פורום אוצר החכמה

בקשוני לברר:
דרוש סופר סת"ם לכתיבת סיפור חול, בצורה של מגילה על קלף. היקף הסיפור כ-1500 מילים.
כמובן, שלא צריך קלף כשר, ולא צריך כתיבה מהודרת - אפשר קלף פסול, ואפשר כתיבה מהירה יחסית (למשל, כתיבה ספרדית), ואפשר גם כ'נסיון של הקולמוס' לסופר מתחיל.
ניתן לפנות גם באישי.

תמסור למבקש שכדאי מאד שיברר אם הדבר מותר עפ"י הלכה, (הרמ"א יו"ד בודאי אוסר), ובכל מקרה ראוי לבדוק אם אין כאן זלזול בכתבי הקדש

רוב יצרני הקלף מקדשים את הקלף על תנאי כמבואר במשנ''ב לב ח

והנכון שינהגו כן הסופרים לכתחלה בעת שמשימים העורות לתוך הסיד שיאמרו אני נותן עורות אלו לתוך הסיד לשם קדושת ס"ת ואני מתנה לכשארצה שאוכל לשנותו לכל דבר ולא כמו שנהגו הסופרים שאומרים לשם ס"ת או תפילין או מזוזות או שאר דבר רשות דאז מסתפקים האחרונים אם מהני

ר' שלמה,
לא ידעתי שיש בכך איסור או חשש איסור.
וכדי שלא להיכשל בדבר, הפתרון הוא: הדפסת משי.
הרי הדפסת משי אינה ככתיבה, שכן לפני כמה שנים הדפיסו מזוזות (כדומני) בהדפסת משי, וכל הרבנים פסלוה.
היכן אפוא ניתן להדפיס על קלף בהדפסת משי, או בהדפסות דומות? למישהו יש ניסיון בעניין?

יש שהקפידו שלא להשתמש באותיות סת"ם למה שאיננו תושב"כ וכדו'.

אז אתה משליך אריזות של במבה לגניזה?

חד ברנש כתב:אז אתה משליך אריזות של במבה לגניזה?

א. דיברתי על לכתחילה.
ב. הכתב המרובע הנפוץ - בד"כ איננו כתב אשורי כשר.
ג. שמעתי שמקפידים רק על כתב מתויג. ולכן כותבים גט בלי תגים.

ולהדגיש: מה שכתבתי באשכול זה - איננו ממקורות מדויקים.

תגים אינם מעכבים בדיעבד.

אכן, נדרשת זהירות רבה בשימוש בכתב אשורי, ויש ששללו לגמרי כל שימוש בו, אפילו בספרי קודש (מלבד ס"ת, תפילין ומזוזות ומגילות).

מה הבעיה להשתמש בכתב אשורי לדברי חול?

ראה כאן

חד ברנש כתב:אז אתה משליך אריזות של במבה לגניזה?

הרב אליהו זצ"ל היה מורה גם עיתון מעריב לגנוז.
(אינני עושה כך, אבל רק שתדעו)