אבהות ללא תנאי?

הרהורים ולבטים בחינוך הילדים
בברכה המשולשת
הודעות: 8595
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 26, 2017 8:47 am

איש גלילי כתב:להרגשתי, אדרבה, דוקא בדברים שאני לקוי בהם - קשה לי יותר לראות את בני לקוי בהם. נראה לי שהטעם הוא, מפני שהילד נעשה לי כמראה להראות לי את חסרונותי אני.


זו גם הרגשתי

כח עליון
הודעות: 221
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 8:08 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי כח עליון » ג' ספטמבר 26, 2017 8:47 pm

דרומי כתב:הרב נוטר העלה שאלה מאוד מעניינת, שאני באופן אישי מאוד הזדהיתי עמה.

נראה לי שבמקרים מסויימים (כמו אצלי, את הרב נוטר איני מכיר) התופעה נובעת מהרגשת אחריות, המביאה לפחד ודאגה שמא איני עושה את תפקידי נכון.

לדוגמא, כשהאב אוכל או שותה בדרך לא נימוסית ומכובדת, הוא לא מודאג מכך, כי הוא מרגיש בעצמו שאין זה משהו פנימי וקבוע, אלא הנהגה חד פעמית הנובעת מתוך חפזון ומהירות, העדר תנאים, וכיוצא בזה. אך כשיראה את הבן חוטף בקבוק שתיה ושותה ללא כוס, וכדומה, הוא חושש שמא הילד באמת לא מבין שזה לא מתאים, הוא חושש שהילד הולך לגדול פרא אדם והוא תוהה כיצד יש לנהוג כדי לוודא שזה לא יקרה.

במלים פשוטות, כשאדם מסתכל על עצמו הוא רואה את עצמו כמכלול, וגם כשהוא רואה שהוא נכשל פה ושם בענינים לא ראויים, הוא מתנחם בכך שהוא מודע לבעיה וזה לא הולך להתפתח מעבר למה שזה כעת, (ואדרבה השאיפה היא הרי להתעלות ולהתתקן), אך כשהוא רואה את הבן עושה דברים לא מתאימים, הוא נכנס ללחץ שמא הבן בכלל לא מודע לבעיה, שמא זה רק התחלה של תהליך הרבה יותר גרוע, ומכאן הדאגה והפחד וכו'.

יפה,מסכים
כ' כעי"ז לעיל

שמחו
הודעות: 96
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי שמחו » ג' ספטמבר 26, 2017 8:53 pm

בהמשך לדברי הרב 'נוטר הכרמים', מעניין לידע איך מרגיש אב שבנו מוסיף הנהגות טובות ודקדוקי הלכה יותר ממה שחינכו האב.
אין לי נסיון בענין [ילדי עדיין לא הגיעו לגיל...] אך ליבי אומר לי שאבות אינם רווים נחת מהנהגות אלו, נוח לאב לראות את בנו ממשיך בדרכו לא פחות ולא יותר.

דרומי
הודעות: 1999
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי דרומי » ג' ספטמבר 26, 2017 9:24 pm

אני בתור אב אשמח מאוד לדעת שבני ישכיל לאמץ הנהגות טובות שאני לא הגעתי אליהם. מה שכן, יש בדרך כלל את החשש שמא חומרות יתירות יביאו אותו לידי מצבים לא רצויים, הן מבחינת בריאות הגוף והן מבחינת בריאות הנפש, אך עצם הענין הוא ודאי רצוי וטוב בעיניי.

ישנו
הודעות: 354
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי ישנו » ד' ספטמבר 27, 2017 12:25 am

שטייגעניסט כתב:למה האב חושב שאם בנו לא הולך בדרכו הוא לא ממשיך אותו? ... שומו שמים! מה אכפת לך שהבן שלך לא מניח תפילין? מה זה עסק שלך? אתה לא מבין שבאכפתיות המוגזמת שלך אתה רק מזיק?

הגאונים כתבו שמומר אינו מייבם את אחיו, דכתיב כי ישבו אחים יחדיו מי שהייתה להם ישיבה אחת בעולם, פירוש הדבר הוא שהייבום היא המשכיות של שם האח, אבל המשכיות היא לא רק קשר דם, אלא (גם) דרך חיים, מי שאינו שומר תו"מ כבר אינו יכול להיחשב כממשיך של אחיו, וכלפי זה אין הבדל אם האשה תלך להינשא לאדם מן השוק או לאח מומר, שניהם אינם יכולים להוות המשך של האח.
גם אם זה לא כל התמונה, בוודאי שיש פן כזה גם ביחסי אב ובן, גם אם נשאר קשר הדם, לא בטוח שהבן ממשיך עוד את אביו, המשך זה לא רק קשר דם אלא גם מורשת, ואם הבן מפנה עורף למורשת של האבא הוא לא ממשיך אותו. (זה לא סותר שיש פן של קשר שמבוסס על קשר דם, ולכן ירושת ממון היא גם למומר, אבל ההתייחסות לקרע בקשר בגלל הפניית עורף אידיאולוגית בוודאי במקומה).
ולשם ההקצנה האם גם כשהבן הופך לעבריין ג"כ תשאל וכי בגלל זה הוא לא ממשיך אותו? ולהקצין עוד יותר מה אם הוא נהיה נאצי?

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 784
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' ספטמבר 27, 2017 12:31 am

מסופר על גדול אחד שלא נכווה מכוס תה רותח כי כלי שני אינו מבשל.
אתה כמוהו לא מרגיש אחוה ואבהות לבן מומר כי המרדכי פטר את אשת אחיו מייבום :)

ישנו
הודעות: 354
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי ישנו » ד' ספטמבר 27, 2017 12:33 am

אתה חושב שהמרדכי פטר את אשת אחיו מייבום כי זה "דין" פטור מייבום, אבל המרדכי ידע את זה מאיפה שר' זושא ידע...
(מהגאונים אני למד את העיקרון שבגללו נאמר ה"דין" ולא שהדין הוא דבר מת חסר משמעות).

ארזי ביתר
הודעות: 1814
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' ספטמבר 27, 2017 12:38 am

שמחו כתב:בהמשך לדברי הרב 'נוטר הכרמים', מעניין לידע איך מרגיש אב שבנו מוסיף הנהגות טובות ודקדוקי הלכה יותר ממה שחינכו האב.
אין לי נסיון בענין [ילדי עדיין לא הגיעו לגיל...] אך ליבי אומר לי שאבות אינם רווים נחת מהנהגות אלו, נוח לאב לראות את בנו ממשיך בדרכו לא פחות ולא יותר.

היכרותי עם כמה וכמה אנשים, שבניהם הגדילו להוסיף הנהגות טובות ודקדוקי הלכה, עשרת מונים על מה שחינכום, והם מרוצים מכך מאוד. מאוד!

שש ושמח
הודעות: 851
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי שש ושמח » ד' ספטמבר 27, 2017 1:15 am

ארזי ביתר כתב:
שמחו כתב:בהמשך לדברי הרב 'נוטר הכרמים', מעניין לידע איך מרגיש אב שבנו מוסיף הנהגות טובות ודקדוקי הלכה יותר ממה שחינכו האב.
אין לי נסיון בענין [ילדי עדיין לא הגיעו לגיל...] אך ליבי אומר לי שאבות אינם רווים נחת מהנהגות אלו, נוח לאב לראות את בנו ממשיך בדרכו לא פחות ולא יותר.

היכרותי עם כמה וכמה אנשים, שבניהם הגדילו להוסיף הנהגות טובות ודקדוקי הלכה, עשרת מונים על מה שחינכום, והם מרוצים מכך מאוד. מאוד!

לאף אדם לא איכפת עצם מה שבנו מחמיר יותר ממנו, אא"כ קורה אחד מהדברים הבאים: או שהבן מראה שהוא סובר שאביו אינו נוהג כראוי, או שהחומרות שהבן נוהג בהם הם חומרא המביאה לידי קולא [וברמה מסויימת כמעט תמיד זה כך], או שהחומרות מפריעות להווי המשפחתי [כגון שאינו אוכל אצלו, או שאינו מטלטל ולכן אינו יכול לבוא בשבת]. ובמקרים כאלו כמעט לכל אב איכפת ברמה מסויימת.
ולכן לא שייך לדמות ממקרה למקרה בלי לרדת לפרטים המדוייקים.

ארזי ביתר
הודעות: 1814
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' ספטמבר 27, 2017 7:36 am

שש ושמח כתב:
ארזי ביתר כתב:
שמחו כתב:בהמשך לדברי הרב 'נוטר הכרמים', מעניין לידע איך מרגיש אב שבנו מוסיף הנהגות טובות ודקדוקי הלכה יותר ממה שחינכו האב.
אין לי נסיון בענין [ילדי עדיין לא הגיעו לגיל...] אך ליבי אומר לי שאבות אינם רווים נחת מהנהגות אלו, נוח לאב לראות את בנו ממשיך בדרכו לא פחות ולא יותר.

היכרותי עם כמה וכמה אנשים, שבניהם הגדילו להוסיף הנהגות טובות ודקדוקי הלכה, עשרת מונים על מה שחינכום, והם מרוצים מכך מאוד. מאוד!

לאף אדם לא איכפת עצם מה שבנו מחמיר יותר ממנו, אא"כ קורה אחד מהדברים הבאים: או שהבן מראה שהוא סובר שאביו אינו נוהג כראוי, או שהחומרות שהבן נוהג בהם הם חומרא המביאה לידי קולא [וברמה מסויימת כמעט תמיד זה כך], או שהחומרות מפריעות להווי המשפחתי [כגון שאינו אוכל אצלו, או שאינו מטלטל ולכן אינו יכול לבוא בשבת]. ובמקרים כאלו כמעט לכל אב איכפת ברמה מסויימת.
ולכן לא שייך לדמות ממקרה למקרה בלי לרדת לפרטים המדוייקים.

האנשים עליהם דיברתי, ששים ושמחים בהתחסדות בניהם כלפי שמיא, אף שישנה הפרעה להווי המשפחתי.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' ספטמבר 27, 2017 8:24 am

האם אין זה משום הרגש הטבעי שאין אדם רואה נגעי עצמו.

נוטר הכרמים כתב:שאלה שמייסרת ומציקה לי הרבה בתקופה האחרונה, ואולי כאן המקום.

כאבא, קשה לי לראות את הבן שלי הולך בטל / לא מתפלל כראוי / אינו מתנהג כמצופה וכד' (ח"ו, הדברים נכתבים בפן האישי, רק להמחשה) יותר מאשר את עצמי בסיטואציות דומות להפליא. מהיכן נובעת התופעה המשונה הזאת?
כמה כיוונים:
האם זה כי מעצמי התייאשתי ומבני, ב"ה, לא?


יש אימרה חריפה איני זוכר את מקורה, שלכל שלב בחיים יש גבול ברור, ילד הופך לבחור בבר מצווה, בחור הופך לבעל בחתונה ולאב עם לידת בניו, ומתי אדם הופך לזקן? כאשר עוברת בקרבו המחשבה ממני כבר לא יצא שום דבר אבל בני בעז"ה יהיה גדול הדור...

מאור עינים
הודעות: 93
הצטרף: ב' אפריל 27, 2015 11:16 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי מאור עינים » א' אוקטובר 15, 2017 8:56 pm

אורח כתב:
מאור עינים כתב:מיקוד הדיון היה סביב המחלוקת הקשה שפרצה במחנינו בשנים האחרונות ה"י בהם ראינו אבות יאכלו בנים וכו'
רציתי להעיר נקודה אחת, המשילו את זה לכל מיני מחלוקות שהיו במהלך הדורות וכדוגמת חסידים ומתנגדים, שאולי לא ראינו פרוד אבות מבנים, [מבלי להיכנס לאמיתות הדבר,]
הדברים אינם דומים כלל וכלל,
זה שהיו שני דרכים ושני דעות למרות הקיטוב הגדול, ולמרות שכל צד חושב שהצד השני זה נורא ואיום וכו' וכו' אבל זה לא היה חייב להיכנס למערכת המשפחתית, כל אחד בחר בדרכו ולא הוצרך להתמודד מול הדרך השניה, בקיצור לא היה בזה פן אישי,
אבל במחלוקת נוראה זו [כמובן כמובן מבלי להביע צד] הרי אין כאן שני דרכים לכשעצמם, וכמו חסידות והתנגדות שהם שני דרכים בעבודת ה', אלא שקבוצה אחת חושבת שהקבוצה השניה הורסת את הדור והם מצוים להציל את הדור בכך שיעקרו את הנהגתם ואת יכולתם להשפיע על הדור, ע"ז הקימו את המפלגה עיתון ומוסדות, הכל להציל את הדור מהדעה הנפסדת של הצד השני, [ושוב מבלי לגעת בעצם הדבר אם נכון או לא],
אין כאן שיטה אלא שלדעתם יש כמה רבנים המסוכנים לכלל ולכן הם יוצאים להציל את הדור,
במצב זה יושב לו אבא ש30 שנה הוא מתייעץ עם רב וגדול פלוני, [וגם את בנו הנוכחי טרם נכנס לישיבה קטנה עלה להיועץ במורו ורבו כדת מה לעשות] ויום אחד בנו אומר לו שאותו רב, ואותו גדול, וכל הנלוים אחריו ראשי ישיבות ות"ח, הם ורק הם יגרמו לחילון הציבור החרדי וכו' [שוב מבלי להביע עמדה] והבן הנוכחי משוכנע בצדקת דרכו רץ לשכנע את כל אחיו ואחיותיו, והאב עומד בתווך לבו נקרע בקרבו על אשר חולל לו בנו, על הפגיעה האישית בה בנו טוען שהוא ודרכו הם סכנה עצומה לציבור החרדי, וגם המוסדות שהוא שולח את ילדיו מתדרדרים מיום ליום,
אינני אומר שגם במצב זה ההוראה לאב היא להסתכסך ולריב עם בנו,
אבל במצבים אלו צריך הרבה הרבה מידות טובות, מזג קר, וסבלנות וסובלנות רבה, כדי לחזיק מעמד במצב זה
וכמובן לא לכולם יש מהדברים האלו...
לסיכום אני לא מצאתי משל למציאות זו.
קישקוש בלבוש.
ישנם הרבה הסבורים כי דרך אחת נכונה יותר ציבורית אבל לא סבורים שהשניה היא חורבן ושמד. אבל הקשקוש הגדול כאן הוא הבורות ההיסטורית. חסידות ומתנגדים זה פשוט שני דרכים בעבודת ה? הצחקת את זמיר עריצים ואת ספרי החסידות הראשונים.
החסידים הראשונים ביזו בע"פ ובכתב את הלומדים ואת הרבנים, בשלל כינויי גנאי וביקורת צולבת. והמתנגדים ראו בחסידים, מומרים העוברים על כל התורה כולה. אז לפני שאתה מרצה רק את משנתך ההיסטורית תעשה קצת שיעורי בית.

עד עתה לא היה לי פנאי להגיב על דבריך,
אין לי ענין לרדת לפרטים כמה אחוזים מתוך קבוצת המיעוט רואה את קבוצת הרוב, כסכנת היהדות וכמי שמובלים ע"י רבניהם אל שמד רוחני, די להיתקל בגליונם מעת לעת, ולצינתוקיהם בכל עת ובכל שעה, וגם מפי רבניהם נשמע פעם אחר פעם, שהציבור החרדי דוהר אל התהום, כ"ז יודע כל מי שרק אינו חפץ להיתמם,
בספרים שצויינו כתוב דברים חמורים ונוראים על האיבה והשנאה שהיתה בין החסידות והמתנגדים, ועדיין משנה לא זזה ממקומה,
מחוללי השיטה החסידית יצרו דרך בעבודת ה' [לטענתם] לאור התקופה [או תכנית או קבלית], ולא באו להתנגח באיזה שיטה כלשהיא, הם לא באו לשנות את התפיסה בליטא או במקום אחר, אלא באו לצקת דרך חדשה בעבודת ה' [לטענתם], אלא שהם נתקלו בחומה בצורה של תלמידי חכמים שהתנגדו בכל תוקף לשיטה זו, וראו בה חורבן הדת, וכמובן כתוצאה מכך נוצרה מחנאות שגרמה להלשנות רדיפות וכו' וככל אשר כתוב ולא כתוב בספרי דברי הימים,
אבל שורש המחלוקת איננה בין קבוצה לחברתה אלא בין דרך פלונית לדרך אלמונית, ולכן בנקל ישנה אפשרות שאב ובן יתנתקו מהמחנאות, ויתעלמו לרגע מהמחלוקת החריפה וישבו יחדיו באהבה ובשלום,
בשונה מזה במחלוקת זו, אין כאן שני דרכים שהתנגשו, ורק כתוצאה מזו נוצרה המחנאות, אלא קבוצה אחת בעלת דעות שוות לכה"פ ברוב הדברים, גדלו באותם ישיבות, ושתו בצמא מאותם חכמים, אלא שמתוך המחנה קמה קבוצה הטוענת שמנהיג פלוני הולך בדרכים עקלקלות וכו' ומסכן את הציבור החרדי, וכו' ולכן צריך להתריע ולשכנע באסיפות וחוגי בית, ובכל אמצעי העומד לרשותם, שהוא ורק הוא סכנת היהדות הישיבות והחינוך וכו', [וזה לא משנה לעניננו עם מי הצדק] דבר כזה שבן קם באביו וחושב עליו, ועל רבו, על הראש הישיבה שלו, ועל הרב בבית הכנסת, ועל ועל וכו' שכולם הם עוקרי היהדות, ומקררי האמבטי וכו', זה דבר שצריך [וצריך!] כוחות נפש מיוחדים להתגבר,
אקוה שהפעם יבין מר את כוונתי.

מי שענה
הודעות: 14
הצטרף: ד' פברואר 01, 2017 1:06 am

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי מי שענה » ב' אוקטובר 16, 2017 1:17 am

מבלי להיכנס לאמיתות הדבר,]
... אבל במחלוקת נוראה זו [כמובן כמובן מבלי להביע צד] הרי אין כאן שני דרכים לכשעצמם... [ושוב מבלי לגעת בעצם הדבר אם נכון או לא],
[שוב מבלי להביע עמדה]
[וזה לא משנה לעניננו עם מי הצדק


כמה נהדר לראות איך בלי להביע עמדה, בלי להביע צד, בלי לגעת בדברים וכשלא משנה עם מי הצדק - אפשר להשמיץ בכוח השקר והדמגוגיה, ושוב מתוך התעלמות מההיסטוריה של החסידות וההתנגדות, והתעלמות מהתנהלות החרדים בארץ הקודש בשבעים השנים האחרונות.
כה לחי.

נוטר הכרמים
הודעות: 4078
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוקטובר 16, 2017 1:57 am

מבלי להיכנס, וכמובן בלי להביע עמדה, ולא חשוב מי צודק וכו' וכו',
ברצוני לאתגר את 'מאור עינים' בשאלה מסקרנת בעלת שני שלבים.

1) נבוא לחסיד מהר"א מסאטמאר ונשאל אותו, במאי בעית טפי, שבנך ישאר שייך לסאטמאר, אך יערוק לפלג של מהרז"ל, או יהפך לחבדני"ק או אפילו לסתם ליטוואק. מה תהיה התשובה? כנ"ל בין שני פלגי באבוב.
בלי לברר, אני מעריך, שכאשר מדובר באנשים ערכיים ושרשיים, 'חסיד' אמיתי שיודע מה הוא רוצה מעצמו ולמה הוא שואף ומחנך את עצמו ואת צאצאיו, הרי האפשרות הראשונה תהיה התשובה, עם כל הכאב, הכעס והאכזבה. אבל אם הוא בעלב'ת פרוסטער וריקן, מלא חמה וכעס, הוא יבכר את האפשרות השניה.

אם ננתח, בעצם יש כאן 2 אופציות, או שהבן שלך ישאר כמעט כמוך ממש, פחות או יותר כמו החינוך שלך, עם עקרונות וערכים דומים, רק שיהיה חלוק על הרבי המסוים, העכשוי, של המחנה שלך, וישתייך, ח"ו ליריבו המר, או שהוא בעצם נוטש את כל הקו החינוכי שלך, סדר היום שלו, וגם ערכים מסוימים ישתנו, רק שהוא לא יעמוד בצד שכנגדך כעת. כל אחד מבין, את מה השכל מעדיף ומה הינם תחושות בטן ופריקת עצבים.

2) כעת תעתיק את השאלה לאדם הנמנה על הרוב הליטאי, במאי בעית טפי, שבנך יהפך לגערער או לעצני"ק? כמדומה שהעקרון דומה מאוד. ותשובת הרוב השפוי, במקרה הזה, וכן במקרה הפוך, עדיף לי שיעבור צד משישנה דרך ומהות. תשובת המיעוט המתלהם והנסחף תהיה, כנראה לפחות כלפי חוץ, שעדיף שיהיה גערער או חסיד אחר מאשר עצניק. [גם זה לא בטוח שזו תשובה אמיתית ולאורך זמן].

לא רלוונטיים בענין, כל מיני סיסמאות או הצהרות מתלהמות מצד זה או אחר, שבודאי מבחינה רעיונית גם אם יש בהם גרעין של אמת, הרי הן נאמרות במגמה של הקצנה. מבחנים מהסוג הזה הם המבדק היחיד.

----

הקדמה זו נצרכת כדי שתבין כמה נלעג ומגוחך להציג את המחלוקת העכשוית סביב מנהיגותו של מישהו מול המחלוקת הכואבת והמהותית בעת הפציעה החסידות.
הרי זו היתה מהפכה בכל החשיבה והערכים, ולפי מה שייחסו לה בזמנו, בטעות או שלא, על אחת כמה וכמה.
רק שחיה בתוך מלל מפלגתי ופוליטי מכל הכיוונים יכולה להוליד קו חשיבה כאילו הכאב והתסכול על כך שהבן ערק למחנה אחר, גדולים מהפניית עורף לדרך ולמהות.

ובמילים אחרות, יהודי שלא מוכן להכיר בגאון מווילנא, וכ"ש בגדול בן זמנינו, הגראי"ל או הגרש"א שליט"א, הוא אמנם מסוגל ועלול בקלות להיכשל באיסורים חמורים של ביזוי ת"ח וכדומה, אבל לא שינה את צורתו וסדר יומו מבחינה ערכית, מקסימום יש כאן איזה 'באג' זמני וטעות מרה בהכרת אמת מסוימת, הוא לא נעשה פחות יהודי כשר בשביל כך, מעבר לאיסורים שהוא עלול להיכשל בהם, ובאלו הוא מסוגל להיכשל גם אם הוא משתייך לצד ה'נכון', והרי לא בשל כך החרדה.

מדובר כאן בהחלט בכעס ומרמור מוצדק על נטישת הבחירה והתפיסה של ההורים, אבל לא מעבר. בזמנו, ודאי לפי המתנגדים, המעבר לחסידות לא היתה החלפת דרך, אלא שינוי צורת היהדות, לא פחות.

גם כיום הזה, שהחסידים והמתנגדים כבר לא כ"כ רחוקים זה מזה, עדיין ניתן לומר שע"פ רוב מעברים כאלו הם שינויים מהותיים ומשמעותיים מאוד, מעבר ליריבות ומחנאות כזאת או אחרת סביב גדלותו של מי שלא יהיה.

מאור עינים
הודעות: 93
הצטרף: ב' אפריל 27, 2015 11:16 pm

Re: אבהות ללא תנאי?

הודעהעל ידי מאור עינים » ב' אוקטובר 16, 2017 1:50 pm

נוטר הכרמים כתב:מבלי להיכנס, וכמובן בלי להביע עמדה, ולא חשוב מי צודק וכו' וכו',
ברצוני לאתגר את 'מאור עינים' בשאלה מסקרנת בעלת שני שלבים.

1) נבוא לחסיד מהר"א מסאטמאר ונשאל אותו, במאי בעית טפי, שבנך ישאר שייך לסאטמאר, אך יערוק לפלג של מהרז"ל, או יהפך לחבדני"ק או אפילו לסתם ליטוואק. מה תהיה התשובה? כנ"ל בין שני פלגי באבוב.
בלי לברר, אני מעריך, שכאשר מדובר באנשים ערכיים ושרשיים, 'חסיד' אמיתי שיודע מה הוא רוצה מעצמו ולמה הוא שואף ומחנך את עצמו ואת צאצאיו, הרי האפשרות הראשונה תהיה התשובה, עם כל הכאב, הכעס והאכזבה. אבל אם הוא בעלב'ת פרוסטער וריקן, מלא חמה וכעס, הוא יבכר את האפשרות השניה.

אם ננתח, בעצם יש כאן 2 אופציות, או שהבן שלך ישאר כמעט כמוך ממש, פחות או יותר כמו החינוך שלך, עם עקרונות וערכים דומים, רק שיהיה חלוק על הרבי המסוים, העכשוי, של המחנה שלך, וישתייך, ח"ו ליריבו המר, או שהוא בעצם נוטש את כל הקו החינוכי שלך, סדר היום שלו, וגם ערכים מסוימים ישתנו, רק שהוא לא יעמוד בצד שכנגדך כעת. כל אחד מבין, את מה השכל מעדיף ומה הינם תחושות בטן ופריקת עצבים.

2) כעת תעתיק את השאלה לאדם הנמנה על הרוב הליטאי, במאי בעית טפי, שבנך יהפך לגערער או לעצני"ק? כמדומה שהעקרון דומה מאוד. ותשובת הרוב השפוי, במקרה הזה, וכן במקרה הפוך, עדיף לי שיעבור צד משישנה דרך ומהות. תשובת המיעוט המתלהם והנסחף תהיה, כנראה לפחות כלפי חוץ, שעדיף שיהיה גערער או חסיד אחר מאשר עצניק. [גם זה לא בטוח שזו תשובה אמיתית ולאורך זמן].

לא רלוונטיים בענין, כל מיני סיסמאות או הצהרות מתלהמות מצד זה או אחר, שבודאי מבחינה רעיונית גם אם יש בהם גרעין של אמת, הרי הן נאמרות במגמה של הקצנה. מבחנים מהסוג הזה הם המבדק היחיד.

----

הקדמה זו נצרכת כדי שתבין כמה נלעג ומגוחך להציג את המחלוקת העכשוית סביב מנהיגותו של מישהו מול המחלוקת הכואבת והמהותית בעת הפציעה החסידות.
הרי זו היתה מהפכה בכל החשיבה והערכים, ולפי מה שייחסו לה בזמנו, בטעות או שלא, על אחת כמה וכמה.
רק שחיה בתוך מלל מפלגתי ופוליטי מכל הכיוונים יכולה להוליד קו חשיבה כאילו הכאב והתסכול על כך שהבן ערק למחנה אחר, גדולים מהפניית עורף לדרך ולמהות.

ובמילים אחרות, יהודי שלא מוכן להכיר בגאון מווילנא, וכ"ש בגדול בן זמנינו, הגראי"ל או הגרש"א שליט"א, הוא אמנם מסוגל ועלול בקלות להיכשל באיסורים חמורים של ביזוי ת"ח וכדומה, אבל לא שינה את צורתו וסדר יומו מבחינה ערכית, מקסימום יש כאן איזה 'באג' זמני וטעות מרה בהכרת אמת מסוימת, הוא לא נעשה פחות יהודי כשר בשביל כך, מעבר לאיסורים שהוא עלול להיכשל בהם, ובאלו הוא מסוגל להיכשל גם אם הוא משתייך לצד ה'נכון', והרי לא בשל כך החרדה.

מדובר כאן בהחלט בכעס ומרמור מוצדק על נטישת הבחירה והתפיסה של ההורים, אבל לא מעבר. בזמנו, ודאי לפי המתנגדים, המעבר לחסידות לא היתה החלפת דרך, אלא שינוי צורת היהדות, לא פחות.

גם כיום הזה, שהחסידים והמתנגדים כבר לא כ"כ רחוקים זה מזה, עדיין ניתן לומר שע"פ רוב מעברים כאלו הם שינויים מהותיים ומשמעותיים מאוד, מעבר ליריבות ומחנאות כזאת או אחרת סביב גדלותו של מי שלא יהיה.

הרב נוטר הכרמים.
נהניתי לקרוא את דבריך,
אני לא כתבתי מה אמור להיות יותר קשה האם שהבן משנה דרך חיים, או שהוא בועט באביו [כמובן שזה גם מלווה בתפיסה שהדרך של הבן היא נוראה]
התיחסתי למה שכתבו כאילו קרה איזה דרדור חמור ביחסי אב ובן, וע"ז כתבתי שטבע האב לסלוח הליכה לדרך אחר, מאשר לספוג את הבעיטה בהבלגה,
[כדוגמא יודע אני בבחור ממשפחה סרוגה שההורים חזקים בדתם ובאמונתם, ובנים נהיו חילונים, בן אחד מהם נהיה חרדי, האב לא יכול לסלוח לו והוא מתנה את אבהותו באי החלפת הכיפה [לבנתים הוא הולך עם כיפה בוכרית..] האם נראה לך שהוא חושב שהחילוניות עדיפה על החרדיות, רק שאת החרדי הוא רואה כביקורת על כל דרך חייו וע"ז קשה לבן אדם לסלוח, האם זה אומר שזה נכון, אבל כך טבעם של בנ"א,]


חזור אל “ויתהלך חנוך את האלקים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים