סגי נהור כתב:בספר תורני-הלכתי לא מומלץ ללכת אחר כללי האקדמיה ללשון העברית. למעשה ברוב הדוגמאות תוכל לבחור (בכתיב חסר ניקוד) לאיית כך או כך, ומה שחשוב הוא רק שתהיה אחידות.
יוצא מן הכלל: לאחר מכן. יש להעדיף בהחלט צורה זו על פני "לאחר מיכן".
אוהב אוצר כתב:סגי נהור כתב:בספר תורני-הלכתי לא מומלץ ללכת אחר כללי האקדמיה ללשון העברית. למעשה ברוב הדוגמאות תוכל לבחור (בכתיב חסר ניקוד) לאיית כך או כך, ומה שחשוב הוא רק שתהיה אחידות.
יוצא מן הכלל: לאחר מכן. יש להעדיף בהחלט צורה זו על פני "לאחר מיכן".
יש"כ, ולפ"ז דעה ולא דיעה - נכון?
אוהב אוצר כתב:טירחא או טרחא - טירחה או טרחה?
כדכד כתב:למה לזה יותר מלכל השאר?
כדכד כתב:השורש טרח היה קיים בלשון הקודש ממנו התפתחה העברית לפחות מימי הנביא ישעיהו (היו עלי לטורח) וזה שבעברית החדשה הפכו את זה לשם פעולה במשקל שמתחיל בחיריק לא מגרע מהיותה מלה שאפשר לחדשה גם בכתיב מלא.
כדכד כתב:לעצם הענין אני מסכים אם ברי מר כמו שכתבתי קודם רק תהיתי מה בין זה לשישים למשל
כדכד כתב:כיוון שהעברית החדשה חידשה שכשכותבים מלים בלי ניקוד יש לכותבן בכתיב מלא ולהתעלם מכללי הניקוד השוואים והדגשים הרי שאין מניעה לכתוב טירחה כמו שאין מניעה לכתוב שישים הרי אותם שכותבים בכתיב מלא מתעלמים מהדגש שאמור להיות במלה ששים בדיוק כמו שהכותבים טירחה מתעלמים מהשווא הנע
כדכד כתב:כתבתי לכותבן בעוד שהמלה המקורית היא לכתבן כשהכ' בקמץ קטן והת' בשוא נח.
כדכד כתב:לא כותבים עיברית כי זו מילה ידועה ומוכרת ולכן אין צורך להוסיף י ולא משום שזה לפני שווא נח.
כדכד כתב:מאי שנא ו' וי' בשניהם התוספת משנה את השווא
כדכד כתב:אין מקום לתשובות כאלה
טענת שבגלל השווא אין מקום להוסיף י
הוספתי ו המשנה את השווא באותה מידה וטענת שיש הבדל
למה יש הבדל
בנוגע לכללי האקדמיה איני מכיר
במציאות ודאי שכותבים זילזול, תיפלה, פיטפוט, שירשור, פילפול, שיכרות ועוד כהנה וכהנה
בן ראובן כתב:כדכד כתב:אין מקום לתשובות כאלה
טענת שבגלל השווא אין מקום להוסיף י
הוספתי ו המשנה את השווא באותה מידה וטענת שיש הבדל
למה יש הבדל
בנוגע לכללי האקדמיה איני מכיר
במציאות ודאי שכותבים זילזול, תיפלה, פיטפוט, שירשור, פילפול, שיכרות ועוד כהנה וכהנה
במציאות אין כותבים כך, ומי שיכתוב כך כתיבתו דורשת תיקון.
(מלבד תיפלה, שנכתבת כך במיוחד, שלא כדין, כדי להבדילה מתפילה)
כדכד כתב:כיוון שהעברית החדשה חידשה שכשכותבים מלים בלי ניקוד יש לכותבן בכתיב מלא ולהתעלם מכללי הניקוד...
בן ראובן כתב:.
מלבד תיפלה, שנכתבת כך במיוחד, שלא כדין, כדי להבדילה מתפילה
חיימקה כתב:בן ראובן כתב:.
מלבד תיפלה, שנכתבת כך במיוחד, שלא כדין, כדי להבדילה מתפילה
וכי אם יכתבוה כדינה "תפלה" לא יבדילוה מ"תפילה"?
סגי נהור כתב:כדכד כתב:כיוון שהעברית החדשה חידשה שכשכותבים מלים בלי ניקוד יש לכותבן בכתיב מלא ולהתעלם מכללי הניקוד...
העברית החדשה חידשה?!
האם פתחת ספר יהודי לאחרונה?
כרמי שלי כתב:סגי נהור כתב:כדכד כתב:כיוון שהעברית החדשה חידשה שכשכותבים מלים בלי ניקוד יש לכותבן בכתיב מלא ולהתעלם מכללי הניקוד...
העברית החדשה חידשה?!
האם פתחת ספר יהודי לאחרונה?
המתחדשים הנהיגו כן אף במקום טעות.
בן ראובן כתב:בן ראובן כתב:כדכד כתב:אין מקום לתשובות כאלה
טענת שבגלל השווא אין מקום להוסיף י
הוספתי ו המשנה את השווא באותה מידה וטענת שיש הבדל
למה יש הבדל
בנוגע לכללי האקדמיה איני מכיר
במציאות ודאי שכותבים זילזול, תיפלה, פיטפוט, שירשור, פילפול, שיכרות ועוד כהנה וכהנה
במציאות אין כותבים כך, ומי שיכתוב כך כתיבתו דורשת תיקון.
(מלבד תיפלה, שנכתבת כך במיוחד, שלא כדין, כדי להבדילה מתפילה)
[תיקון קל: מסתבר שבמלים במשקל "פלפול" יש מיעוט שנהגו לכתוב בכתיב מלא, כנראה מפאת הדמיון למשקל "פיעול". ואין זה נוגע לענייננו].
כדכד כתב:הרב סגי נהור
פתחתי כמה וכמה ספרים יהודיים בעת האחרונה
איני מבין מה רוצה ממני מר
הלא ברור שכללי הכתיבה היו לפי הנהוג בכתיב מנ(ו)קד גם כשכותבים בלי נ(י)קוד
איני יודע מי בדיוק ומתי ח(י)דש את הוספת האותיות במקום שברור שאינן צריכות להיות כמו במלה ש(י)שים וכדומה אבל ברור שזה לא הכתיב המקורי של המ(י)לה ולכן כתבתי שהעברית החדשה ח(י)דשה
סגי נהור כתב:כרמי שלי כתב:סגי נהור כתב:כדכד כתב:כיוון שהעברית החדשה חידשה שכשכותבים מלים בלי ניקוד יש לכותבן בכתיב מלא ולהתעלם מכללי הניקוד...
העברית החדשה חידשה?!
האם פתחת ספר יהודי לאחרונה?
המתחדשים הנהיגו כן אף במקום טעות.
המתחדשים בסך הכל ניסו לקבוע כללים בתחום שבו לא היו שום כללים ואיש הישר בעיניו עשה.
ובכל אופן, המושג טעות לא יצוייר בנושא זה. טעות ביחס למה? ביחס לכללי הכתיב החסר המדויק? הרי זה גופא הנדון, לחדש לכתיב המלא כללים שונים מאלה של הכתיב המדויק.
כרמי שלי כתב:סגי נהור כתב:כרמי שלי כתב:סגי נהור כתב:כדכד כתב:כיוון שהעברית החדשה חידשה שכשכותבים מלים בלי ניקוד יש לכותבן בכתיב מלא ולהתעלם מכללי הניקוד...
העברית החדשה חידשה?!
האם פתחת ספר יהודי לאחרונה?
המתחדשים הנהיגו כן אף במקום טעות.
המתחדשים בסך הכל ניסו לקבוע כללים בתחום שבו לא היו שום כללים ואיש הישר בעיניו עשה.
ובכל אופן, המושג טעות לא יצוייר בנושא זה. טעות ביחס למה? ביחס לכללי הכתיב החסר המדויק? הרי זה גופא הנדון, לחדש לכתיב המלא כללים שונים מאלה של הכתיב המדויק.
טעות ביחס למשמעות התיבה והגייתה. כגון: חודשים [חֳדָשִׁים], שורשים [שָׁרָשִׁים. בקמ"ץ רחב!], ועוד.
אוהב אוצר כתב:עוד משהו אם אפשר:
שאני צריך לכתוב "שהדבש אינו ממוצה מגוף הדבורה" אם יותר נכון מתמצה ? או לא זה ולא זה?
שעווה - עם שני ו"ו או שעוה?
אוהב אוצר כתב:שעווה - עם שני ו"ו או שעוה?
אוהב אוצר כתב:בספר ללא ניקוד כיצד יותר נכון
טירחא או טרחא - טירחה או טרחה?
.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים