פורום אוצר החכמה

אשמח גם לדעת היכן ניתן לראות את כל סידורו.
בתודה מראש

למיטב ידיעתי, יש בעולם כו"כ סידורי הרש"ש (דהיינו סידורים של גדולי חכמי המקובלים ע"פ סידור הרש"ש).
באוצר יש חלק מהם, כולל מכת"י.

בשביל לציין מקור זה תלוי מה כתר"ה רוצה לציין ובאיזה מסגרת (דהיינו- האם זה ההדרה של רבי חכם או חידו"ת של כתר"ה עצמו)

מדובר במי שמציין לדברי הכף החיים שמציין לסידור הרש"ש.

אז למה לא לכתוב רק את הציון בכף החיים (אא"כ יש הבדל)

בד"כ מציינים לסידור הנדפס הישן - חלק ודף, למשל: ח"ג דף לג:

כמה פעמים חיפשתי את מקור דברי כה"ח בסידור הרש"ש הנדפס לראשונה בירושלם תר"ע וחלק מהדברים לא מצאתי (גם לא בסידורי צילום כת"י הנפוצים סידור היר"א וכדו'), וכה"ח התחיל להתחבר קודם שנת תר"ע ומביא מסידור הרש"ש.
על כן גם אני אודה למי שיידע מה הוא הסידור כת"י הזה ותשו"ח לו.

אגב לפי חיפוש בכף החיים הנמצא בתקליטור התורני החדש בכל אורח חיים הביא דברי סידור הרש"ש כ-123 פעם.
ומעניין זה,

והרב החסיד בן איש חי ז"ל פרשת וישב אות י"א כתב דיש לומר כולם בלשון יחיד כנוסחת רז"ל בש"ס, וכתב דכן הוא בסידור הרש"ש ז"ל יעו"ש. מיהו בסידורי הרש"ש שבידינו יש מהם כתוב בלשון יחיד ויש שכתוב בהם בלשון רבים, על כן אין ראייה מזה שכל מכוין אמר לסופר שיכתוב לו נוסח כפי סברתו, אבל מכל מקום אין לשנות מנוסח הש"ס שבידינו שהוא בלשון יחיד דכן הוא ברמב"ם וטור ושלחן ערוך ולבוש כנזכר לעיל. (כף החיים סימן מו אות כג).

ולמודעי אני צריך הלומדים בכתבי האר"י ז"ל ומכוונים בסידור הרש"ש ז"ל כוונות הברכות והתפלות, שקודם כל יזהרו לכוין בפירוש המילות ואזכרת השמות על פי הפשט, וגם בהברת המילות שלא יחסר מהם שום אות, ואחר כך תבא עליהם הכוונה. וצריך ליזהר בזה הרבה מאוד, וגם לפנות לבם מכל מחשבה בעת התפלה, שאם ככה לא יעשו אפשר שח"ו טורפים להם תפלתם לפניהם, ואומרים עליהם לאמר, איך עד הפשט לא הגיעו ועושים להם כוונים ר"ל. והחי יתן אל לבו: (כה"ח סימן נא אות לד).

ועיין בשער הכוונות דרוש ו' דקריאת שמע הכוונות השייכים לקריאת שמע, אלא שאין כל אדם יכול לכוין כי אם החסידים אשר בבית אל יכב"ץ שבעיר קדשינו ירושלים ת"ו הלומדים סדר הכוונות בטוב מפי סופרים ומפי ספרים ומתפללים בסידור הרש"ש ז"ל ולא זולתם, כי אפשר יבא לקלקל ח"ו, אלא יכוין בכללות כמו שכתבנו. (סימן סא אות כח).

ועוד כתב שם בדרוש ב' מי שיכוין בנפילת אפים שימסור נפשו למיתה כדי להורידה בתוך הקלי' לברר משם צריך להיות צדיק גמור, או לפחות שכיון בתפלה ההיא מתחלתה ועד סופה, ואם לא ח"ו שימשך לו נזק מזה יעו"ש. ומה שכתב שכיון בתפלה ההיא וכו' - היינו שכיון בסדר הכוונות הכתובים בסידור הרש"ש ז"ל, אבל מי שאינו מכוין בזה לא יכוין להוריד נפשו בתוך הקלי' לברר, כי יש פחד כנזכר, אלא רק יזהר לכוין הרבה בפי' המילות כדי לחוש לדברי הזוהר, ויותר עיקר הכוונה צריך להיות בפסוק ראשון אליך ה' נפשי אשא, ובאמרו אליך ה' נפשי אשא יכוין למסור עצמו למיתה על קיום התורה והמצות, כי בזה אין פחד לכוין, כי רק הפחד אם יכוין להוריד נפשו בתוך הקלי' כמו שכתב בשער הכוונות יעו"ש. ועיין מורה באצבע סימן ג' אות פ"ט. (סימן קלא אות לא).

ובסידור הרש"ש כתוב לאמר קול דודי הנה זה בא וכו' אחר הללויה הללו אל בקדשו וכו' ואחר כך תנא דבי [רבי] ישמעאל וכו'. ועיין עוד שם בפסוקים המסודרים לומר אחר הללו אל בקדשו וכו', ולא העתקנו אותם מפני שאינם חובה ולא כתוב בהם טעם בסוד, וגם הלא הם כתובים בסידור בית עובד ובשלמי צבור דף רל"ג ע"ג, ואפשר כי משם העתיקום וכתבו אותם בסידור הרש"ש ז"ל: (סימן תכו אות מד).