החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הרהורים ולבטים בחינוך הילדים
משוש דורים
הודעות: 335
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי משוש דורים » ה' דצמבר 21, 2017 8:49 pm

מן המפורסמות היא הבנתו של רבינו הגראי"ל במשנת החינוך.
ולמרות הפלא הגדול שכבר דשו בו רבים איך ממרום גילו ומעוצם פרישותו וקדושתו, הצליח 'לרדת' למקומות הנמוכים ביותר ולפתור באופן זה בעיות שטובי פדגוגי זמנינו לא יכלו להם.
כמובן שהיה לו המון נסיון משלו בחינוכם של צעירים, אך לדעתי נוסף לזה הרבה חכמה וסייעתא דשמיא.
גם אני הקטן נועצתי בו מספר פעמים בענייני חינוך, ותמיד נפעמתי מחכמתו, תמיד גילה רובד חדש או כיוון חדש שלא חשבתי עליו עד כה, והכל בשניות ספורות ובמשפטים מתומצתים.
אני פותח פה יריעה זו ע"מ שרבים יביאו מידיעותיהם מכלי ראשון ושני, עובדות הוראות והנהגות, ודבריהם של צדיקים הם זכרונם.

אני התרשמתי כי מעולם לא ניסה להשיג דברים בהתמודדות חזיתית או בהטלת משמעת, הוא ניסה תמיד למצוא שפה משותפת עם המחונך במקום בו הוא נמצא, ולהביא אותו לעשות מרצונו שלו עשיה חיובית.
סיפר לי איש חינוך ממקורביו ששימש תקופה מסויימת כמשגיח קטן בישיבה חסידית, כי יום אחד נודע לו על קבוצה של 5 בחורים המתכננים נסיעה לאילת, (לבחורים כאלו משמעות נסיעה כזאת היא בריחה והתפרקות מכל דבר שבקדושה עד לדיוטא התחתונה ממש ה"י), אותו מחנך עמד בדילמא האם לפנות להנהלת הישיבה הבכירה שברור שיזרקו את הבחורים לרחוב וסופם נחרץ, או שיש מה לעשות. הוא פנה לרבינו שאמר לו, אל תדווח להנהלת הישיבה, ובמקביל תקרא לבחורים ותאמר להם כי שמעת שהם מתכננים יציאה לנופש (ואל תרמוז להם כי אתה יודע את יעדם), ואתה סבור כי הדבר ייטיב עמם, ואתה רוצה לסייע להם ותן להם מעט כסף עבור נסיעתם. אך תדרוש מהם 3 דברים, שיתפללו יום יום בבית הכנסת, שיאכלו במקומות עם כשרות (ואותו מחנך שאל אותו מה ההגדרה של כשרות, האם רבנות מקומית היא בכלל, ורבינו השיב לו, אל תתערב בזה, ותן להם להחליט לבד), ודרוש גם, שיתקשרו אליך מידי ערב לשמוע ווארט כלשהו.
סיפר לי אותו מחנך, עשיתי כדבריו, ואני יכול לומר לך, כי כולם עלו על דרך המלך, ומחזיקים היום בתים חסידיים לכל דבר וענין.

אני רואה בסיפור זה חלק ממשנתו החינוכית, הוא הבין כי נתינת אימון בבחור גורמת לו באמת ליטול אחריות על מעשיו, והוא צפה כי הבחורים הנ"ל כשנתנו בהם אימון באמת יפעלו כפי שציפו מהם, ואם בחורים יושבים באילת והולכים להתפלל, וצריכים לברור את מקומות האכילה שלהם, כבר ניטל כל העוקץ מההתפרקות אותה תכננו.

ראיתי עוד סיפורים בנוסח זה, ואני מזמין אף אחרים להעלות אותם, (ואולי בהמשך אוסיף עוד דברים).

יונת אלם
הודעות: 119
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי יונת אלם » ה' דצמבר 21, 2017 10:27 pm

בס"ד
ראשי ארגון 'לב שומע" מקבלים תשובות בשאלות חינוכיות מרשכבה"ג מרן ראש הישיבה זצוק"ל לקראת כינוס החינוך השנתי הנערך בחנוכה.

שואל: אנחנו מדברים השנה על ההתמודדויות שיש בתקופה האחרונה. האם יש לראש ישיבה איזה מסר להעביר לראשי הישיבות והמתאספים בכנס בעניין הזה להעביר לבחורים?
הרה"י: יש פסוק בקהלת "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם".
שואל: יש בחורים ששואלים בשביל מה עליהם לשבת וללמוד הלא בין כך הוא מתכוון לצאת לעבוד?
הרה"י: כי אם לא הוא ישאר עם הארץ אם לא בריתי יומם ולילה " חוקות שמים וארץ לא שמתי"
שואל: האם יש הדגשים שצריכים לשים לכאלו בחורים שהם בינוניים?
הרה"י: לכל בן אדם יש דברים שהוא יותר טוב ויש דברים שהוא פחות טוב בהם. בשביל זה צריך חכמה עמוקה לדעת מה טוב לכל אחד.
שואל: יש בחורים שהרופאים אומרים שהם צריכים לקחת כדורים 'רטלין' לדוגמא כדי שילמדו יותר טוב וקצת קשה להם. מה לומר להם?
הרה"י: יש אנשים שיש להם כאבים והם צריכים לקחת כדורים. מה אפשר לעשות?!
שואל: האם להכריח אותם?
הרה"י: איך אפשר להכריח?!
שואל: אבל הם הורסים את כל מהלך השיעור?
הרה"י: מה אפשר לעשות? יש אנשים שהם חולים ולא מוכנים לקחת רפואה. מה אפשר לעשות?!
שואל: לפעמים ההורים לא מוכנים שהוא יקח. האם אפשר לומר להורים ואולי גם לבחור שאם לא יקח נשלח אותו מהישיבה? אולי זה יעזור?
הרה"י: אתם אומרים שהוא הורס את מהלך השיעור. לפעמים כן, לפעמים לא. צריך בכל מקרה לדון לגופו.
שואל: יש הורים שאומרים שפעם לא היו צריכים לקחת דברים כאלו והם לא מבינים למה היום כן צריכים?
הרה"י: העולם חי בסוג אחר של השקפה. פעם לבחור היה שאלה הוא היה שואל את אבא שלו. היום, יש ילדים טובים, אבל בדרך כלל הילד חושב שהוא יותר חכם מהאבא.
שואל: יש אנשים שמראים סימנים של אדישות. אין להם חשק להתפלל, (הראש ישיבה: עצלות) אין להם חשק ללמוד, הם אדישים. ממה זה נובע?
הרה"י: יש כל מיני סוגים של אנשים. יש כאלו שהם זריזים מאוד ויש כאלו שהם יותר עצלנים.
שואל: מה אפשר לומר בכינוס כזה לפני כל ראשי הישיבות?
הרה"י: המהרש"א במגילה דף ו' אומר "האמנתי כי אדבר? אני עניתי מאוד. האמנתי שמצאתי כי אדבר שעניתי וידעתי מאוד בזה. אבל כשאמרתי בחופזי בלא יגיעה כל האדם כוזב ולא טעמינן" יגעתי ולא מצאתי אל תאמין לא יגעתי ומצאתי גם אל תאמין.
שואל:יש מה לומר לראשי ישיבות לומר לתלמידים בתקופת הבחירות כשיש יצר הרע יותר חזק להתבטל?
הרה"י: תמיד זה היה כך
שואל: האם אפשר לומר לראשי ישיבות שחשוב להגיע לכנס כזה?
הרה"י: מסתמא

יונת אלם
הודעות: 119
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי יונת אלם » ה' דצמבר 21, 2017 10:29 pm

בס"ד
שו"ת עם רבינו רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל
שואל: יש הרבה בחורים בעולם הישיבות ובפרט בחורים בינונים ,שמתאוננים שאין להם טעם בלימוד , מהם הדברים שראוי לעשות כדי לחבר אותם אל הטעם והמאור שבתורה?
ראש הישיבה: פעם אמר לי החזו"א, שהוא שאל איזה ראש ישיבה למה הוא לא מלמד 'פשט' והוא ענה לו (אותו ראש ישיבה) שהתלמידים לא רוצים לשמוע פשט, החזו"א אמר שמפני שלאותו ראש ישיבה אין טעם בפשט, ממילא הוא לא יכול לתת טעם לבחורים. אם הוא היה לו טעם בפשט, גם הוא היה מלמד כך, וזה אחד הטעמים שבחור אין לו טעם בפשט. פלפולים טובים מאד, אבל בחור נשאר בלי פשט...
שואל: בחורים רבים שייכים יותר ללימוד של בקיאות ,והם לא מוצאים את עצמם כ"כ בסדרי העיון של הישיבות , בפרט ב'סדר ראשון' מה ניתן לעשות כדי לחבר אותם לסדר ראשון?
ראש הישיבה: לאדם יש נטייה לשטחיות. רוב האנשים לומדים בשטחיות, הם בקיאים בשטחיות , לא צריך לזה כלום, גם זה טוב . כמעט כל האנשים יש להם הנאה משטחיות ,גם זה טוב .... אבל אם אפשר, צריך לגרום להם להבין את הדברים יותר.. שמעתי שהגיע לר' חיים בריסקער רב גדול, ר' חיים שאל אותו קושיות, למה זה.. למה זה.. והוא לא ידע. רב גדול שהיה הרבה שנים, למה זה ולמה זה הוא לא ידע. שטחי הוא ידע.
שואל: לפי איזו רמה על המגיד שיעור למסור את השיעור היומי בישיבה, לפי דרגת המצוינים או לפי דרגת הבינונים שבדרך כלל הם רוב השיעור?
ראש הישיבה: רוב השיעור לבינונים, אבל קצת, מזמן לזמן לתת צימוקים ללמדנים.
שואל: הרבה בחורים גדלים בעולם הישיבות ללא רב מובהק שמכה על קדקדם, משום כך בחורים אלו מרגישים עם השנים שבאמת אין להם צורך ברב. האם כדאי לדבר בישיבות על חובת 'עשה לך רב' בוועדים ובשמוע'ס אתים ולתבוע מבחורים קיום העניין הזה?
ראש הישיבה: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבקות יבקשו תורה מפיהו' הבחורים רואים את זה..
הרב דסלר אומר שבן אדם שיאמר לעצמו כשהוא רעב ש'אסור לו להיות רעב, אסור לו להיות רעב',האם הוא לא יהיה רעב ??..
..לפעמים יש גם קצת גאווה, הוא חושב 'אני יודע יותר מהרב'.
שואל: האם יש חובה לקרב את התלמידים יותר?
ראש הישיבה: לרחק בטח לא צריך. לקרב זה פעם כן מועיל, פעם לא מועיל. אבל ריחוק בטח לא יועיל.
שואל: בדור הזה יש יותר מחויבות בדבר הזה?
ראש הישיבה: כל הדורות היה ככה, היום אולי קצת יותר. כמו תמיד, מריחוק לא מרוויחים כלום, בקירוב פעם כן פעם לא.
שואל: אחד הראשי ישיבות כאן שואל, שכתוב 'שמאל דוחה וימין מקרבת', שיהיה שמאל דוחה?
ראש הישיבה: מי זה השמאל ?.. מי זה הימין ?..
שואל: לפעמים יש בחור שהוא לא בסדר, עושה דברים לא בסדר. האם גם אז לא צריך לדחות אותו?
ראש הישיבה: אז אמרתי , הלא יש סיבה שהוא רעב בגיל כזה, זה גיל של רעב. אי אפשר להגיד לו למה אתה רעב.. למה אתה רעב.. לצעוק עליו אי אפשר.
שואל: אז מה כן לעשות?
ראש הישיבה: מישהו סיפר לי, שבא אל החזו"א וסיפר שיש אצלו בישיבה בחורים שיש להם בעיות. אז הוא אמר לו (החזו"א), 'לפני חצי שעה בא אצלי ראש ישיבה שבכה שכשהיה צעיר נכשל בעבירות כאלו'. אותו אחד שאל שוב את החזו"א, אז מה לעשות? ענה לו החזו"א: 'אני כבר עניתי לך..'
שואל: מצד חובת הקירוב ,אם בחור מקולקל קצת , האם לדחות אותו או לקרב אותו?
ראש הישיבה: ריחוק בטח לא יועיל. קירוב פעם כן פעם לא.
שואל: ואם הוא מזיק לאחרים והוא מלמד אחרים גם כן דברים לא טובים?
ראש הישיבה: 'מזיק' זה בעיה, 'מזיק' זה קשה מאד. נדמה לי שאומרים שהחפץ חיים שהוא הרי לא היה ראש ישיבה, בכל זאת היו מתייעצים אתו, אף פעם הוא לא נתן לשלוח בחורים. כך אומרים. אם זה נכון אני לא יודע, כך שמעתי. אם היו אומרים לו על בחור שהוא הולך ללידא שם היה הרב ריינס. הח"ח היה אומר מיד לקבל אותו, הוא פחד מאוד מזה שילכו ללמוד בלידא.
שואל: האם כדאי לרמי"ם או למשגיחים לקיים מסיבת מרעים ,כמו עונג שבת או מלווה מלכה עם תלמידיהם, כדי ליצור קירוב הדעת בינם לבין התלמידים, דבר שיכול להביא לכך שהבחורים יקבלו יותר הדרכת רבותיהם?
ראש הישיבה: לא כל כך הרבה פעמים, אבל מזמן לזמן זה טוב שיעשו כזה דבר. כמה פעמים במשך החורף, כמה פעמים בקיץ. לא כל כך הרבה, אבל טוב מזמן לזמן, שהוא ידע שמסתכלים עליו, בלי זה הוא חושב שלא מסתכלים עליו.
שואל: בחורים רבים סובלים מקנאה בחברים המוצלחים יותר, בדרך כלל בחורים אלו המקנאים הם אינם מוצלחים בכישרון. מה העצה לחזק אותם?
ראש הישיבה: זה באמת בעיה קשה מאד, בשביל זה קין הרג את הבל.
שואל: אבל מה עושים?
ראש הישיבה: הבעיה קיימת בעיקר כשלומדים בשיעורים, אחרי זה ב'קיבוץ' אין כבר בעיה. בזמן השיעור הוא רואה שההוא שואל, אז הוא מקנא, אבל בקיבוץ, כל אחד יושב לבדו. אם יש שיעור, פתאום אחד שואל, והוא לא יכול לשאול, לכן הוא מקנא. אבל אם זה בקיבוץ, כל אחד חושב שהוא הכי טוב..
שואל: מה עושים למעשה עם הבחורים האלה?
ראש הישיבה: בשיעור זה קשה מאד. אבל בכל זאת, אפילו אחד שלא שואל כל כך טוב, צריך להתייחס אליו כמו שהוא שואל טוב, הבעיה היא כשלא מתייחסים אליו. צריך להראות כאילו מתייחסים אליו, כדי שלא ירגיש כל כך את הבושה.
ראש הישיבה: שמעתי שר' חיים בריסקער הרבה פעמים היה אומר שיעור בבית אצלו, והוא היה זורק באמצע כרית, כדי לעשות שעשוע, שלא יהיה מתח כ"כ.
שואל: מה ראש הישיבה התכוון בזה בתור דוגמא אלינו?
ראש הישיבה: כל אחד צריך לעשות שלא ירגישו מתח. הגמ' אומרת שרבא היה אומר לפני השיעור מילתא דבדיחותא ורק אח"כ היו מתחילים ללמוד בכובד ראש.
שואל: ראש הישיבה התכוון שיעשו קצת מצב רוח בשיעור, כדי שלא תהיה אווירה מתוחה?
ראש הישיבה: כן, לא כל כך מתוח. לא פשוט להיות מגיד שיעור.
שואל: ראש הישיבה דיבר על הבחורים שצריכים לשמוע 'פשט', ועל זה שהם לא שומעים 'פשט'. יש בחורים רבים שאין להם טעם בלומד'עס, הם מסתובבים בסדר א' והם לא יודעים מה לעשות שם. מה לעשות איתם?
ראש הישיבה: העיקר הוא פשט. פעם בא אלי בחור, הוא אמר לי שלא יכול ללמוד דף גמ'. הוא יודע את הקושיות והתירוצים, אבל את הגמרא הוא לא מבין. הוא אמר 'שאני שומע את השיעור אני מבין, אבל אני לא נהנה ללמוד פשט בגמרא'. היום הוא לא ראש ישיבה הבחור הזה, היום יש לו בית בתל אביב..
שואל: אבל יש בעיה, מה לעשות בשיעורים? השיעורים צריכים להיות ברמה מעבר לפשט הגמ' בישיבה גדולה, מה אותם בחורים יעשו בשיעורים?
ראש הישיבה: זו אגוטע קשיא, אבל בישיבה קטנה, שם בוודאי צריכים ללמד פשט. יש ספר מנוחה וקדושה (הוא כנראה גם היה רבי שלמד עם תלמידים), הוא כותב כל כך בכעס על המגידי שיעור, על הרב'ס, הוא מבקר אותם, יש לו ביקורת גדולה. אומרים שהוא היה תלמיד של ר' חיים וואלז'ינר. כתוב שהתלמידים של חיים וואלז'ינר, הכינו כמה שורות לפני תחילת הזמן. כשלמדו ב"מ, אבל כשהגיעו לשיעור הראשון של ר' חיים וואלז'ינר, הוא למד את המשנה של ב"מ, תיכף ומיד כבר חלק גדול מכל התלמידים (הם הכינו) היו מיד מבינים. התלמידים שלו היו ה'נחלת דוד', אנשים גדולים מאד. ר' יוסף שהיה רב של סלוצק. התלמידים סיפרו שהיה מסביר כל כך טוב שכולם הבינו. מי שלא מבינים אותו, זה בגלל שהוא בעצמו לא מבין. אם הוא מבין טוב את הגמרא, אז התלמיד גם מבין.
שואל: אבל אין מושג של בחור שהוא קצת יותר נוטה לשטחיות?
ראש הישיבה: רוב האנשים יש להם.
בקונטרס 'התרגשות מהלב' כתוב בשם ר' ישראל סלנטר שאם לא לומדים בעיון איך יהיה יראת שמים?!
שואל: יש בחורים רבים שאין להם טעם בעיון?
ראש הישיבה: כי הם לא מבינים פשט.
שואל: למה ראש הישיבה קורא עיון?
ראש הישיבה: כשהוא לומד את הדבר צריך לדעת אותו מכל הצדדים. אם הוא לא יודע רק 'ככה ככה' וזה מספיק לו, זה שטחי. כשלומדים תוס' צריכים להסביר את כל הצדדים בקושיה ואת כל הצדדים בתירוץ.
ראש הישיבה: הגמ' אומרת בב"מ, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה. שואלת הגמ' ... ליתני חדא חדא קתני ?. מה הגמ' אומרת, פלפולים? דברים פשוטים! הגמ' לא אומרת קושיות ... צריך לדעת את העיקר, לדעת על בוריו מה כתוב, ולא אגנצא מערכות. הגמ' אומרת למקח וממכר ... הדקדוק למה אני מצאתיה ... דברים פשוטים. יש הרבה דוגמאות שהגמ' אומרת על הלשונות של המשנה הרבה זה דיוקי לשונות. הגמ' מתחילה בדיוקי לשונות. ככה צריכים ללמוד כשלומדים גמ' או רש"י ותוס', לראות קודם טוב מה כתוב.
שואל: יש בחורים שמתקשים באמונה, מה לעשות כדי לחזק אותם, האם צריך לפתוח איתם נושאים באמונה לעומק, או רק לעודד ולחזק אותם בדברים כלליים?
ראש הישיבה: נדמה לי שאומרים שהסטייפלער אומר שזה בא מגאוה. הבחור חושב שהוא מבין יותר.
שואל: אז מה יש לעשות?
ראש הישיבה: להוריד קצת את הגאווה.
שואל: איך מורידים את הגאווה?
ראש הישיבה: 'עקביא בן מהללאל אומר... '
הגמ' אומרת שהקב"ה ברא את האדם בסוף שאם תזוח דעתו יאמר יתוש קדמך אף אחד לא מתפעל ... יתוש קדמך.
שואל: שואלים למעשה, אם רואים בחור שהוא חלש באמונה, האם לנסות לדבר אתו על הענין הזה או לא לדבר אתו?
ראש הישיבה: הארגונים שעושים סמינרים לבעלי תשובה מטפלים בזה, אולי הוא צריך ללכת גם. אבל זה בעיה, בסמינרים האלו יש הרבה חילונים ממש, שכל השנים עברו על כל התורה כולה, יש כאלה.
שואל: אז לקיים בישיבות בזמן או בבין הזמנים דיון בדבר הזה? אולי להביא אנשים מיוחדים לזה? או לדבר בשיחות של המשגיחים? או אולי קצת בוועדים, על אמונה בכללות?
ראש הישיבה: זה לא יעזור.
ראש הישיבה: בן אדם, אם קורה איזה אסון, הוא שומע שיש שריפה באיזה מקום, הוא יחשוב הלואי שלא בבית שלי. למי הוא צועק ? כל אדם יש לו אמונה, רק למעשה זה לא מתבטא. הוא חושב הלואי, הוא מתפלל, כאילו מתפלל, למי? לכל בן אדם יש אמונה. רק הוא לא מפתח את זה. יש כאן תפילה, למי הוא מתפלל, לעץ? לאבן? הפשט הוא, שיש בתוכו אמונה.

ראש הישיבה: יש גם עוד עניין בישיבות, אם בחור צעיר רוצה להתחתן זורקים אותו מהישיבה. שראש הישיבה לא רוצה שילכו מהישיבה. אם הוא מתחתן כבר אין לו ישיבה. אבל האמת הוא, אם בן אדם רוצה להתחתן ולא נותנים לו אז זה פשע, כי אחר כך מי יודע מה שיהיה אתו. יש אחד שרוצה להתחתן ולא נותנים לו, אח"כ יתחתן עם גויה..
שואל: שואלים כאן שאם לא יזרקו בחורים שרוצים להתחתן בגיל צעיר לא תשאר ישיבה?
ראש הישיבה: שלא ישאר, שלא יהיה ישיבה. אכפת לו על כבוד התורה או על הישיבה שלו?! אם על התורה בסדר, אם על הישיבה, שלא יהיה לו ישיבה. הגמ' אומרת שרב חסדא התחתן בגיל שש עשרה. אמר רב חסדא אם הייתי מתחתן קודם ... אצל רב חסדא שש עשרה זה היה נחשב כבר טוב, הבחור כיום לכל הפחות שש עשרה.
שואל: אז להגיד לבחורים להתחתן מוקדם?
ראש הישיבה: לא עד כדי כך, אבל לא להפריע.
שואל: באיזה גיל?
ראש הישיבה: אם הוא רוצה, זה הגיל.

שואל: אנחנו רוצים ברכה.
ראש הישיבה: הקב"ה יעזור שכל העניינים יהיו טוב ברוחניות בגשמיות. שיעלו בתורה ויראת שמים, כי זה העיקר. כל התכלית של האדם, תורה ויראת שמים. אם אין יראת שמים אין שום דבר, אם אין תורה אין יראה, אם אין יראה אין תורה. אז כל אחד יתחזק בזה ויזכה שהוא וכל יוצאי חלציו כולם ילכו בדרך השם. ה' יעזור שבחור ישיבה יוכל ללמוד ולא יהיו שום גזירות רעות בכלל ישראל, לא כאן ולא בחוץ לארץ ובכל העולם לא יהיה שום גזירות. הקב"ה יעזור. צריך רק לדחוף את העגלה עד שיבוא המשיח.

(ערוך מתוך דברי מרן זצוק"ל ביום העיון לראשי הישיבות מטעם ארגון לב שומע)

משוש דורים
הודעות: 335
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי משוש דורים » ו' דצמבר 22, 2017 12:23 am

אינני אחראי לאמיתותו של סיפור זה, אך נתפרסם בכמה במות.

א.ד. גרינבוים
הם היו שני תלמידי ישיבה סבירים, השתתפו בסדרי הישיבה ושמרו כמעט על כל אורחות בני הישיבה. כמעט, למעט דבר אחד: חיבתם למשחקי ספורט. לא שחלילה שיחקו כדורגל, אבל הייתה להם חולשה של ממש להיות בעניינים, לצפות במשחקים ולעקוב אחרי התוצאות. מכורים לעבודה שהיא זרה לבן ישיבה. וכך ביום בהיר - וליתר דיוק בלילה כהה - נלכדו השניים צופים במשחק כדורגל בקיוסק מרוחק מהישיבה ונשלחו הביתה לחופשה בת חודש ימים.

הייתה זו מכה קשה עבורם, עם פחד ודאגה לעתידם הלוט בערפל. החליטו השניים לעלות למעונו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל לחלות את פניו ולבקש ממנו שיורה להשיבם לישיבה.

כדרכו ביקש מהם ראש הישיבה בקשה צנועה: התחייבות לחודש שלא לצפות במשחקי כדור. לא לתמיד, רק לחודש ימים. קיימו וקיבלו עליהם ועם ההתחייבות שבו השניים לישיבה. ראשי הישיבה קיבלו אותם חזרה בהוראה ישירה מלשכת הגזית.

מתברר, כי בעת ההתחייבות לא זכרו השניים את אחד המשחקים הגדולים ביותר שיש בתקופה הקרובה, עליו הם מאוד התקשו לוותר. הם פנו למק"ק בישיבה שיאפשר להם באופן חד פעמי לצאת למשחק הענקי, אבל הוא התנער: "זו התחייבות שלכם מול הרב שטיינמן, עלו אליו ונסו לשנות את הגזירה".

בעיוורון חושים ובמרדף אחר תאוות ליבם, עלו השניים - שלא היה להם הרבה מה להפסיד - לבית ברחוב חזון איש 5 ושטחו בפני ראש הישיבה זצוק"ל את הדילמה הלא קלה והלא פשוטה עבורם.

ראש הישיבה ישב בכובד ראשו הידוע ומצחו חרוש קמטים. "איך קוראים למשחק?" הוא מתעניין. סופר קלאסיקו, עונים השניים. "מה זה סופר קלאסיקו?", מתעניין ראש הישיבה. החלו השנים להסביר את ייחודיות המשחק הספציפי המאגד את טובי השחקנים, כששתי מעצמות ספורט נאבקות על המקום הראשון. "מי השניים?", ממשיך ראש הישיבה לגלות התעניינות, והם עונים: ריאל מדריד נגד ברצלונה.

והוא ישב עמם ממרום גילו ייחוסו ומעמדו הרם. יותר מרבע שעה ישב וחקר והתעניין מי נגד מי, למי יש יותר סיכויים ועל איזה קבוצה הם מהמרים. מתוך שהם היו להוטים להשיג את אישורו ומתוך שכרון חושים לא עמדו השניים על דעתו לאן הוא חותר.

ואז בסיום השיחה הארוכה, אמר להם את התשובה הבאה: "אני רואה שזה כזה משחק חשוב, אני לא יכול לאסור עליכם לראות אותו". הם כמעט התעלפו מהתשובה. אז הראש ישיבה מאשר לנו לצאת?. הוא אומר להם: "כן", ואז מוסיף משפט קצר: "אם בכל זאת תתגברו על הרצון שלכם, אני מבטיח לכם שייפתח בפניכם שערי סייעתא דשמיא".

הם חזרו לישיבה עם האישור ביד, אבל עם הברכה בלב. הם כמובן לא הלכו למשחק. מי רוצה לוותר על "שערי סייעתא דשמיא"?! אחד מהם נכנס לבית המדרש, התחזק והפך לירא ושלם, מתמיד השוקד על תלמודו ועושה חיל ביראת השם, שערי סייעתא דשמיא האירו לו את דרכו החדשה.

השני עדיין חיפש את עצמו. כשבועיים לאחר המשחק זכה לפתע בסכום של מאות אלפי ש"ח כפיצוי בגין תביעה אותה הגיש יותר משש שנים קודם, ורק עכשיו ניאותה חברת הביטוח לשחרר לו. שערי סייעתא דשמיא נפתחו גם בפניו.

לימים משסיפרו לראש הישיבה זצוק"ל את הצלחות השניים, נענה ואמר: "נו, לראשון היה שכל". כאומר: ידע הראשון לנתב את הסייעתא דשמיא לחיי רוחניות, על פני חיי גשמיות.

דומה כי סיפור זה על מרכיביו השונים והייחודים מבטא את דרכו החינוכית של מרן זצוק"ל. הוא לא הלך בכוח, הוא העניק להם אישור אבל סייג את זה ככדאי פחות לעומת הוויתור על התאווה. וכמו לא די בכך, ביקש להעצים בעיניהם את הוויתור והתעניין בהרחבה אודות המשחק המיוחד, ורק לאחר ששוכנע כי אכן הוא מיוחד ויקר לליבם העניק את אישורו ורק אז העניק גם את הבטחתו למי שיתנזר ממנו. חכימא דיהודאי.

אכן שערי סייעתא דשמיא היו פתוחים בפניו של מי שהתנזר כל ימיו והתנער מתאוות הגוף והנפש. מודע היה מרן זצוק"ל לקדמת העולם, התעניין והכיר, ובכל זאת וויתר והעדיף להישאר מאחור. זכה וזיכה את הרבים.

עובדיה חן
הודעות: 722
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי עובדיה חן » ש' דצמבר 23, 2017 11:36 pm

שמעתי מעשה בבחור ישיבה שבה לפניו ואמר לו שחבר חדר שלו גולש באינטרט האם ומה לעשות,שאלו האם הוא מחובר מהישיבה? ענה לו הבחור לו הוא מתחבר דרך השכנים,ענה לו א"כ תלך לשכנים ותודיע להם שינתקו אותו כי זה מזיק לאחרים. נורא למתבונן,לא אמר לו לך למשגיח וזרוק אותו מהישיבה אלא גרם להקטין הנסיון.

געצל אזולאי
הודעות: 39
הצטרף: ש' נובמבר 25, 2017 7:38 pm

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי געצל אזולאי » א' דצמבר 24, 2017 12:48 am

ספור מעניין (ומשונה) פורסם באחד מספרי חיים ולדר (עוד בחיי הגראי"ל) על כתה שהציקה לילדה אחת והגראי"ל אמר למורה שתגיד לתלמידות שאסור להן להתפלל (כיוון שהקב"ה מואס בתפילת רשעים) עד שיבקשו את סליחת הילדה הנ"ל.
אינני בקיא בנושא אמינות ולדר, בפרט כשכותב את הספור עם שמות ובפרט בחיי נשוא הספור.

מענה איש
הודעות: 438
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי מענה איש » א' דצמבר 24, 2017 9:00 am

סיפר הגר''נ ברנשטיין
היה בחור אחד שמאוד התקשה בזמן הקימה בבוקר. הוא היה בחור טוב, מתמיד שלמד במהלך כל
סדרי הישיבה, הצטיין בכל המידות הטובות, בכל הדברים הנצרכים הוא היה מושלם, ורק בעניין זה הוא
התקשה מאוד.
הוא היה קם מדי בוקר בשעה 10 לאחר זמן התפילה, וכמה שניסו לדבר על לבו בדרכים טובות וקשות,
הדברים לא הועילו. הקושי שלו בזמן הקימה גבר על הכול.
הבחור שבעצמו הבין את הקושי שלו לא היה מסוגל להתגבר על כך.
בצר לו פנה אלי לאחר עוד שיחה נוקבת עמו וביקש ממני לגשת לפני מרן ראש הישיבה לשטוח בפניו
את גודל הבעיה ולשמוע ממנו את חוות דעתו הבהירה כדת מה לעשות.
נעתרתי לבקשתו ונכנסנו יחד לחדרו של מרן זצ"ל. בחרדת קודש פניתי אליו ואמרתי לו שבאתי ליטול
עצה עבור קושי מסוים של אחד התלמידים המצוינים בישיבה.
בעוד הבחור עומד לידי, כל כולו דרוך לקבל את דבריו של ראש הישיבה ולציית להוראתו שתבוא
עליו, התחלתי לפרט למרן זצ"ל את הקושי של הבחור לקום בבוקר מוקדם כשהוא מאחר בכך את זמן
התפילה, לא לפני שאני מדגיש בפניו שהבחור מצטיין בכל העניינים האחרים והוא מתמיד בלימודו ובעל
מידות טובות, אך כאמור רק בעניין זה הוא מתקשה.
תשובתו של מרן הפתיע אותנו והכתה אותנו בהלם מוחלט.
"אתה אנוס", פנה מרן זצ"ל אל הבחור, "ואונס רחמנא פטריה, ובכן אתה פטור מהתפילה".
הבחור נבהל וניסה לטעון שהוא לא חולה, ומדוע שיהיה פטור מהתפילה, אולם מרן זצ"ל שוב הדגיש
לו: "אתה אנוס, והינך פטור מהתפילה".
כמובן שמרן זצ"ל התכוון לצד החינוכי של הדבר כדי לתת לבחור להבין שייקח אחריות על מעשיו
ואף אחד אינו אמור להיות אחראי על קימתו בבוקר, וכי רק הוא בלבד יוכל לעבוד על עצמו בעניין זה.
והנה כאן התחולל הפלא הגדול, למחרת בבוקר התייצב הבחור בהיכל הישיבה לפני התפילה, והחל
מאותו יום לא החסיר תפילה בהיכל הישיבה.
הדברים שנאמרו לו ע"י מרן זצ"ל כל כך חדרו לתוך לבו עד שהבחור אמר לעצמו, היה לא תהיה, אני לא
חולה ולא אנוס להיפטר מהערך הנעלה והנשגב ששמו תפילה.

עקביה
הודעות: 1754
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי עקביה » א' דצמבר 24, 2017 7:56 pm

יונת אלם כתב:ראש הישיבה: יש גם עוד עניין בישיבות, אם בחור צעיר רוצה להתחתן זורקים אותו מהישיבה. שראש הישיבה לא רוצה שילכו מהישיבה. אם הוא מתחתן כבר אין לו ישיבה. אבל האמת הוא, אם בן אדם רוצה להתחתן ולא נותנים לו אז זה פשע, כי אחר כך מי יודע מה שיהיה אתו. יש אחד שרוצה להתחתן ולא נותנים לו, אח"כ יתחתן עם גויה..
שואל: שואלים כאן שאם לא יזרקו בחורים שרוצים להתחתן בגיל צעיר לא תשאר ישיבה?
ראש הישיבה: שלא ישאר, שלא יהיה ישיבה. אכפת לו על כבוד התורה או על הישיבה שלו?! אם על התורה בסדר, אם על הישיבה, שלא יהיה לו ישיבה. הגמ' אומרת שרב חסדא התחתן בגיל שש עשרה. אמר רב חסדא אם הייתי מתחתן קודם ... אצל רב חסדא שש עשרה זה היה נחשב כבר טוב, הבחור כיום לכל הפחות שש עשרה.
שואל: אז להגיד לבחורים להתחתן מוקדם?
ראש הישיבה: לא עד כדי כך, אבל לא להפריע.
שואל: באיזה גיל?
ראש הישיבה: אם הוא רוצה, זה הגיל.

דברים טובים המתיישבים על הלב. תאבני לדעת האם הם מתיישבים גם על לבם של ראשי הישיבות (נדמה לי שמשום מה לא).

דורשי יחודך
הודעות: 354
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי דורשי יחודך » א' דצמבר 24, 2017 8:39 pm

יונת אלם כתב:בס"ד
שו"ת עם רבינו רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל


שואל: יש בחורים שמתקשים באמונה, מה לעשות כדי לחזק אותם, האם צריך לפתוח איתם נושאים באמונה לעומק, או רק לעודד ולחזק אותם בדברים כלליים?
ראש הישיבה: נדמה לי שאומרים שהסטייפלער אומר שזה בא מגאוה. הבחור חושב שהוא מבין יותר.
שואל: אז מה יש לעשות?
ראש הישיבה: להוריד קצת את הגאווה.
שואל: איך מורידים את הגאווה?
ראש הישיבה: 'עקביא בן מהללאל אומר... '
הגמ' אומרת שהקב"ה ברא את האדם בסוף שאם תזוח דעתו יאמר יתוש קדמך אף אחד לא מתפעל ... יתוש קדמך.
...
ראש הישיבה: יש גם עוד עניין בישיבות, אם בחור צעיר רוצה להתחתן זורקים אותו מהישיבה. שראש הישיבה לא רוצה שילכו מהישיבה. אם הוא מתחתן כבר אין לו ישיבה. אבל האמת הוא, אם בן אדם רוצה להתחתן ולא נותנים לו אז זה פשע, כי אחר כך מי יודע מה שיהיה אתו. יש אחד שרוצה להתחתן ולא נותנים לו, אח"כ יתחתן עם גויה..
שואל: שואלים כאן שאם לא יזרקו בחורים שרוצים להתחתן בגיל צעיר לא תשאר ישיבה?
ראש הישיבה: שלא ישאר, שלא יהיה ישיבה. אכפת לו על כבוד התורה או על הישיבה שלו?! אם על התורה בסדר, אם על הישיבה, שלא יהיה לו ישיבה. הגמ' אומרת שרב חסדא התחתן בגיל שש עשרה. אמר רב חסדא אם הייתי מתחתן קודם ... אצל רב חסדא שש עשרה זה היה נחשב כבר טוב, הבחור כיום לכל הפחות שש עשרה.
שואל: אז להגיד לבחורים להתחתן מוקדם?
ראש הישיבה: לא עד כדי כך, אבל לא להפריע.
שואל: באיזה גיל?
ראש הישיבה: אם הוא רוצה, זה הגיל.


(ערוך מתוך דברי מרן זצוק"ל ביום העיון לראשי הישיבות מטעם ארגון לב שומע)


בחור שאומר שנדמה לו שראשי הישיבות טועים, ושצריכים לאפשר לבחור להתחתן כשהוא רוצה, כי אחרת מי יודע כו', מסתמא נגיד לו שזה גואה, הוא חושב שהוא מבין יותר טוב מכולם. אך אחרי זה יתברר שכיון לדעת מרן הגראי"ל זצ"ל...

ואגב, להבדיל אין סוף הבדלות, בחור נוצרי או מוסלמי, שהתחדשו לו פקפוקים באמונתו התפלה עפ"ל, מסתמא נגיד לו ג"כ שהוא בעל גאוה, וכי הוא מבין יותר טוב מכל המרצים והחכמים כו', שמאמינים בדתם. ולאחר מכן יבא ויתגייר ויחבוק את דת האמת בזכות הגאוה שלו.

הא למדת, שמה ש"כולם" חושבים איזה דבר, אין זה מראה על אמיתתו, ואין זה גאוה לשאול את עצמו "מנלן". לכן זה טוב שיש לנו תשובות טובות ואמיתיות, וכמ"ש הבית יוסף בשם הרשב"א שאמונתינו טובה וישרה היא ומתיישבת על הלב.

עזריאל ברגר
הודעות: 3422
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' דצמבר 25, 2017 9:19 am

געצל אזולאי כתב:ספור מעניין (ומשונה) פורסם באחד מספרי חיים ולדר (עוד בחיי הגראי"ל) על כתה שהציקה לילדה אחת והגראי"ל אמר למורה שתגיד לתלמידות שאסור להן להתפלל (כיוון שהקב"ה מואס בתפילת רשעים) עד שיבקשו את סליחת הילדה הנ"ל.
אינני בקיא בנושא אמינות ולדר, בפרט כשכותב את הספור עם שמות ובפרט בחיי נשוא הספור.

מסתמא לא התכוון לומר שאם אינן מבקשות סליחה לא יתפללו, אלא שאם יש להן את האפשרות לבקש מחילה ואינן מבקשות - אין ראוי להתפלל כך.
וע"ד מ"ש בכמה סידורים (כמדומני מהאר"י) לקבל ע"ע מ"ע של אהבת ישראל לפני התפילה.

עובדיה חן
הודעות: 722
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' דצמבר 28, 2017 11:02 pm

היום שמעתי,ראש ישיבה בה אצלו ואמר לו שהוא רוצה לזרוק בחור מהישיבה ובה לבקש הסכמה,שאל אותו הרב מה שם אמו? עונה לו הרש"י לא יודע,אמר לו הרב אם אתה לא התפללת עליו אז איך יש לך הו"א בכלל לזרוק אותו מהישיבה??
נערך לאחרונה על ידי עובדיה חן ב ש' דצמבר 30, 2017 7:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרנקל תאומים
הודעות: 1446
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ו' דצמבר 29, 2017 2:50 am

געצל אזולאי כתב:ספור מעניין (ומשונה) פורסם באחד מספרי חיים ולדר (עוד בחיי הגראי"ל) על כתה שהציקה לילדה אחת והגראי"ל אמר למורה שתגיד לתלמידות שאסור להן להתפלל (כיוון שהקב"ה מואס בתפילת רשעים) עד שיבקשו את סליחת הילדה הנ"ל.
אינני בקיא בנושא אמינות ולדר, בפרט כשכותב את הספור עם שמות ובפרט בחיי נשוא הספור.

לא משונה כלל כ"א מדהים מעורר ומפעים. אופייני כ"כ לדמותו של האי ריש גלותא הקדוש והטהור.

ילדה בעלת נכות ועיוות כל שהוא בפניה הצטרפה אל הכיתה. בתחילה הילדות התנהגו אליה יפה אך בהמשך התחילו ללעוג לה ולמרר את חייה (שהיו קשים בלאו הכי). המורה ניסתה פתרונות שונים והשתדלה להפסיק את המחדל בכל האמצעים שהיו בידיה, וללא הועיל. הוריה האומללים של הילדה הנכה נאלצו להשאירה בביתה מחמת המציק. והמורה אובדת העיצות הלכה עם בעלה לשאול בעצתו של מרן זי"ע, הוא הקשיב לפרטים והתעניין מה כבר נעשה ע"י המורה כדי להפסיק את ההתעללות של הילדות, והמורה השיבה שהיא עשתה כל מה שביכולתה וכו' וללא הועיל.
לפי הסיפור, מרן זי"ע הזיל דמעות מעיניו ושאל: הבנות מתפללות בכיתה? כשהמורה ענתה בחיוב, הגיב: תאמרי לבנות שאסור להן להתפלל. וכשהמורה ובעלה הגיבו בפליאה, חזר מרן הגראי"ל ואמר: צריך לומר לבנות שהרבנים הורו שכל זמן שהן שופכות את דמה של ילדה אומללה אסור להן עפ"י ההלכה להתפלל. הקב"ה לא רוצה תפילה של מי ששופך את דם חבירו. יש לומר זאת לבנות ולהתחיל את יום הלימודים ללא תפילה!

למחרת המורה הגיעה לכיתה ואמרה לבנות כדבריו (התלמידה הנפגעת היתה בביתה). היא פתחה את הנביא ישעיה והקריאה לבנות את הפס' "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני.. ידיכם דמים מלאו" וגו', היא הסבירה להן שאסור להן להתפלל ושאין להן זכות להתפלל ושאדם שמתאכזר לחבירו במזיד וממאן לחדול מכך תפילתו מאוסה לפני הקב"ה, ומיד לאחמ"כ הורתה להם לפתוח את ספרי הלימוד והתחילה ללמד ללא תפילה.
הבנות הצביעו והתחילו להתווכח ולשאול איך יתכן בלי תפילה וכו', והמורה אמרה להן: כך הורה גדול הדור מרן הרב שטיינמן!

אין לתאר את ההלם ואת הזעזוע שהתובנה הזו גרמה לבנות, חלקן פרצו בבכי וכו' אבל המורה התעלמה והמשיכה ללמד. רק לאחר שעבר זמן מה והבנות המשיכו להיות נסערות והמורה הרגישה שהמסר חילחל עמוק עמוק בתוכן, היא הציעה להן שהיא תצא מהכיתה ותאפשר להן לטכס עיצה ביניהן מה אפשר לעשות כדי להיות ראויות וזכאיות להתפלל לפני ה'.
סוף דבר היה שהבנות ניסחו מכתב חרטה על העבר וקבלה על העתיד וחתמו עליו כולן, ורק לאחר מכן המורה אמרה שלאור המכתב הכנה היא חושבת שהן באמת שבו בתשובה והן רשאיות עתה להתפלל. לאחמ"כ הבנות התפללו בהתרגשות יוצאת דופן ומאותו יום ההתעללות באותה אומללה פסקה לחלוטין והיא שבה לפרוח וללבלב.


מרן הקוה"ט זי"ע בתבונתו ובטהרת ליבו הצליח לזעזע את ליבן של הבנות ולגרום להן להפנים את חומרת המעשה שלהן. ובאותה הזדמנות גם נתן להן שיעור מאלף על הזכות הגדולה להתפלל לפני בורא העולם, ועל החובה להיות ראויים לה.

עובדיה חן
הודעות: 722
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' ינואר 09, 2018 1:20 am

בחור בישיבה גדולה היה לו חומרות יתירות,[נרווים] בלע"ז והוא החל לנהוג להדליק חנוכיה בכל פתח וחלון אפשרי,כשבאו רבני הישיבה ואמרו מה זה החומרא המשונה הזאת,הוא ענה, אתם לא מבינים אני מחמיר,אבל למעשה הבחור היה לו ספק על איזה חנוכיה לברך ואז אמרו לו רבני הישיבה זה שאלה קשה צריך לשאול את הרב שטיימן ,הבחור ניגש לראש ישיבה ושואל כבוד הרב אני נוהג להדליק הרבה חנוכיות אבל יש לי ספק על איזה חנוכיה צריך להדליק, ענה לו הגראי"ל אתה לא צריך לברך על אף אחד מהם- שאל אותו למה? -כי אתה שוטה ושוטה פטור.!
מספרים שהבחור חזר לישיבה שבור ורצוץ ככה הרא"י אומר עלי? אבל לאחר זמן הבחור נהיה בנ"א וחזר להיות ככל האדם.
[ד"א רואים את החכמה שלו ,שעד כמה שהוא נזהר בבנ"א לחבירו אבל במקרה זה הוא נגע בליבה של הבעיה וככה האיש חזר למסלול.

פרנקל תאומים
הודעות: 1446
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: החינוך - במשנתו של רבינו הגראי"ל זצ"ל

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' ינואר 21, 2018 7:44 pm

בשעתו היה איזה שהוא כנס או אירוע ב'הר נוף' בו הגרי"מ רובין שליט"א (בעל 'מראה כהן' 'אורחות שבת' ועוד) הקריא לפני מרן רבינו זי"ע סדרה של שאלות בענייני חינוך (שנאספו כנראה מפי הורים ומחנכים). מרן זי"ע שכבר היה אז בשנות ישישותו המופלגות ביותר, השיב על השאלות אחת לאחת.
בשעתו שמעתי את ההקלטה. אולי יש כאן מאן דהוא שיכול להעלות את התמלול?


חזור אל “ויתהלך חנוך את האלקים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים