתיהם אשל צדק היום וכו'.

אני תפלתי כתב:בשו"ת ארץ צבי (קוז'יגלוב) המסורק ב'היברו בוקס', בתשובה ל"ו נמצא שם כמה הוספות בכת"י, ניסיתי לפענחו כפי הבנתי,
בבקשתי מי שיודע מהו כל התיבות שם, וכן אולי אפשר להיעזר בשו"ת ארץ צבי החדש, (אמנם לא מצאתיו), נא אם אפשר לכתוב את זה, ויהא לזיכוי הרבים
תודה רבה מראש

זהו מה שהצלחתי לפענח: נלע"ד עוד ישוב על איחור התפלה לצדיקים ז"ל, עפ"י שהובא לקמן סי' קכ"א בשם היהודי הק' ז"ל, דאם מתחיל בזמן תפלה וגמר אח"כ שפיר דמי עיי"ש, (והנה בזה"ק דהנשמה אינה חוזרת לאדם אחר שינה עד אמירת ק"ש, ובסי' הרב ז"ל דכל השמו"ע ביאור לק"ש, א"כ מסתמא לגבי חזרת הנשמה לאדם הוא בשעת שמו"ע שהוא גמר לק"ש).
(והנה כל העולם כלו לא נברא אלא לצוות לזה, וחשיבי הכל כחפצים של הצדיקים), וכי' מבעש"ט ז"ל דנר"ן של אדם מעוטפים בכל החפצים שלו, ודון מינה דנר"ן של הצדיק הוא אצל הכשרים שבכל העולם, שכולם הם כחפצים שלו, דכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, נמצא דכל הנמצאים בעולם הם כחפציו, (וכשהכשרים בכל העולם מתפללין בזמן תפלה, ממשיכין לנפשם נר"ן שלהם אשר בהם מעוטף גם חלק נשמה מן הצדיק, ממילא חשיב זה כהתחלת תפלה גם אליו.
וי"ל עוד בפשיטות), והוא דנר"ן של הצדיק מעוטף בכל העולם שהם לצוות אליו, נמצא כל מי שמתפלל, חלק נר"ן של הצדיקם מתפלל אתו עמו, וחשיב התחלה לגבי תפלת הצדיק שמתפלל אח"כ בעצמו

הכל בכתב כתב: זהו מה שהצלחתי לפענח: נלע"ד עוד ישוב על איחור התפלה לצדיקים ז"ל, עפ"י שהובא לקמן סי' קכ"א בשם היהודי הק' ז"ל, דאם מתחיל בזמן תפלה וגמר אח"כ שפיר דמי עיי"ש, (והנה בזה"ק דהנשמה אינה חוזרת לאדם אחר שינה עד אמירת ק"ש, ובסי' הרב ז"ל דכל השמו"ע ביאור לק"ש, א"כ מסתמא לגבי חזרת הנשמה לאדם הוא בשעת שמו"ע שהוא גמר לק"ש).
(והנה כל העולם כלו לא נברא אלא לצוות לזה, וחשיבי הכל כחפצים של הצדיקים), וכי' מבעש"ט ז"ל דנר"ן של אדם מעוטפים בכל החפצים שלו, ודון מינה דנר"ן של הצדיק הוא אצל הכשרים שבכל העולם, שכולם הם כחפצים שלו, דכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, נמצא דכל הנמצאים בעולם הם כחפציו, (וכשהכשרים בכל העולם מתפללין בזמן תפלה, ממשיכין לנפשם נר"ן שלהם אשר בהם מעוטף גם חלק נשמה מן הצדיק, ממילא חשיב זה כהתחלת תפלה גם אליו.
וי"ל עוד בפשיטות), והוא דנר"ן של הצדיק מעוטף בכל העולם שהם לצוות אליו, נמצא כל מי שמתפלל, חלק נר"ן של הצדיקם מתפלל אתו עמו, וחשיב התחלה לגבי תפלת הצדיק שמתפלל אח"כ בעצמו

יעקובי כתב:בטוב גדא אתחיל' דא. לכתוב במגילת ספר המעיי' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים...

ארזי הלבנון כתב:

יעקובי כתב:בטוב גדא אתחיל' דא. לכתוב במגילת ספר המעיי' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים...

כוונתו לכתוב 'המעיין' - וכוונתו לתאר את המחבר?

יעקובי כתב:

ארזי הלבנון כתב:

יעקובי כתב:בטוב גדא אתחיל' דא. לכתוב במגילת ספר המעיי' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים...

כוונתו לכתוב 'המעיין' - וכוונתו לתאר את המחבר?

גם אני התחבטתי בזה רבות בשעת הכתיבה. התוכן כאן באמת עמום קצת. ובכל אופן כפי הנראה זה מה שכתוב.
אולי תתן קצת יותר רקע על הספר.

מה שנכון נכון כתב:לכאו' אפשר לקרוא: הטעמים. (רגל הימנית של המ' נמחקה קצת).

מה שנכון נכון כתב:לכאו' אפשר לקרוא: הטעמים. (רגל הימנית של המ' נמחקה קצת).

מה שנכון נכון כתב:השווה את האות השניה לאותיות ט שבקטע (בטוב, אשטח).

ארזי הלבנון כתב:

מה שנכון נכון כתב:השווה את האות השניה לאותיות ט שבקטע (בטוב, אשטח).

קבלתי, יישר כח

קאצ'קלה כתב:

ארזי הלבנון כתב:

מה שנכון נכון כתב:השווה את האות השניה לאותיות ט שבקטע (בטוב, אשטח).

קבלתי, יישר כח

כמעט ברור: ט' ולא מ'. מסתבר לי לפענח: הטעיו' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים ונכריים.

ארזי הלבנון כתב:מבחינה הגיונית גם השערתך מסתברת. כי אכן החכם הנ"ל מרבה לתקן 'טעויות' היינו לגרוס גרסאות בעקי"צ, (מאידך גם נותן טעמים כדברי הרב משנ"נ).

מה שנכון נכון כתב:[אגב, למלה טעמים יש/היה שימוש רחב יותר מאשר המובן סיבות].