ר"ת לבאור הלכה [משנ"ב]

[נחומצ'ה]

במסגרת פרוייקט שאני עסוק בו, באה לידי מספר רב של הפניות לבאור הלכה של המשנ"ב.
ומכאן אני בא לספק, האם לרשות בקיצור כך: ביה"ל או באה"ל.
לראשונה יתרון רב, שהוא קליט לכל קורא אך משום האמת מתאים באה"ל
כיון שהמשנ"ב רשם 'באור הלכה', וקיצור ה'ביהל' כלל אינו נכון.

מה אומרים החברים?

וליודעי המקרא, האם 'בֵֵאור' הנכון או 'ביאור' הנכון

[לבי במערב]

'בה"ל', לצאת מכל ספק.

[עזריאל ברגר]

המקובל בעולם הספרות התורנית הוא: ביה"ל.
ואם אתה רוצה דווקא להיות דקדקן - אז לפענ"ד תכתוב באור-הלכה.

[סגי נהור]

וליודעי המקרא, האם 'בֵֵאור' הנכון או 'ביאור' הנכון

viewtopic.php?f=47&t=54497&p=683247#p683266
viewtopic.php?f=45&t=51170#p631089

[כדכד]

לענ"ד ביה"ל גם מקובל יותר.
גם ההצעה של הרב לבי במערב לכתוב "בה"ל, היא הגיונית ביותר.
באה"ל אינו מקובל וסתם מסובך.

נראה לי שהכתיב "ביאור הלכה" הוא לשלול קריאה מלשון "אור"

[נוריאל עזרא]

במסגרת פרוייקט שאני עסוק בו, באה לידי מספר רב של הפניות לבאור הלכה של המשנ"ב.
ומכאן אני בא לספק, האם לרשות בקיצור כך: ביה"ל או באה"ל.
לראשונה יתרון רב, שהוא קליט לכל קורא אך משום האמת מתאים באה"ל
כיון שהמשנ"ב רשם 'באור הלכה', וקיצור ה'ביהל' כלל אינו נכון.

מה אומרים החברים?

וליודעי המקרא, האם 'בֵֵאור' הנכון או 'ביאור' הנכון

במשנה ברורה ווארשא שהוציא החפץ חיים בעצמו בכל החלקים כתוב גם בשער וגם בפנים הספר 'ביאור הלכה' עם יוד.

[נחומצ'ה]

במסגרת פרוייקט שאני עסוק בו, באה לידי מספר רב של הפניות לבאור הלכה של המשנ"ב.
ומכאן אני בא לספק, האם לרשות בקיצור כך: ביה"ל או באה"ל.
לראשונה יתרון רב, שהוא קליט לכל קורא אך משום האמת מתאים באה"ל
כיון שהמשנ"ב רשם 'באור הלכה', וקיצור ה'ביהל' כלל אינו נכון.

מה אומרים החברים?

וליודעי המקרא, האם 'בֵֵאור' הנכון או 'ביאור' הנכון

במשנה ברורה ווארשא שהוציא החפץ חיים בעצמו בכל החלקים כתוב גם בשער וגם בפנים הספר 'ביאור הלכה' עם יוד.

תודה. 'גילוי נאות' - תרתי משמע.

[נחומצ'ה]

האמת ששמתי לבי, שבמהדורות הישנות [שאינם מנוקדות], אכן הכותרת 'ביאור הלכה' והר"ת כפי שמובאים במשנ"ב הוא בה"ל.
אך במהדורות החדשות [המנוקדות], הכותרת היא 'באור הלכה' כשב' צרויה [תואם להסבר הרב 'כדכד' לעיל], והם גם פתחו את הר"ת כ'באור הלכה'.

[נוריאל עזרא]

האמת ששמתי לבי, שבמהדורות הישנות [שאינם מנוקדות], אכן הכותרת 'ביאור הלכה' והר"ת כפי שמובאים במשנ"ב הוא בה"ל.
אך במהדורות החדשות [המנוקדות], הכותרת היא 'באור הלכה' כשב' צרויה [תואם להסבר הרב 'כדכד' לעיל], והם גם פתחו את הר"ת כ'באור הלכה'.

אכן, רק במהדורות המנוקדות החלו לכתוב בלי יוד כי כל מטרת היוד להודיע על ב' צרויה.
אגב מה החלטת? ביה"ל כנהוג היום[ע"פ רוב], בה"ל כמהדורות ללא הניקוד(וכן הוא גם בדפוס שהיה בחיי המשנה ברורה[וגם היום משתמשים שימוש נרחב בזה אם כי פחות-ע"פ חיפוש באוצר) או ללא ר"ת ביאור הלכה ואם מנוקד אז ללא יוד?

[נחומצ'ה]

האמת ששמתי לבי, שבמהדורות הישנות [שאינם מנוקדות], אכן הכותרת 'ביאור הלכה' והר"ת כפי שמובאים במשנ"ב הוא בה"ל.
אך במהדורות החדשות [המנוקדות], הכותרת היא 'באור הלכה' כשב' צרויה [תואם להסבר הרב 'כדכד' לעיל], והם גם פתחו את הר"ת כ'באור הלכה'.

אכן, רק במהדורות המנוקדות החלו לכתוב בלי יוד כי כל מטרת היוד להודיע על ב' צרויה.
אגב מה החלטת? ביה"ל כנהוג, בה"ל כמהדורות ללא הניקוד(וכן הוא גם בדפוס שהיה בחיי המשנה ברורה) או ללא ר"ת ביאור הלכה ואם מנוקד אז ללא יוד?

זה שנים אני כותב 'ביה"ל'. [שהוא קליט יותר לקורא הממוצע]. אך לאחרונה הסתפקתי מצד האמת...

[נוריאל עזרא]

האמת ששמתי לבי, שבמהדורות הישנות [שאינם מנוקדות], אכן הכותרת 'ביאור הלכה' והר"ת כפי שמובאים במשנ"ב הוא בה"ל.
אך במהדורות החדשות [המנוקדות], הכותרת היא 'באור הלכה' כשב' צרויה [תואם להסבר הרב 'כדכד' לעיל], והם גם פתחו את הר"ת כ'באור הלכה'.

אכן, רק במהדורות המנוקדות החלו לכתוב בלי יוד כי כל מטרת היוד להודיע על ב' צרויה.
אגב מה החלטת? ביה"ל כנהוג, בה"ל כמהדורות ללא הניקוד(וכן הוא גם בדפוס שהיה בחיי המשנה ברורה) או ללא ר"ת ביאור הלכה ואם מנוקד אז ללא יוד?

זה שנים אני כותב 'ביה"ל'. [שהוא קליט יותר לקורא הממוצע]. אך לאחרונה הסתפקתי מצד האמת...

בחיפוש באוצר נראה שגם בה"ל נמצא בשימוש נרחב היום. אך בשימוש פחות נרחב מביה"ל(כשליש ופחות ביחס) וגם אני מסכים שביה"ל יותר קליט לרוב האנשים(השערה כמובן).
לגבי צד האמת, הנה לענ"ד הקטנה זה יותר שייך באם הנך מוציא חיבור משנה ברורה בההדרה אך בספר אחר המפנה אליו נראה שעדיף לכתוב את המוכר יותר. כי מה לי לדקדק בהפניה אם יקשה על הקורא להבין על איזה ספר מדובר.(בפרט שזה גם נכון לכתוב ביה"ל וכמו שכתב המשנה ברורה עצמו ביאור הלכה וכפי שהוברר לעיל ורק לא כמו שהמשנה ברורה כתב את הר"ת וכמו שהערת)

[מגדל]

האם הספר שלך חשוב כלכך עד שהוא יעצב מחדש את תודעת הציבור?
אם לא, הייתי נוהג כמנהג כולם וכותב ביה"ל.
ר"ת הם סוג של נוטריקון, ואינם מדע מדוייק; ככאלו, יש חשיבות רבה יותר למשמעותם הנפוצה על פני תקינותם.

[חרט]

תפקידם של ראשי תיבות הוא לא רק לחסוך תווי דפוס, אלא בראש ובראשונה להקל על המעיין.
ולכן לעולם לא נפתח ראשי תיבות בצורה שכזו למשל: פסק רבינו משה בן מימון... ורבינו שלמה יצחקי פירש...
ראשי התיבות אמורים לשמש כ"קוד" לדבר ידוע, ולכן עליהם ל"צלצל" מידיית ובאופן פשוט וברור למעיין במה דברים אמורים. אם עליו להתעכב שבריר שניה כדי לפענח את ראשי התיבות - יצא השכר בהפסד.
לכן נציין: משנ"ב ולא מ"ב (שיכול להיות גם: מחזיק ברכה, סימן מ"ב, משאת בנימין וכו').
ולכן נכתוב: ביה"ל - ר"ת ה"מצלצלים" בתודעה (או: בתת-מודע) מיידית: ביאור הלכה.
ולכן גם כותבים: שו"ע - ולא: ש"ע - למרות שבכל הדפוסים הכותרת היא: שלחן ערוך (חסר).
[נתקלתי פעם במאמר הלכתי העוסק הל' מוקצה לענין מים הנוטפים ממזגן בשבת. הכותב ציטט בענין זה את דברי שבה"ל - ולרגע תמהתי, איך מופיע ענין זה בספר עתיק היומין שבלי הלקט, עד שהבנתי שמדובר בספר שבט הלוי...
במקרה שכזה, יש לכתוב באיזכור הראשון במאמר מלא: שבט הלוי. לאחמ"כ אפשר - ואולי גם רצוי - בהחלט להמשיך ולכתוב בקיצור: שבה"ל]

[לבי במערב]

דוקא קיצור 'שבט הלוי' לשבה"ל מקובל מאד.
אין עצה, יש ספרים רבים שנקראים בשמות דומים או קוצרו בצורה שָׁוָה, ונצרכת בקיאות להבחין.

[רציני]

ביה"ל גם מצלצל בית הלוי.

[לבי במערב]

וזו כוונת רמיזתי:

'בה"ל', לצאת מכל ספק.

ייש"כ!

[חרט]

דוקא קיצור 'שבט הלוי' לשבה"ל מקובל מאד.
אין עצה, יש ספרים רבים שנקראים בשמות דומים או קוצרו בצורה שָׁוָה, ונצרכת בקיאות להבחין.

לכן ראוי ורצוי שבפעם הראשונה לכתוב מלא.
והוא הדין גם למשל במאמרים למדניים: אאמע"ר = אין אדם משים עצמו רשע, וכיו"ב, למרות שזה ר"ת ידוע, תמיד רצוי שבפעם הראשונה של הופעת הר"ת הלז, שיופיע מלא.
יש אמנם מושגים הלכתיים, שאין צורך בפתיחת ר"ת גם בפעם הראשונה, כגון: חנ"ן, נ"ט בר נ"ט. וכיו"ב.

[יהודה בן יעקב]

דעות נוספות
viewtopic.php?f=47&t=48236

[לבי במערב]

והוא הדין גם למשל במאמרים למדניים: אאמע"ר

מדובר בקיצור שאינו נפוץ מחוץ לתחומו, ולכן אצטרף להמלצה על פתיחתו בפעם הראשונה (ולפענ"ד אין צורך לחזור ולכתבו במלואו לכל אורך הספר, ודלא כמ"ש החו"ר באשכול הנסמן). גם את חנ"ן, אגב, אכליל בזה (אך לא 'נ"ט בר נ"ט').
עם זאת, 'שבה"ל' כקיצור ל'שבט הלוי' הוא מקובל מאד, ואין כ"כ מה לעשות בנדון... ניתן להציב לוח ראשי־תיבות בראש הספר או בסופו.