פורום אוצר החכמה

באשכול הקבצים העלתי את ספרי אוצר רש"י viewtopic.php?f=7&t=41255&start=40#p488114
כעת ראיתי באשכול בענין הפולמוס סביב הספר בעצתך תנחני שמהודעה זו viewtopic.php?f=7&t=8572&hilit=%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%AA%D7%9A&start=160#p86469
מדסקסים את כדאיות הדפסת ספר בימינו שבהרבה מקרים יושב לו כאבן שאין לה הופכים. אז נפשי בשאלתי, כיוון שאיני מעוניין שספרי יהפך לאבן... הנה צילום של דף (אחד מתוך 1600), מדובר במילון אנציקלופדי לשוני עפ"י הגדרותיו של רש"י למקרא ולתלמוד. האם לדעתכם כדאי ללוות 20000 דולר עבור הדפסת ספר מעין זה, או במלים אחרות: האם לדעתכם יהיה לספר כזה ביקוש כלשהו בקרב הציבור החרדי?

גם אם יהיה לו ביקוש עצום איני סבור שיכסה את ההוצאות... יישר כח!

יאיר כתב:גם אם יהיה לו ביקוש עצום איני סבור שיכסה את ההוצאות... יישר כח!

איני מעוניין בריווח כלשהוא, השאלה האם כדאי להדפיס בכלל, ואן כן כמה עותקים. דרך אגב, מה זה ביקוש עצום? 250 עותקים? 500 עותקים? 1000 עותקים? כידוע ככל שהכמות גדלה מחיר ההדפסה יורד בצורה משמעותית לכל עותק.
אין היום כזה ספר בשוק והשאלה האם בני תורה מעוניינים במילון מקראי תלמודי שכולו לשון רש"י הקדוש?

השאלה כמה יקנו תלויה גם בכמה ימכר, כך שהא בהא תליא השאלה מה קודם למה..

הערכה גסה, אם תמכור ב 300 ש"ח יקנו כ - 500 לפחות ואולי הרבה יותר. בכל אופן לכאורה יוצא שטעיתי וההוצאות יכוסו...סליחה.

יאיר כתב:השאלה כמה יקנו תלויה גם בכמה ימכר, כך שהא בהא תליא השאלה מה קודם למה..

בוודאי, אז אם איני מעוניין ברייוח מה לדעתך מחיר סביר עבור ספר בעל שני כרכים בפורמט גדול דו טורי כ1300 עמ'? 100 שקל? זה כבר לא תלוי בי אלא במפיץ ובחנות הספרים שעל זה אין לי שליטה.

הוספתי בהודעה לעיל. עיין שם.

יאיר כתב:השאלה כמה יקנו תלויה גם בכמה ימכר, כך שהא בהא תליא השאלה מה קודם למה..

הערכה גסה, אם תמכור ב 300 ש"ח יקנו כ - 500 לפחות ואולי הרבה יותר. בכל אופן לכאורה יוצא שטעיתי וההוצאות יכוסו...סליחה.

אז לפי דבריך במאה שקל ימכרו אלפים? האם אתה באמת סבור שיהיה כזה ביקוש לספר מעין זה ממחבר אלמוני שרק יודע לכתוב סיפורים בפורום?

1300/1600?

במחשבה כללית ראשונה.

מילונים בד"כ נמכרים הרבה יותר טוב כי הם שימושיים.

זאב ערבות כתב: מדובר במילון אנציקלופדי לשוני עפ"י הגדרותיו של רש"י למקרא ולתלמוד. האם לדעתכם כדאי ללוות 20000 דולר עבור הדפסת ספר מעין זה, או במלים אחרות: האם לדעתכם יהיה לספר כזה ביקוש כלשהו בקרב הציבור החרדי?

אם אינך מעוניין בריווח, אז תתן הספר לארטסקרול או ליפה נוף שהם ידפיסו ויפיצו הספר, ויתנו לך איזה אחוזים קטנים בעד כל ספר.

ר' זאב, תדאג לפשקוויל/מכתב מהגדוילים נגד הספר/מחבר ותמכור לפחות אלף עותקים..

מתון כתב:

זאב ערבות כתב: מדובר במילון אנציקלופדי לשוני עפ"י הגדרותיו של רש"י למקרא ולתלמוד. האם לדעתכם כדאי ללוות 20000 דולר עבור הדפסת ספר מעין זה, או במלים אחרות: האם לדעתכם יהיה לספר כזה ביקוש כלשהו בקרב הציבור החרדי?

אם אינך מעוניין בריווח, אז תתן הספר לארטסקרול או ליפה נוף שהם ידפיסו ויפיצו הספר, ויתנו לך איזה אחוזים קטנים בעד כל ספר.

איני מעוניין לא בריוח ולא באחוזים, אך להוצאות אלו יש דרישות קפדניות ובפרט ארטסקרול וכן רוצים בלעדיות, בפרט הוצאה כמו פלדהיים בעצם קונה ממך את הזכויות על הספר.
כנראה השאלה לא הובנה כראוי. אין לי בעיה ללות את הכסף, השאלה האם הדבר כדאי בהתחשב בסוג הספר? הרב יאיר סבור שאכן יש ביקוש לספר מעין זה אם המחיר סביר, בסביבות 1500 סטים, כמה ספרים נמכרים היום בכזו כמות?

קראקובער כתב:ר' זאב, תדאג לפשקוויל/מכתב מהגדוילים נגד הספר/מחבר ותמכור לפחות אלף עותקים..

אני לא דואג, את זה כבר אקבל בין ארצה או בין אם לא. ואכן היו בו כמה קטעים בהערות שיודעי דבר שיכנעו אותי להשמיטם בגלל הסיבה הזו

עכשיו ברצינות אולי תעשה פרענומעראנטין פה בפורום בתור התחלה ותקבל מושגים כמה התעניינות יש.

קראקובער כתב:עכשיו ברצינות אולי תעשה פרענומעראנטין פה בפורום בתור התחלה ותקבל מושגים כמה התעניינות יש.

התעניינות יש, הנה הספר כבר נמצא בשלימותו (פרט לכמה הגהות) בפורום כבר כמה חדשים בחינם ורק כמאה איש טרחו להוריד אותו. אם זו אינדקציה להתענינות - אז חבל על הכסף. ועטד צריך לתת כמה עותקים חינם לספריה הלאומית

איפה הספר? לא ראיתי.

קראקובער כתב:איפה הספר? לא ראיתי.

כעת תפסתי אותך בקלקלתך שאתה כותב בלי לקרוא את ההודעות. תעיין בהודעה הראשונה שוב

זאב ערבות כתב:

קראקובער כתב:איפה הספר? לא ראיתי.

כעת תפסתי אותך בקלקלתך שאתה כותב בלי לקרוא את ההודעות. תעיין בהודעה הראשונה שוב

כלום שכחת שאלו שעוסקים בחרמות בדרך כלל לא קוראים את הספר מראש ולא יודעים במה מדובר..?
viewtopic.php?f=47&t=43483&p=509493#p509457

הרב זאב, העמוד שהעלית אינו קריא כל כך.

אגב, הבחירה דווקא בעמוד העוסק על 'כרמל בצקלונו' היא מכוונת או מקרית?

זאב ערבות כתב:

יאיר כתב:השאלה כמה יקנו תלויה גם בכמה ימכר, כך שהא בהא תליא השאלה מה קודם למה..

הערכה גסה, אם תמכור ב 300 ש"ח יקנו כ - 500 לפחות ואולי הרבה יותר. בכל אופן לכאורה יוצא שטעיתי וההוצאות יכוסו...סליחה.

אז לפי דבריך במאה שקל ימכרו אלפים? האם אתה באמת סבור שיהיה כזה ביקוש לספר מעין זה ממחבר אלמוני שרק יודע לכתוב סיפורים בפורום?

אני מוחה על כבודו של המחבר!
הוכח מהרבה אשכולות בפורום שהמחבר יודע הרבה יותר מלכתוב סיפורים בלבד

מקדש מלך כתב:הרב זאב, העמוד שהעלית אינו קריא כל כך.

אגב, הבחירה דווקא בעמוד העוסק על 'כרמל בצקלונו' היא מכוונת או מקרית?

הנה דף נוסף. אכן הבחירה של הדף הכולל את כרמל בצקלונו לא היתה מקרית!

קראקובער כתב:

זאב ערבות כתב:

קראקובער כתב:איפה הספר? לא ראיתי.

כעת תפסתי אותך בקלקלתך שאתה כותב בלי לקרוא את ההודעות. תעיין בהודעה הראשונה שוב

כלום שכחת שאלו שעוסקים בחרמות בדרך כלל לא קוראים את הספר מראש ולא יודעים במה מדובר..?
viewtopic.php?f=47&t=43483&p=509493#p509457

האם יש לך איזה רעיון מה להכניס בספר שיגרום להחרמתו וריבוי המכירות?
רב יואל קטן השתדל אצל הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שיתן הסכמה (בלי שאפגש עמו אלא בני נגש במקומי, זאת לאחר שנגשתי לכמה מהגדולים ולא רצו לתת), כאשר הערתי לו שיתכן וישימו את הספר בחרם תגרם לו אי נעימות על שנתן! וענה שלוקח על עצמו את האחריות, ואכן רי"ק עבר על הספר והעיר לי על כמה דברים שראוי להשמיט מסיבה זו או אחרת.

כדכד כתב:

זאב ערבות כתב:

יאיר כתב:השאלה כמה יקנו תלויה גם בכמה ימכר, כך שהא בהא תליא השאלה מה קודם למה..

הערכה גסה, אם תמכור ב 300 ש"ח יקנו כ - 500 לפחות ואולי הרבה יותר. בכל אופן לכאורה יוצא שטעיתי וההוצאות יכוסו...סליחה.

אז לפי דבריך במאה שקל ימכרו אלפים? האם אתה באמת סבור שיהיה כזה ביקוש לספר מעין זה ממחבר אלמוני שרק יודע לכתוב סיפורים בפורום?

אני מוחה על כבודו של המחבר!
הוכח מהרבה אשכולות בפורום שהמחבר יודע הרבה יותר מלכתוב סיפורים בלבד

מוחל על כבודי. נניח שיש קורטוב אמת בדבריך, אך פרט למשתתפים הקבועים בפורום למי מחוץ לפורום שמי אומר משהו? ועוד שם לא כ"כ מי יודע מה! עיין באשכול זה
viewtopic.php?f=51&t=43119

תחושות בטני:
א. יהיה לזה ביקוש
ב. 20,000 דולר נשמע יקר בהנחה שהספר לא צריך עריכה מהיסוד, יתכן שאני טועה.

הרואה כתב:תחושות בטני:
א. יהיה לזה ביקוש
ב. 20,000 דולר נשמע יקר בהנחה שהספר לא צריך עריכה מהיסוד, יתכן שאני טועה.

בחיים לומדים. עדיף לקחת את המחיר היקר כיסוד ולא את הזול, כך שאח"כ לא יהיו הפתעות. הצעות המחיר שקבלתי לעת עתה נעות בין 11000 דולר ל19000 דולר בערך בלי גלופות, הספר כמעט מוכן לדפוס ורק צורתו תראה אחרת מהדף המצורף ותראה כך. כמובן שתלוי בסוג הנייר ובאיכות הכריכה ואותיות בולטות מוזהבות וכדומה, כך שרצוי להיות מוכנים לכל תרחיש. השאלות היותר חשובות במכירות הספר הוא מה הריווח של המפיץ ושל החנות. הנה ספרו של הרב נוטר הכרמים בלבת אש בארץ 30 שקל ואילו כאן 18 דולר ועם המס ערך מוסף של 8 אחוז 20 שזה כמעט פי שלש וכמדומני שאף הוא מוכר אותו במחיר הקרן. אך כמה אברכים בארץ יקנו ספר במאה שקל?
הדף המצורף כאן הוא של צורת הדף הסופית, אך זו דוגמא לפני 4 שנים מלפני ההגהה

100 ש"ח יקנו. 120 ש"ח זה לעבור מחסום, אבל יתכן שיקנו רק פחות (לא כולל את עצמי שכבר אמרתי גם להרהמ"ח וגם לעצמי שב"ה אקנה). 300 ש"ח, רק בעלי יכולת יקנו.
ולא משום שהספר לא חשוב, אלא שכשהפרוטה לא מציה בכיס, אנשים ממשיכים הלאה, כמו שהסתדרו עד היום.

האם בציבור הדת"ל לא יהיה לזה יותר ביקוש?

שומע ומשמיע כתב:האם בציבור הדת"ל לא יהיה לזה יותר ביקוש?

שני כרכים גדולים עבי כרס בקופסא - יכול להיות מתנה נאה מקורית ושימושית לבחור בר מצווה במקום רע"א ומשך חכמה שכל אחד מקבל כמה סטים. יחד עם הספר שבילי התלמוד מהרב אורי היין הבחור יהיה הבקי של הכיתה.

לענ''ד יתכן ביקוש גדול לספר אם יכלול ערכים שימושיים, כלומר להכניס רק ערכים שהלומד הממוצע עשוי לחפש אחריהם ושיש להם ערך השוואתי כלומר אם מופיע מילה רק פעם אחת בתלמוד אין שום תועלת להכניס למילון כיון שהלומד שנתקל בה אין לו צורך בזה הוא כבר שם.
ועדיין חוששני שלומדי עוז והדר ושוטנשטיין לא יזדקקו לזה.

זאב ערבות כתב:שני כרכים גדולים עבי כרס בקופסא - יכול להיות מתנה נאה מקורית ושימושית לבחור בר מצווה במקום רע"א ומשך חכמה שכל אחד מקבל כמה סטים. יחד עם הספר שבילי התלמוד מהרב אורי היין הבחור יהיה הבקי של הכיתה.

מי כבר נותן ספר איכותי בבר מצווה (חוץ מהדודים והסבא)?!

האמת היא שאין לדעת מה וכמה יימכר, ויש "להתכונן לגרוע ולקוות לטוב".
דהיינו אם המחבר לא יוכל לעמוד בהדפסה אלא אם כן ימכור × כרכים, אולי כדאי לחכות שתהיה לו אפשרות כספית להוציא ולהפסיד.


מכל מקום אפשר לבדוק (ולכאורה כאן בפורום הוא המקום הנכון לברר) אלו ספרים נמכרו בכמויות יפות ב5 שנים האחרונות, ואולי נמצא איזה קו מאחד ביניהם .

חד ברנש כתב:

זאב ערבות כתב:שני כרכים גדולים עבי כרס בקופסא - יכול להיות מתנה נאה מקורית ושימושית לבחור בר מצווה במקום רע"א ומשך חכמה שכל אחד מקבל כמה סטים. יחד עם הספר שבילי התלמוד מהרב אורי היין הבחור יהיה הבקי של הכיתה.

מי כבר נותן ספר איכותי בבר מצווה (חוץ מהדודים והסבא)?!

האם אני יכול לכתוב הסכמה בשמך שהספר איכותי?

אם זה יעשה לך טוב - לבריאות!...
אבל -תמיהה נוספת!- מדוע אתה חושב שמישהו יתייחס ל"המלצה" שלי?

ידידיה כתב:האמת היא שאין לדעת מה וכמה יימכר, ויש "להתכונן לגרוע ולקוות לטוב".
דהיינו אם המחבר לא יוכל לעמוד בהדפסה אלא אם כן ימכור × כרכים, אולי כדאי לחכות שתהיה לו אפשרות כספית להוציא ולהפסיד.
מכל מקום אפשר לבדוק (ולכאורה כאן בפורום הוא המקום הנכון לברר) אלו ספרים נמכרו בכמויות יפות ב5 שנים האחרונות, ואולי נמצא איזה קו מאחד ביניהם .

אסביר את הדברים: אין לי בעיה ללוות 20000 דולר להדפסת 1000 סטים ושימכרו רק 100. איני מעוניין בריוח כלשהו ולמסור אותו למפיץ במחיר הקרן בתנאי שלא יקפיץ את המחיר לעשות קופה על חשבוני. השאלה היא איזה שוק יש לספר כזה שאין לו מתחרים, כלומר כמה מתעניינים במילון לשוני אנציקלופדי בלשונו של רש"י המקיף את המקרא והתלמוד. סברתי שרוב המבקרים בחנות הספרים יעלעלו קצת ויאמרו לעצמם מה בא ללמדינו, הלא זה ספר למתחילים - מי לא בקי ברש"י? אך זו תהיה טעות ולהמחשה הנה הערך יד, מלה לכאורה פשוטה ביותר:
~יָד
#א.^ידך ממש - (משמע) כף [מנחות לז:]. לשון בני אדם - קרוי יד עד האציל [ערכין יט: עיי"ש ד"ה עד הפרק]. יד - כתף (בבהמה) [חולין נז.]. (לשון) ידים (בבהמה) [חולין מב:]. בין ידיך - בין כתפיך, שם מלקין עוברי עבירה (מכות כב.) [זכריה יג ו]. ידייהו - זרועותיהן [ע"ז יז.]. ידי - יד ממש (מפרש כך כדי שלא נטעה באחת המשמעויות השונות של יד) [שמות ז ה].
#ב.^מתחת יד מצרים - כתרגומו (מתחות מרות מצראי), לשון רדוי ומרות היד [שמות יח י, ע"ע פרך]. ישת ידו - משטר אימה וניגושו [איוב ט לג]. יד ה' - כל לשון יד האמורה בספר זה ובכל נבואה אינה אלא לשון תוקף, שהנבואה תוקפת על כרחו כאדם משתגע, דישטריצ"א (כפייה) בלעז [יחז' א ג], יד ה' - חוזק תוקפו [יחז' מ א], ויד ה' עלי חזקה - אכפו וכחו להוליכני על כרחי [יחז' ג יד]. כל יד ה' וכחו שבנבואה לשון כפייה הוא, שהיה הרוח כופה אותו לילך כמשתגע אל מקום שהרוח חפץ [יחז' לז א].
ביד רמה - במזיד [במד' טו ל]. בחזקת היד - בהתגבר הנבואה... ויד ה' עלי חזקה (יחז' ג יד) לשון נבואה [ישע' ח יא].
ידיו רב לו - יריבו ריבו וינקמו נקמתו [דבר' לג ז], יהיה לו נצחון לריב ריבו. ידיו לשון מלחמה הוא [סוטה ז:].
ידו בכל - לסטים... ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו [ברא' טז יב].
#ג.^הבא בידו - ברשותו, וכן ויקח... ומ"א אבנים טובות ומרגליות שאדם צר בצרור ונושאם בידו. ד"א מן החולין... [ברא' לב יד], רשות [שמות כב ג, במד' כא כו], מיד - מרשות [דבר' ג ח], בידו - ברשותו, וכן ויקח... [במד' לא ו]. תחת יד - ברשותו [ברא' מא לה]. אל ידי - סמוך לרשותי [ש"ב יד ל]. עודך בידך - עודך ברשותך, קודם שתמות [שבת קנא:]. אין בידו אלא ברשותו, וכן הוא אומר ויקח... [סנה' פה:]. ונתן בידה - ידה רשותה משמע, כדכתיב (במד' כא כו) ויקח את כל ארצו מידו [ב"מ י:].
*רש"י מביא את הפסוק "ויקח את כל ארצו" כמה פעמים כראיה, והמקור הוא בירושלמי גיטין (ח א, וכן ב"מ נו ע"ב): ויקח את כל ארצו מידו - וכי מידו לקח? אלא מהו מידו - מרשותו.
#ד.^מקום [ישע' מה ט, יחז' כא כד, תהלים קד כה, נחמיה ז ד, דה"ב כג טו, ב"מ קט.]. מקום, איש"א (רווחה, מקום נוח) בלעז, וכן (ש"ב יד ל) אל ידי [ישע' נז ח]. את ידו - מקומו, סביביו [ירמ' ו ג]. ויד תהיה לך - כתרגומו (ואתר), כמו (במד' ב יז) איש על ידו [דבר' כג יג, עיין לקמן לב מג], ידי - מקום שכינתי (בשמים), (במד' ב יז) כמו איש על ידו... [דבר' לב מ בפירוש השני לדעת ר' נחמיה]. מציב לו יד - בונה לו מזבח... וי"ת והא מתקן ליה תמן אתר... [ש"א טו יב]. על ידו - על מקומו, ואין לשון יד זז ממשמעו, רוח של צִדו, קרוי "על ידו", הסמוכה לו לכל הושטת ידו, אי"ן שו"ן איש"א (ברווחתו. עיין בא"ה ובמעייני אגם עמ' כ') בלעז [במד' ב יז]. ידים - אישנצי"ש (מקום ראוי) [מ"ב יא טז].
#ה.^כח [יהושע ח כ, דניאל ח כה, דה"א יח ג, גיטין ז.]. להציב ידו - להציב כחו, להשיב גבולו [דה"א יח ג], ויעל על ידיו ועל רגליו - כלומר בכל כח ומרוצה [ש"א יד יג]. על יד - על כח... כמו (יבמות צו.) פוסל על ידו, וכן הרבה [נדה ב.]. ממעט על יד - ממעט אחריו [שבת טו.]. על ידיהם - כמו (במד' ב יז) איש על ידו, ואינו לשון מקום, אלא על שם שהוא מוכן ומזומן לידו... [איוב א יד].
#ו.^חמש ידות - חלק [ברא' מג לד, נחמיה יא א].
#ז.^היד הגדולה - הגבורה הגדולה... והרבה לשונות נופלין על לשון יד וכולן לשון יד ממש, והמפרשו יתקן הלשון אחר ענין הדבור [שמות יד לא]. יד ה' - רוח גבורה מן קדם ה' [מ"א יח מו]. יד ה' - גבורתו של מקום [ישע' כה י, סו יד - גבורת ידו]. ביד רמה - בגבורה גבוהה ומפורסמת [שמות יד ח, עיין במד' טו ל, לג ג].
#ח.^מכה [תהלים עז ג, פ יח, פא טו], יד אלוה - היינו נ' מכות... [ב"ב קטז. ע"ע אצבע אלהים]. ידי כבדה - מכת נגעי תקיפה... [איוב כג ב], יד ה' - אמר ר' לוי, כל מקום שנאמר יד ה', מכת דבר היא, ובנין אב לכולם (שמות ט ג) הנה יד ה' הוֹיָה [רות א יג]. יד החזקה - זו הדבר (אחת מעשרת המכות) [דבר' ז יט].
אזלת יד האויב - יד האויב הולכת וחוזקת [דבר' לב לו]. וביד חזקה - בהבטחת זקננו (ברא כז כב) והידים ידי עשו [במד' כ כ]. ידי - מכתי [זכריה יג ז].
#ט.^ויתנו ידם - עצתם, כמו (ש"ב יד יט) וירם יד במלך - הוכיחו ברבים [מ"א יא כו]. ידם - עצתם, כמו (ש"ב יד טו) היד יואב אתך בכל זאת [עזרא י יט]. נפלת ליד - נפלת לידי, כלומר עכשו אתה צריך לי [ע"ז לט.].
#י.^וידות (בפסוק: וְיָדֹת, משמע ידות כסא המלך) - כמין מקלות זהב מפאה לפאה, פשוטין לימין ולשמאל לסמוך זרועותיו עליהם [מ"א י יט, דה"ב ט יח בשינוי]. וִידוֹת האופנים - הוא עץ התחוב באופנים, וקורין אישי"ל (ציר) [מ"א ז לב, בפסוק לג מופיע הלעז שוב לד"ה ידותם], ידיהם - של אופנים, הם החור שהמרכבה מתגלגלת בתוכן שקורין בויי"ל (מעי) בלעז. וי"ת ואשדתהון - ושפוכיהם [יחז' י יב]. ידות לקרש - חורץ את הקרש מלמטה ומניח רביע מכאן ורביע מכאן והן הן הידות... ותרגום של ידות צירין, לפי שדומות לצירי הדלת הנכנסים בחורי המפתן [שמות כו יז]. ידי הכלי - בית יד. כלי שיש לו בית יד, כגון מחבת [ברכות נב: חגיגה כב:], כגון כלי חרס, שעושין לו זנב לאחוריו [בכורות לח.].
#יא.^יד עניים (כינוי לגבאי) - הואיל וגבאי של עניים היה, הרי הוא כידו [קידושין כז.]. אנן יד עניים אנן - רב יוסף הוה גבאי [ב"ק לו:]. נתנה ידה - כאדם שאין בו כח ומושיט יד לכל מי שרואה לבקש רחמים ועזרה [ירמ' נ טו].
#יב.^ליד - סמוך, אי"ן שי"ש אישי"ש (בהישג ידו) [ש"א יט ג]. על ידי - סמוך [דה"א ז כט].
#יג.^ביד - אצל [במד' יג כט, דבר' ב לז, נחמיה ג ב, דה"ב יז טז]. אשר ביד - כלומר אצל [זכריה ד יב]. ליד - אצל... כמו (ש"ב יד ל) ראו חלקת יואב אל ידי [תהלים קמ ו]. על יד - אצל... [שמות ב ה, שופטים יא כו, ש"ב טו יח].
#יד.^כלאחר יד - ע"י שינוי (כגון) ברגלו [כתובות ס.].
#טו.^ידיו יפות - לישנא מעליא, ממהר לאכול הרבה [פסחים פא:].
#טז.^תשומת יד - הלוואה [ב"ק קג: ב"מ מח. שבועות לג.].
#יז.^מיד ליד - היינו משיכה [קידושין כו.].
#יח.^וישא ידו - בשבועה [תהלים קו כה]. נתנו יד - באמונה, תקעו כף [דה"א כט כד]. ויחזק את ידו - חידש ברית [ש"א כג טז].
#יט.^תפיסת יד - צריך להניח... כשלש אצבעות וארבע, לשון מורי הזקן. ואני שמעתי אחיזת חודי צפרנים והראשון נראה בעיני... [חולין מד.]. תפיסת יד של בעל הבית - שיש לבעל הבית מקום... [עירובין פה:].
#כ.^ידים שאין מוכיחות - (לשון) בית יד, אחיזה לדבר לאחוז בו ולומר הוכיח... [גיטין פה:], בית יד, אחיזת הדבר אעפ"י שאינו מוכיח. אחיזת לשון גמור כי הכא דקאמר הרי את... [קידושין ה:].
#כא.^ידך - זו ימינך... [דברים ג כד]. על ידך - יד שמאל, לפיכך ידכה מלא בפרשה שניה (שמות יג טז, עיי"ש ג יט) לדרוש בה יד שהיא כהה [שמות יג ט]. תפילין בשמאל - כדילפינן במנחות מעל ידכה מלא, יד כהה, דהיינו שמאל שהיא כהה לענין תשמיש [שבת סא.]. מידכה בה' - מדכתיב בה"י כהה משמע, לשון נקיבה, שמע מינה (ביד) שמאל קאמר דאין בה כח כנקיבה. ל"א ידכה - יד כהה, עמיא בלא כח [מנחות לז.].
*מדובר בתפילין של יד. עפ"י הגמרא (מנחות לז ע"א, ערכין יט ע"ב) יד ענינה זרוע. ראה: מגילה כד ע"ב ד"ה הרי זו.
#כב.^על יד על יד - מעט מעט [ביצה יב: ע"ז יט. ערכין כא:].
*על יד - ע"ע: ב, על א (ו).
#כג.^מה בידך - אמור לי אם שמעת בה כלום [חולין נז:].
ידו בכל - %ראה: ברא' טז יב.
יד חרוצים - %ראה: משלי י ד.
יד לפה - %ראה: משלי ל לב.
יד נטויה - %ראה: ישע' ט יא.

מי שיש לו שליטה ברש"י ויכול לציין לכל מראי המקומות האלה לפי הגדרותיהן - יבורך, אכן הוא לא צריך לספר כזה.
בקיצור, לעניות דעתי לספר כזה לא יעזור לעשות תחקיר אלו ספרים נמכרו יפה בשנים האחרונות.

חד ברנש כתב:אם זה יעשה לך טוב - לבריאות!...
אבל -תמיהה נוספת!- מדוע אתה חושב שמישהו יתייחס ל"המלצה" שלי?

לפי כמות הספרים שאתה מוכר!

מענה איש כתב:לענ''ד יתכן ביקוש גדול לספר אם יכלול ערכים שימושיים, כלומר להכניס רק ערכים שהלומד הממוצע עשוי לחפש אחריהם ושיש להם ערך השוואתי כלומר אם מופיע מילה רק פעם אחת בתלמוד אין שום תועלת להכניס למילון כיון שהלומד שנתקל בה אין לו צורך בזה הוא כבר שם.
ועדיין חוששני שלומדי עוז והדר ושוטנשטיין לא יזדקקו לזה.

כנראה שמטרת הספר לא מובנת. ראשית, הספר לא מיועד דווקא ללומדים. שנית זה מילון! במילון מובאים כל המלים בנושא בו הוא עוסק. אך בא נתיחס להערה שלך, מאן דהו נתקל במילה מסויימת ורש"י מפרש אותה לשביעות רצונו. מנין לו לדעת שהוא לא מפרשה פעם נוספת? אלא אם כן הוא גאון עולם כגרח"ק! ואפילו אם רש"י מפרשה רק פעם אחת, הספר גדוש באלפי הערות ובעשרות אלפי מ"מ למקורות נוספים ומלים מקבילות וכדומה.

למדתי היום ברש"י (שבת קנה.) "אין מרסקין - אין מחתכין".
אמרתי בלבי, הבה ונראה אם רש"י קטן שכזה, בתוך סוגיא שלמה, המבאר בדרך אגב את משמעות 'ריסוק', מצא גם הוא את מקומו ב'אוצר רש"י'.
ולפליאתי אכן נמצא במקומו בשורש 'רסק'!
תחזקנה ידיך הרב 'זאב ערבות'.

מעט דבש כתב:למדתי היום ברש"י (שבת קנה.) "אין מרסקין - אין מחתכין".
אמרתי בלבי, הבה ונראה אם רש"י קטן שכזה, בתוך סוגיא שלמה, המבאר בדרך אגב את משמעות 'ריסוק', מצא גם הוא את מקומו ב'אוצר רש"י'.
ולפליאתי אכן נמצא במקומו בשורש 'רסק'!
תחזקנה ידיך הרב 'זאב ערבות'.

בדברי רש"י אלו, יעויין ברמ"א סי' שכא סעיף יב ובמג"א וביאור הגר"א שם, ובחזו"א סי' נז.

----

ידידינו ר' זאב, אני נוטה לייעץ לך לקחת חסות של מכון, אחרי הכל מדובר כאן במשהו גרנדיוזי ומקיף בכל קנה מידה, זה לא אמור להיות זול, כנראה, וגם לא 'בסט סלר'.

ר' זאב, מדוע אינך שוקל להדפיס את הספר בארצנו הקדושה?
דומה שעלויות ההדפסה כאן נמוכות משמעותית.

סגי נהור כתב:ר' זאב, מדוע אינך שוקל להדפיס את הספר בארצנו הקדושה? דומה שעלויות ההדפסה כאן נמוכות משמעותית.

נוטר הכרמים כתב:ידידינו ר' זאב, אני נוטה לייעץ לך לקחת חסות של מכון, אחרי הכל מדובר כאן במשהו גרנדיוזי ומקיף בכל קנה מידה, זה לא אמור להיות זול, כנראה, וגם לא 'בסט סלר'.

אני ממש מתפעם מההתעניינות ומהברכות החמות, ייש"כ לכולכם.
אספר קצת את השתלשלות השנים האחרונות. לפני כשבע שנים סברתי לתומי שהספר מוכן לדפוס. נגשתי במונסי לאברך חסידי בשם רב נפתלי דויטש לשם עריכה, אך הדבר נמשך בגלל כל מיני עכובים ואז לפני חמש שנים נודע לי על הגידול בראשי ובעקבותיו החלמה ארוכה (אני אוחז שרש"י היה לי למליץ יושר בכדי שאזכה לסיים את הספר). בזמן החלמתי החלטתי להוסיף ערכים אנציקלופדיים של כל שמות האישים והמקומות בתנ"ך, שמות מקומות ואישים בתלמוד שרש"י כותב עליהם דבר מה וכו'. במשך הכנת החומר החדש בני יעקב נ"י החל בהגהה דקדקנית של הספר וגם אני עברתי עליו שוב פעמיים ושלש כך שכעת אנו ממש עומדים בסיום ההגהה. למעשה אפילו לאחר מספר הגהות מן הסתם יש עדיין מה לשפר אך לא עליך המלאכה לגמור.
איני סבור שאיזה מכון ירצה לקחת את הספר תחת חסותו, ואם כן, מן הסתם בתנאים שאיני מעוניין בהם. בקשר להדפסה, וכי מדוע עלה על דעת מאן דהו שאני רוצה להדפיס בארה"ב? הלא בוודאי אך ורק בארצינו הקדושה על נייר שאין בו חילול שבת ולידידי רב יואל שילה, שעוסק אף הוא בעריכת ספרים והכנתם לדפוס יש מדפיס שנתן לי הצעת מחיר מאוד טובה ואני מתעתד בע"ה להדפיס את הספר אצלו (איני זוכר את שמו).