יעוץ בעניין עריכה - היכן למקם את תולדות חייו של מחבר הספר?

[עובדיה חן]

עומד בס"ד להו"ל ספר חיד"ת של גדול בישראל, וראש ישיבה חשוב, ורשמתי תולדות חייו[יחסית ארוכים] שאלתי היא לעורכים, מה נכון יותר,להכניס את פרקי תולדות חייו בתחילת הספר או בסופו .

[כדכד]

ברור שבסוף. אם בכלל

[לבי במערב]

ראשית, ודאי שתולדות חיי הרהמ"ח הינם דבר נצרך ונחוץ; אין מקום לספק אם להדפיסם.

לפענ"ד, מקומו של זה וכיוצא בו ('מבוא' ושאר ירקות) בראש הספר,
אך מוטב שיביעו הבקיאים את דעתם, כהרב 'חד ברנש' וחבריו.

[עזריאל ברגר]

לפענ"ד:
אם הם היו קצרים - היה אפשר לשלב אותם בהקדמת הספר וכיו"ב.
אך מכיוון שלדבריך הם ארוכים - יותר מתאים לשים אותם כנספח בסיום.

[עדיאל ברויאר]

עומד בס"ד להו"ל ספר חיד"ת של גדול בישראל, וראש ישיבה חשוב, ורשמתי תולדות חייו[יחסית ארוכים] שאלתי היא לעורכים, מה נכון יותר,להכניס את פרקי תולדות חייו בתחילת הספר או בסופו .

כמי שאין לו ניסיון בעריכת ספרים, וכיהודי, אשיב בשאלה - מה נחשב עבורך "נכון יותר"? מה שיגרום ליותר קוראים לקרוא את פרקי תולדות חייו? מה שלא ימנע מהקוראים לעיין בספר? מה שיגרום לקוראים להעריך את הספר?

[עובדיה חן]

כמי שאין לו ניסיון בעריכת ספרים, וכיהודי, אשיב בשאלה - מה נחשב עבורך "נכון יותר"? מה שיגרום ליותר קוראים לקרוא את פרקי תולדות חייו? מה שלא ימנע מהקוראים לעיין בספר? מה שיגרום לקוראים להעריך את הספר?

נכון יותר היינו צורה ל ספר מתוקן. כמו ששמות אישים ומפתחות לא מכניסים בתחילה אלא בסוף , העניין הוא פה גם מיקומו והגדרתו של ספר תורני ישיבתי.

[תא חזי]

עומד בס"ד להו"ל ספר חיד"ת של גדול בישראל, וראש ישיבה חשוב, ורשמתי תולדות חייו[יחסית ארוכים] שאלתי היא לעורכים, מה נכון יותר,להכניס את פרקי תולדות חייו בתחילת הספר או בסופו .

לקוצר דעתי, זה תלוי כמה "ארוכים" הם הדברים (האם מדובר במשהו שיכול להיכנס נניח ב80 עמ'? או שמדובר בקורות המתארכים עד כדי שליש מהספר) אם הם ארוכים מאוד, באמת מקומם בכל גווני בסוף הספר, ואם הם עולים לכדי קונטרס עד 80 עמ', ואינם יותר נרחבים מהספר, אזי יש לחלק באופן נוסף:
אם זה ספר על התורה, או דרוש וכיוצא, שהם כביכול נושאים יותר 'קלים' (ואם אינם קלים - אזי עדיין יש צד לשים בתחילת הספר כיון שבספרי דרוש מוסר וחסידות ישנה בחינה של 'הוא - היה אומר', כידוע מדורשי רשומות, והקדמת התולדות לספר עצמו מסייעת לזה., אזי נהוג בד"כ לשים התולדות בתחילת הספר, ולטעמי זה גם מלהיב את הקורא להמשיך הלאה לפנים הספר.
אם זה ספר עיוני, על ש"ס או שולחן ערוך וכיוצא, יותר מתאים לקיים בו 'ותשם בסו'ף', מכיוון שלא באנו כאן לעלעל ולקרוא, אלא ללמוד ולעיין, ונותיר התולדות לסוף.

[עובדיה חן]

ראשית, ודאי שתולדות חיי הרהמ"ח הינם דבר נצרך ונחוץ; אין מקום לספק אם להדפיסם.

לפענ"ד, מקומו של זה וכיוצא בו ('מבוא' ושאר ירקות) בראש הספר,
אך מוטב שיביעו הבקיאים את דעתם, כהרב 'חד ברנש' וחבריו.

מי ישמיענו לחד בר נש

[עזריאל ברגר]

אגב, עצה בענייני "עריכה" בפורום:
מומלץ לכותב ההודעה לערוך את כותרת ההודעה הראשונה באשכול, כך שיהיה ברור על מה היא מדברת, כגון:
היכן למקם את תולדות חייו של מחבר הספר?

[שמחה וששון]

האם יש מישהו שמכיר ספרים שחוברו על ידי מורים ומחנכים בחינוך העצמאי לצורך קבלת דרגה?
אני זקוק לספרים כאלו לצורך הבנת מבנה הספר הדרוש לצורך כך.

[לי א רוזן]

ראשית, ודאי שתולדות חיי הרהמ"ח הינם דבר נצרך ונחוץ; אין מקום לספק אם להדפיסם.

מענה לצרף ביוגרפיא.jpeg (215.5 KiB) נצפה 2265 פעמים

[דרומי]

מהיכן הצילום?

אגב, הערה מס' 1 משונה מאוד

[דרומי]

לענ"ד, מקום תולדות חייו של המחבר תלוי הרבה במדת פרסומו של מחבר הספר.

אם מדובר בדמות ידועה ומפורסמת מאוד, לכאורה מתאים שיהיה בסוף.

אולם אם מדובר בדמות לא מוכרת, ראוי שתהיה בהתחלה כדי לתת היכרות מינימלית במי דברים אמורים.

ובמדה מסויימת יש מקום לשניהם - ביוגרפיה קצרה בהתחלה ותולדות חיים בארוכה בסוף.

[לי א רוזן]

מהיכן הצילום?

מסוף ספר הערות פלפולים וביאורים 'מבית חיינו' ז שיצא לאור היום

אגב, הערה מס' 1 משונה מאוד

אכן, ברור שכתב בבאר האבות

[כדכד]

מי אמר שהרבי התכוון לכל ספר
אולי כוונתו לספר הזה דווקא?

[לבי במערב]

כי כך הי' מענה־קדשו אודות כו"כ ספרים שהתייעצו עמו עליהם.
זו רק דוגמא אופיינית.

[מגדל]

נראה שזה תלוי בספר.
אם זה ספר אשר קוראים אותו מחמת תוכנו, הרי שיש לשים את כל ההוספות בסוף, כדרכן של הוספות;
אך אם מדובר בספר אשר קוראים אותו מחמת המחבר - רעה חולה אשר נתפשטה בשנים האחרונות ל"ע - אזי שיש להדפיס את קורות החיים מיד בהתחלה, ולא להפריע עם חידושי התורה של המחבר.