פורום אוצר החכמה

בריושמא כתב:חלק ג

דבר נאה ומתקבל, יהא רעוא דירום

תודה - תוקן

ב"ה הצלחנו לפענח כמעט כולו, נשאר את המסומן, ושוב אבקש את עזרת הציבור, תודה

ב"ה.

סמיכת רבי יהודא רבינו בכ"מ יצחק רבינו מרייו ביום ג' פרשת בהעלתך י' סיון שנת תי"ב לפ"ק

איתא בנדרים בפרק קונם יין (סב, א), אמר רבא, שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה במקום דלא ידען ליה, דכתיב (מלכים א יח, יב): 'ועבדך היה ירא את ה' מנעוריו'. אלא קשיא דרבי טרפון, משום דעשיר גדול הוה, והוה ליה לפייסיה בדמים. רבא רמי, כתיב: 'ועבדך ירא את ה' מנעוריו', וכתיב (משלי כז, ב): 'יהללך זר ולא פיך'. הא באתרא דידעין ליה הא באתרא דלא ידעין ליה. אמר רבא, שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תגראי ברישא וכו', עד כאן לשונו. ורואים אנו שהדברים ק"ו שהוא ודאי צריך לאכרוזי ולאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה, כי היכי דלנהגו ביה יקרא, כל שכן שמצוה על אחרים היכא דאיהו מטמר במקום, וענוותן סגי, ושייף עייל ושייף נפק, אאורייתא דמצוה על כל תלמידי חכמים לפרסמו ולהודיעו טבעו ברבים, כדי שמשלו יתנו לו ובמקומו יושיבוהו, ומצינו שאסא נענש מפני שעשה אנגוריא בתלמידי חכמים (סוטה י, א), ויהושפט מלך יהודה בעת כשהיה רואה תלמיד חכם בביתו בצנעא, משום דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו ואומר לו שלום עליך רבי ומורי, ודרשוהו על קרא, דכתיב (תהלים טו, ד): 'ואת יראי ד' יכבד' (מכות כד, א). ובפרקא דחסידי (ראה נזיר נט, א) אמרינן, שבקוה דמן חברייא הוא, וכל שכן בעונותינו הרבים שהתורה משתכחת מישראל שיש לנו לחזר אחרי תלמידי חכמים ולאכרוזי עלייהו.

ויען שראיתי אחרי רואי בחור מעַם, והוא בן שלשים שנה, דשקיל וטרי וכריך ותני באורייתא, ולא פסיק פומיה מגרסיה, ממשפחת רם דרבינו, יוקרת שמו כמהח"ר יהודה בן הנעלה כמה"ר יצחק רבינו יצ"ו, בורח מן השררה, אמרתי אני אל לבי מה זו שתיקה, ואם עדיין לא הגיע לארבעים שנים, דאשכחן דרבא אורי (עבודה זרה יט, ב), וכל שכן לעת עתה שהשעה צריכה לכך, וסמיכה זו אינה מעולת בעלה, אלא כתר זו הולמתו, ומרוה גם הוא יורה (משלי יא, כה). ומכל מקום, יען כי הכרתיו צנוע ומעלי, לא מָצָתִי לפרסמו בקהל קדושים, ומסרתי הדבר בחיק הנעלה אביו יצ"ו הנ"ל.

אמנם עטרה זו שאני נותן על ראשו יתחיל מהיום הזה, ומעתה גוזר אני אל סגני וחזני הקהלות הקדושות, שמיום הזה והלאה אחרי שיוודעו דברי אלה, מדי עלותו בית השם זה שמו אשר יקראו לו, מורינו הרב ר' יהודה רבינו, כי שמו נאה לו מששת ימי בראשית. ומסדר אני עליו תחת ברכתי שלא יהיה סרבן באותה שעה, רק ישמע לקול מורים, כי חזקה יעשה פרי למעלה, ולא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ישמח הוא בשמו, וישמח שמו בו, ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. יהא רעוא דירום רישיה אכולה כרכא, ויפרה בתורה ויגדל במצות ויורה הוראות בישראל.

ואחרי שיפורסם מאת מעלת אביו הנ"ל, ובפרט מאת מעלת המורה זר"ק [=ז'רע ק'ודש], כמוהר"ר אליעזר נחמן פואה נר"ו, כי יהיה גם הוא כאחיו, יתיר יתיר, [יאסור] יאסור, יהיה לו עסק בטיב גיטין וקדושין כאחד מהרבנים הנסמכים שבדור הזה, כי הכל כאשר לכל יעשה פרי למינו בטוב ובישר, אל אלקי [...] יפקח עינינו העורות, להבין ולהורות, וימלא הארץ דיעה, להבין שמועה, בשמחה וששון ובשפתינו תרועה.

מודינא, יום ג' סדר בהעלותך את הנרות ... תי"ב גלי ונסיב בר מינך (על פי יבמות מה, א) לפ"ק, י"ג ימים לחדש סיון.

נאם הגבר אשר לא יצלח למלוכה, הכותב ברוח נמוכה, מכבד ומוקיר את האלוף החכם הנ"ל, וכבר מכבדהו, והוד והדר מעטרהו, ובשם מורינו הרב יקדמהו, יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, בחיי דאביי ורבא

נתנאל בכמה"ר בנימין טרבוט זצ"ל, מכתיב ומחתים

נראה לי שכב' צריך לתת בספר שיצא לאור בע"ה קרדית לחכמי ורבני פורום אוצר החכמה על עזרתם בפענוח כתב היד.

עוד פיענוח

בליל שבת קודש בשנת תס"ד לפ"ק, ראיתי בחלום בחזיון לילה החסיד עליון, המקובל האלהי,
מרנא ורבנא, מרא דאתרא וריש מתיבתא, כמוהר"ר אליעזר נחמן פואה זצוק"ל,
והיה שמח בשמחה רבה, ונתן לי ברכתו בעין יפה, ובידו אתרוג אחד [כמין לב]
אבל היה בו מעט כתם כמו גוון של עלה [..לֵה] נוטה לירוק, מפני שהכיר שהסתכלתי
באותו הכתם אמר אינו פגם. והדברים אחרים שאמר לי איני מזכיר.
ונעורתי משנתי עם שמחה רבה על דבריו, וברכתו [ז"ל/אלי] הנה כי כן יברך גבר
ירא ד' כמותו, וזכותו יגן עלינו, ויתפלל עלינו, אמן

הרב הוד והדר,

עד שאתה מביא לנו חדשות תוהה אני על הישנות.
שהרי קריאת כתב יד אינה מתמצית בזיהוי האותיות אלא בבדיקת התוכן.

א.
בשורת התאריך כתוב: גלי ונסיב בת מינך. על פי יבמות מה ע"ב.

ב.
התאריך הוא יום ג', י"ג בסיון שנת תי"ב.
כיצד מתאים בת מינך לפ"ק לשנת תי"ב?

ג.
ועד שנחשוב על חישוב הלפ"ק, תמיהה אתמה:
י"ג בסיון לא יחול לעולם ביום ג'. 14 לוחות ישנם, כידוע, וי"ג בסיון לא יחול לעולם ביום ג'.
הקריאה של יום ג' י"ג בסיון ברורה מאוד. אבל אין לה אחיזה במציאות.

אלא אם כן טעיתי לגמרי.

קודם יש לזהות האותיות, ואח"כ אפשר לבדוק התוכן.

לדעתי כתוב גלי ונסיב בר מינך - ועדיין לא תואם לתי"ב

בתאריך לא טעית, ואכן יש בעיה רצינית, כי ג' בהעלותך אינו תואם לי"ג סיון - אבל זה מה שכתוב, י"ג סיון הי' ביום ב' בהעלתך - וצריך לדחוק ולומר שנחתם באור ליום י"ג.

לכבוד החכמים דהכא,
אני מצרף קטע לא קטן שהתקשיתי מאד בקריאתו, אך בהיות שהוא נחוץ לי ביותר העליתי אותו כמו שהוא, על אף אריכותו.
אודה לעזרתכם.
[והאם יש משמעות למעין קשקוש, או שמא סימון, הנמצא בסוף השורה הראשונה של הביאור, המתחילה במלים 'הנה לפי'?]

הקשקוש הוא רק כדי שהשורות תסתיימנה בשווה.

שבענו מטובך כתב:הקשקוש הוא רק כדי שהשורות תסתיימנה בשווה.

תודה!

הנה לפי שמשתה
הימים הרבים הראשונים לא נעשה רק לפרתמים
ושרי המדינות כנז', והגבירות נשיהם לא היו שם
לא עשתה ושתי משתה כלל, אמנם משתה
שבעת ימים האחרונים אשר נעשה לכל העם
הנמצאים בשושן, עשתה גם היא שם את כל הגדולו'
אשר עשה המלך, כי די במה שיתכבד בעיני
האנשים אבל הגיד שעשתה משתה בבית המלכות
שכיון שיצא המלך ברוב עם הדרתו אל חצר גנת
הביתן נשאר הבית פנוי לפניה וכבר יכילם הבית,
כי הנמצאים יותר מהיושבים הפלא ופלא.

ארזי הלבנון כתב:לכבוד החכמים דהכא,
אני מצרף קטע לא קטן שהתקשיתי מאד בקריאתו, אך בהיות שהוא נחוץ לי ביותר העליתי אותו כמו שהוא, על אף אריכותו.
אודה לעזרתכם.
[והאם יש משמעות למעין קשקוש, או שמא סימון, הנמצא בסוף השורה הראשונה של הביאור, המתחילה במלים 'הנה לפי'?]

כבר התחלת לפענח? אם כן מה שכבר עלתה במצודתך, יותר קל כך [עכ"פ לדידי]

שבענו מטובך כתב:הנה לפי שמשתה
הימים הרבים הראשונים לא נעשה רק לפרתמים
ושרי המדינות כנז', והגבירות נשיהם לא היו שם
לא עשתה ושתי משתה כלל, אמנם משתה
שבעת ימים האחרונים אשר נעשה לכל העם
הנמצאים בשושן, עשתה גם היא שם את כל הגדולו'
אשר עשה המלך, כי די במה שיתכבד בעיני
האנשים אבל הגיד שעשתה משתה בבית המלכות
שכיון שיצא המלך ברוב עם הדרתו אל חצר גנת
הביתן נשאר הבית פנוי לפניה וכבר יכילם הבית,
כי הנמצאים יותר מהיושבים הפלא ופלא.

אני מודה לך מאד מאד!!!

הוד_והדר כתב:קודם יש לזהות האותיות, ואח"כ אפשר לבדוק התוכן.

לדעתי כתוב גלי ונסיב בר מינך - ועדיין לא תואם לתי"ב

בתאריך לא טעית, ואכן יש בעיה רצינית, כי ג' בהעלותך אינו תואם לי"ג סיון - אבל זה מה שכתוב, י"ג סיון הי' ביום ב' בהעלתך - וצריך לדחוק ולומר שנחתם באור ליום י"ג.

לגבי הכתב יד אינני יודע אבל לשון הגמ' ונסיב בת מינך, על פי זה חשבתי ס"ת גלי ונסיב בת = תי"ב , ונסיב = בסיון , גלי = [אור] לי"ג

אהרן תאומים כתב:

הוד_והדר כתב:קודם יש לזהות האותיות, ואח"כ אפשר לבדוק התוכן.

לדעתי כתוב גלי ונסיב בר מינך - ועדיין לא תואם לתי"ב

בתאריך לא טעית, ואכן יש בעיה רצינית, כי ג' בהעלותך אינו תואם לי"ג סיון - אבל זה מה שכתוב, י"ג סיון הי' ביום ב' בהעלתך - וצריך לדחוק ולומר שנחתם באור ליום י"ג.

לגבי הכתב יד אינני יודע אבל לשון הגמ' ונסיב בת מינך, על פי זה חשבתי ס"ת גלי ונסיב בת = תי"ב , ונסיב = בסיון , גלי = [אור] לי"ג

א שיין שטיקל דרוש, ותשוח"ח

אשמח לעזרתכם, מהמילה 'עד', ועד סוף הקטע.

ארזי הלבנון כתב:אשמח לעזרתכם, מהמילה 'עד', ועד סוף הקטע.

עד [.]ש שבע ועשרים [.] מדינה מדינה
ככ[...] [] בימים ההם כשבת המלך [.]
[... ... ] ויהי בימי שפוט [...] השופטים

הוד_והדר כתב:

ארזי הלבנון כתב:אשמח לעזרתכם, מהמילה 'עד', ועד סוף הקטע.

עד [.]ש שבע ועשרים [.] מדינה מדינה
ככ[...] [] בימים ההם כשבת המלך [.]
[... ... ] ויהי בימי שפוט [...] השופטים

תודה
נראה שכתוב 'ככתבה'. אך הסימון ההוא שמופיע גם לאחר 'ועשרים' וגם לאחר 'ככתבה', שנראה כמו ק', אינו ברור מה עניינו

עד כוש שבע ועשרים כו' מדינה ומדינה ככתבה כו': בימים ההם כשבת המלך כו'. הוא כמו ויהי בימי שפוט (המ) השופטים כו'.

ארזי הלבנון כתב:אשמח לעזרתכם, מהמילה 'עד', ועד סוף הקטע.

מהדו ועד כוש שבע ועשרים כו' מדינה ומדינה
ככתבה כו'. בימים ההם כשבת המלך כו'.
הוא כמו ויהי בימי שפוט ה"מ [=הגרשיים לסימן מחיקה] השופטים כו'.

ברגע קט קדמני ר' מרדכי.

תודה לכולכם!

שוב אבקש את עזרתכם וטוב לבכם.

זה מה עלה בחכתי:

שיכוה הגדול וירעץ וכו'. ר"ל שבא לתרץ למה אמרו ש??? צדיק יכוה ??? שהרי הצדיק הגמור ???? ???? ????? גמור ???? שיכוה וירעץ ?????
ר"ל שהצדיק הגמור נרתע לאחור המדרגה הקטנה ???? יש לו מדרגה גדולה ???? הקטן יכוה ????? כי אין לו להלוך בגדולות ???? ??? ????

שיכוה הגדול וירעץ וכו'. ר"ל שבא לתרץ למה אמרו שכל צדיק יכוה ??? שהרי הצדיק הגמור אינו נכוה משאינו גמור ??? שיכוה וירעץ ?????
ר"ל שהצדיק הגמור נרתע לאחור מהמדרגה הקטנה ומ"מ יש לו מדרגה גדולה אבל הקטן יכוה ???שאינו כי אין לו להלוך בגדולות ובנפלאות

שיכוה הגדול וירעץ וכו'. ר"ל שבא לתרץ למה אמרו שכל צדיק יכוה וכו' שהרי הצדיק הגמור אינו נכוה מאינו גמור לז"א שיכוה וירעץ וכו'
ר"ל שהצדיק הגמור נרתע לאחור מהמדרגה הקטנה ומ"מ יש לו מדרגה גדולה אבל הקטן יכוה כמשמעו שאינו כי אין לו להלוך בגדולות ובנפלאו'

תודה רבה!!

בריושמא כתב:שיכוה הגדול וירעץ וכו'. ר"ל שבא לתרץ למה אמרו שכל צדיק יכוה וכו' שהרי הצדיק הגמור אינו נכוה מאינו גמור לז"א שיכוה וירעץ וכו'
ר"ל שהצדיק הגמור נרתע לאחור מהמדרגה הקטנה ומ"מ יש לו מדרגה גדולה אבל הקטן יכוה כמשמעו שאינו כי אין לו להלוך בגדולות ובנפלאו'

בסוף שורה ב', כמשמעו "שאינו" כי, מילת "שאינו הוא טעות המקליד, ומיותרת, שאינו בכת"י

תודה על התיקון. המלה 'שאינו' היא פליטת מקלדת, והרי היא כאילו אינה.

ורות המואביה ??? ??? באו בית לחם

וכו' והמה.

מה שנכון נכון כתב:וכו' והמה.

תודה!!

בס"ד
רצו"ב קטע מספר מרחיב גד כ"י, אשמח לסיוע בזיהוי התיבה המסופקת ופתרונה, ועם פתרונה יתחוור אם נסובה אדלעיל או אדלקמן.

"פסוק כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ירמוז שהאדם כלול מארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשייה, וכמו שכתב מה"ר משה אלשיך על פסוק נעשה אדם, שכל ארבע עולמות סייעו מחלקם בבריאת האדם ???? זה אומרו כל הנקרא בשמי - שם רמז לעולם האצילות ??? זה אומרו כל הנקרא בשמי - שם רמז לעולם האצילות, שהיא עולם היחוד והאלהות שמיוחדת לשמו יתברך דוקא, מה שאין כן עולמות בריאה יצירה עשייה שנקראים עולם הפירוד...".

ייש"כ רב

לכאו': ע'יין ע'ל ד'בריו.

מה שנכון נכון כתב:לכאו': ע'יין ע'ל ד'בריו.

יישר כוח מרובה.
חכם אחר פתר אף הוא "עע"ד", אלא שבפענוח ראשי התיבות פענח "עיין עוד דבריו".

בהתאם לפתרון הנכון יש לפסק התיבות מסביב, ולדעת על מה חוזר ר"ת זה כנ"ל.

דומני שכוונת ראשי התיבות עע"ד היא: עוד על דרך.
ולכן:
סייעו מחלקם בבריאת האדם. עע"ד [= עוד על דרך] זה אומרו כל הנקרא בשמי - שם רמז לעולם האצילות שהיא עולם היחוד...

אשמח לקבל עזרה בפיענוח כתב היד:

מקור: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 92&hilite= האם ידוע מי הכותב??

עי' שו"ת מים רבים י"ד סי' ל"ה שמישב קושייתו ומביא כל הסברות בענין זה

עיין שו"ת מים רבים ס"ב סי' ל"ה [צ"ל ל"ד] שמישב קושיתו ומביא כל הסברות בענין זה

יישר כח רב.

מישהו העלה תמונה מכמה מילים שנכתבה באידיש במחזור וורמס במאה הי"ג, לפיו זהו הכתב הכי קדומה שנמצא באידיש (!)

הכיתוב הוא ברכה למי שמביא המחזור מבית הסופר לבית המדרש, אך לא יכולתי לזהות הכיתוב, מי יכול לעזור?

מכאן:

. . כתב היד מהמאה ה-13 מכיל גם את הטקסט הנודע הקדום ביותר ביידיש: סופר המחזור כתב ברכה למי שנושא את המחזור הכבד לבית הכנסת. בתוך האותיות המרכיבות את מילת הפתיחה לתפילת טל, שנאמרת באופן מסורתי בפסח, מצויה הברכה המחורזת ביידיש:

גוּט טַק
אִים בְּטַגְֿא
שְ וַיר
דִּיש מַחֲזֹור
אִין בֵּיתֿ הַכְּנֶסֶתֿ
טְרַגְֿא

פירוש הברכה שתרגם חנא שמרוק: "הוא יום טוב יזומן (או יואר) למי שיישא מחזור זה לבית הכנסת" והיא מיועדת למי שעשה את דרכו אל בית הכנסת ונשא איתו את המחזור הכבד מאוד בדרכי העפר הלא סלולות של וורמס בימי הביניים.