איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הרהורים ולבטים בחינוך הילדים
ש. ספראי
הודעות: 566
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי ש. ספראי » ו' יולי 14, 2017 1:19 pm

לאחר שהבחורים התקבלו כולם לישיבות גדולות, יש יותר מן נינוח לשבת, ללמוד וללמד נושאים וסוגיות שהזנחנו במהלך הקיץ. והנה מצאנו את עצמנו יושבים ולומדים טור בית יוסף ומשנה ברורה על הלכות בין המצרים. וכאן אני מספר לבחורים על שבצעירותי הייתי מתפלל בתשעה באב ב"זופניק", בגבעת שאול בירושלים, מקשיב ל"איכה" של ר' אביש אייזן, הנאמר בקול מרטיט ולאור נרות, ללא שום תאורה, ועל כך שהמון יהודים פשוט יושבים ב"זופניק" ובוכים, בוכים ובוכים, על חורבן בית המקדש.
"למה הם בוכים? על מי הם "עובדים"?, שאל בחור אחד.
"מה פירוש?"- אני לא מבין- "הם בוכים על שאין לנו בית המקדש"...
"הם ראו פעם את בית המקדש?", מתעקש הבחור, שהוא, אגב, בחור בן עליה מוכשר, "הם בכלל יודעים מה הם הפסידו? איך אפשר להרגיש הפסד על משהו שלא ראית בחיים?".
כולם מצקצקים בלשון. לא מתאים לדבר ככה. אבל נו, באמת. מהי התשובה להערתו- קביעותו של תלמידי ידידי ואהובי נרו יאיר?

הרואה
הודעות: 628
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי הרואה » ו' יולי 14, 2017 1:30 pm

מה אפשר לדרוש מתלמידך חביבך,
אם כל החינוך הישיבתי של היום הוא היפך מהיהדות.
לא לומדים תנ"ך,
וגם מה שקצת מצטטים פה ושם
א. פסוקים מאד מסויימים, ולא תמצא בישיבות ר"מ קלאסי שאפילו בדרך אגב פותח נושא באיוב ברצינות.
ב. הכל על פי פרשנות הדרש ואין כמעט התייחסות למה שכתוב (הכל קודים שצריך להלביש עליהם משמעות של הבעלי מוסר וכדומה)
ג. גם זה כנושא צדדי ועיקר היהדות אצלם זה ממשמעות דברי סיפורי גדולי ישראל.

שילמד תנ"ך, ככה פשט המילים, שיגרוס עם טעמים שעות על גבי שעות, לא תהיה לו שאלה כזו יותר.

תוכן
הודעות: 2924
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי תוכן » ו' יולי 14, 2017 2:00 pm

אז אתה חושב שכל היהודים בזופניק שבכו, למדו תנ"ך?

נשר
הודעות: 982
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי נשר » ו' יולי 14, 2017 2:01 pm

הרואה כתב:מה אפשר לדרוש מתלמידך חביבך,
אם כל החינוך הישיבתי של היום הוא היפך מהיהדות.
לא לומדים תנ"ך,
וגם מה שקצת מצטטים פה ושם
א. פסוקים מאד מסויימים, ולא תמצא בישיבות ר"מ קלאסי שאפילו בדרך אגב פותח נושא באיוב ברצינות.
ב. הכל על פי פרשנות הדרש ואין כמעט התייחסות למה שכתוב (הכל קודים שצריך להלביש עליהם משמעות של הבעלי מוסר וכדומה)
ג. גם זה כנושא צדדי ועיקר היהדות אצלם זה ממשמעות דברי סיפורי גדולי ישראל.

שילמד תנ"ך, ככה פשט המילים, שיגרוס עם טעמים שעות על גבי שעות, לא תהיה לו שאלה כזו יותר.


א. אני מוחה על המילים "החינוך הישיבתי היום הוא היפך היהדות".

ב. ראוי שתכתוב לצד הודעתך שזוהי השקפת קהילת זילברמן ובפרט המשפט האחרון "לגרוס הרבה בטעמים ויותר לא יהיו שאלות". מה הקשר בין לגרוס בטעמים לבין בכי.

ג. ר' אביש אייזן הנ"ל לא בוכה בגלל שהוא שמע וועדים מר' נתן רוטמן והוא גם לא תלמיד של ר' אוריה ענבל.

ד. אין עיוות יותר גדול מלהציג את הדרך של הישיבות היום - "עיקר היהדות אצלם סיפורי גדולי ישראל", עיוות!! אין מילה אחרת.



יש בהחלט מה לשפר ולתקן בישיבות הקדושות, אבל כשכך נשמעת הביקורת זה רק גורם להתבצר בעמדות.


נכון שלא יודעים בישיבות תנ"ך.

אבל ראיתי הרבה אנשים שהיה להם רגש אמיתי ולא מכח ידיעות בתנ"ך. אלו היו בעלי מוסר או בעלי מחשבה, או מדקדקים במצוות אנשי אמת, ולא ידעו ירמיהו בעל פה.

אש משמים
הודעות: 1078
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי אש משמים » ו' יולי 14, 2017 2:10 pm

הרואה כתב:מה אפשר לדרוש מתלמידך חביבך,
אם כל החינוך הישיבתי של היום הוא היפך מהיהדות.
לא לומדים תנ"ך,
וגם מה שקצת מצטטים פה ושם
א. פסוקים מאד מסויימים, ולא תמצא בישיבות ר"מ קלאסי שאפילו בדרך אגב פותח נושא באיוב ברצינות.
ב. הכל על פי פרשנות הדרש ואין כמעט התייחסות למה שכתוב (הכל קודים שצריך להלביש עליהם משמעות של הבעלי מוסר וכדומה)
ג. גם זה כנושא צדדי ועיקר היהדות אצלם זה ממשמעות דברי סיפורי גדולי ישראל.

שילמד תנ"ך, ככה פשט המילים, שיגרוס עם טעמים שעות על גבי שעות, לא תהיה לו שאלה כזו יותר.

כל הנאמר נכון (ואיני יודע האם זה רע או טוב), אך זו הודעת התרסה וחבל.

הרואה
הודעות: 628
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי הרואה » ו' יולי 14, 2017 2:50 pm

נשר כתב:
הרואה כתב:מה אפשר לדרוש מתלמידך חביבך,
אם כל החינוך הישיבתי של היום הוא היפך מהיהדות.
לא לומדים תנ"ך,
וגם מה שקצת מצטטים פה ושם
א. פסוקים מאד מסויימים, ולא תמצא בישיבות ר"מ קלאסי שאפילו בדרך אגב פותח נושא באיוב ברצינות.
ב. הכל על פי פרשנות הדרש ואין כמעט התייחסות למה שכתוב (הכל קודים שצריך להלביש עליהם משמעות של הבעלי מוסר וכדומה)
ג. גם זה כנושא צדדי ועיקר היהדות אצלם זה ממשמעות דברי סיפורי גדולי ישראל.

שילמד תנ"ך, ככה פשט המילים, שיגרוס עם טעמים שעות על גבי שעות, לא תהיה לו שאלה כזו יותר.


א. אני מוחה על המילים "החינוך הישיבתי היום הוא היפך היהדות".

ב. ראוי שתכתוב לצד הודעתך שזוהי השקפת קהילת זילברמן ובפרט המשפט האחרון "לגרוס הרבה בטעמים ויותר לא יהיו שאלות". מה הקשר בין לגרוס בטעמים לבין בכי.

ג. ר' אביש אייזן הנ"ל לא בוכה בגלל שהוא שמע וועדים מר' נתן רוטמן והוא גם לא תלמיד של ר' אוריה ענבל.

ד. אין עיוות יותר גדול מלהציג את הדרך של הישיבות היום - "עיקר היהדות אצלם סיפורי גדולי ישראל", עיוות!! אין מילה אחרת.



יש בהחלט מה לשפר ולתקן בישיבות הקדושות, אבל כשכך נשמעת הביקורת זה רק גורם להתבצר בעמדות.


נכון שלא יודעים בישיבות תנ"ך.

אבל ראיתי הרבה אנשים שהיה להם רגש אמיתי ולא מכח ידיעות בתנ"ך. אלו היו בעלי מוסר או בעלי מחשבה, או מדקדקים במצוות אנשי אמת, ולא ידעו ירמיהו בעל פה.

א. אין שום עניין לבכות בת"ב.
ב. יש עניין להתאבל על חורבן בית המקדש.
ג. מי שלומד תנ"ך מקבל ידיעות כלשהן על בית המקדש שלא מלמדים אותם בישיבות.
ד. בישיבות לא לומדים תנ"ך.
ה. הידיעות על בית המקדש שנלמדות מהתנ"ך גורמות ליודע אותם לרצות את בית המקדש ולהתאבל על חורבנו.
ו. מי שמתאבל על חורבן בית המקדש לרוב יבכה בתשעה באב.
אתה חולק על משהו מזה?

ערבבת פה עוד כמה נושאים שלא הבנתי כלל איך הם קשורים לעניין (זילברמן, ר"נ רוטמן, ר"א ענבל, המטרה לבכות, בעלי רגש).

בקשר לטעמים, כמובן שלא התכוונתי שהטעמים הם אלו שגורמים את הידיעות, אלא זו דרך פרקטית (וגם הדרך המסורתית) לדעת תנ"ך בפשט.
אם יש אנשים שבוכים וזה לא מכח הכירותם עם היהדות אלא עם רגש אחר, זה כמו לשכנע עני שכדאי לו לבכות על חורבן בית המקדש כי כשיבנה בית המקדש יהיה לו כסף.
את ר' אביש אייזן אינני מכיר ברמה כזו שאוכל לדעת האם לומד תנ"ך או לא (מסתמא כן), אבל אני מכיר כמה ת"ח מהאסכולה הנ"ל של הירושלמים המבוגרים שלומדים הרבה תנ"ך (אחד מהם גורס הרבה בטעמים כמו שכתבתי), ואין להם קשר לזילברמן (למיטב ידיעתי).
נערך לאחרונה על ידי הרואה ב ו' יולי 14, 2017 2:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הרואה
הודעות: 628
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי הרואה » ו' יולי 14, 2017 2:53 pm

תוכן כתב:אז אתה חושב שכל היהודים בזופניק שבכו, למדו תנ"ך?

נניח שחלקם לא.
אין מצוה לבכות בת"ב, אלא להתאבל על חורבן בית המקדש. כדי להתאבל על חורבנו צריך להכיר את מעלתו. כדי להכיר את מעלתו צריך ללמוד תנ"ך.
אולי יש מסלול עוקף ישר לגן עדן בלי להסתבך עם הספר המפוקפק הזה, אני לא מכיר.

נשר
הודעות: 982
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי נשר » ו' יולי 14, 2017 2:55 pm

הרואה כתב:
נשר כתב:
הרואה כתב:מה אפשר לדרוש מתלמידך חביבך,
אם כל החינוך הישיבתי של היום הוא היפך מהיהדות.
לא לומדים תנ"ך,
וגם מה שקצת מצטטים פה ושם
א. פסוקים מאד מסויימים, ולא תמצא בישיבות ר"מ קלאסי שאפילו בדרך אגב פותח נושא באיוב ברצינות.
ב. הכל על פי פרשנות הדרש ואין כמעט התייחסות למה שכתוב (הכל קודים שצריך להלביש עליהם משמעות של הבעלי מוסר וכדומה)
ג. גם זה כנושא צדדי ועיקר היהדות אצלם זה ממשמעות דברי סיפורי גדולי ישראל.

שילמד תנ"ך, ככה פשט המילים, שיגרוס עם טעמים שעות על גבי שעות, לא תהיה לו שאלה כזו יותר.


א. אני מוחה על המילים "החינוך הישיבתי היום הוא היפך היהדות".

ב. ראוי שתכתוב לצד הודעתך שזוהי השקפת קהילת זילברמן ובפרט המשפט האחרון "לגרוס הרבה בטעמים ויותר לא יהיו שאלות". מה הקשר בין לגרוס בטעמים לבין בכי.

ג. ר' אביש אייזן הנ"ל לא בוכה בגלל שהוא שמע וועדים מר' נתן רוטמן והוא גם לא תלמיד של ר' אוריה ענבל.

ד. אין עיוות יותר גדול מלהציג את הדרך של הישיבות היום - "עיקר היהדות אצלם סיפורי גדולי ישראל", עיוות!! אין מילה אחרת.



יש בהחלט מה לשפר ולתקן בישיבות הקדושות, אבל כשכך נשמעת הביקורת זה רק גורם להתבצר בעמדות.


נכון שלא יודעים בישיבות תנ"ך.

אבל ראיתי הרבה אנשים שהיה להם רגש אמיתי ולא מכח ידיעות בתנ"ך. אלו היו בעלי מוסר או בעלי מחשבה, או מדקדקים במצוות אנשי אמת, ולא ידעו ירמיהו בעל פה.

א. אין שום עניין לבכות בת"ב.
ב. יש עניין להתאבל על חורבן בית המקדש.
ג. מי שלומד תנ"ך מקבל ידיעות כלשהן על בית המקדש שלא מלמדים אותם בישיבות.
ד. בישיבות לא לומדים תנ"ך.
ה. הידיעות על בית המקדש שנלמדות מהתנ"ך גורמות ליודע אותם לרצות את בית המקדש ולהתאבל על חורבנו.
ו. מי שמתאבל על חורבן בית המקדש לרוב יבכה בתשעה באב.
אתה חולק על משהו מזה?

ערבבת פה עוד כמה נושאים שלא הבנתי כלל איך הם קשורים לעניין (זילברמן, ר"נ רוטמן, ר"א ענבל, המטרה לבכות, בעלי רגש).

בקשר לטעמים, כמובן שלא התכוונתי שהטעמים הם אלו שגורמים את הידיעות, אלא זו דרך פרקטית (וגם הדרך המסורתית) לדעת תנ"ך בפשט.
אם יש אנשים שבוכים וזה לא מכח הכירותם עם היהדות אלא עם רגש אחר, זה כמו לשכנע עני שכדאי לו לבכות על חורבן בית המקדש כי כשיבנה בית המקדש יהיה לו כסף.
את ר' אביש אייזן אינני מכיר ברמה כזו שאוכל לדעת האם לומד תנ"ך או לא (מסתמא כן), אבל אני מכיר כמה ת"ח מהאסכולה הנ"ל של הירושלמים המבוגרים שלומדים הרבה תנ"ך (אחד מהם גורס הרבה בטעמים כמו שכתבתי), ואין להם קשר לזילברמן (למיטב ידיעתי).


אני בהחלט חולק עליך.

יש הרבה דרכים להביא את האדם להתאבל על החורבן וממילא לבכי.

אני מכיר את עצמי למשל ועוד הרבה אנשים כמותי, שקריאת פרקי תנ"ך לא גרמו להם להתאבל על המקדש, כמו שגרמה להם שיחת מוסר בעניני החורבן, או מאמר באגדה או שיעור במחשבה, או לימוד פרק הניזקין.

זה נכון שצריך ללמוד תנ"ך.

זה לא נכון שמי שלא לומד תנ"ך לפי הסדר לא מכיר את היהדות.

גם אני וגם אתה מכירים אנשים שלא ידעו תנ"ך, וזה באמת לא בסדר, אבל הם היו בהחלט יהודים, הכירו את היהדות והיה להם צער גדול מהחורבן.
נערך לאחרונה על ידי נשר ב ו' יולי 14, 2017 3:03 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תוכן
הודעות: 2924
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי תוכן » ו' יולי 14, 2017 3:00 pm

הרואה כתב:
תוכן כתב:אז אתה חושב שכל היהודים בזופניק שבכו, למדו תנ"ך?

נניח שחלקם לא.
אין מצוה לבכות בת"ב, אלא להתאבל על חורבן בית המקדש. כדי להתאבל על חורבנו צריך להכיר את מעלתו. כדי להכיר את מעלתו צריך ללמוד תנ"ך.
אולי יש מסלול עוקף ישר לגן עדן בלי להסתבך עם הספר המפוקפק הזה, אני לא מכיר.


האם יש דרך אחרת להכיר את מעלת בית המקדש חוץ מלימוד תנ"ך?

יזל מדליו
הודעות: 272
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי יזל מדליו » ו' יולי 14, 2017 3:32 pm

ישנם שני השפעות א. גשמית ב. רוחנית.

בית המקדש השפיע והיטיב בשני המישורים גם מהצד הגשמי וגם מהצד הרוחני.

כאשר בוכים על הגלות אפשר מהצד הגשמי, כמו אלו שקוראים על השואה ועל רצח של עוללים ויונקים, וזה כבר מובא ב"איכה".
וגם בימינו אפשר לבכות על חסר בגשמיות כגון שהפרנסה דחוקה ויש רח"ל חולים במחלות קשות וכדו'. ואם היה בית המקדש אז הכל היה יותר ברווח ופחות צרות.

ואפשר לבכות מהצד הרוחני, כעין מה שאדם בוכה על אדם גדול שחינך אותו, והדריך אותו בעבודת ה' בגן המבוכה של העולם הזה. ונפטר לבית עולמו.
וכן כאשר היה בית המקדש היה אפשרות להשיג עוד יותר רוחניות והבנה ופשיטות של כל מיני סוגיות שעולות לאדם במשעולי חייו. וכו'.

[בחיסרון של רוחניות כל אחד יכול למשוך לכיוון שלו, מי שחושב שחסר בתפילה יגיד שהגלות זה מה שחסר בתפילה, וכן בתורה ובחסד. וכו'.]

סיכום: כל חיסרון הן גשמי והן רוחני, אם בית המקדש היה קיים המצב היה עוד יותר טוב. [נ.ב. לכל אדם יש את שני החלקים הן את הגשמי והן את הרוחני.]

לענ"ד בסופו של דבר בת"ב כל אחד בוכה על המצב הרוחני שלו, ואח"כ בהמשך באלול ותשרי הוא מתקרב לה' "אחרי שהוא הבין שהתרחק".
נערך לאחרונה על ידי יזל מדליו ב ו' יולי 14, 2017 5:47 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הרואה
הודעות: 628
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי הרואה » ו' יולי 14, 2017 3:49 pm

השאלה היא גם יותר רחבה.
נניח שמישהו שומע שיחת מוסר נקודתית על החורבן ומתעורר מאד בתשוקה לבית המקדש ובוכה על חורבנו.
א. מי שלא לומד תנ"ך בכלל, קשה מאד ששיחה נקודתית תעורר אותו, ואם כן לרוב זה יהיה התעוררות חיצונית ולא העניין עצמו.
ב. השאלה באופן כללי היכן עומדת קומת היהדות שלהם? מה מבחינתם המצב השלם שעל חסרונו ראוי להתאבל. נניח שמתאבל על הריחוק מהקב"ה, מי זה הקב"ה? מה הוא רוצה מאיתנו, מה תכניתו בעולם? האבלות הנכונה היא על גלות השכינה. מה חסר לנו בלי השכינה?
למשל מי שקורא את הגמ' בהניזקין בלי רקע אחר, ייתכן שיבכה, אבל על מה הוא בוכה? הוא מתאבל במשהו על גלות השכינה? הוא מתגעגע לחצרות ה'?
ורואים בחוש (גם פה בפורום, דווקא לא הרבנים המתווכחים עמי כעת), שמדברים על נושאים תורניים שהם לב היהדות כמו ארץ ישראל חלק מהאנשים שלא למדו תנ"ך פשוט המושג הזה זר להם לחלוטין (ואני לא מדבר על שלש שבועות כן או לא), לענ"ד מי שחושב כך זה לא טעות נקודתית, אלא כל המהלך שלו מחוץ ליהדות לגמרי, ושלא באשמתו, הוא תינוק שנשבה לעולם הישיבות.
כמובן שיש והיו מעולם בעולם הישיבות הרבה ת"ח אמיתיים שהכ"ד ספרים נר לרגלם, אני מדבר על החינוך הפשוט של עולם הישיבות.
ואגב ראיתי פעמים רבות בחורים בגילאי יש"ק שבוכים בכי תמרורים בת"ב, ולא צריך להגיע לאיזה משהו ששייך לעולם שנכחד כמעט כמו ר' אביש אייזן וכו'.

עושה חדשות
הודעות: 5955
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 14, 2017 5:30 pm

הרבה תלוי גם בשאלה הזאת.

רון
הודעות: 471
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי רון » ו' יולי 14, 2017 6:39 pm

א"א לשתוק על דברי ההבל שנאמרו למעלה,

ולכן אומר רק זאת,
אשרינו שהננו "תינוקות שנשבו לעולם הישיבות" שהם נשמת אפינו כשאין בית המקדש ואוהב ד' שערי ציון המצויינים בהלכה. וקצת צניעות לא תזיק לכל מיני לינקים שבאים לחנך את ראשי הישיבות......

וכעת עיינתי בעוד דברים שנאמרו למעלה מאותו לינק מוזר, שכדאי לו להיות רואה ואינו נראה. חוצפה שאין דוגמתה לבא ולומר לגדולי ישראל איך צריכה להיראות ישיבה!!!! במקום לגרוס כמה דפים, מציע הלז לגרוס כמה שעות בספר איוב! אה, איזו חכמה איזו גאונות, תתביישו לכם גדולי ישראל שאינכם יודעים לצטט פסוקים בע"פ מירמיה או מישעיה, ולמצער משופטים, מה לכם עוסקים בשור שנגח פרה.... באמת אדון רואה התבלבלה ההשגחה העליונה ובמקום לשים אותך רשכבה"ג שמו איזה יהודי שכל ימיו גורס דפים בלוים בש"ס בבלי..........

הרואה
הודעות: 628
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי הרואה » ש' יולי 15, 2017 9:35 pm

רון כתב:א"א לשתוק על דברי ההבל שנאמרו למעלה,

ולכן אומר רק זאת,
אשרינו שהננו "תינוקות שנשבו לעולם הישיבות" שהם נשמת אפינו כשאין בית המקדש ואוהב ד' שערי ציון המצויינים בהלכה. וקצת צניעות לא תזיק לכל מיני לינקים שבאים לחנך את ראשי הישיבות......

וכעת עיינתי בעוד דברים שנאמרו למעלה מאותו לינק מוזר, שכדאי לו להיות רואה ואינו נראה. חוצפה שאין דוגמתה לבא ולומר לגדולי ישראל איך צריכה להיראות ישיבה!!!! במקום לגרוס כמה דפים, מציע הלז לגרוס כמה שעות בספר איוב! אה, איזו חכמה איזו גאונות, תתביישו לכם גדולי ישראל שאינכם יודעים לצטט פסוקים בע"פ מירמיה או מישעיה, ולמצער משופטים, מה לכם עוסקים בשור שנגח פרה.... באמת אדון רואה התבלבלה ההשגחה העליונה ובמקום לשים אותך רשכבה"ג שמו איזה יהודי שכל ימיו גורס דפים בלוים בש"ס בבלי..........

ועד עתה חשבתי שיש קונצנזוס גם בעולם הישיבות שמי שלא יודע "לצטט פסוקים בע"פ מירמיה או מישעיה, ולמצער משופטים" אינו ראוי להמנות בין גדולי ישראל.

הנחת כמה הנחות משונות ביותר:
א. הישיבות מצויינות בהלכה
ב. הצעתי ללמוד תנ"ך על חשבון לימוד הגמרא בישיבות
ג. גדולי ישראל לא יודעים תנ"ך
ד. זלזלתי בלימוד הגמרא

לא היה ולא נברא.

אם אתה חושב שספר איוב נחות עד כדי כך שללמוד איוב זה לעולם לא יכול לבוא על חשבון לימוד הגמרא, הרי שאתה כופר בכל התורה כולה ובכל דברי חז"ל ובכל גדולי ישראל ויותר אין לי דיון אתך.

וכמובן שכל גדולי ישראל הורו לבחורים ללמוד תנ"ך יש שאמרו פרק ביום ויש שאמרו שעה ביום יבואו היודעים ויציגו מ"מ מדוייקים, ומי שחולק על דבריהם חולק על ההשקפה הטהורה והצרופה המסורה לנו מדור דור והכליל עצמו בכלל המזרחי והרפורמים וכו' וכו'.

רון
הודעות: 471
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי רון » ש' יולי 15, 2017 10:11 pm

!!!!

דרומי
הודעות: 1654
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי דרומי » ש' יולי 15, 2017 10:16 pm

שאלת תם:

איך חורבן ביהמ"ק השני שייך בצורה ישירה ללימוד תנ"ך?

רוב שנות הבית השני היו לאחר חתימת התנ"ך

[איני מכניס ראשי בין ההרים הגבוהים...ורק לא מבין פרט זה]

עושה חדשות
הודעות: 5955
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' יולי 15, 2017 10:29 pm

הרואה כתב:וכמובן שכל גדולי ישראל הורו לבחורים ללמוד תנ"ך יש שאמרו פרק ביום ויש שאמרו שעה ביום יבואו היודעים ויציגו מ"מ מדוייקים.
החזו"א אמר "שעה שעתיים בחודש". מעשה איש ח"ג עמוד פז.

רון
הודעות: 471
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי רון » ש' יולי 15, 2017 10:32 pm

הרואה כתב:מה אפשר לדרוש מתלמידך חביבך,
אם כל החינוך הישיבתי של היום הוא היפך מהיהדות.
לא לומדים תנ"ך,
וגם מה שקצת מצטטים פה ושם
א. פסוקים מאד מסויימים, ולא תמצא בישיבות ר"מ קלאסי שאפילו בדרך אגב פותח נושא באיוב ברצינות.
ב. הכל על פי פרשנות הדרש ואין כמעט התייחסות למה שכתוב (הכל קודים שצריך להלביש עליהם משמעות של הבעלי מוסר וכדומה)
ג. גם זה כנושא צדדי ועיקר היהדות אצלם זה ממשמעות דברי סיפורי גדולי ישראל.

שילמד תנ"ך, ככה פשט המילים, שיגרוס עם טעמים שעות על גבי שעות, לא תהיה לו שאלה כזו יותר.


אם אתה חושב שהחינוך הישיבתי של היום הוא היפך היהדות כלשונך,
אז באמת שאין לנו על מה לדון,

אתה מוזמן לחפש לך ישיבות שיחנכו כפי הבנתך, נראה מה יצא מהם בעוד כמה שנים......
נראה כמה "מצויינים בהלכה" יצאו מהם....
איני יודע באיזה ישיבות אתה מסתובב שכל כך אתה נגעל מהם,
כן, אני מודע לחסרונות שיש בישיבות שלנו הק' נשמת אפינו, אך אינך מבין כי בשעת מלחמה יש פצועים ויש חללים, ויש כאלו שלא מתאימים לשדה הקרב, אבל אין מה לעשות בשעת מלחמה, רק להילחם. ואיך נלחמים? אני ודאי שאיני יודע, וגם אתה עם כל הוד רוממותך אינך יודע! רק גנרלים מלומדי מלחמה רבותינו ראשי הישיבות הם בלבד יודעים איך לחנך את צעירי הצאן ובמה צריכים להשקיע, ועל מה לשים את הדגש והרוממות. ועל מה צריכים להיות השאיפות.

ובמפורש אין השאיפות [b]העיקריות לדעת נ"ך[/b]

השאיפות הם להיות ת"ח מוכתר בכתר תורה שבע"פ כמה שיותר, על זה מחנכים בישיבות הק'. וכמובן שצריך להיות מוכתר בתכסיסי ת"ח, וא"א בלי ללמוד נ"ך דקות מספר כל יום או פרק אחד, אך להשקיע בזה? אצל מי ראית הנהגה כזאת ש"פתחו נושא" באיוב? אלא מאי, אתה לא צריך לראות אף אחד מגדולי ישראל, אתה צריך רק מה שאתה מבין, ותו לא.
נו, טוב, אתה וחבריך שיחיו, באמת מזמן לא אכפת לכם מה דעת גדולי ישראל בכל ענין, ע"ע הר הבית וכו'

אתה מוזמן להמשיך לקרא לי בכל גינויי הגנאי שהינך רוצה.

ארי שבחבורה
הודעות: 752
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ש' יולי 15, 2017 11:18 pm

ההגדרה 'תינוק שנשבה לעולם הישיבות' היא אכן מקוממת, אולם מקומם לא פחות הוא היחס ללימוד תנ"ך כמו לעליה להר הבית.

ש. ספראי
הודעות: 566
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי ש. ספראי » ש' יולי 15, 2017 11:25 pm

הרואה כתב:מה אפשר לדרוש מתלמידך חביבך,
אם כל החינוך הישיבתי של היום הוא היפך מהיהדות.
לא לומדים תנ"ך,
וגם מה שקצת מצטטים פה ושם
א. פסוקים מאד מסויימים, ולא תמצא בישיבות ר"מ קלאסי שאפילו בדרך אגב פותח נושא באיוב ברצינות.
ב. הכל על פי פרשנות הדרש ואין כמעט התייחסות למה שכתוב (הכל קודים שצריך להלביש עליהם משמעות של הבעלי מוסר וכדומה)
ג. גם זה כנושא צדדי ועיקר היהדות אצלם זה ממשמעות דברי סיפורי גדולי ישראל.

שילמד תנ"ך, ככה פשט המילים, שיגרוס עם טעמים שעות על גבי שעות, לא תהיה לו שאלה כזו יותר.


אינך מכיר אותי, ואינך מכיר כנראה עוד מאות רמי"ם בישיבות.
את ספר איוב למדתי בעיון לא מזמן, במהלך שנה שעברה, ואפילו כתבתי על חלקים ממנו עשרות עשרות עמודים. לפני כן למדתי את כל ספר יחזקאל, ואפילו כתבתי לעצמי חיבור קטן וחביב על ספר חבקוק הקטן בכמותו. הבחורים בשיעורי שמעו על איוב.

נכון, אני משתמש בהרבה סיפורים על גדולי ישראל, אך שיעורים ושיחות שלמות נסובו על דברי המורה נבוכים, הרמח"ל ויתר ספרי המוסר הנודעים. בפרט על ספרי ה"עקידה", וכן, גם ספרי חסידות.

אינני מבין מדוע בחורים צריכים לגרוס תנ"ך עם טעמים. יש עולם עשיר של מפרשי הנ"ך, ואין צורך וענין לבני תשחורת סתם לגרוס עם טעמים...

ישא ברכה
הודעות: 734
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' יולי 16, 2017 12:28 am

בעז"ה

חבל ששאלה פשוטה, הפכה לזירת קרב לעוסה רדודה וחסרת תוכן.

ברור שדברי הרואה נכונים בכך שיהודי שלומד תנ"ך כדבעי הרבה יסודות ביהדות ברורים לו, והוא בהחלט מחובר יותר למושגים כמו התגלות ה', ידיעת ה', שכינה, נבואה, דביקות אהבה ויראה, בית המקדש, ירושלים, אר"י, וכדו'. הוא חי שהיו דורות שהמציאות של עם ישראל היתה שונה מאד בהרבה מאד מישורים, הוא חי את זה שהיו דורות שבורא עולם היה גלוי וידוע ומורגש בחיי היהודי הרבה יותר מהיום, הוא חי את ההיסטוריה בצורה עמוקה שנחרטת בנפשו, כשם הוא חי את כל נבואות הנביאים על עתיד לבוא. ואין ספק שמי שלומד תנ"ך כסדר הרבה יותר מודע ומרגיש בחיסרון הגדול מיום שהסתיר ה' פניו מאיתנו.

וכל זה, בלי להיכנס לויכוח שאין מקומו כאן על מידת הצורך בלימוד תנ"ך, למה לא לומדים (הרבה/באופן מסודר) תנ"ך בישיבות, ממתי זה כך, כמה כן ללמוד, האם יש מה לחשוש בלימוד יותר מידי תנ"ך וכדו'. יתכן שיש סיבות מוצדקות למיעוט היחסי בלימוד תנ"ך, אבל ברור שמי שלומד תנ"ך כסדר הוא מחובר למושגים האלו. (ואני לא שולל שיתכן וניתן בדרכים נוספות לדעת ולהכיר ולהתחבר למושגים הללו, אבל התנ"ך הוא ודאי הדרך המעולה לכך, ואז לא צריך פתרונות מלאכותיים).

ברור שבעקבות מה שאין לימוד משמעותי בישיבות של תנ"ך, ישנה רפיון מסוים בחיבור למושגים דלעיל מי יותר ומי פחות, ולכן באה השאלה הפותחת. אני הקטן הייתי מנסה לתת שיעור כולל לבנות את המושגים דלעיל עד כדי לנסות לצייר את חיי היהודים בזמן שבורא עולם השכין את שכינתו בביתו שבירושלים. לצייר איך היה היהודי קשור בדורות עברו אל בורא עולם. הקב"ה התגלה באופן קבוע בבית המקדש, הניסים שהיו במקדש, השכינה ששרתה במקום, הגילויים שהיו שם, וממילא כל יהודי הכיר ידע זכר וחי את בורא עולם הרבה יותר מהיום. והיהודי מצידו היה לו מערכת שלימה של חיים לפני ה', קרבנות על כל סוגי הקרבנות המנחות והמתנות, טומאה וטהרה, מועדים עליה לרגל, וכו', וכך להרחיב בדוגמאות, ומתוך זה להוציא את העיקר שהמרחק בין חיי היהודים אז לחיי היהודים היום הוא עצום והחסר הוא אדיר. כמובן שהאדם במצב העבר היה הרבה יותר מאושר ושמח בקשר שלו אם אלוקיו, וגם המצב הגשמי שלו היה הרבה יותר טוב, כי באמת אין סתירה ואם האדם יודע את ה' ולא שוכח אותו מתוך הטוב שהקב"ה נותן לאדם זה מצב אידאלי והרצוי והכל תואם יחד, וכו' וכו' על זה הדרך.

ברור שכל זה לא אמור להיות מדובר רק בימים של בין המצרים אלא כל השנה, ואז בהחלט הרבה יותר קל להתבונן בזה בבין המצרים. בתקווה שמהרה יאיר ה' פניו.

- - -

הוזכר פה שעוד ניתן היה לראות אצל זקני ירושלים בכי וכדו' בת"ב ובזמני בין המצרים, ועיני ראו ולא זר כדברים האלו.

לדעתי, קודם כל ברור שככל שהאדם יודע וזוכר את בורא עולם, והוא אוהב את ה' ודבק ממנו וירא ממנו וכל שאר המעלות, אז ממילא הוא רוצה שהקב"ה יתגלה לנו ויפסיק המציאות של ההסתר פנים, וברור שבדורות קודמים היו גדולים יותר במעלות אלו וממילא גם היה להם הרבה יותר את הרגשת החיסרון. (ז"א שלא צריך פה איזה חיסרון מיוחד, אלא אם יש חיסרון בקשר עם ה' ממילא יש חיסרון גם בהרגשת החיסרון, וכפי הקשר כך החיסרון).

אבל חוץ מזה יש עוד סיבה גדולה. חסרונות פיזיים יותר קל להרגיש מחסרונות רוחניים (והדבר פשוט), בדורות עברו היה הרבה צרות שהזכירו לאנשים את הגלות, ואנשים ידעו שאם יהיה בית המקדש הכל יהיה הרבה יותר טוב, ולכן ציפו לטובה שה' יתן, וממילא הצטערו כל עוד חיים בעולם כמות שהוא מלא צער ויגון ממינים שונים. היום פוחתת והולכת הרגשת הגלות התאזרחנו בחיים כמות שהם, כי הסבל הפיזי יחסית פחת, אנחנו לא חיים בצל הגויים המאיימים, איננו עוד היהודי הגלותי המושפל והמדוכא, (ומה נעשה שגם אל מול הציונים אף אחד לא מרגיש כך..), לרוב הציבור אין את העניות של פעם, א"י מלאה יהודים, וכו'.

איש גלילי
הודעות: 1876
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי איש גלילי » א' יולי 16, 2017 1:13 am

שפתים יישק.

מענה איש
הודעות: 246
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי מענה איש » א' יולי 16, 2017 8:57 am

בדור האחרון אנו עסוקים באיזה סוג של הלקאה עצמית למה אנו לא מצטערים על החורבן ואיך שפעם אנשים בכו ובכו וכו' וכו' ועוד חודש וחצי נגיע לאלול ושוב נשמע את הטקסטים הנ"ל איך שפעם פחדו ורעד מיום הדין ואילו אנחנו ממשיכים כרגיל וכהנה וכהנה, וזה חוזר כשמגיע ליל הסדר אנחנו עסוקים בלשכנע את עצמנו שאנחנו בני חורין ושהרגע יצאנו ממצרים
אז מה באמת הסיבה
יהיו שיגידו זה הדור שלנו לב אבן ז"א בואו ונשלים עם המציאות וזהו, אך גם אם יש צדק בדברים עדיין יש מקום לעבודה בנידון ואציע הנלע''ד

דומה שהטעות מתחילה ביחס לא נכון לאיך מקיימים מצוות שברגש או שבלב, הרי כולנו יודעים שאדם לא יכול לכפות על עצמו רגש אדם שיחליט אני עכשיו בוכה או מפחד או שמח זה לא יעזור לו (אמנם לעניין בכי יש בצל...) וא"כ אין שום טעם להעמיד בבין המצרים יעד שאני צריך לבכות על החורבן או בתפילות הימים הנוראים לנסות להגיע לידי בכי פחד וחלחלה זה פשוט לא שייך להעמיד את העניין של הימים האלה סביב הרגש אם אני בוכה או מפחד

ולהאמור עיקר הנדרש מהאדם לעסוק בימים אלו בדברים שמעוררים ומזכירים את צער החורבן כמדשים אגדות חז"ל וכו' והבכי בד"כ יבוא מאליו בתשעה באב וגם אם לא בכית לכאו' אין בזה תביעה כיון שעסק בדברים אלו כנדרש
ודון מינה לעניין הימים הנוראים נמי שאין לו לאדם להכניס עצמו בכח לבכי פחד וחלחלה אלא להכין עצמו במהלך חודש אלול לקראת תפילות הימים הנוראים והבכי מאליו יבוא ואם לא בכה אז שוב אין בזה תביעה (למרות שבד''כ אדם שמתבונן יגיע בקלות לבכי)

ואציין נקודה שאדם שיש לו סיפוק מזה שהוא הגיע לבכי זה לא העבודה הרצויה לפניו...

ועוד נקודה ואסיים שיש לנו כיום איזה מחיצה דמיונית שאומרת שאנחנו לא יכולים לבכות או להתרגש...

ההוא גברא
הודעות: 476
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי ההוא גברא » א' יולי 16, 2017 11:02 am

איתא בתכלאל תפלת כל פה בהקדמת מהר"י קאפח בערך כזו הלשון: בסליחות ליום הכפורים [שבמנהג התימנים אין סליחות קבועות אלא כרצון החזן]היה ראוי לסדר תחילה את כל הסליחות המעוררות לתשובה ורק אחריהן את הסליחות המתפללות על קושי הגלות, שבדור הזה עיקר הצורך הוא בראשונות ולא בשניות. אבל לא עשיתי כן מפני שרוב בני אדם בדור הזה אינם בוכים במקום שראוי לבכות אלא במקום שראו את אבותיהם וזקניהם בוכים, ויבואו אלי בטענו על שאני משנה...

(וכבר כתבו הפוסקים האשכנזים שכל נדרי שבזמנם אינו כלום שחציו לשון עבר וחציו לשון עתיד ואינו יכול להתיר כלום, והוא כצפצוף הזרזיר. ואעפ"כ מקובל לבכות בו, למרות שאינו מרגש יותר מהתרת נדרים שבערב ראש השנה)

לשאלת התלמיד, כבר כאלף ושמונה מאות שנה לא היה בעולם מי שראה את בית המקדש. אלא שגם בדורנו יש אנשים וציבורים שהם קרובים לבכי יותר מאחרים, כמו הירושלמערס. וזה אופי שבא בחבילה עם דברים אחרים כמו שמרנות, ומי שרוצה ידון על כל האופי הזה וממה הוא נובע ולא על תכונה בודדת.

האסון בחורבן בית המקדש אינו שאין לנו השפעות רוחניות, וכבר הורגלנו שכל מי שאין לו תשובה מרחיק עדותו לאזורים הרוחניים. כשהיה בית המקדש היה כבוד לאלקינו לעיני כל הגוים שיש לו מקדש מפואר וכל עמו עובדים אותו שם, ועתה הוא מיעוט כבודו יתברך כשאין מקום כזה ועובדיו בדרך שציוה אינם יכולים אלא לבכות על קיר חרב בזמן שלדתות השקר יש מקדשים. והיא גם מאיסה בנו, שאלקינו אינו רוצה בנו שנעשה לו מקדש ונעבדנו שם, כמו שהזהיר בתוכחה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם .

הרואה
הודעות: 628
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי הרואה » א' יולי 16, 2017 11:19 am

עכשיו קראתי שוב את כל השרשור,
אני לא חושב באמת שהחינוך הישיבתי הוא ההיפך מהיהדות, אלא לענ"ד היהדות היא התורה הקדושה, ולב התורה הקדושה הוא התורה שבכתב, שהתורה שבעל פה גם עוסקת בה.
לענ"ד בעולם הישיבות אין מספיק דגש על לימוד תנ"ך, ועל כן חסר דגש בחינוך הישיבתי על ערכים רבים שבתורה הם מעיקרי העיקרים.
ישנם גם אנשים בשולי עולם הישיבות שמכיון שאין להם קשר לתנ"ך אכן עולם המושגים שלהם בהרבה דברים הפכי לתורה הקדושה, כעין זה שמעתי באזני גם ממרן הגראי"ל שטיינמן.
לענ"ד אדם שהיהדות שלו לא בנויה על התנ"ך (או אפילו יהודי פשוט שהיהדות שלו בנויה על דברי רבו שבנוי על התנ"ך וכו', אבל שבסופו של דבר זה יהיה בנוי על התנ"ך), אינה היהדות.
ברור שהלומד תנ"ך בקביעות, רצון ה' יהיה הרבה יותר חשוב לו מאדם שאינו לומד תנ"ך, והוא גם יותר ידע מה רצון ה' בעולם (בעקבות זה גם יותר יתאבל על החורבן).
הדרך שמקובלנו מרבותינו והיא גם הדרך הפרקטית הרגילה לדעת תנ"ך היא על ידי לגרוס הרבה, ועל כן נקרא מקרא, ועל כן דנו חכמינו הרבה בצורת הקריאה ובעלי המסורה וכו' וכו', ודי אם נצטט רק מהדברים הידועים ביותר כדברי רמח"ל בדרך ה' ח"ד פ"ב אות ב' (על הכ"ד ספרים) "וקשר בהם ההשפעה הזו באופן שכשידוברו הדיבורים ההם תמשך ההשפעה הזאת למדבר אותם", ודברי הגר"א בהקדמת בניו לביאורו על השו"ע: "למד דעת את העם וחזקם ואמצם, שילמדו בסדר נכון שלא ימעדו רגליהם, בראשונה הזהיר לעבוד עבודתו ית' ללמוד בראשונה כל כ"ד ספרים עם הנקודות והטעמים ערוכים בכל ושמורים".

ההוא גברא
הודעות: 476
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי ההוא גברא » א' יולי 16, 2017 11:36 am

רק אצל הנוצרים שעקרו את המצוות התורה שבכתב עומדת בדרגה אחת עם הנ"ך.
אצל בני ישראל מאז מתן תורה התורה היא התורה, על פיה אנו חיים, והנ"ך הוא קדוש אבל פחות. (יש שאלה בתשובות הגאונים אם מותר לשים נביא על גמרא, שהרי תורה קדושה יותר מנביאים ואפשר שגם תורה שבעל פה בכלל).
התורה שבכתב נוכחת בחיים של כל ילד כבר מהגן, וכולם שומעים אותה כל שנה בקריאת התורה ויש לקוות שרוב הציבור קורא שנים מקרא.
אבל אכן יש עמי הארצות שאינם בקיאים בתורה שבכתב, וכשהם מגיעים לסוגיא של "לימודים מפסוקים" הם מדלגים, ואחרי כן הם מדברים על חכמת התורה ואינם שמים לב כלל שאינם מכירים את חכמת התורה עצמה, דהיינו מה שנלמד ממנה, אלא את חכמת התנאים והאמוראים שחידשו הלכות מסברתם בדיני ממונות במקום שאין לימוד מהתורה.
וכבר כתב המאירי שיש בעיה בדורו שיש הרבה דרשנים בורים והבורים אוהבים לדרוש.

סגי נהור
הודעות: 1836
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' יולי 16, 2017 11:42 am

ההוא גברא כתב:האסון בחורבן בית המקדש אינו שאין לנו השפעות רוחניות, וכבר הורגלנו שכל מי שאין לו תשובה מרחיק עדותו לאזורים הרוחניים.

את זה תספר לחכמי כל הדורות שקוננו על גלות השכינה בתיקון חצות.
וכבר הורגלנו שכל מי שמקלדת בידו כותב בביטחון מלא דברי הבל.

רון
הודעות: 471
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי רון » א' יולי 16, 2017 11:43 am

הרואה כתב:עכשיו קראתי שוב את כל השרשור,
אני לא חושב באמת שהחינוך הישיבתי הוא ההיפך מהיהדות, אלא לענ"ד היהדות היא התורה הקדושה, ולב התורה הקדושה הוא התורה שבכתב, שהתורה שבעל פה גם עוסקת בה.
לענ"ד בעולם הישיבות אין מספיק דגש על לימוד תנ"ך, ועל כן חסר דגש בחינוך הישיבתי על ערכים רבים שבתורה הם מעיקרי העיקרים.
ישנם גם אנשים בשולי עולם הישיבות שמכיון שאין להם קשר לתנ"ך אכן עולם המושגים שלהם בהרבה דברים הפכי לתורה הקדושה, כעין זה שמעתי באזני גם ממרן הגראי"ל שטיינמן.
לענ"ד אדם שהיהדות שלו לא בנויה על התנ"ך (או אפילו יהודי פשוט שהיהדות שלו בנויה על דברי רבו שבנוי על התנ"ך וכו', אבל שבסופו של דבר זה יהיה בנוי על התנ"ך), אינה היהדות.
ברור שהלומד תנ"ך בקביעות, רצון ה' יהיה הרבה יותר חשוב לו מאדם שאינו לומד תנ"ך, והוא גם יותר ידע מה רצון ה' בעולם (בעקבות זה גם יותר יתאבל על החורבן).
הדרך שמקובלנו מרבותינו והיא גם הדרך הפרקטית הרגילה לדעת תנ"ך היא על ידי לגרוס הרבה, ועל כן נקרא מקרא, ועל כן דנו חכמינו הרבה בצורת הקריאה ובעלי המסורה וכו' וכו', ודי אם נצטט רק מהדברים הידועים ביותר כדברי רמח"ל בדרך ה' ח"ד פ"ב אות ב' (על הכ"ד ספרים) "וקשר בהם ההשפעה הזו באופן שכשידוברו הדיבורים ההם תמשך ההשפעה הזאת למדבר אותם", ודברי הגר"א בהקדמת בניו לביאורו על השו"ע: "למד דעת את העם וחזקם ואמצם, שילמדו בסדר נכון שלא ילמדו רגליהם, בראשונה הזהיר לעבוד עבודתו ית' ללמוד בראשונה כל כ"ד ספרים עם הנקודות והטעמים ערוכים בכל ושמורים".


א. ליבנו מתפקע מהתרגשות מכך שאתה לא חושב שהישיבות הם היפך היהדות, תודה, באמת תודה.....

ב. בעולם הישיבות אין מספיק דגש על לימוד תנ"ך! אמת! וזה לא נעשה סתם, אלא יש סיבה לזה. ומי שחושב שעולם הישיבות מתנהל לו מאליו, שכל בעל מקלדת יכול לומר דעות בענין, מוזמן לחפש לו עולם טוב יותר.

ג. החיסרון בערכים שיש בישיבות אינו קשור לחוסר לימוד תנ"ך! יש הרבה סיבות לזה וראשי הישיבות מודעים לכל מה שקורה, ולמצא פגמים אין זו חכמה גדולה, ואם יש לך מקום נעלה יותר מעולם הישיבות דהיום שיביא את בחורינו לקירבת הי"ת בהתאמה לדור שלנו, הודיענו נא, ונרוץ אליו כולנו!!! העיקר הוא שמי שרוצה לידע חובתו בעולמו ימצא וידע בכל ישיבה שהוא נמצא, ומי שלא רוצה לידע לא יעזרו לו הפסוקים שבתנ"ך.

ד. ציטטת את מרן הגריא"ל שליט"א. ובכך מעניין כמה פסוקים בעל פה הוא יודע מספר ירמיהו. ואם תבחן אותו על הש"ס או על התנ"ך לי אין ספק מה הוא יודע יותר טוב ויותר חזק.

ד. וז"ל המקנה בקידושין בסוגיא דלעולם ישלש אדם כו' שליש במקרא וכו' וז"ל. והענין הוא כי בימי הראשונים שהיה להם רוחב לב והיתה התורה בקבלה אמיתית בשורש הטעמים בלא מחלוקת לא היה צריך אריכות כ"כ בתלמוד לכך היה להם זמן לדקדק באותיות התורה בחסרות ויתירות ובפסקי הטעמים ובשאר עניני דיקדוקי סופרים במקרא ע"כ היה ראוי להם לחלק הזמן שליש בתורה שבכתב בכל דיקדוקי' ונקודותי' ובפיסקי טעמים כי רב הוא למעיינים בהם, אבל אחר שנתמעטו הלבבות ושרשי התורה ונתרבו המחלוקות וכ"ש בדורות האחרונים שנפלו ספיקות בדברי הראשונים ורבתה כמו כן המחלוקת בהבנת דבריהם וכן דור אחר דור נמצא עיקר לימוד התלמוד קשה מאוד לעמוד על בירור הדברים, וכיון שדברי התלמוד הם חיינו ואורך ימינו לדעת דיני התורה על שרשם והוא צורך גבוה יותר מדיקדוקי הסופרים ע"כ מי שיודע פשוטי המקראות יעסוק במקרא בעיתים מזומנים וברוב ימיו יעסוק בתלמוד כמ"ש הרמב"ם ושו"ע ז"ל

הרואה
הודעות: 628
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי הרואה » א' יולי 16, 2017 11:49 am

ייש"כ על הציטוט מספר המקנה
ע"כ מי שיודע פשוטי המקראות יעסוק במקרא בעיתים מזומנים וברוב ימיו יעסוק בתלמוד

על השאר לא היה נידון.

פלוריש
הודעות: 464
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי פלוריש » א' יולי 16, 2017 11:24 pm

באתר אש התורה שנו סיפור מאוד מיוחד, מכלי ראשון, על עולים מאתיופיה ששומעים לראשונה על חורבן בית המקדש:

בכל שנה, כשהיה מגיע תשעה באב, הייתי קצת בבעיה.
מדובר היה ביום שבו אנחנו אמורים להתאבל על חורבן בית המקדש. יום שבו אנו לא אוכלים, לא שותים, לא נועלים נעלי עור, ונוהגים מנהגי אבל שונים ומיוחדים.
בכל שנה הייתי מגיעה לבית הכנסת לשמוע את מגילת-איכה, שמקוננת על חורבנה של ירושלים, אך בכל פעם מחדש הייתי מוצאת את עצמי מרחפת במחשבותי לאיזורים אחרים לגמרי.
בעוד החזן היה קורא על בית המקדש, אני הייתי מתנתקת לחלוטין, מתכננת את חופשת הקיץ שלי, שמחה על שנגמרה תקופת המבחנים, או סתם מקווה שהצום יעבור בקלות גם השנה.

בואו נודה בזה, קצת קשה להתאבל באמת על דבר שקרה לפני אלפיים שנה, שמעולם לא ראינו, ושלא כל כך חסר לנו בחיי היומיום.
בתחילת שנות העשרים של חיי, עבדתי בתור מורה ומדריכה באתר-הקארוונים 'בת-חצור', שהיה ממוקם ליד גדרה. אתר שבו היו 700 קארוונים, שאיכלסו אלפי עולים חדשים מאתיופיה.
בבקרים עבדתי כמורה בבית-הספר 'יד-שבתאי' שבאשדוד (שם למדו העולים), ובשעות אחר הצהריים והערב עבדתי כמדריכה באתר עצמו.
היה זה זמן קצר לאחר "מבצע שלמה", מבצע שבו הובאו לארץ בערך 14,500 יהודים מאתיופיה, ברכבת אוירית. היה זה מבצע מרגש ומיוחד, וכל הציבור בארץ הופתע לראות שפתאום מסתובבים פה יהודים שלמעשה 'נתלשו' מהעם שלנו לפני שנות דור.
הם לא הכירו את יום העצמאות, לא את יום ירושלים, ואפילו לא את פורים או את חנוכה.
ניכר היה שהם יהודים. הם שמרו שבת, הכירו את רוב החגים, שמרו על מסורת יהודית באופן אדוק ושמרני, אך ברור היה שלא הכל היה ידוע להם. כנראה הנתק שעברו במשך כל השנים הללו, השפיע על עולם המסורת שלהם.
הם לא הכירו את יום העצמאות, לא את יום ירושלים, ואפילו לא את פורים או את חנוכה. כנראה שהאירועים ההסטוריים הללו התרחשו לאחר הניתוק בינינו לבינם, ולכן הם לא שמעו על הארועים או על ההלכות שנגזרו כתוצאה מכך לאורך הדורות.
כמורה ומדריכה, התפקיד שלי היה מורכב מכמה משימות. בראש ובראשונה, הוטל עלי כמובן ללמד אותם את השפה העברית. כעולים חדשים, התנאי הבסיסי ביותר לקליטה מהירה, הוא השיחה היומיומית עם נהג האוטובוס או עם בעל המכולת.
במהרה הסתבר לי שזו היתה המשימה הפשוטה והמשעממת ביותר מבין שאר המטלות שלי.
במהלך הזמן, גיליתי כל כך הרבה חסכים בידע ההסטורי והמסורתי שלהם, וחשבתי לעצמי שאם לא אשים דגש על השלמת הפערים הללו, הקליטה שלהם בארץ לעולם לא תהיה שלימה. הרי כיצד יוכל נער להשתלב בתנועת הנוער השכונתית, אם הוא לא ידע מהו סביבון, או דגל ישראל, או המנון 'התקוה'? כיצד תשתלב אישה בשיחת חולין עם שכנותיה, אם היא לא מכירה את השכלולים המודרניים של ההלכה, כמו שעון-שבת, פלטה, וכו'?
החלטתי שאקדיש זמן ניכר בכל יום בכדי ללמד על היהדות של ימינו. יהדות שבעבר נראתה בדיוק כפי ששמרו עליה יהודי אתיופיה גם היום.

הגיע ראש חודש ניסן, והחלטתי להתחיל ללמד בכיתה על חג הפסח.
היו לי בכיתה 20 תלמידים בכיתות ג'-ו' (הם שובצו על פי רמת הקריאה שלהם, ולא לפי גילם הכרונולוגי). התכנון שלי היה, ראשית, לקשור את חג הפסח לחגים האחרים, בכך שאזכיר להם את נושא שלושת הרגלים, את שלושת המועדים בשנה שעם ישראל נהג לעלות לירושלים. התכוונתי לקצר בהקדמה הזו, רק תזכורת קטנה, ומייד לפתוח בנושא חג הפסח.
"היום ראש חודש ניסן, וזהו חודש שבו אנו חוגגים את חג הפסח", פתחתי את השיעור. "פסח הוא אחד משלושת הרגלים. בפסח נהגו כל היהודים לעלות לירושלים, לבית המקדש".
אך בשלב זה, קפץ אחד התלמידים וקטע את דברי: "המורה, את היית פעם בבית המקדש?"
חייכתי אליו, מתוך הבנה שהוא קצת מבולבל. "לא, מה פתאום, זה היה ממש מזמן!"
התלמיד התעקש, ואליו נוספו כמה זוגות עיניים: "כן, בסדר, מזמן, אבל את היית שם? היית בבית המקדש פעם מזמן?"
אני לא הייתי שם, אבא שלי לא היה שם, סבא שלי גם לא! כבר אלפיים שנה אין בית המקדש!
שוב חייכתי, הפעם קצת מבולבלת. חשבתי לעצמי, מה הוא לא מבין? אולי העברית שלי קשה לו?
החלטתי להסביר בבהירות: "לא, מה פתאום, זה היה ממש ממש לפני הרבה מאד שנים. לפני הרבה הרבה זמן!", קיוויתי שהפעם הבהרתי את עצמי כראוי.
אך כעת שאר התלמידים הצטרפו אליו, ושאלו בהמולה ביחד: "אף פעם לא היית שם?", "המורה, איך זה להיות בבית המקדש?", "איך נראה בית המקדש?"
"שקט!", ניסיתי להרגיע את הרוחות, "תקשיבו, אין בית המקדש! היה מקדש לפני הרבה מאד שנים, אבל היום אין! הוא חרב! הוא נשרף! אני לא הייתי שם, אבא שלי לא היה שם, סבא שלי גם לא! כבר אלפיים שנה אין בית המקדש!".
אמרתי את המילים שוב ושוב. מה הסיפור? זו מציאות שנולדנו כולנו לתוכה, למה הם כל כך מוטרדים מזה?
ההמולה בכיתה רק התגברה יותר ויותר, כשכעת הם התחילו לדבר ביניהם באמהרית, מתווכחים, מתרגמים, מסבירים, צועקים, ואני כבר לא מצליחה להשתלט על הסדר בכיתה.
כשצלצל פעמון בית הספר, הם אספו את חפציהם ורצו הביתה.
אני יצאתי מבית הספר מותשת ומבולבלת לגמרי.

בבוקר שלמחרת, עמדתי באוטובוס שהביא אותי אל בית הספר, כשאירועי יום האתמול כמעט ולא הטרידו אותי. למעשה, כמעט שכחתי לגמרי מכל הסיפור. תכננתי היום ללמד רק מקצועות כמו חשבון והנדסה, כך שלא חשבתי על נושאים אחרים.
כשהגיע האוטובוס לתחנה שלי, ירדתי ממנו והתחלתי לצעוד בשלווה לכיוון שער בית הספר.
השומר שעמד בשער קיבל את פני במבט קצת מבוהל. "תגידי", הוא פנה אלי, "מה קורה פה היום? יש לך מושג?"
ניסיתי להיזכר אם יש איזו פעילות מיוחדת, או טקס מסוים ששכחתי ממנו, אך לא הצלחתי להיזכר במשהו חריג.
"למה?", שאלתי אותו, "מה קרה?"
הוא לא ענה לי, ורק הצביע לכיוון פתח בית הספר.
הרמתי את מבטי, וראיתי שם התקהלות לא קטנה של עולי אתיופיה מבוגרים, כנראה הוריהם של התלמידים שלי. מה הם עושים פה? ועל מה כל הצעקות שלהם?
ניגשתי אליהם, מנסה להבין מתוך מעט האמהרית שהבנתי, על מה כל הרעש.
כשהתקרבתי אליהם, פתאום השתרר לו שקט גמור. אחד המבוגרים שידע עברית ברמה טובה יותר, שאל אותי: "את המורה של הילדים שלנו?"
"כן", עניתי, "מה קורה פה, אדוני?"
"הילדים חזרו אתמול הביתה, ואמרו לנו שהמורה שמלמדת אותם, סיפרה להם שאין בית-המקדש בירושלים. מי יכול להגיד להם דבר כזה?", הוא הביט עלי במבט כועס.
"אני אמרתי להם. דיברנו על בית המקדש, הרגשתי שהם קצת מבולבלים, אז הבהרתי שבית המקדש נשרף לפני אלפי שנה, ושהיום אין לנו שום בית-מקדש. זה הכל. על מה כל המהומה?"
הוא הביט עלי במבט לא מאמין. "מה? על מה את מדברת?"
עכשיו הייתי עוד יותר מבולבלת. "אני לא מבינה. על מה כל הכעס? פשוט הזכרתי להם שבית המקדש הוחרב, שאינו קיים היום".
האיש פנה לשאר חבריו, ותרגם עבורם בגמגום ובקול רועד את דברי.
פתאום ההמולה התחדשה, אך אפילו בטונים גבוהים יותר מאשר קודם.
הנציג שלהם השתיק את רעיו, ושוב פנה אלי. "את בטוחה?"
לא הבנתי על מה הוא מדבר. "מה בטוחה? אם בית המקדש חרב? ברור שאני בטוחה!", לא הצלחתי להסתיר את החיוך מעל פני. איזו סיטואציה מוזרה, חשבתי לעצמי.
קבוצה של שלושה גברים התחילו לדבר ביניהם בשקט, מילים מהירות, מבולבלות ומתקשות להאמין.
האיש שוב פנה לחבריו, ובטון דרמטי תרגם את דברי.
נראה היה שבשלב הזה סוף סוף הובן המסר, אך כעת התחיל מחזה שונה; אישה אחת נפלה על האדמה, השניה פרצה בבכי קורע לב, גבר שעמד לידם הביט בי כלא מאמין. קבוצה של שלושה גברים התחילו לדבר ביניהם בשקט, מילים מהירות, מבולבלות ומתקשות להאמין; הילדים עמדו בצד, הביטו במתרחש במבוכה ניכרת; עוד אישה פרצה לפתע בבכי נרגש; בעלה ניגש וחיבק אותה.
עמדתי מולם, והייתי המומה.
הרגשתי כאילו הבאתי אליהם בשורת איוב שהיתה קשה מנשוא. כאילו בישרתי להם על מותו של אדם אהוב. עמדתי מול קבוצת יהודים שממש התאבלו על חורבן בית המקדש שבירושלים!

לאחר כמה חודשים, שוב הגיע תשעה באב. עמדתי בפיתחם של הלימודים באוניברסיטה, והתקופה בה הייתי מורה ומדריכה נראתה לי אי שם רחוקה בתוך ההסטוריה.
הגעתי כמו בכל שנה לבית הכנסת, כולם כבר ישבו על הרצפה (כפי שנוהגים בבית האבלים), וחיכיתי לשמוע את מגילת איכה. כבר ציפיתי שכמו בכל שנה, זה יהיה זמן שבו 'ארחף' למחשבות רחוקות, ואקווה לא להיות רעבה מדי בצום הזה.
קריאת המגילה החלה, ופתאום קראתי את הפסוקים הראשונים: "איכה ישבה בדד... היתה כאלמנה... בכו תבכה בלילה, ודמעתה על לחיה, אין לה מנחם מכל אוהביה, כל רעיה בגדו בה, היו לה לאויבים".
לא יכולתי שלא להיזכר באותו ראש חודש ניסן. במבטים של הילדים הכועסים. בצעקות של ההורים. בבכי של האימהות. בשקט האומלל של הגברים. בהלם שהשתרר לשמע בשורה כל כך קשה. כאילו בישרתי להם שכרגע מת אדם שהיה יקר ללבם.
הם לימדו אותי שיעור משמעותי ביותר על יהדות עמוקה, יהדות שנמצאת מעל מושגי הזמן והמקום. יהדות אמיתית.
באותו הרגע הבנתי.
הבנתי שכך, בדיוק כך, אנחנו אמורים להתאבל על המקדש בתשעה באב. אנו אמורים לבכות על אובדן האחדות והשלום בעולם כולו. להצטער על היעלמות השכינה והקדושה מחיינו בארץ ישראל. לכאוב את חורבנו של המרכז הרוחני והתרבותי, שאיחד את כל העם סביבו.
מאז, בכל שנה כשמגיע תשעה באב, אני חווה מחדש את המקרה ההוא, את אותם האנשים שמצד אחד אני לימדתי אותם על היהדות שבארץ ישראל של היום, אך מצד שני, הם לימדו אותי שיעור משמעותי ביותר על יהדות עמוקה, יהדות שנמצאת מעל מושגי הזמן והמקום. יהדות אמיתית.

קרן גוטליב היא עובדת סוציאלית במקצועה, עבדה במשך שנים עם ילדים ונוער בסיכון, והדריכה בני נוער עולים-חדשים מאתיופיה. נשלחה ע"י הסוכנות היהודית למדינות שונות, בכדי לקרב את יהודי-התפוצות אל עולם היהדות. כיום היא חיה עם משפחתה במושב בני-דרום, שם אף העבירה את שנות-ילדותה.
http://www.aish.co.il/h/yy/48848787.html

בינוני
הודעות: 435
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי בינוני » ב' יולי 17, 2017 12:50 am

מענה איש כתב:בדור האחרון אנו עסוקים באיזה סוג של הלקאה עצמית למה אנו לא מצטערים על החורבן ואיך שפעם אנשים בכו ובכו וכו' וכו' ועוד חודש וחצי נגיע לאלול ושוב נשמע את הטקסטים הנ"ל איך שפעם פחדו ורעד מיום הדין ואילו אנחנו ממשיכים כרגיל וכהנה וכהנה, וזה חוזר כשמגיע ליל הסדר אנחנו עסוקים בלשכנע את עצמנו שאנחנו בני חורין ושהרגע יצאנו ממצרים
אז מה באמת הסיבה
יהיו שיגידו זה הדור שלנו לב אבן ז"א בואו ונשלים עם המציאות וזהו.

אחד מזקני ירושלים של מעלה מהישוב הישן אמר לי כך:
לפני חמישים שישים שנה הרגישו את ימי המצרים באוויר. האווירה ברחוב הייתה טעונה, אבלה. ראית יהודים פשוטים שהראש שלהם היה כפוף מצער. מי מדבר על תשעה באב, הבתי כנסת היו חשוכים, המבט בעיניים, ועוד יותר מכך הדמעות בעיניים, שנשפכו מאיליהן כנחל מר שוצף. "מתאבל על ירושלים" לא הייתה סיסמה, זו הייתה מציאות מורגשת בכל מקום.
בני הדור של היום לעולם לא יבינו זאת.
אולם יחד עם זאת, לא היה פער גדול מדי בין ימי המצרים לבין ימי מועד. הרצינות והכבדות ניכרו על פני האנשים גם בחול המועד. שמחת החג הייתה "חובה", כמו שלבני דורנו אבלות החורבן היא "חובה".
בזמננו, ימי החגים הם הימים הכי שמחים בשנה. הילדים שמחים במתנות שההורים קונים, הנערים במסיבות חג בישיבות וכדו', והאברכים בשיעורי החג המחכימים שנמסרים בכל בימ"ד. האווירה ברחוב שמחה. אתה פוגש אנשים ברחוב בימי המועד ופני כולם צוהלים. כל בחור/אברך שאתה פוגש יש לו 'ווארט' על החג. אין אדם שלא מרגיש שמחת חג אמיתית.
אנשי הישוב הישן מעולם לא חלמו על כך.
ואכן, כמו בדור הישן, גם בדור של היום, אין פער גדול מדי בין ימי המועד לבין ימי המצרים. הקלילות והעליצות ניכרים על פני האנשים גם בימי המצרים. אבלות החורבן היא "חובה", כמו שלדור הישן שמחת החג הייתה "חובה".

נקודה למחשבה.

המעיין
הודעות: 967
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי המעיין » ב' יולי 17, 2017 7:12 am

המסקנה הפשוטה מדבריו.
לפני ששים שנה אנשים בירושלים היו עניים והיו מסתובבים בפרצוף ת"ב כל השנה. בבין המצרים זה התאים במועדות לא כ"כ. היום יש ב"ה יותר שפע ואנשים מסתובבים עם חיוך כל השנה. במועד מתאים בבין המצרים לא.
ואין לזה קשר לא לימים ולא להבנה.

אש משמים
הודעות: 1078
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יולי 17, 2017 12:14 pm

לענ"ד נראה שא"א להסביר את החוסר בחורבן בית המקדש משום שאנו באמת כ"כ רחוקים ממנו והרי זה כמו להסביר לעיוור מה הוא הצבע.
העיוור יודע בבירור שאין שני לו שהוא בעל חיסרון גדול מאוד גם בלי להבין באמת מה הוא כוח הראיה משום שהוא חווה (מרגיש) כל הזמן תזכורות סביבתיים על מסכנותו ועל שמחת האחרים שאינם כמוהו וזה מחדיר בו את ההבנה העמוקה שהוא בעל חיסרון גדול.
ילדים (ומבוגרים) שאינם יכולים לתפוס את עוצמת בית המקדש זה משום שא"א לצייר ולהסביר במילים את שלמות האנשים והנפש בדור בניין ביהמ"ק, לכן צריך לתת את חווית המסכנות לדורינו בכך שאין לנו את הדבר הכל כך טוב שהוא ביהמ"ק, צריך לתת את התזכורות (הרגשות) האלה מידי פעם ולומר ברגש אמיתי על כל צרה ובעיה 'אוי לנו שאין ביהמ"ק והשכינה בגלות ולא איתנו ממש' ובכך לתת את ההרגשה לחסרון הגדול ופחות את ההבנה מהו החיסרון.

אני מקווה שהעניין הובן כי נתקשתי להסבירו.

יזל מדליו
הודעות: 272
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי יזל מדליו » ב' יולי 17, 2017 11:12 pm

בדרך אגב לענ"ד צריך להסביר היטב מהו האבלות והעצבות של מצווה, ושלא יגרר לעצבות של עבירה.

סטפנסקי
הודעות: 157
הצטרף: ב' דצמבר 19, 2016 2:19 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי סטפנסקי » ב' יולי 17, 2017 11:49 pm

בפסוקים בדברי הימים נראה שעיקר מעלתו של הבית שהתפילות מתקבלות דרכו וממילא זוכים ליראת שמים
וזה עיקר מה שצריך להסביר והוא דבר קל לקלוט פשוט שיחשוב שכל תפילותיו מתקבלות

קו אדום
הודעות: 2
הצטרף: ה' יולי 13, 2017 3:15 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי קו אדום » ד' יולי 19, 2017 11:12 am

כמה חבל שלפני ששואלים, כותבים, ודורשים.
לא בודקים אצל בעלי המקצוע - העוסקים בתחום.

-במקרה דנן הלא המה העוסקים בחלק ה"עבודה".
(תקראו להם בעלי מוסר, בעלי מחשבה, או איך שאתם רוצים)

למשל בשיחותיו של הגר"ש פינקוס שפע של תובנות והסברים על מה האבלות, למה בימינו לא מתאבלים וכו'. יתכבדו כל השואלים אם זה באמת איכפת להם ויעיינו שם. (או בכל ספר אחר של בעלי העבודה שמתחברים אליו, איש איש כפי נטיית ליבו)

על קצה המזלג:
סיפור ידוע על אחד מהילדים היתומים בבית אבות פוניביז' שסיפר, שאחרי שקיבל נשיקה מהפונוביזע'ר ראב, רק אז הבין מה בעצם חסר לו. מה היא אהבת אב וכו'.

א"א לבכות על דבר שלא נוגע לעומק הנפש.
מי שלא הרגיש טעם של קירבת אלוקים, איך יוכל לבכות על הריחוק מה' ?

תורה בטהרה
הודעות: 27
הצטרף: ב' אוקטובר 10, 2016 10:49 am

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי תורה בטהרה » ד' יולי 19, 2017 12:28 pm

יהודי שכל המהות שלו זה רצון ה', מתחבר בקלות רבה לצער על גלות השכינה וכו'.
ואם לא זה מהותו, על זה נאמר שיבכה על חורבן עצמו.

אש משמים
הודעות: 1078
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי אש משמים » ד' יולי 19, 2017 8:22 pm

תורה בטהרה כתב:יהודי שכל המהות שלו זה רצון ה', מתחבר בקלות רבה לצער על גלות השכינה וכו'.
ואם לא זה מהותו, על זה נאמר שיבכה על חורבן עצמו.

אשרינו שיש בנו גדולים שכמותיכם.

הרואה
הודעות: 628
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי הרואה » ה' יולי 20, 2017 10:45 am

יזל מדליו כתב:בדרך אגב לענ"ד צריך להסביר היטב מהו האבלות והעצבות של מצווה, ושלא יגרר לעצבות של עבירה.

שמעת על מישהו שנגרר ליאוש ותחושת ריחוק מהקב"ה ומהתורה עקב אבלות בת"ב?
לא צריך לדחוף את זה לכל מקום.

יונת אלם
הודעות: 72
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: איך מסבירים לתלמידים על החסרון בחורבן הבית המקדש?

הודעהעל ידי יונת אלם » ה' יולי 20, 2017 12:45 pm

ואיך מסבירים למבוגרים את החסרון בחורבן בית אלוקינו? למבוגרים שעסוקים בחיפוש צימר לבין הזמנים ואין להם זמן לבית המקדש עכשיו?

דברים כדרבנות ששמעתי פעם מהג"ר אריה לייב שפירא שליט"א: לא עליכם, כשנפטר אבי זצ"ל היה לי הרגשה שהפטירה, הלוייה, ג' ימים ראשונים, שבעה ושלושים עד י"א חודש, לכל תקופה קבעו חכמים דינים מיוחדים והנהגות מיוחדות. קשה היה לא להרגיש איך שירדו חז"ל לעומק נפש האדם באבלותו שבקיום כל ההלכות והמנהגים ועניני ה'לעילוי נשמת', כל הלכה ומנהג בתקופתו הוא, לא נותנים לאבל להסיח דעת מהאבלות.
תמיד ניתן למצוא למנהג זה או אחר שיטות מקילות, אבל הדקדוק המוחלט בהלכות והמנהגים בלי קולות ואפילו הלכתיות, לא נותנות להסיח דעת. זו היתה המציאות.
תמיד אפשר למצוא התרים בתשעת הימים ויש על מי לסמוך, אבל שלא נבוא בטענות על כך שאנחנו לא מרגישים את החורבן.הרגשת החורבן תבוא עם דקדוק ההלכה המוחלט, אפילו בהימנעות לצאת בחום כדי לא להזיע זה מעורר את הרגשת הלב, והנסיון מוכיח את הדברים. זה לא נוח לך כי הרבש"ע נמצא בצער, גם אני בצער.
קצת שימת לב לכמה פעמים שאנחנו מבקשים על בית המקדש והגאולה וגילוי כבוד שמים בבריאה, והתבוננות במפרשי הקינות כל קינה על איזה זמן היא הולכת גם יכול לתרום את חלקו להחיות את החורבן לא להסיח דעת מהאבלות.
צריך לזכור שהתפקיד שלנו הוא לא לבנות את ירושלים, זה תלוי ברצונו יתברך, הרמח"ל אומר שמוטל עלינו להתפלל ולתקן את מה שהביא לחורבן וכבר בזה הקב"ה שש ושמח. מי שעושה מה שמוטל עליו הוא כבר קיים את האבלות כמו שצריך.


חזור אל “ויתהלך חנוך את האלקים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים