פורום אוצר החכמה

ראובן שעובד שנים על גבי שנים על עריכת ספר, ולא מתקדם איתו כמעט, עד שלבסוף לנדיב נמאס והוא רוצה להעביר את זה לעורך אחר. האם יש איזה שהוא פגם מוסרי אם העורך השני לוקח את העבודה, האם זה משיג גבול, פסקת לחיותיה? האם לראובן יכול להיות תרעומות על העורך השני?

[שאלה דומה בפורום: viewtopic.php?f=47&p=430181]

בפשוטו מדובר בתלמוד תורה, ואם התורם חושב שייטיב עמו שעורך אחר יערוך את הספר אז בודאי אין כאן שאלה שמותר, ואף מצווה (חזו"א אמונה ובטחון).
אם זה מסיבות צדדיות כמו קרבת משפחה או כל סיבה אחרת, זו שאלה מורכבת יותר.

קו ירוק כתב:בפשוטו מדובר בתלמוד תורה, ואם התורם חושב שייטיב עמו שעורך אחר יערוך את הספר אז בודאי אין כאן שאלה שמותר, ואף מצווה (חזו"א אמונה ובטחון).
אם זה מסיבות צדדיות כמו קרבת משפחה או כל סיבה אחרת, זו שאלה מורכבת יותר.

מדובר בסיבה המתוארת למעלה, שהעורך פשוט לא עושה כלום. יושב על הפרויקט שנה אחרי שנה, ושום דבר לא זז.

נו והרי בתלמוד תורה אין יורד לאומנותו של חבירו. ובודאי מצווה על העורך השני לקחת את העבודה.
במקרה האמור יתכן שאפילו ללא ענין של תלמוד תורה, העורך השני משיב אבידה לבעלים.

אם הוא לא עושה כלום אז למה שתהיה לו תרעומת.
אם הוא טוען שהוא כן עושה אך הענינים לוקחים זמן רב אע"פ שנראה שאינו עושה - ודאי תהיה לו תרעומת ולכאורה יש לברר הדברים
אם הוא לא עושה כי הוא חשב שיצליח ובפועל העבודה כבדה עליו - שוב למה שתהיה לו תרעומת.
בכל אופן שאלה בדיני באל"ח שמנוסחת ע"י אחד הצדדים בלבד אינה יכולה להיות אובייקטיבית וא"א לענות על השאלה בלא לברר דעת ב' הצדדים