אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר

הרהורים ולבטים בחינוך הילדים
עושה חדשות
הודעות: 6491
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 30, 2017 10:27 pm

רמב"ם הל' תשובה פ"י כתב:אמרו חכמים הראשונים שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר בעולם הבא תלמוד לומר לאהבה את ה' כל מה שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה, ועוד אמרו חכמים במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו, וכן היו גדולי החכמים מצוים לנבוני תלמידיהם ומשכיליהם ביחוד אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב וכו' אלא מפני שהוא הרב ראוי לשמשו כלומר עבדו מאהבה.
כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה, וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה, ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.

נראה לכאו', שהמקור של הרמב"ם הוא במעשה של צדוק וביתוס תלמידיו של אנטיגנוס. הוא היה אומר "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס", והם יצאו ואמרו "הנה הרב כבר באר בפירוש שאין שם שכר ולא עונש ואין שם תקוה כלל", וכמבואר שם בפיה"מ לר"מ באריכות. וע"ז באה האזהרה אח"כ מפי אבטליון "חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל", וכמבו' ברמב"ם שם שהאזהרה נסמכת על המאורע שהיה לאנטיגנוס עם תלמידיו המקולקלים. וא"כ אף הרמב"ם בידו החזקה מזהיר על דבר זה, (הרי אין חכם כבעל הניסיון!), כי רק בעדינות רבה, אט אט, ראוי לגלות את הרז הנפלא הזה - "שלא על מנת לקבל פרס".

אלא שהדברים צ"ב לפי פשוטם, וכמדומני שהניסיון מעיד שילד בגיל 8 כבר מבין שאם אומרים לו "שלא על מנת לקבל פרס" אין הכוונה שאין פרס ואין תקווה, אלא המכוון הוא להגדיר את מטרת העשייה. ואם הילד אינו חכם דיו, אז אפשר לומר זאת במילים מפורשות יותר, עד שלא יהיה מקום לטעות ולאבד תקווה. ואם כן, הן אמנם שצריך זהירות משימוש במילים שיש להם משמעות של העדר פרס, אבל מהי הזהירות הגדולה הנדרשת בגילוי הרז של עבודה מאהבה ו'לשמה'.

אני מרגיש שיש כאן נקודה. כאשר אדם עובד 'מאהבה', אם אמנם דרגתו גבוהה יותר, אבל מאידך הוא גם עלול מאד להיכשל, לדלג על פרטים שנראים לו צדדיים, לעשות עבירה לשמה, ועוד כיו"ב, כי סוף סוף הוא עושה האמת מפני שהיא האמת. לעומת זאת, יראת העונש וציפיה לגמול, היא זאת שממקדת את האדם לעבוד בצורה מושלמת, נאמנת למקור בלי שום סטיות. יש הרבה להאריך בזה, אבל כמדומני שהעיקרון ברור. (פוק חזי... היכן שיש דיבורים גבוהים, ישנה סכנה גדולה יותר של חוסר צייתנות).

לכן נראה להציע, שהטעות של צדוק ובייתוס ג"כ לא היתה במילתא דעבידא לאיגלויי בקל, הרי ברור שאם היו ניגשים לרבם אנטיגנוס מיד היו מבינים, שיש פרס ויש עונש, אבל המטרה היא 'לשמה', וכמו שכל אחד מאיתנו מבין כאשר הוא קורא את המשנה. אלא דמעיקרא באמת הבינו הדבר על בוריו, אבל מכיון שהעמידו את עבודתם רק על עשיית האמת מפני שהיא האמת, ועזבו את המצפן של שכר ועונש, במשך הזמן כבר נשתבשו לגמרי, ואיבדו כל תקווה. (זה מאד הגיוני להתאים את זה עם הסכמה לתורה שבכתב ומחלוקת עם תושבע"פ, כי מצד ה'לשמה' יש הרבה יותר מקום לתת פרשנות אישית ולא להיות מחוייבים למסורות מדוייקות. ויתכן שכך זה היה באמת בהתחלה. אבל אליבא דאמת הרי מבואר שהם כבר לא האמינו בכלום, ורק בכדי למשוך את לבות ההמון היו מצהירים על אמונה בתושב"כ).

הנפק"מ: היום אנחנו מרגישים בטוחים יותר לגלות את הרז בגיל צעיר, לקטנים ולעמי הארץ. אבל אולי יש כאן טעות, ואזהרתם של חכמים לנצח עומדת. כי לולי הבסיס המוצק והאיתן של שכר ועונש, לעולם יישאר סיכון כי החניך לא יבין כראוי שמדברים כאן על דברים החלטיים וברורים, ואפילו כשהנידון הוא רק על פרט קטן. רק החינוך של שכר ועונש יגרום לדייק בפרטים ולהיות נאמן וצייתן לגמרי. אט אט, יש גם להרגילם לעבודה מאהבה, כפי השגתם וידיעתם.

הנושא קצת עמוק, אבל בכל זאת כתבתיו כאן, ובקצרה, ואם יהיה תועלת לאי מי, (אולי להכותב), כבר היה שווה.

יבנה
הודעות: 1585
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר

הודעהעל ידי יבנה » ו' מרץ 31, 2017 3:50 pm

עושה חדשות כתב:
רמב"ם הל' תשובה פ"י כתב:אמרו חכמים הראשונים שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר בעולם הבא תלמוד לומר לאהבה את ה' כל מה שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה, ועוד אמרו חכמים במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו, וכן היו גדולי החכמים מצוים לנבוני תלמידיהם ומשכיליהם ביחוד אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב וכו' אלא מפני שהוא הרב ראוי לשמשו כלומר עבדו מאהבה.
כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה, וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה, ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.

נראה לכאו', שהמקור של הרמב"ם הוא במעשה של צדוק וביתוס תלמידיו של אנטיגנוס. הוא היה אומר "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס", והם יצאו ואמרו "הנה הרב כבר באר בפירוש שאין שם שכר ולא עונש ואין שם תקוה כלל", וכמבואר שם בפיה"מ לר"מ באריכות. וע"ז באה האזהרה אח"כ מפי אבטליון "חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל", וכמבו' ברמב"ם שם שהאזהרה נסמכת על המאורע שהיה לאנטיגנוס עם תלמידיו המקולקלים. וא"כ אף הרמב"ם בידו החזקה מזהיר על דבר זה, (הרי אין חכם כבעל הניסיון!), כי רק בעדינות רבה, אט אט, ראוי לגלות את הרז הנפלא הזה - "שלא על מנת לקבל פרס".

אלא שהדברים צ"ב לפי פשוטם, וכמדומני שהניסיון מעיד שילד בגיל 8 כבר מבין שאם אומרים לו "שלא על מנת לקבל פרס" אין הכוונה שאין פרס ואין תקווה, אלא המכוון הוא להגדיר את מטרת העשייה. ואם הילד אינו חכם דיו, אז אפשר לומר זאת במילים מפורשות יותר, עד שלא יהיה מקום לטעות ולאבד תקווה. ואם כן, הן אמנם שצריך זהירות משימוש במילים שיש להם משמעות של העדר פרס, אבל מהי הזהירות הגדולה הנדרשת בגילוי הרז של עבודה מאהבה ו'לשמה'.

אני מרגיש שיש כאן נקודה. כאשר אדם עובד 'מאהבה', אם אמנם דרגתו גבוהה יותר, אבל מאידך הוא גם עלול מאד להיכשל, לדלג על פרטים שנראים לו צדדיים, לעשות עבירה לשמה, ועוד כיו"ב, כי סוף סוף הוא עושה האמת מפני שהיא האמת. לעומת זאת, יראת העונש וציפיה לגמול, היא זאת שממקדת את האדם לעבוד בצורה מושלמת, נאמנת למקור בלי שום סטיות. יש הרבה להאריך בזה, אבל כמדומני שהעיקרון ברור. (פוק חזי... היכן שיש דיבורים גבוהים, ישנה סכנה גדולה יותר של חוסר צייתנות).

לכן נראה להציע, שהטעות של צדוק ובייתוס ג"כ לא היתה במילתא דעבידא לאיגלויי בקל, הרי ברור שאם היו ניגשים לרבם אנטיגנוס מיד היו מבינים, שיש פרס ויש עונש, אבל המטרה היא 'לשמה', וכמו שכל אחד מאיתנו מבין כאשר הוא קורא את המשנה. אלא דמעיקרא באמת הבינו הדבר על בוריו, אבל מכיון שהעמידו את עבודתם רק על עשיית האמת מפני שהיא האמת, ועזבו את המצפן של שכר ועונש, במשך הזמן כבר נשתבשו לגמרי, ואיבדו כל תקווה. (זה מאד הגיוני להתאים את זה עם הסכמה לתורה שבכתב ומחלוקת עם תושבע"פ, כי מצד ה'לשמה' יש הרבה יותר מקום לתת פרשנות אישית ולא להיות מחוייבים למסורות מדוייקות. ויתכן שכך זה היה באמת בהתחלה. אבל אליבא דאמת הרי מבואר שהם כבר לא האמינו בכלום, ורק בכדי למשוך את לבות ההמון היו מצהירים על אמונה בתושב"כ).

הנפק"מ: היום אנחנו מרגישים בטוחים יותר לגלות את הרז בגיל צעיר, לקטנים ולעמי הארץ. אבל אולי יש כאן טעות, ואזהרתם של חכמים לנצח עומדת. כי לולי הבסיס המוצק והאיתן של שכר ועונש, לעולם יישאר סיכון כי החניך לא יבין כראוי שמדברים כאן על דברים החלטיים וברורים, ואפילו כשהנידון הוא רק על פרט קטן. רק החינוך של שכר ועונש יגרום לדייק בפרטים ולהיות נאמן וצייתן לגמרי. אט אט, יש גם להרגילם לעבודה מאהבה, כפי השגתם וידיעתם.

הנושא קצת עמוק, אבל בכל זאת כתבתיו כאן, ובקצרה, ואם יהיה תועלת לאי מי, (אולי להכותב), כבר היה שווה.

הרמב"ם פירש יותר בפיה"מ בתחלת חלק ד"ה ואתה המעיין הבן ממני משל זה [מהדורת שילת].

עושה חדשות
הודעות: 6491
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 12, 2017 12:35 pm

כעת ראיתי שרבינו הנצי"ב מפרש כעי"ז את טעותם של האיסיים, שדבקו באהבת ה' כ"כ עד שזנחו את התורה והמצוות, יעוי"ש, דוקא את הצדוקים הוא מודד במידה פחותה יותר. ז"ל ברינה של תורה שה"ש פ"ו (ויעוי"ש כל הדרוש) -

... ותוכחה זו הוא כמעט בכל דור בשנוי אופנים, כמו בבית שני היה כת האיסיים משוקעים בדרך החסידות למעלה למשכיל, ומהם היו הרבה גדולי תורה ג"כ, אבל היו הרבה מהם שכל ימיהם היו משוקעים באהבת ה', והיו מתרחקים מן הפרושים אבות התורה והמצוה ע"פ דרכי התורה, וזה גרם שלא שמרו את המצות ע"פ דעת הפרושים שהוא הקבלה האמתית. ומזה הגיע אח"כ לכת הצדוקים ג"כ להקל בדברי חכמים לא מצד החסידות אלא מחמת קלות הדעת, וכיוצא בזה יש בהרבה דורות עד ביאת המשיח ב"ב ונלך אחוזי יד בדעה אחת לעבוד את ה' בשקידת התורה ושמירת המצות ע"פ אור התורה ולא בדעת אנושי ...

וראה עוד כאן.

הרע במיעוטו
הודעות: 382
הצטרף: ש' דצמבר 10, 2016 10:22 pm
מיקום: ישראל

Re: אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר

הודעהעל ידי הרע במיעוטו » ה' אפריל 13, 2017 12:48 pm

אם הבנתי נכון, ישנן שני נקודות:

א. מיאוס העבודה כשנתברר שאינה מן המובחר ואין היא התכלית אלא אם כן יעשנה לשמה
וכמדומה שזה נוגע יותר לחינוך הצעירים

ב. העובד לשמה מרגיש כביכול שותף שעושה טובות (מסתמא זה אף גרוע יותר מהעובד ע"מ לקבל) ועלול להגיע לתחושת עצמאות בעבודתו (אם אין שכר גם אין עונש) וזה נוגע גם לגדולים.

ומסקנת הדברים - שעבודה שלא ע"מ לקבל פרס טעונה יסודות קודמים ובטוחים של שכר ועונש.


כמדומני שהעובד ע"מ שלא לקבל פרס אין עניינו שבפועל לא יקבל שכרו (מטרת העשי' ) אלא צורת העבודה, הגישה לעבודת ה', שאדם יכיר ויבין שאין לה' צורך בו וכל מה שהרבה להם תורה ומצוות הוא כדי שיזכה בהם לעוה"ב. זה מקל מאוד על קבלת הדברים.

פרי יהושע
הודעות: 2655
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' אפריל 16, 2017 4:22 am

האם נכונה הגישה הזו [לפי מה שהבנתי] גם לעניין כמו ללמד ילד שה' בשמים ואפי' אם יבין כפשוטו כמו אביי או רבא ולא ללמד בצורה מופשטת, כי תמיד טוב ההבנה הפשוטה כבסיס ואסור לדלג על שום שלב.
זה נכון גם ביחס לדרך הלימוד שכמו שאומרים היום ר' שמואל יורד כל שנה כיתה..., או שדרך העניין הוא כך שהעולם מתבגר, וספר שפעם היה של מבוגרים היום הוא לילדים, ואם כך נכון לומר גם ביחס הכללי של הפשטה.
למשל, די נדהמתי שילדי חזר מהחיידר והרבה הסביר להם את הקערה עפ"י האר"י ולימד אותם על הספירות ועל השורש שלהן, אבל מציאות שזה תפס אותם, ואולי כך זה, וזה כמובן נוגע גם לאשכול של שיטת זילברמן ובעצם הגר"א, לעומת מנהג העולם ואכמ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 6491
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 06, 2018 4:35 pm

וע"ע משיב דבר ח"א סי' מד.


חזור אל “ויתהלך חנוך את האלקים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים