עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הרהורים ולבטים בחינוך הילדים
נשר
הודעות: 963
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי נשר » ו' דצמבר 30, 2016 12:13 am

ברשות חבורתא קדישתא שליט"א

מן הסתם כל אחד כאן נתקל לא פעם בהזדמנות שהיה מחויב לדבר בפני ציבור.

ואני לא מדבר על נושאי משרה אלא דווקא על אברכים ות"ח יקרים שאינם מרביצי תורה.

חבורות בכולל, דרשות בבית הכנסת בליל שבת וכו' וכו'.

וכמה כואב לראות אברכים תלמידי חכמים באמת, שיגעים ועמלים בתורה, והגיעו לאיזשהו בירור אמיתי בסוגיא וכשהם באים להציע את הדברים בפני הציבור,
הדברים נשמעים מבולבלים, הם נאמרים בצורה לא נכונה, הדובר לא מצליח להתגבר על טרדן מזדמן וההוא מושך אותו למקומות אחרים לגמרי וכן על זה הדרך.
עוד יותר כואב לראות את אלו שנמנעים לדבר בכלל בגלל כל זה.

לפעמים הטעויות של הנואם הם קטנות, אבל הן מספיקות כדי לאבד את הציבור.

יש את החלק של הבטחון העצמי וכו' שזה נרכש אולי בגיל יותר צעיר ואולי כדאי להרגיל ילדים מגיל צעיר לומר כמה מילים לפני ציבור.

ויש את החלק של צורת המסירה.

א. בדר"כ יש איזו סוגיא בגמ' שעליה נסובים הדברים, והדובר להוט להגיע לווארט ולכן הוא מקריא במהירות או שהוא מזכיר בע"פ.
לענ"ד, אם רוצים ליצור הקשבה חובה לנקוט באחת משתי האפשרויות.
או להקריא את הגמרא לאט לאט שאלה ואחריה תשובה מלווה בהסבר ואפילו שכל הכולל למדו את זה השבוע או שזה בבית הכנסת וכולם תלמידי חכמים מופלגים, אדם שיושב לשמוע מישהו מעוניין לשמוע את הדברים מסודרים מהתחלה.
או לוותר על ההקראה מתוך הגמרא אבל לומר בעל פה את העולה מן הסוגיא בצורה ברורה ופשוטה ולחזור על זה לפחות פעמיים.

ב. בעיה נפוצה מאד מאד, בדר"כ הזמן הקצוב הוא לא מספיק להגיד את כל מה שיש, במקרה הגרוע, הדובר לא מוותר ומנסה לדחוס כמה שיותר וחבל. במקרה הפחות גרוע, הוא באמת מסדר לעצמו את הדברים שיתאימו לזמן הקצוב, אבל משום מה הוא מכניס כל הזמן דברים "בדרך אגב". "אגב יש כאן הערה עצומה מסוגיא פלונית שהרי כאן רואים ממש להיפך אבל זה לא הנושא שלנו אז נמשיך", מה שנגרם מכח הערת ביניים זו, שהדובר ממשיך לסוגייתו אבל הציבור ממשיך במוחו לחשבן את הקושיא שהוזכרה בדרך אגב. וכך מאבדים הציבור את הדובר והדובר את הציבור. מה שלא הולכים לדבר עליו לא מומלץ להזכיר בדרך אגב.

ג. אם לא מדובר בת"ח מופלג שהציבור מצד עצמו צמא לכל הגיג שלו, מומלץ מאד להודיע מראש מה הולך להיות כאן פחות או יותר. "אני רוצה לומר מהלך חדש בסוגיא של כבתה אין זקוק לה שמיישב קושיות רבות. ויוצא מזה גם חידוש להלכה שהוא כך וכך".
למה הדבר דומה, לקורא בקובץ תורני מאמר, הרי דבר ראשון מעלעלים לסוף לראות מה המסקנא, ואם זה "סקופ" משקיעים גם בקריאה.

ד. שאלות באמצע, הרבה פעמים השאלה טובה, וראויה ליחס, אבל היא מפסיקה את הרצף של כולם, וצריך כל דרשן ללמד עצמו לומר "רק רגע קודם נגמור את הרעיון ואחר כך נתייחס לדברים". (כך גם מרוויחים, כי ברוב המקרים השאלה מתורצת, או שההוא משום מה שכח לשאול, לא יודע למה..)

יש עוד הרבה עצות כאלה, פשוטות ומעשיות, יבואו החכמים כאן וישלימו.

פרי יהושע
הודעות: 2428
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' דצמבר 30, 2016 12:23 am

באמת נושא ראוי, המציאות היא שהבעיה היא של אברכים צעירים הרבה יותר מאשר של בוגרים, אברך צעיר חושב שכל הידוע לו הוא כנראה פשוט כל כך, הלא זה הקצוה"ח והנתיבות הידועים וכן הלאה, וגם הלומדות שלו נוטה להפשטה קיצונית או משהו דק דק עד אין נבדק, וגם כמובן הוא להוט להגיד כמה שיותר מהר את הדברים "הידועים", ואח"כ להמשיך לעבר חידושיו המעורפלים משהו, כשמדבר על בוגרים יותר בד"כ הבעיה היא הרבה פחות, נכון שיש שסגנונם אינו מלוטש כדבעי, אבל בד"כ עם הגיל נפתרים רוב הבעיות, הדובר אינו להוט להציג את חידושיו הוא יודע להתמקד בעיקר הוא מכיר את עצמו יודע את אשר לפניו, ונוגע בנקודות העיקריות עליהן הוא רוצה לדבר, וכמובן העיקר, "מוטב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה" ואידך זיל גמור!.
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב ה' מרץ 09, 2017 8:46 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13221
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' דצמבר 30, 2016 12:28 am

כאשר הזמן מוגבל. מה שקורה ברוב המקרים. כדאי לתכנן מראש שנים שלושה מעגלים. כי קשה להעריך בוודאות את קצב האמירה. לפעמים רואים כשמתבוננים בציבור שיש לבאר קצת יותר ולפעמים אין צורך.
ולכן כדאי לבנות באופן של גרעין שאותו אומרים כי הזמן וודאי יספיק. ואם רואים תוך כדי דיבור שיש עוד זמן הרחבה נוספת וכדומה.

ישראל אליהו
הודעות: 937
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' דצמבר 30, 2016 2:43 pm

כאשר הדובר מחדש דין מסויים - הבנוי על שיטות כמה מהראשונים, וחשבון השיטות וכדו',
רצוי כמובן להקדים ולבאר היטב את שיטות הראשונים. ואח"כ לשוב ולסכמם בקצרה,
"לסיכום: ישנם ג' שיטות בראשונים, ואלו הם וכו'.."

כך השלב הבא יהיה מובן הרבה יותר, והנאת המאזינים תהיה יותר מושלמת.

סייג לחכמה
הודעות: 65
הצטרף: ג' מאי 31, 2016 6:16 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי סייג לחכמה » ו' דצמבר 30, 2016 6:34 pm

אגב אורחא, כדי לעיין במה שכתב התפארת ישראל על משניות מס' יומא פ"א מ"ו, דנותן שם ג' כללים הנצרכים לדורש ברבים, באיזה אופן יוכל אדם לכבוש ע"י דבריו אוזן ולב שומעיו, להטותם לשמוע דבריו, עיי"ש דברים נפלאים.
קבצים מצורפים
seferid_37942_page_10.pdf
(335.05 KiB) הורד 228 פעמים

בן ירושלים
הודעות: 352
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי בן ירושלים » א' ינואר 01, 2017 1:32 pm

מלבד הדברים הנכוחים שנכתבו ראוי לחשוב היטיב מה הפורום והמצב שבו נאמרים הדברים.
אם מדובר בחבורה בכולל ודאי שראוי להיכנס לעומק הסוגיה. אבל ברוב המקרים השיעור או הדרשה הם בליל שבת או בשמחה משפחתית, ואז אנשים מחפשים לשמוע דברים נעימים הן בלימוד והן בדרוש או הלכה למעשה שיוצאת מהחידוש. בחירת הנושא היא חשובה מאד שהרי אם הדרשן בא ונותן שיעור בקידושי כסף (כמו שהייתי נוכח אצל ר"י נכבד שהתארח בביה"כ אצלנו, ואמר שיעור במסכת קידושין הנלמדת בישיבתו, ו"הצליח" להדביק זאת למשהו בפרשה), אז חזקה שלא יענין את רוב הציבור.
יש כמובן את הענין למצוא צ'יקוע זאכען ונושאים שלא נדושים. למשל אם מדברים על איסור חזרה למצרים והסברות למה בזה"ז לא שייך האיסור, או על ענין עמלק בזמנינו ועוד ועוד. נושאים כאלו שמתקשרים גם לדברי הנביא וכוללים סיור כמו הגר העמלקי שהרג דוד או עניני מלכות דוד זה גם מדרבן את ההקשבה. בקיצור: להכין במיוחד דרשה או שיעור מתאימים ולא לנצל ההזדמנות ולומר דברים ששייכים למסגרת הלימודים הרגילה של האומר.
יש קנה מידה אוביקטיוי לדעתי : אם אדם יבוא לביתו ועל שלחן שבת יחזור על הרעיון, הנושא ויצליח לענין אחרים אז זו הצלחת הדרשן . במקרה כזה לא רק אם מענין את בניו הבוגרים אלא אפילו שמעביר את הרעיון המרכזי לאשתו ובנותיו ואפילו די בזה שזה יהיה "נושא" מבלי להיכנס לכל המו"מ.

יש גם את הענין להציג סיפור או מקרה אמיתי או דמיוני כדי להציג הבעיה ואז השומעים נמצאים בעמדת האזנה, או להתחיל בקושיה חזקה שקשה גם למי שלא בענין (למשל בבראשית מח, ז אומר רש"י שיעקב מתנצל על קבורת רחל בקבר רחל "ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ" שמשמע שקבר רחל אינו בא"י. ומשם אפשר להתגלגל למשל לגדרי א"י לפני כניסתם לארץ).

עצה כללית מנסיון. ברגע שמתחדש משהו כדאי לרושמו למען יעמדו לימים רבים. במשך השנים מצטברים עוד ועוד הערות, חידושים , דרשות ואז קל יותר להתאימם לאירועים שונים.

איש ימיני
הודעות: 90
הצטרף: א' אפריל 10, 2016 12:40 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי איש ימיני » ד' ינואר 04, 2017 12:01 am

להשתדל כמה שפחות להקריא.
עדיף לומר את התוכן ואין צורך לקרוא אחר כך או לפני כן בפנים.
וכדאי מאוד שאם מקריאים קטע מהגמרא או מהראשונים וכד' להקריא בהברה ספרדית כך גם דוברי האידיש בלבד, מבינים אותך טוב יותר.

דודי צח
הודעות: 277
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי דודי צח » ג' פברואר 07, 2017 12:35 pm

דובר טוב, כבר מגיע לכתחילה בתת-מודע שלו עם כמה אפשרויות לסדר הרצאת דבריו. ואפילו עם תוכנית מגירה אחרת למקרה הכרחי.
כי הכל תלוי בסוג האנשים, במצב ובאווירה המסוימת (אינו דומה מי שמדבר בתחילת הסעודה למי שמדבר כדרשן שביעי. ומה טעם של דיבור אחרי הגשת החמין. ומה קורה אם הבעל תפילה האריך דיו והציבור כעת מאוד לחוץ בזמן. או שהציבור כבר רקד וכולם מזיעים ומחכים לבדחן הבא ולא לדרשה רצינית). תמיד צריך להתאים הדברים לאווירה הנוכחת כאן ועכשיו - זו אומנות של דובר מצליח.
הבעיה היא, שגם דרשנים טובים, לא מתאימים עצמם תמיד לפורום הנוכחי. ומשום כך פני המקשיבים יהיו מפוהקים ועייפים ומציצי שעון. וחבל.

פלגינן
הודעות: 1851
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי פלגינן » ג' פברואר 07, 2017 2:38 pm

ויש גם עצה חשובה, זואולוגית.
viewtopic.php?f=7&t=7953&p=71920#p71879

הרוצה להחכים
הודעות: 357
הצטרף: א' מרץ 01, 2015 4:54 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי הרוצה להחכים » ג' פברואר 07, 2017 3:05 pm

כשנתכבדתי בהזדמנות מסויימת לדבר לפני קהל פתחתי את הדרשה בצרור שאלות ותמיהות ואז גלשתי לנושא המרכזי שעל ידו יושבו ההדורים. כשאך סיימתי לדבר וירדתי מהבמה תלו המאזינים את עיניהם בשקיקה ונזעקו "הרי שכחת לתרץ את התמיהה הרבתית הראשונה בדברי רש"י", מה אומר ומה אדבר, שכחתי עוד ווארט קטן שהשתלשל מהנושא המרכזי שהיה אמור לפתור תמיהה זו, עליתי שוב ותירצתי את התמיהה.
מאז למדתי עצה נפלאה ופשוטה למגידים, לפתוח בתמיהה או בצרור שאלות המקפיצות את המאזינים, ואז המגיד 'מחזיק אותם קצר' עד סוף הדרשה, כשברצונם לשמוע איך תיושב התמיהה.
ומנסיון, המאזינים נעשים מרותקים.

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי אורי אגסי » ג' פברואר 07, 2017 3:35 pm

עוד עצה ניתן ללמוד מנואמים טובים (גם רה"מ נוהג להשתמש בזה):
להקדים הרבה "מספרים", דהיינו בענין הזה ישנם 3 נקודות, 2 קושיות, 4 מהלכים, 5 תירוצים וכדומה,
זה גורם שהשומעים מתרכזים לא לפספס שום תירוץ, ושמים לב לראשון, לשני, וכן הלאה.

פרנקל תאומים
הודעות: 888
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' פברואר 07, 2017 7:55 pm

נשר כתב:ויש את החלק של צורת המסירה.

א. בדר"כ יש איזו סוגיא בגמ' שעליה נסובים הדברים, והדובר להוט להגיע לווארט ולכן הוא מקריא במהירות או שהוא מזכיר בע"פ.
לענ"ד, אם רוצים ליצור הקשבה חובה לנקוט באחת משתי האפשרויות.
או להקריא את הגמרא לאט לאט שאלה ואחריה תשובה מלווה בהסבר ואפילו שכל הכולל למדו את זה השבוע או שזה בבית הכנסת וכולם תלמידי חכמים מופלגים, אדם שיושב לשמוע מישהו מעוניין לשמוע את הדברים מסודרים מהתחלה.
או לוותר על ההקראה מתוך הגמרא אבל לומר בעל פה את העולה מן הסוגיא בצורה ברורה ופשוטה ולחזור על זה לפחות פעמיים.

ב. בעיה נפוצה מאד מאד, בדר"כ הזמן הקצוב הוא לא מספיק להגיד את כל מה שיש, במקרה הגרוע, הדובר לא מוותר ומנסה לדחוס כמה שיותר וחבל. במקרה הפחות גרוע, הוא באמת מסדר לעצמו את הדברים שיתאימו לזמן הקצוב, אבל משום מה הוא מכניס כל הזמן דברים "בדרך אגב". "אגב יש כאן הערה עצומה מסוגיא פלונית שהרי כאן רואים ממש להיפך אבל זה לא הנושא שלנו אז נמשיך", מה שנגרם מכח הערת ביניים זו, שהדובר ממשיך לסוגייתו אבל הציבור ממשיך במוחו לחשבן את הקושיא שהוזכרה בדרך אגב. וכך מאבדים הציבור את הדובר והדובר את הציבור. מה שלא הולכים לדבר עליו לא מומלץ להזכיר בדרך אגב.

ג. אם לא מדובר בת"ח מופלג שהציבור מצד עצמו צמא לכל הגיג שלו, מומלץ מאד להודיע מראש מה הולך להיות כאן פחות או יותר. "אני רוצה לומר מהלך חדש בסוגיא של כבתה אין זקוק לה שמיישב קושיות רבות. ויוצא מזה גם חידוש להלכה שהוא כך וכך".
למה הדבר דומה, לקורא בקובץ תורני מאמר, הרי דבר ראשון מעלעלים לסוף לראות מה המסקנא, ואם זה "סקופ" משקיעים גם בקריאה.

ד. שאלות באמצע, הרבה פעמים השאלה טובה, וראויה ליחס, אבל היא מפסיקה את הרצף של כולם, וצריך כל דרשן ללמד עצמו לומר "רק רגע קודם נגמור את הרעיון ואחר כך נתייחס לדברים". (כך גם מרוויחים, כי ברוב המקרים השאלה מתורצת, או שההוא משום מה שכח לשאול, לא יודע למה..)

יש עוד הרבה עצות כאלה, פשוטות ומעשיות, יבואו החכמים כאן וישלימו.

יפה מאד!
חלק נכבד מדבריך רלוונטי גם לאופן הכתיבה הנכון של "חבורה" או מאמר תורני.

דרומי
הודעות: 1420
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי דרומי » ה' פברואר 23, 2017 11:46 am

אחת העצות מנסיוני הצעיר, והיא בעצם מפורשת בדברי חז"ל

כשרואים שהציבור נרדם מעט, לומר איזה משהו לא נכון בעליל (לדוגמא: בספר תהלים מזמור ר"א נאמר...) שיגרום להם להתעורר ולתקן אותך

בדוק ומנוסה

ואולי גם ע"ז נאמר שמתר לשנות מפני השלום...

ארגמן
הודעות: 25
הצטרף: א' מרץ 05, 2017 12:55 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי ארגמן » ד' מרץ 08, 2017 11:01 pm

דרומי כתב:אחת העצות מנסיוני הצעיר, והיא בעצם מפורשת בדברי חז"ל

כשרואים שהציבור נרדם מעט, לומר איזה משהו לא נכון בעליל (לדוגמא: בספר תהלים מזמור ר"א נאמר...) שיגרום להם להתעורר ולתקן אותך

בדוק ומנוסה

ואולי גם ע"ז נאמר שמתר לשנות מפני השלום...

רעיון אדיר ויפה שהשתמשתי בו רבות במסירת שיעורים, הייתי הופך פה ושם מילה ברש"י או תוספת או בגמ' ועז"ה.
עד שפעם אחת בא אלי בחור בזמן חזרה, ושאל אותי בתמימות על מילה שהכנסתי כ'טעות מעוררת' מה הפירוש בה.
מאז למדתי מאחר והגמ' אומרת 'שבשתא כיון דעל על' שצריכים להיזהר ברעיון הזה, למרות שהוא רעיון אדיר ומועיל, אך אם לפעמים הוא מביא מישהו שחלם שנשתרשה בו טעות, אזי צריכים לשקול את זה במאזני פלס.

נ.ב. היכן העצה מפורשת בחז"ל.

סגי נהור
הודעות: 1712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מרץ 08, 2017 11:50 pm

ארגמן כתב:נ.ב. היכן העצה מפורשת בחז"ל.

שיר השירים רבה פ"א, טו: רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הציבור ביקש לעוררן כו' (וראה כיו"ב באסת"ר פ"א, ח).

זבחים סב, ב: אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי טרפון פתח ואמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני כו'.

טעם זקנים
הודעות: 18
הצטרף: ג' ינואר 17, 2017 11:08 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי טעם זקנים » ה' מרץ 09, 2017 1:17 am

כמה עצות, מנסיון.

1. לדבר אל הציבור, ועם הציבור. לא באוויר. להסתכל להם בעיניים.
2. להאמין במה שאתה אומר, ולהתלהב.
3. להתחיל עם גמרא / קושיא וכדו', ואז לעבור לדבר על משהו - הקדמה, סיפור וכדו'. המעברים מושכים את הציבור, בתחושה שמתפתח נידון מעניין.
4. לחשוב בהכנה , מה הם ישמחו לשמוע, ולא מה אני אשמח להגיד.
5. לאהוב לדבר בציבור. רק דבר שאוהבים מצליחים בו.
6. לדבר ישר, כנה, מהלב. בלי משחקים. בדר"כ זה עובד יותר (אלא א"כ אתה שחקן מדופלם).
7. לחזור ולסכם את הדברים תוך כדי.
8. לתת תחושה שיש לך איזה מסר להעביר, וחשוב לך שיועבר נכון וברור, ולא שאתה רק בא למלאת משבצת של דרשה או שיעור.
9. שיהיה לך באמת מסר כזה.
10. מעל הכל, לומר תמיד "לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון" וכו', בשקט, לפני שמתחילים. סגולה בדוקה.

סגי נהור
הודעות: 1712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' מרץ 10, 2017 2:12 am

טעם זקנים כתב:כמה עצות, מנסיון.

1. לדבר אל הציבור, ועם הציבור. לא באוויר. להסתכל להם בעיניים.
2. להאמין במה שאתה אומר, ולהתלהב.
3. להתחיל עם גמרא / קושיא וכדו', ואז לעבור לדבר על משהו - הקדמה, סיפור וכדו'. המעברים מושכים את הציבור, בתחושה שמתפתח נידון מעניין.
4. לחשוב בהכנה , מה הם ישמחו לשמוע, ולא מה אני אשמח להגיד.
5. לאהוב לדבר בציבור. רק דבר שאוהבים מצליחים בו.
6. לדבר ישר, כנה, מהלב. בלי משחקים. בדר"כ זה עובד יותר (אלא א"כ אתה שחקן מדופלם).
7. לחזור ולסכם את הדברים תוך כדי.
8. לתת תחושה שיש לך איזה מסר להעביר, וחשוב לך שיועבר נכון וברור, ולא שאתה רק בא למלאת משבצת של דרשה או שיעור.
9. שיהיה לך באמת מסר כזה.
10. מעל הכל, לומר תמיד "לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון" וכו', בשקט, לפני שמתחילים. סגולה בדוקה.

יפה דיברת. יישר כח.

הא לחמא עניא
הודעות: 579
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' יולי 04, 2017 7:05 pm

לדעתי יש 2 דברים היכולים לגרום לקהל לשמוע את הבעל דרשן [מנסיון ב"ה].
א. להתחיל עם פתיחה יפה שגורמת לקהל חצי חיוך, כפי שאמר פעם בעל דרשן בשמחת שבע ברכות שהתקיימה בתחילת השבוע ביום ראשון, שהוא מקוה שהקהל לא יכעס עליו שידבר מפרשת השבוע, אחרי שרוב הקהל עדיין לא הספיק להתחיל ללמוד את הפרשה ועדיין אוחז בפרשה הקודמת [אח"ז הסבא דיבר ואמר שאכן יש לו ווארט מהפרשה הקודמת וע"ז הוא בנה את הדרשה שלו], או כל כיו"ב. שלדעתי זה מגרה את הציבור לשמוע, ולא מתחילים סתם, ברשות וכו' לא איש דברים אנכי וכו' וכו'.
ב. להקפיד להביא סיפור או מעשה מעניין הקשור לדרשה, המציאות הוכיחה שהציבור מחכה לסיפור מעניין וכדו', וכשזה מגיע אזי ההקשבה עולה רמה ובכך נגרם שממשיכים לשמוע.
כתבתי בקצרה, ותן לחכם ויחכם עוד.

מיכאל1
הודעות: 583
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' יולי 05, 2017 12:21 am

כמי שאחראי כל שבת למצוא מי שישא דברים בין קבלת שבת למעריב (לציבור שמעורב מבעה"ב תורניים ואברכים), אזי נלענ"ד כך:
המדברים באגדה הדרשה עוברת בלי קריאות ביניים, ומכאן ואילך הכל תלוי בכוחו ורמתו של הדרשן. וכבר אמרו חז"ל אין משיבין על הדורש הטעות אינה במקור
המדברים בהלכה על מחלוקת הראשונים על וורמשייש בהפרשת חלה כמו שדיברו בפרשת שלח זוכים להסכמה שבשתיקה מכל הציבור.
המעלים סיפור או משהו פרקטי מענייני המועד או ציור מהלכות שבת או ברכות וכדו', הציבור נשאר קשוב ומשתתף.

יונת אלם
הודעות: 62
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי יונת אלם » ד' יולי 05, 2017 10:53 pm

אכתוב מה ששמעתי בזה מהג"ר ברוך גריינמן שליט"א שהוצק חן בשפתיו:

הגר"א אומר על הפסוק: "לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון" – 'בעת שיצטרך לדבר לפני מלך ולפני שר, אין לו רק לערוך לבבו לד', ומד' יהיה מענה לשונו, וכל אשר ישים ד' בפיו אותו ידבר'. כל אחד שבא לנאום בפני ציבור עליו לדעת לפני שמתחיל לדבר, שיש רבש"ע ששם פה לאדם ולבקש ממנו לומר רק מה שכדאי לומר. זהו ה'סוד' של תורת הנאום.
דבר זה רואים בחוש. כל אחד שמדבר יכול להעיד על כך. לעתים הוא חושב שאין לו מה לומר. עתים הוא חושב שהוא יאמר דרשה טובה מאד. אך בתוצאה, כאשר הוא נעמד לדבר הוא רואה כי אכן – לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון!
ישנם כאלו שהקב"ה חנן אותם בצורת דיבור נעימה, לאו דוקא מגודל חכמתם ועדינות רגשותיהם. ישנו אדם שנולד עם קול ערב וכולם נוהרים אחריו לשמוע את נעימותיו, וישנם שלומדים רבות, עושים פיתוח קול ועוד דרכים שונות ואף על פי כן לא מצליחים ליצור קהל שיבא לשמוע אותם...
ר' שלום שבדרון למשל, מעולם לא למד ריטוריקה, וקולו לא היה ערב במיוחד, אך שפתח את פיו בדברי חכמה, כולם נהרו לשמוע אותו. היה לו סיעתא דשמיא מהקב"ה – "ואשים דברי בפיך".
מסופר ששאלו את מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל: ישנם דינים בשולחן ערוך מי ראוי להיות שליח ציבור. ישנם שני בעלי תפילות לפנינו: אחד שיש לו את כל המעלות אך אין קולו נאה. השני, קולו נאה אך חסרים לו רבים מהמעלות המוזכרים בשולחן ערוך. מי עדיף?
אמר ר' חיים: אם אין קולו נאה – אינו בעל תפילה בכלל!
אילם, לא יכול להיות בעל תפילה גם אם יהיו לו את כל המעלות הנדרשות. מי שחסר לו את 'קולו נאה' הוא לא בפרשה בכלל... ישנם המוסרים קורסים למרצים לדעת כיצד לדבר וטכניקות שונות כיצד ליצור רושם ולענין את קהל השומעים, אך צריך להיות מי שדבריו נשמעין, וחז"ל למדונו: כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. הביאור בזה הוא: מי שיש לו יראת שמים, הקב"ה נמצא איתו. וכמו שאנו מוצאים בפרשה, משה רבנו אומר להקב"ה שהוא כבד פה וכבד לשון ואינו יכול לדבר, אומר לו הקב"ה: "אנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר".
ישנם מדברים היודעים את אומנות הדיבור, כיצד ליצור ענין. היכן צריך להרעים בקול היכן צריך להוריד את הטון. ולפעמים א' שומע בצעירותו דרשן וקולט את המהלך שלו ומזה הוא עצמו נהיה דרשן לפני קהל שומעים. ושוב יש תמיד לזכור, כי אחרי כל ה'טכניקות' וסגנונות הדיבור, בסופו של דבר: לד' מענה לשון!

דעת_האברך
הודעות: 251
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי דעת_האברך » ה' יולי 06, 2017 2:23 am

יונת אלם כתב:אכתוב מה ששמעתי בזה מהג"ר ברוך גריינמן שליט"א שהוצק חן בשפתיו:

הגר"א אומר על הפסוק: "לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון" – 'בעת שיצטרך לדבר לפני מלך ולפני שר, אין לו רק לערוך לבבו לד', ומד' יהיה מענה לשונו, וכל אשר ישים ד' בפיו אותו ידבר'. כל אחד שבא לנאום בפני ציבור עליו לדעת לפני שמתחיל לדבר, שיש רבש"ע ששם פה לאדם ולבקש ממנו לומר רק מה שכדאי לומר. זהו ה'סוד' של תורת הנאום.
דבר זה רואים בחוש. כל אחד שמדבר יכול להעיד על כך. לעתים הוא חושב שאין לו מה לומר. עתים הוא חושב שהוא יאמר דרשה טובה מאד. אך בתוצאה, כאשר הוא נעמד לדבר הוא רואה כי אכן – לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון!
ישנם כאלו שהקב"ה חנן אותם בצורת דיבור נעימה, לאו דוקא מגודל חכמתם ועדינות רגשותיהם. ישנו אדם שנולד עם קול ערב וכולם נוהרים אחריו לשמוע את נעימותיו, וישנם שלומדים רבות, עושים פיתוח קול ועוד דרכים שונות ואף על פי כן לא מצליחים ליצור קהל שיבא לשמוע אותם...
ר' שלום שבדרון למשל, מעולם לא למד ריטוריקה, וקולו לא היה ערב במיוחד, אך שפתח את פיו בדברי חכמה, כולם נהרו לשמוע אותו. היה לו סיעתא דשמיא מהקב"ה – "ואשים דברי בפיך".
מסופר ששאלו את מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל: ישנם דינים בשולחן ערוך מי ראוי להיות שליח ציבור. ישנם שני בעלי תפילות לפנינו: אחד שיש לו את כל המעלות אך אין קולו נאה. השני, קולו נאה אך חסרים לו רבים מהמעלות המוזכרים בשולחן ערוך. מי עדיף?
אמר ר' חיים: אם אין קולו נאה – אינו בעל תפילה בכלל!
אילם, לא יכול להיות בעל תפילה גם אם יהיו לו את כל המעלות הנדרשות. מי שחסר לו את 'קולו נאה' הוא לא בפרשה בכלל... ישנם המוסרים קורסים למרצים לדעת כיצד לדבר וטכניקות שונות כיצד ליצור רושם ולענין את קהל השומעים, אך צריך להיות מי שדבריו נשמעין, וחז"ל למדונו: כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. הביאור בזה הוא: מי שיש לו יראת שמים, הקב"ה נמצא איתו. וכמו שאנו מוצאים בפרשה, משה רבנו אומר להקב"ה שהוא כבד פה וכבד לשון ואינו יכול לדבר, אומר לו הקב"ה: "אנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר".
ישנם מדברים היודעים את אומנות הדיבור, כיצד ליצור ענין. היכן צריך להרעים בקול היכן צריך להוריד את הטון. ולפעמים א' שומע בצעירותו דרשן וקולט את המהלך שלו ומזה הוא עצמו נהיה דרשן לפני קהל שומעים. ושוב יש תמיד לזכור, כי אחרי כל ה'טכניקות' וסגנונות הדיבור, בסופו של דבר: לד' מענה לשון!

במחילה מכבודו, לא הצלחתי להבין כוונתו. האם העיקר הוא יראת שמים וסייעתא דשמיא, או העיקר הוא קול נאה וטכניקה של דיבור. לפי המעשה שהבאת מהגר"ח משמע שהעיקר הוא קול נאה, אך משאר דברים שכתבת משמע אחרת. אנא באר דבריך.

סגי נהור
הודעות: 1712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' יולי 06, 2017 3:38 am

דעת_האברך כתב:
יונת אלם כתב:אכתוב מה ששמעתי בזה מהג"ר ברוך גריינמן שליט"א שהוצק חן בשפתיו:

הגר"א אומר על הפסוק: "לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון" – 'בעת שיצטרך לדבר לפני מלך ולפני שר, אין לו רק לערוך לבבו לד', ומד' יהיה מענה לשונו, וכל אשר ישים ד' בפיו אותו ידבר'. כל אחד שבא לנאום בפני ציבור עליו לדעת לפני שמתחיל לדבר, שיש רבש"ע ששם פה לאדם ולבקש ממנו לומר רק מה שכדאי לומר. זהו ה'סוד' של תורת הנאום.
דבר זה רואים בחוש. כל אחד שמדבר יכול להעיד על כך. לעתים הוא חושב שאין לו מה לומר. עתים הוא חושב שהוא יאמר דרשה טובה מאד. אך בתוצאה, כאשר הוא נעמד לדבר הוא רואה כי אכן – לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון!
ישנם כאלו שהקב"ה חנן אותם בצורת דיבור נעימה, לאו דוקא מגודל חכמתם ועדינות רגשותיהם. ישנו אדם שנולד עם קול ערב וכולם נוהרים אחריו לשמוע את נעימותיו, וישנם שלומדים רבות, עושים פיתוח קול ועוד דרכים שונות ואף על פי כן לא מצליחים ליצור קהל שיבא לשמוע אותם...
ר' שלום שבדרון למשל, מעולם לא למד ריטוריקה, וקולו לא היה ערב במיוחד, אך שפתח את פיו בדברי חכמה, כולם נהרו לשמוע אותו. היה לו סיעתא דשמיא מהקב"ה – "ואשים דברי בפיך".
מסופר ששאלו את מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל: ישנם דינים בשולחן ערוך מי ראוי להיות שליח ציבור. ישנם שני בעלי תפילות לפנינו: אחד שיש לו את כל המעלות אך אין קולו נאה. השני, קולו נאה אך חסרים לו רבים מהמעלות המוזכרים בשולחן ערוך. מי עדיף?
אמר ר' חיים: אם אין קולו נאה – אינו בעל תפילה בכלל!
אילם, לא יכול להיות בעל תפילה גם אם יהיו לו את כל המעלות הנדרשות. מי שחסר לו את 'קולו נאה' הוא לא בפרשה בכלל... ישנם המוסרים קורסים למרצים לדעת כיצד לדבר וטכניקות שונות כיצד ליצור רושם ולענין את קהל השומעים, אך צריך להיות מי שדבריו נשמעין, וחז"ל למדונו: כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. הביאור בזה הוא: מי שיש לו יראת שמים, הקב"ה נמצא איתו. וכמו שאנו מוצאים בפרשה, משה רבנו אומר להקב"ה שהוא כבד פה וכבד לשון ואינו יכול לדבר, אומר לו הקב"ה: "אנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר".
ישנם מדברים היודעים את אומנות הדיבור, כיצד ליצור ענין. היכן צריך להרעים בקול היכן צריך להוריד את הטון. ולפעמים א' שומע בצעירותו דרשן וקולט את המהלך שלו ומזה הוא עצמו נהיה דרשן לפני קהל שומעים. ושוב יש תמיד לזכור, כי אחרי כל ה'טכניקות' וסגנונות הדיבור, בסופו של דבר: לד' מענה לשון!

במחילה מכבודו, לא הצלחתי להבין כוונתו. האם העיקר הוא יראת שמים וסייעתא דשמיא, או העיקר הוא קול נאה וטכניקה של דיבור. לפי המעשה שהבאת מהגר"ח משמע שהעיקר הוא קול נאה, אך משאר דברים שכתבת משמע אחרת. אנא באר דבריך.

קרא שוב את דבריו ותראה שכוונתו בפשטות, שכשם שבחזנות העיקר הוא "קול נאה" ולא יועילו כל המעלות, כך בנאום לפני קהל לא יועילו כל הטכניקות והעיקר הוא להיות בבחי' מי שדבריו נשמעין, שזה תלוי ביראת שמים.
אסכים שיש כאן חריקה קלה במעבר מן המשל לנמשל...

גביר
הודעות: 513
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי גביר » א' יולי 16, 2017 1:48 pm


אוהב אוצר
הודעות: 2387
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ג' יולי 18, 2017 12:52 am

סגי נהור כתב:
דעת_האברך כתב:
יונת אלם כתב:אכתוב מה ששמעתי בזה מהג"ר ברוך גריינמן שליט"א שהוצק חן בשפתיו:

הגר"א אומר על הפסוק: "לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון" – 'בעת שיצטרך לדבר לפני מלך ולפני שר, אין לו רק לערוך לבבו לד', ומד' יהיה מענה לשונו, וכל אשר ישים ד' בפיו אותו ידבר'. כל אחד שבא לנאום בפני ציבור עליו לדעת לפני שמתחיל לדבר, שיש רבש"ע ששם פה לאדם ולבקש ממנו לומר רק מה שכדאי לומר. זהו ה'סוד' של תורת הנאום.
דבר זה רואים בחוש. כל אחד שמדבר יכול להעיד על כך. לעתים הוא חושב שאין לו מה לומר. עתים הוא חושב שהוא יאמר דרשה טובה מאד. אך בתוצאה, כאשר הוא נעמד לדבר הוא רואה כי אכן – לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון!
ישנם כאלו שהקב"ה חנן אותם בצורת דיבור נעימה, לאו דוקא מגודל חכמתם ועדינות רגשותיהם. ישנו אדם שנולד עם קול ערב וכולם נוהרים אחריו לשמוע את נעימותיו, וישנם שלומדים רבות, עושים פיתוח קול ועוד דרכים שונות ואף על פי כן לא מצליחים ליצור קהל שיבא לשמוע אותם...
ר' שלום שבדרון למשל, מעולם לא למד ריטוריקה, וקולו לא היה ערב במיוחד, אך שפתח את פיו בדברי חכמה, כולם נהרו לשמוע אותו. היה לו סיעתא דשמיא מהקב"ה – "ואשים דברי בפיך".
מסופר ששאלו את מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל: ישנם דינים בשולחן ערוך מי ראוי להיות שליח ציבור. ישנם שני בעלי תפילות לפנינו: אחד שיש לו את כל המעלות אך אין קולו נאה. השני, קולו נאה אך חסרים לו רבים מהמעלות המוזכרים בשולחן ערוך. מי עדיף?
אמר ר' חיים: אם אין קולו נאה – אינו בעל תפילה בכלל!
אילם, לא יכול להיות בעל תפילה גם אם יהיו לו את כל המעלות הנדרשות. מי שחסר לו את 'קולו נאה' הוא לא בפרשה בכלל... ישנם המוסרים קורסים למרצים לדעת כיצד לדבר וטכניקות שונות כיצד ליצור רושם ולענין את קהל השומעים, אך צריך להיות מי שדבריו נשמעין, וחז"ל למדונו: כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. הביאור בזה הוא: מי שיש לו יראת שמים, הקב"ה נמצא איתו. וכמו שאנו מוצאים בפרשה, משה רבנו אומר להקב"ה שהוא כבד פה וכבד לשון ואינו יכול לדבר, אומר לו הקב"ה: "אנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר".
ישנם מדברים היודעים את אומנות הדיבור, כיצד ליצור ענין. היכן צריך להרעים בקול היכן צריך להוריד את הטון. ולפעמים א' שומע בצעירותו דרשן וקולט את המהלך שלו ומזה הוא עצמו נהיה דרשן לפני קהל שומעים. ושוב יש תמיד לזכור, כי אחרי כל ה'טכניקות' וסגנונות הדיבור, בסופו של דבר: לד' מענה לשון!

במחילה מכבודו, לא הצלחתי להבין כוונתו. האם העיקר הוא יראת שמים וסייעתא דשמיא, או העיקר הוא קול נאה וטכניקה של דיבור. לפי המעשה שהבאת מהגר"ח משמע שהעיקר הוא קול נאה, אך משאר דברים שכתבת משמע אחרת. אנא באר דבריך.

קרא שוב את דבריו ותראה שכוונתו בפשטות, שכשם שבחזנות העיקר הוא "קול נאה" ולא יועילו כל המעלות, כך בנאום לפני קהל לא יועילו כל הטכניקות והעיקר הוא להיות בבחי' מי שדבריו נשמעין, שזה תלוי ביראת שמים.
אסכים שיש כאן חריקה קלה במעבר מן המשל לנמשל...


מחילה, צר לי.
אני מכיר ת"ח [אפשר לפתוח את הר"ת לרבים וליחיד...]
בעלי ירא"ש גדולה ואמתית, אולם למשוך את הציבור בדרשותיהם ולהלהיב ולעניין - אין להם את זה, מה לעשות.

חלמישצור
הודעות: 360
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי חלמישצור » ב' יולי 24, 2017 12:09 pm

עוד עצה פשוטה: תפילה.

הנה למשל תפילה מרנ"נ הנובר (בעל יון מצולה, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7 ... 7%91%D7%A8) בספרו "שערי ציון":
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 17&hilite=

הא לחמא עניא
הודעות: 579
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' יולי 24, 2017 7:16 pm

חלמישצור כתב:עוד עצה פשוטה: תפילה.
הנה למשל תפילה מרנ"נ הנובר (בעל יון מצולה, ttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7% ... 7%91%D7%A8) בספרו "שערי ציון":
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 17&hilite=

אמת, יש הרבה גדולים צדיקים רבנים חסידים ואנשי מעשה מובהקים, שהיו מתפללים תפילה קצרה או אומרים פרק תהלים אחד בטרם יעמדו לדבר, שיהיה להם סייעתא דשמיא.
לימוד לכל אחד ואחד שצריך לדבר לפני הקהל, שזהו בדוק שיועיל לו בע"ה.

הגרח
הודעות: 230
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי הגרח » ד' ספטמבר 27, 2017 4:24 pm

כדרשן קבוע שעבר את כל דרך היסורים מחרדת קהל עד ב"ה דרשות קבועות מידי שבוע בביאורי תפילה שמתי אל ליבי מספר נקודות חלקם כואבות ויישירות. ואקווה לא לחזור על קודמי .
א.האמביציה לדבר בפני קהל נובעת. מצורך בהכרה .בכבוד. בהערכה.או במקרים נדירים מבשורה של רעיון חדש.
ב.רע עלי המעשה שבאירועים משפחתים יש הורים שמקריבים את בניהם למולך חלקם אפי לא הביאו ב' שערות והעיקר שהסבתא תראה איזה נכד הבאתי לה.
ג.בבריתות של אבות מנועי דרשות יש ששופכים את חמתם כמו חצי שעה ויש שמתברר שהגן הפגום הוא ירושה מאבותיהם.
ד.יש שהתברכו בכישרון טבעי לדרשנות אך אליה זו קוץ בה כי הפכו להיות מעלי גירה ובאמתחתם יש כמו ד דרשות בלבד.וחרפתם מתגלית .לבסוף .
ה.נאמנים עלינו דבריו של ר שמואל זצ"ל שאיך לומר זהו תורף קסם הדרשנות
ו .יש סגנונות דרוש שונות ומשונות אבל הצד השווה שריבוי פרטים בקהל מתנדב הוא מתכון לכשלון
ז.גם הרטוריקה החדשה היום היא יותר אישית עם הרבה אירוניה עצמית כשווה בין שוים עיין ערך ר מיילך.
ח.הנסיון מוכיח שככל שהציבור יותר ישיבתי ופרום האשראי שהדובר יקבל מהקהל יותר גדול או מפני מידותיהם הטובות או שכל דבר תורה זה עולם ומלואו אבל גם לזה יש גבול .
ט.שימוש במונחים קבלים אצל כאלה שאין ידועים בציבור שקבלתם אומנותם נתקל גם אצל הפרומערס בפיהוק אחד גדול.וגם אצל אלה נדרשים רחמי שמים.
י.עמידה בלוחות זמנים תשאיר חוית משתמש חיובית .
יא.אחזקת דף עם ראשי פרקים הפכה להיות בעת החדשה ללגיטימית ואפי מתבקשת כדי לשמר את הזרימה והענין של השומעים עיין ערך ר גרשון
יב.מעל הכל לא כל רמ הוא דרשן וכן להיפך ואין שניהם כוחם בהכרח יפה בספדנות שזו בעייני האומנות הגדולה מכולם.
יג.דרשות שבע ברכות מוטב להם שלא נבראו ועכשיו שנבראו. יקוצרו .יחדשו.יסופרו .ויאוזנו בין המשפחות.
יד.סיכומם של דברים דרשנות הם מהדברים הנקנים באמירה לכל הפחות 30פעם . ב.מכיון שנקבעה הלכה כב"ה שכלה נאה וחסודה מי שאין אזנו כרויה לאופן שנאמר השכוייח הסטאז לא יקדמנו ואעיד על עצמי שהעמדתי לי מוכיח שיכה על ראשי בלי רחמים עד שהעמידני בקרן אורה.ג.פעמים שהדרשה היתה נפלאה אך זריזותו של בעל הברכו אף את התודות חמסה ומי שאינו ערוך לכך אולי יפלו פניו.ד.לחץ ומתח שנמשכים לאורך זמן בהכנה או במסירה פוגמים בחדוות היצירה
ואולי מעידים על המלצה לחיפוש תחום ענין אחר להצטיין בהם.כמו בתחומי הנפש המלצה זו תלויה באיזורי הגידול של הדרשן שפעמים הלחץ הוא חלק מתנאי קודם לדרוש כמו בבית בריסק וכדו'

בסדר
הודעות: 202
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי בסדר » ה' ספטמבר 28, 2017 4:44 am

בתור 'מקשיב' לדרשות, אני מציע לכל בעלי הדרשנים יסוד א'; בשום פנים ואופן לא תאמרו באמצע הדרשה "בנקודה זאת ארחיב אי"ה את הדיבור", או "צו דעם ענין וועלן מיר באלד צוריקומען"... אפי' אם כל הדרשה לא יתארך יותר מ-10 דקות, הציבור כבר קורעים את כיסוי השלחן.. אם שומעים שעוד יתארך הדרשה אזי אובדים את הגעשמאק בדרשה.

עובדיה חן
הודעות: 400
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' ספטמבר 28, 2017 6:28 am

הגרח כתב:כדרשן קבוע שעבר את כל דרך היסורים מחרדת קהל עד ב"ה דרשות קבועות מידי שבוע בביאורי תפילה שמתי אל ליבי מספר נקודות חלקם כואבות ויישירות. ואקווה לא לחזור על קודמי .
א.האמביציה לדבר בפני קהל נובעת. מצורך בהכרה .בכבוד. בהערכה.או במקרים נדירים מבשורה של רעיון חדש.
ב.רע עלי המעשה שבאירועים משפחתים יש הורים שמקריבים את בניהם למולך חלקם אפי לא הביאו ב' שערות והעיקר שהסבתא תראה איזה נכד הבאתי לה.
ג.בבריתות של אבות מנועי דרשות יש ששופכים את חמתם כמו חצי שעה ויש שמתברר שהגן הפגום הוא ירושה מאבותיהם.
ד.יש שהתברכו בכישרון טבעי לדרשנות אך אליה זו קוץ בה כי הפכו להיות מעלי גירה ובאמתחתם יש כמו ד דרשות בלבד.וחרפתם מתגלית .לבסוף .
ה.נאמנים עלינו דבריו של ר שמואל זצ"ל שאיך לומר זהו תורף קסם הדרשנות
ו .יש סגנונות דרוש שונות ומשונות אבל הצד השווה שריבוי פרטים בקהל מתנדב הוא מתכון לכשלון
ז.גם הרטוריקה החדשה היום היא יותר אישית עם הרבה אירוניה עצמית כשווה בין שוים עיין ערך ר מיילך.
ח.הנסיון מוכיח שככל שהציבור יותר ישיבתי ופרום האשראי שהדובר יקבל מהקהל יותר גדול או מפני מידותיהם הטובות או שכל דבר תורה זה עולם ומלואו אבל גם לזה יש גבול .
ט.שימוש במונחים קבלים אצל כאלה שאין ידועים בציבור שקבלתם אומנותם נתקל גם אצל הפרומערס בפיהוק אחד גדול.וגם אצל אלה נדרשים רחמי שמים.
י.עמידה בלוחות זמנים תשאיר חוית משתמש חיובית .
יא.אחזקת דף עם ראשי פרקים הפכה להיות בעת החדשה ללגיטימית ואפי מתבקשת כדי לשמר את הזרימה והענין של השומעים עיין ערך ר גרשון
יב.מעל הכל לא כל רמ הוא דרשן וכן להיפך ואין שניהם כוחם בהכרח יפה בספדנות שזו בעייני האומנות הגדולה מכולם.
יג.דרשות שבע ברכות מוטב להם שלא נבראו ועכשיו שנבראו. יקוצרו .יחדשו.יסופרו .ויאוזנו בין המשפחות.
יד.סיכומם של דברים דרשנות הם מהדברים הנקנים באמירה לכל הפחות 30פעם . ב.מכיון שנקבעה הלכה כב"ה שכלה נאה וחסודה מי שאין אזנו כרויה לאופן שנאמר השכוייח הסטאז לא יקדמנו ואעיד על עצמי שהעמדתי לי מוכיח שיכה על ראשי בלי רחמים עד שהעמידני בקרן אורה.ג.פעמים שהדרשה היתה נפלאה אך זריזותו של בעל הברכו אף את התודות חמסה ומי שאינו ערוך לכך אולי יפלו פניו.ד.לחץ ומתח שנמשכים לאורך זמן בהכנה או במסירה פוגמים בחדוות היצירה
ואולי מעידים על המלצה לחיפוש תחום ענין אחר להצטיין בהם.כמו בתחומי הנפש המלצה זו תלויה באיזורי הגידול של הדרשן שפעמים הלחץ הוא חלק מתנאי קודם לדרוש כמו
בבית בריסק וכדו'

א . כל מעשה שאדם עושה הוא ממניעים כאלו ואחרים וזה בסדר גמור כל עוד לא הופך את הרווח למטרה שהורסת את העיקר,
ב מסכים,אבל כל עוד הנכד נהנה מזה מה רע שעושה סטאז' בחיק המשפחה
ד.מעלי גירה זה פגם במהות הדרשן.
יג מסכים לגמרי.
באופן כללי מקובל בעולם שכל אדם רבעי יכול להיות נואם טוב,חבל שהפחד קהל משתק את המחשבה,עובדה לצערינו שדרשנים מפורסמים יש פחות מעשרה , באופן ברור כמו כל מקצןע הדבר נרכש וניתן ללמוד אבל כמו בכל דבר הבנ"א צריך לאהוב את המקצוע בלי זה זה לא יוצלח.

אריך
הודעות: 857
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: עצות פשוטות למדברים בפני ציבור

הודעהעל ידי אריך » ה' ספטמבר 28, 2017 8:55 am

נקודה נוספת:
בדר"כ לכל בן-אדם יש איזו מילה שהוא חוזר עליה תמיד. מי לא זוכר את הר"מ שלו שהיה אומר כל הזמן: "כביכול", או "למעיישה", וכיו"ב, ולציבור זה מפריע. רק מה, שאדם לא שם לב לעצמו, והעצה היא להקליט עצמו ולשמוע! (אני הצעיר שם לב שהנני משתמש יותר מדי במילה "זה", ומשתדל למצוא מילים יותר ברמה להחליף את ה"זה").

ואין צורך לפנים שהמשתמש במילה "כאילו" כמילת ביניים מוזיל את דרשתו ושיעורו, אך פעמים הוא לא שם לב לכך, והעצה כנ"ל.


חזור אל “ויתהלך חנוך את האלקים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים