האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש - פורום אוצר החכמה

האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הרהורים ולבטים בחינוך הילדים
ישא ברכה
הודעות: 826
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' יולי 19, 2018 6:52 pm

בעז"ה

כאחד שנמצא בישיבה כל שהיא, חשוף ועירני למצב הרוחני של בחורי הישיבות, יש לי תחושה שתמו שנות השובע והפאר של עולם הישיבות, ואנו בעיצומה של תקופת שפל חמורה (לדעתי המוגזמת, אולי כתקופת ההשכלה).

אלפי בחורי ישיבות מנותקים מעבודת הבורא, וניתן לומר בזהירות שאין להם כמעט קשר עם בורא העולם, לא בתפילה ולא בקיום מצוות, לא בחובות הלבבות ובקושי בחובות האיברים. אפילו לימוד התורה שעליו תפארתינו, ספג פגיעה חמורה, הן בכמות והן באיכות. ואם נעשה סיכום לבחור כמה שעות הוא לומד נטו, התוצאה תהיה עגומה. שלא לדבר עם מה בחור יוצא בסוף זמן/שנה, כמה דפים הוא יודע. אפילו הלומדע'ס כבר לא משהו. ואל מול זה נכנסו תופעות של פריצות וקלות ראש/זילזול ביסודות הדת/הפקרות ועזות פנים/שוטטות ברחובות/בטלה בלתי נתפסת/גסות במידות ובתרבות/וכמובן סרטים ואינטרנט שלא יאומן כי יסופר מה שקורה וכו'.

כמובן אל מול זה ניתן להציג אלפי בחורי ישיבות, שעובדים את ה', בתורה ובתפילה, באמת ובאמונה. אשריהם בעולם הזה ובעולם הבא. אבל עדיין אינני מדבר על בחור אחד או שניים ולא על נוער נושר, מדובר על אלפי בחורי ישיבות, ובישיבות הבינוניות מדובר לפעמים על חצי שיעור. חשבתי שאולי המקום בו אני נמצא גרוע מכל, דרשתי אצל חברים וידידים, ומכולם אני שומע שהמצב דומה, פחות או יותר.

המצב חמור עד כדי שהיום התופעה גלויה לעין כל, בחורים הישיבות מסתובבים חסרי מעש בלילות במקרה הטוב ובמקרה הרע עסוקים בגלישה בסתר. גם אחינו התוהים רואים ושואלים האלו בחורי הישיבות שעליהם אתם נלחמים לפוטרם מגיוס. התופעה הולכת ומחמירה, ואין איש שם על לב.

בישיבה בה אני נמצא אני מדבר איתם על זה תקופה ארוכה. לאחרונה העלתי את הנושא בצורה מסודרת בכמה ועדים שעסקו בשאלתו של הישיש הקדוש במה אתם יהודים. כולם למרבה הצער הסכימו עם הבעיה, כל אחד ידע להוסיף מדיליה כמה הדברים נכונים עם חבריו ומכריו.

המסקנה הברורה היא, שצריכים חישוב מסלול מחדש, השאלה מהו.
אשמח לשמוע דעת החברים דפה.

אני לכשעצמי נראה לי כמה נקודות קריטיות. אבל ההרגשה שלי שנזכרנו מאוחר מידי, את השינוים צריך לעשות ברמה הישיבה קטנה.

1. לימודי אמונה. לבנות את כל יסודות האמונה בצורה ברורה ובהירה. החל מהידיעה הבסיסית שיש בורא לעולם שברא את הכל מאין. הוכחות למציאות הבורא, מעמד הר סיני, מסורת אבותינו, מסורת עם ישראל, יציאת מצרים. בצורה לוגית ופתוחה, לתת לבחורים לשאול שאלות, ולהעלות את כל הנושאים על השולחן בלי הססנות. אם יהיה ברור בצורה שכלית ומוחלטת שיש בורא לעולם, זה כבר ישנה את המגמה. ואחרי זה הוכחת מציאות תורה מהבורא ית', חלקי התורה, תכלית החיים, וכל שאר י"ג עיקרים.

2. לימוד עבודת ה' במסגרת של שיעורים מסודרים, ולא בצורת סדר מוסר לא יעיל (שלצערינו לא תורם כלום חוץ מעוד חצי שעה חופש..). לבנות לבחורים את היסודות הבסיסים של עבודת ה', ידיעת ה' יראת ה' אהבת ה' דביקות בה'. מהות המצוות, תכלית עבודת ה'. לבנות את הכל בצורה של שיעורים רציניים, לא כשיחת התעוררות אלא כשיעורים עיונים.

3. לימוד התורה, לבנות כמה מסלולי לימוד, לתת יעדים ותכלית. לתת הדרכה איך לומדים ומה לומדים.לבבנות סדרים מיוחדים ללימוד הלכה.

4. הפסקת המצב הבלתי נשלט בישיבות. כל ישיבה צריכה להיות בנויה על מסגרת מסודרת, ולא איש הישר בעיניו יעשה. היום, בחורים לא מתפקדים חודשים ורק כשהם עפים מהישיבה, כולם מתעוררים. החזרת המצב שיש מבנה של ישיבה וכל הבחורים צועדים בתלם בגדול, (כמו כל מוסד חינוכי אחר בעולם. לא נראה שיש מוסד חינוכי אחד בעולם שאיש הישר בעיניו יעשה). ובכלל זה להחזיר את המשמעת והפיקוד לראשי הישיבות.

5. למנוע שיעמום. אם בחורים צריכים טיולים, אז זה מה שצריך לעשות. אולי להכניס בישיבות קצת תחומים נוספים למי שרוצה, היסטוריה/בלשנות/שירה ופיוט וכו'. אולי.

אחינו הדת"ל יש להם כמה מוסדות משובחים שמוצאים פירות משובחים, כשמסלול הלימודים בנוי הרבה עם עקרונות אלו, הלוא הם תורת חיים ביד בנימין/הר המור/מרכז הרב (

גם החסידים עינם פקוחה לעדכן את דרך החינוך בישיבותיהם, ויש להם תוצאות טובות יחסית (זה כמובן לא שולל את הביקורת. אבל בכללות יש חשיבה מתמדת ועירנות למצב הדור).

האם לא הגיע הזמן לחשוב ולבנות מודל חדש?
נערך לאחרונה על ידי ישא ברכה ב ה' יולי 19, 2018 8:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 3352
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 19, 2018 6:59 pm

ייש"כ על העלאת הדברים בצורה נוקבת ומעשית. הלואי שאכן יחול שינוי.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15227
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 19, 2018 9:16 pm

א. מי זה הישיש הקדוש?

אני לא מביע דעה בעניין שבו אין לי שום הבנה. אבל רציתי להעיר משהו כללי. אולי.

פעם חשבתי לומר שיש שני גדרים בחז"ל יש גדר של חיזוק הגמרא מציינת דברים הצריכים חיזוק ויש תשובה. ולכאורה אינם אותו דבר. חיזוק מהותו להמשיך בדרך בה הלכנו אבל להתחזק יותר ללמוד יותר להתפלל יותר בכוונה וכדומה. תשובה פירושה לעבור לדרך אחרת לעזוב את הדרך הקודמת וללכת בדרך שונה. ומה שחשבתי הוא שאנחנו הרבה פעמים טועים בזה ובמקום לעשות תשובה לפני יוה"כ אנחנו רק עושים חיזוק.

ולעניינינו קצת נראה שאע"פ שאתה אומר שצריך לחשב מסלול מחדש ההצעות שלך הם בעצם חיזוק הרפיונות. יתכן שאלו הצעות מאד מועילות אבל איני יודע אם יש בהם חישוב מסלול מחדש כמו שרצית.

שאלה נוספת האם אתה אכן חושב שאחת הבעיות של הבחורים היום הוא שלא למדו ענייני אמונה?

לענין
הודעות: 884
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי לענין » ה' יולי 19, 2018 9:24 pm

אוצר החכמה כתב:א. מי זה הישיש הקדוש?



מוואבוילניק.

מענה איש
הודעות: 473
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי מענה איש » ה' יולי 19, 2018 9:44 pm

לא מבין בתחום אבל כפי הנראה צריך לשאול את מי שמכהנים כראשי ישיבות מעל 30 שנה אם המצב הוא כ''כ גרוע או שזה ירידת הדורות טבעית ונורמלית בהתאם לניסיונות הדור.

אתה מדמה מהמצב בציבור הדת''ל, שם הרי לבחור בגיל צעיר יש לו אפשרות בחירה בין כמה מסלולים ודרכים ואך טבעי שהישיבות שמציעות לימודם תורניים ברמה גבוהה יגיעו אליהם החברה הטובים ויגיעו לתוצאות טובות משא''כ בעולם התורה.

אש משמים
הודעות: 1390
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי אש משמים » ה' יולי 19, 2018 9:45 pm

ישא ברכה כתב:בעז"ה
....
המסקנה הברורה היא, שצריכים חישוב מסלול מחדש, השאלה מהו.
אשמח לשמוע דעת החברים דפה.

ממש מחמם את הלב ומשמח לראות שיש רבנים בישיבות שליבם כבד על המצב של הבחורים ומנסים בכל עוז לשפר!
ישא ברכה כתב:אני לכשעצמי נראה לי כמה נקודות קריטיות. אבל ההרגשה שלי שנזכרנו מאוחר מידי, את השינוים צריך לעשות ברמה הישיבה קטנה.

1. לימודי אמונה. לבנות את כל יסודות האמונה בצורה ברורה ובהירה. החל מהידיעה הבסיסית שיש בורא לעולם שברא את הכל מאין. הוכחות למציאות הבורא, מעמד הר סיני, מסורת אבותינו, מסורת עם ישראל, יציאת מצרים. בצורה לוגית ופתוחה, לתת לבחורים לשאול שאלות, ולהעלות את כל הנושאים על השולחן בלי הססנות. אם יהיה ברור בצורה שכלית ומוחלטת שיש בורא לעולם, זה כבר ישנה את המגמה. ואחרי זה הוכחת מציאות תורה מהבורא ית', חלקי התורה, תכלית החיים, וכל שאר י"ג עיקרים.

ברור ופשוט שלימוד יסודות האמונה והיהדות חשוב הוא מאוד מאוד אך יש לשקול היטב איך ללמד דבר זה משום שיש הבדלים בין הבחורים ברמת ההבנה ובידע הכללי ועוד ובלימוד דבר כ"כ רגיש יש לחשוב ע"ז טוב. (יש ישיבות שיש ועדים מסודרים בעניין לכל החפץ בכך)

ישא ברכה כתב:2. לימוד עבודת ה' במסגרת של שיעורים מסודרים, ולא בצורת סדר מוסר לא יעיל (שלצערינו לא תורם כלום חוץ מעוד חצי שעה חופש..). לבנות לבחורים את היסודות הבסיסים של עבודת ה', ידיעת ה' יראת ה' אהבת ה' דביקות בה'. מהות המצוות, תכלית עבודת ה'. לבנות את הכל בצורה של שיעורים רציניים, לא כשיחת התעוררות אלא כשיעורים עיונים.

בעניין זה של לימוד המוסר קיבלתי שאין לכוון לדרך מסוימת אלא לתת לכל אחד את הזמן למצוא לבד את דרכו ע"פ אישיותו ותכונותיו מה עוד שאין מושג של לימוד מוסר מתוך ההכרח אלא כל מהותו של לימוד זה הוא ע"י הרצון והחפץ אף אם רוב הבחורים נופשים בזמן זה ויש לזכור כי אלף נכנסים לתלמוד ובודדים עולים על מסילת הישרים.
ישא ברכה כתב:3. לימוד התורה, לבנות כמה מסלולי לימוד, לתת יעדים ותכלית. לתת הדרכה איך לומדים ומה לומדים.לבבנות סדרים מיוחדים ללימוד הלכה.

נושא זה גם מורכב מאוד. יש צדק כללי בטענותיך שיש ליצר לבחורים מסגרת ברורה עם יעדים ברורים אבל למעשה קשה ליצר מצב כזה א. משום שככל שהשם של הישיבה יותר טוב כך החופשיות שבה יותר גדולה וככל שהישיבה יותר 'טיפולית' כך המסגרת יותר לוחצת וברורה ואת הישיבות עם השם הטוב א"א לשנות (ואולי גם לא צריך כי יש שם מספיק לחץ חברתי ללימוד רציני). ב. יש 'מסורת' לצורתה של ישיבה וא"א לשנות אותה אפי' במשהו ויש כזו אחריות כבידה לזה שישנה שלא ברור אם יש אדם בדורינו בעל כתפיים לכך.
ישא ברכה כתב:4. הפסקת המצב הבלתי נשלט בישיבות. כל ישיבה צריכה להיות בנויה על מסגרת מסודרת, ולא איש הישר בעיניו יעשה. היום, בחורים לא מתפקדים חודשים ורק כשהם עפים מהישיבה, כולם מתעוררים. החזרת המצב שיש מבנה של ישיבה וכל הבחורים צועדים בתלם בגדול, (כמו כל מוסד חינוכי אחר בעולם. לא נראה שיש מוסד חינוכי אחד בעולם שאיש הישר בעיניו יעשה). ובכלל זה להחזיר את המשמעת והפיקוד לראשי הישיבות.

בדור הזה א"א לעשות כלום ע"י כפיה!!!! וזו הבעיה הגדולה !
כל דבר צריך להעשות ע"י הבנה ושיתוף פעולה מלא בין צוות הישיבה לבחוריה א. כי כך הדור הזה בכל המישורים ב. כי יש אינפלציה של ישיבות וכדי שהבחורים לא יעזבו את הישיבה צריך לרצות אותם.
ישא ברכה כתב:5. למנוע שיעמום. אם בחורים צריכים טיולים, אז זה מה שצריך לעשות. אולי להכניס בישיבות קצת תחומים נוספים למי שרוצה, היסטוריה/בלשנות/שירה ופיוט וכו'. אולי.

אין שום סיכוי!
לא יקום ולא יהיה בשום ישיבה ליטאית נורמלית הן מצד גדול"י הן מצד רבני הישיבה והן מצד הבחורים.
כן שייך למנוע שיעמום ע"י העמסת חומר לימודי ומבחני חובה קשים אך כפי שכתבתי יתכן ולא ישארו בחורים בכזו ישיבה למחרת בבוקר..

ישא ברכה כתב:אחינו הדת"ל יש להם כמה מוסדות משובחים שמוצאים פירות משובחים, כשמסלול הלימודים בנוי הרבה עם עקרונות אלו, הלוא הם תורת חיים ביד בנימין/הר המור/מרכז הרב (

גם החסידים עינם פקוחה לעדכן את דרך החינוך בישיבותיהם, ויש להם תוצאות טובות יחסית (זה כמובן לא שולל את הביקורת. אבל בכללות יש חשיבה מתמדת ועירנות למצב הדור).

אין מה להשוות את הישיבות הדת"ל והחסידיות ללטאיות בשום פרמטר וכן א"א להשוות בין גדול"י הליטאים לבין רבנים דת"ל ואדמורי"ם, ואכמ"ל.

עושה חיל
הודעות: 61
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי עושה חיל » ה' יולי 19, 2018 9:55 pm

נוקב מאוד ומדי!

בהנחה שהמצב כמו שאתה מתאר (ואיני הולך להביע את דעתי ושיפוטי לפי ראות עיני), א"כ, בודאי שצריך לעשות משהו.

הצעתך מס' 1 - לענ"ד לא שם (בעיקרי האמונה) מונחת הבעיה, אע"פ שנכון לעסוק בהשקפה היהודית, כי הלא זה כל התורה.
לכן בודאי שפתרון מס' 2 הוא חובה גמורה.

כמו כן הצעתך מס' 3 - לענ"ד היא גם חובת השעה, וכבר לפנים היה כן בהרבה ישיבות בחלק מן הסדרים. כמובן רעיון זה צריך להיות בשום שכל, כי איננו רוצים שהדור הבא ייצא ללא כלים בסוגיות הש"ס בעיון. (הבעיה בפתרון זה, היא, שצריך שהראשי ישיבה יהיו תלמידי חכמים אמיתיים - שאפשר לדבר איתם מכמה סוגיות, וכן מכמה נושאים כגון - לימוד סוגיות הש"ס בעיון, התמצאות בהלכה ושורשה, בקיאות בדפים...)

עם פתרון מס' 4 - לענ"ד זה לא יילך, וזה מסוכן, דבר ראשון, כך לא מחנכים בחור בן עשרים - שצריך לבוא חשבון על כל פעולה שעשה ביממה! וכן, אל לך לשכוח שיש אופציות אחרות שעומדות לבחורים היום. (ובמילים אחרות: אנחנו יצרנו מצב שבו כל בחור עד גיל העשרים ++ חייב ללמוד בישיבה, אנחנו א"כ חייבים להביא לו את האפשרות לגדול נכון ובריא לא פחות ממה שמציעים לו במקומות אחרים!)
אבל אפשרות אחרת היא - שלכל בחור יציבו יעדים שהוא צריך לעמוד בהם, כגון מבחנים, שיחה שבועית עם הר"מ/משגיח במה הוא מתקדם וכו', (לדוגמא, כל בחור חייב לעמוד באחד המסלולים - כגון במחני דרשו, מפעל הש"ס, רבנות, מבחנים פנימיים וכדו')

פתרון מס' 5 - בחלקו השני, לענ"ד חובה גמורה! בחציו הראשון - יל"ע. מ"מ, 'למנוע שיעממום' זה משפט מחץ! אם יש לך עוד פתרונות, זה פרס נובל.

שום בעל בכי
הודעות: 20
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי שום בעל בכי » ה' יולי 19, 2018 10:09 pm

רבותינו שבפורום. עיקר חסר מן הספר!
הבעיה מתוארת יפה (אם אפשר להשתמש במילה הזאת בנסיבות קודרות שכאלו), הצעות הפיתרון גם הם ראויות לדיון, לרחק או לקרב. אבל לפני הכל הבה נשאל את עצמינו את השאלה הבסיסית, מה באמת קרה, מה השתנה. הישיבות של פעם (ולא רק המצויינות לשבח שבהם) היו מאוכלסות גם בבחורים בינוניים ממשפחות פשוטות, ובכל זאת גדלו והתרוממו, ולא נפלו בכל הנפילות המתוארות כאן. אז מה נהיה פה. יש יותר נסיונות, או שהשתנה משהו בסגנון החינוך, או מה. בקיצור, לפני שנחקור את זה היטב, קשה ללכת על פתרונות כמו הכנסת לימודי אמונה ופיוט. אתם יכולים לטעון גם בלי קשר לבעיות שזה בכלל לא רע אם ילמדו בישיבות דברים נוספים או שיחזקו את המשטר או יחלישו אותו, אבל זאת לא אמירה מקצועית לטפל בבעיות שצצו בדורינו.
החונה פה, שב"ב.

שעת הכושר
הודעות: 130
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי שעת הכושר » ה' יולי 19, 2018 10:18 pm

נגב נא דמעותיך, הרב שב"ב.

קרא נא מה שכתבתי פעם באשכול אחר, יועתק כאן לנוחיותך;

הרי לא באים להשוות את המצב של היום למצב שהיה לפני השואה, מדובר ס"ה על פער של עשר/עשרים/שלושים שנה. הרי גם אז היה הכלל של "כולם לישיבות", ובכל זאת שמו רף גבוה, והצמיחו פירות נפלאים.

גם אז היו בינוניים, ואפילו חלשים, משפחות פשוטות, ובתים הרוסים. ובכל זאת, תבעו דרשו חינכו וגידלו. 'קול יעקב' 'כפר-חסידים' ו'באר-יעקב' לא היו ישיבות לעילויים, ותראה מה יצא שם. אין שום סיבה אמיתית להוריד את הרף, מלבד המתחייב בגזירת-הכתוב הנוראה של ירידת-הדורות. נכון, יש כמות מספרית יותר גדולה בשוליים, אבל זה לא אמור בכלל לגדול באחוזים.

אדרבה, הרי הגטו גדל, אנחנו כבר דור שלישי בגטו, ויש בתוכו הרבה עוצמה פנימית, האם זאת השעה להידרש אל החוץ? לפתוח חלונות בחומה? לימוד האגדה התפתח, לימוד ההלכה כבש, העיון מחד גיסא, ומבחני דרשו מאידך, מחקר וההדרה, חינוך ושלום בית, יש כ"כ הרבה מקום בפנים, מה בדיוק נהיה עכשיו שכבר אסור להגיד את מה שאמר ר' ישראל-אלה לפני כמה שנים?

אבל אם הזכרת שיש מאות בשיעור, אולי נגעת בתורף הבעיה, עסוקים בלהגדיל את המספר, ולא עסוקים בלהשביח את אשר בפנים. עוול אמיתי כל הגישה הזאת של "כמות גדולה", ר"מ אחד למאה בחורים, ולא נשתבחו הישיבות ורשמיהם לעת הזאת כי אם בריבוי הגולגולות.

לפני ארבעים שנה, היית בא לרב וולבה או לרב משקובסקי, ומספר להם על ריבוי וגידול של מאות אחוזים בתוך סך שנים, לבטח היו מוטרדים משאלת הפרנסה, (וב"ה הרי הקב"ה סידר עבודות מניבות לנשים, ולולי שהעלינו את רמת החיים בלי פרופורציה, היינו יושבים כעת שלווים הרבה יותר מאשר לפני ארבעים שנה. ועל דא הוא דכתיב - איולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו), אולי שאלות נוספות, אבל האם היו אומרים לך שמחמת כך יהיה צורך להוריד את הרמה או יותר נכון לדרדר אותה? מה הקשר? מה שטוב כשיש חמישים אנשים ו5 אנשי צוות, טוב אותו דבר עם חמש מאות על חמישים, רק תחלק ותווסת את זה נכון.

אני לא יודע משהו נקודתי על ערב-שירה כזה או אחר, מה שכן, זה העיקרון, הגישה, כאילו "אי אפשר היום כמו פעם", אפשר ואפשר והתורה אמרה. שינויים מזעריים תמיד קורים ויקרו גם הלאה, אבל אל תעשה מזה עיקרון מקודש.


אני הקטן סבור - כאן נמצא לב הענין!

[חשוב להדגיש שהדברים נאמרים מתוך סברות והשערות, ולא מתוך היכרות אמיתית, ולפיכך ודאי אין לראות בהם "אמירה מקצועית" כלשונך.]

ישא ברכה
הודעות: 826
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' יולי 19, 2018 10:38 pm

בעז"ה

יש כמה וכמה שינויים שקרו במהלך השנים.

א. הכמות הגדולה של הבחורים בכל ישיבה. זה בלתי נשלט, לא מצד משטר של רישום ועונשים אלא מצד תרבות של מסגרת (בכל מוסד חינוכי כולם נכנסים לכל שיעור, לא מצד שיענשו, אלא כי יש שיעור נכנסים. אם בכל שיעור היו שלושים בחורים אז כולם היו נכנסים לשיעור. אבל יש בשיעור 100 אז אין בעיה לא להגיע).

ב. האמונה והיר"ש התחלשו מאד. תורת המוסר שעבדה פעם דועכת. אולי גם באשמת החכמים שממשיכים להשתמש עם הכלים העתיקים ולא מעדכנים את התוכן לשפת זמנינו. (למשל, ללמוד מוסר בשפתיים דולקות, לא מדבר היום לאף אחד. אבל דיון שכלי מה התכלית שהקב"ה ברא את העולם, יכול לדבר ולהשפיע. ואגב, ספר מסילת ישרים נכתב בתור ספר שכלי שבנוי על ראיות והוכחות, והרובד העיוני בו הוא לא פחות מהרובד המוסרי).

בכל אופן המוסר לא מתפקד בכלל.

ג. הנסיונות הם חסרי תקדים. הקלות והמהירות שניתן להגיע לדברי פריצות הם בלתי נתפסים. אם פעם בחור שלא למד נהפך להיות אוצירניק או כל עסקן אחר, היום מהר מאד הוא מוצא דברים מענינים יותר.

אום אני חומה
הודעות: 791
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי אום אני חומה » ה' יולי 19, 2018 10:44 pm

ישא ברכה כתב:2. לימוד עבודת ה' במסגרת של שיעורים מסודרים, ולא בצורת סדר מוסר לא יעיל (שלצערינו לא תורם כלום חוץ מעוד חצי שעה חופש..). לבנות לבחורים את היסודות הבסיסים של עבודת ה', ידיעת ה' יראת ה' אהבת ה' דביקות בה'. מהות המצוות, תכלית עבודת ה'. לבנות את הכל בצורה של שיעורים רציניים, לא כשיחת התעוררות אלא כשיעורים עיונים.

לענ"ד זו הנקודה. ברוב הישיבות זה לא נהוג, משתי סיבות: סמכו שבסדר מוסר הבחורים פותחים מס"י, ושם הרי הכל כתוב כבר בסדר שיטתי. וסמכו על השיחות של המשגיחים.

אמנם בדורנו השטוח (והאמת שכבר בתקופתי לפני כ-15 שנה) ספרי המוסר נשארים בארון, ושיחות המשגיחים בד"כ מבוססות על שו"ט באיזה מדרש על פרשת השבוע (וכמו שכבר בשעתו התריע על כך הרב וולבה בחריפות רבה בהקדמה לעל"ש ח"ב). חסר לבחורים מי שיסדר את עיקרי היהדות בשיטתיות, ואין כוונתי על יסודות האמונה אלא על יסודות העבודה, מה היהדות רוצה מבן-אדם, למה לומדים תורה, עולם הזה מול עולם הבא, וכו'. ולאו דווקא שיעורים, שיחות מסודרות בהחלט מספיקות.

גם אני הקטן כנראה הייתי הולך תלוש ומבולבל, לולי ריחם עלי ה' והזמין לי את מו"ר הרה"צ ר' טוביה פולק שאני מראשוני תלמידיו, שפשוט סידר ובנה לי את כל תמונת היהדות ואני חב לו רבות. לשיחותיו שנמסרות בשעות לילה מאוחרות הגיעו בחורים מכל רחבי ירושלים, מה משך אותם? הנקודה הזאת בדיוק. זכורני שבשעתו אחד הר"מים בישיבה שבה למדתי כעס איך יתכן שבא אברך בן 30 ומתחיל לדבר וכולם רצים לשמוע. לך תספר לו.

יבנה
הודעות: 1638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי יבנה » ה' יולי 19, 2018 10:58 pm

מאיזה גיל מאבדים אותם, רק בישיבה גדולה או אולי בשלבים היותר מוקדמים?

נוטר הכרמים
הודעות: 4491
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 20, 2018 9:48 am

אני סבור שלא אנחנו הקטנים אמורים לחשב מסלול מחדש, כאשר בכל תזוזה או שינוי טמונים מוקשים חדשים.

הבעיה שלכאורה ניתנת לשינוי הכי בקלות היא בעיית המספרים, ובגלל שתי סיבות, א' זו בעיה טכנית ארגונית ופחות מהותית ושורשית. ב' היא תלויה במדה רבה מאוד ברבנים ולא בתלמידים. תלמידים מצידם יכולים להסתדר מצוין בישיבה בת מאתיים חמישים תלמיד.

זה יפתור המון את בעיית השטחיות, ההפקרות, השוטטות, האיבוד העצמי וכו'.

הייתי מציע להתחיל עם ישיבות הענק שהגדולה שבהם קיבלה = לפי השמועה - את המספר ההזוי 230 תלמיד. ישיבה שלמה לשיעור א', בלי לסדר אותם כדבעי בתנאי פנימיה וכו'. אז באמת בשביל מה? ולכו תבררו כמה אנשי צוות יש שם. כנ"ל בחברון ובתפרח ועוד.

הפלוס בדבר הזה, כי באמת אין כאן נגיעה בשום מסורת מקודשת או שינוי בצביון.

ועוד הערה, ההשוואה לישיבות ממגזרים אחרים לא עניינית. וכדי לסבר את האוזן, באחת הישיבות בהם שולטת ההשגחה ביד רמה, ראש הישיבה אמר בשיחתו הנוקבת, איך יתכן שבחור קם מאוחר, הרי כל בעל חנות ועובד בנק מגיע בזמן וכו'. אחד הבחורים ענה לו לאחר השיחה, בבנק לא סוגרים אורות באחד בלילה. ישיבה קדושה היא לא עומדת בפרמטרים של מוסדות מסוג אחר, ואפילו לא ישיבות 'קדושות' של ציבור דתי לאומי. השיח הזה לא יכירנו מקומו אצלנו, ולא מטעמי קנאות. זה מין בשאינו מינו.

קראקובער
הודעות: 2222
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי קראקובער » ו' יולי 20, 2018 11:04 am

הנה תגובה ממקום אחר בנושא כללי על חינוך מהחכם פלגינן וברשותו אביא את זה פה.

אך איני יודע מה טעם יש כיום בשליחת דברי בכיה על הדור הקודם; וכי זה מקדם משהו?! זה מעודד להמשיך למרות זאת?!
אתם שולחים זאת גם למחנכים; למה ליאש אותם שאין להם סיכוי לחנך כך?!
על הסבא מסלבודקא [ועוד גדולים מלאי חכמה וטעם יין ישן ומשובח] ידוע כי כשעלה לארץ עשה שינוי גישה בחינוך; הוא החל לחנך ברכות יתר, כי ידע שהדברים השתנו, וכיום החינוך צריך להיות בצורה רכה יותר. גדול בישראל ידע כי הדורות משתנים בהכרח, והחכמה והעצה היחידה היא למצוא מסילות שיתאימו לדור. אחרת, מאבדים את הנער! ולא כל הגדולים הצליחו בכך, אך לפחות ידעו להודות כי אינם מתאימים לחינוך בדור זה, כמו ששמעתי מתלמידו של ר' גדליה אייזמן שביכה על כך שכבר אינו יכול לחנך היום, אבל הוא לא ניסה בכוח. גדולים לעולם לא התעקשו להציג את הדור הזה כבזוי וירוד שאין לו תקוה ולהספידו ללא הרף בדברי הגמ' בסוף סוטה בנימה פסימית. [אא"כ ידעו והכירו בתלמידיהם שמתאימים לקבל מהם דברים נוקבים ויכולים לעזור להם כך להתעלות, וכמובן שהייתה המון אהבה וקשר בין מחנכים כאלו לתלמידיהם].
הגמ' בסוף סוטה יכולה גם לעודד, הנה לנו הסימנים שהגאולה כבר מתקרבת, משיח כבר כאן. אדרבה, בדור הקודם לא הייתה כזו חוצפה נוראית ברחוב, לא היה כזה לכלוך נוראי, היה אפשר ללכת ברחובות, היום לא! ואנחנו נלחמים! כל בחור שנשאר היום בישיבה, נקי וטהור, הוא ענק! תן לו נשיקה. הוא הרבה יותר טוב ממך. את ה'סור מרע' שיש לו לא היה לך! בזכות זה משיח יגיע דווקא בימינו, כי אמנם ב'עשה טוב' אנחנו מפגרים הרבה אחרי דורות קודמים, אבל לעמוד ליד אייפון של משוקץ באוטובוס ולהסיט את העיניים, זו "מתנה" של 'סור מרע' שגם הגר"א זי"ע לא יכול היה לתת לקב"ה!
[שאל אותי צדיק אחד מה דעתי על הבחורים האלה והאלה, של ה"דור של היום".. אמרתי לו: אני רוצה לנשק כל אחד מהם; להחזיק היום מעמד בישיבה, גם אם אתה לא לומד מאה אחוז, אבל כשהרחוב היום כ"כ קורץ וצבעוני [למי שנמצא מחוץ לו, כמובן] והבחור נשאר בבית ה', נשיקה מגיעה לו!]
להתעורר, להתפכח, לא לבוסס בבוץ [בוצינא קדישא, אמנם..] ישן, להבין את הדור, ילד לעולם לא יגדל מביקורת שלילית [עכ"פ כשאין לעומתה לכה"פ פי שנים עידוד חיובי]. גם אתה לא מסוגל להתקדם בחיים, אם אתה מרגיש דפוק, נכון?! גם הילד שלך - לא!
נכון, יש יותר חוצפה, פחות כבוד למבוגרים, אבל אפשר לחנך לזה, אפשר להחדיר זאת לילד ברוח טובה ומעריכה. ולא לשכוח שצריך למדוד את החוצפה של הילד ליד המצב בסביבתו, הוא הרבה יותר טוב ממה שמנסים להכניס לו ברחוב!!

[אין לי ספק שצריכים להביט אל הדורות הקודמים ולשאוף ולפעול להגיע ולגרד את מדרגתם, ומאידך אין לי ספק שהרב מודה לכך שצריך גם לראות את מעלת דורנו ולשמוח בו, ולהבין שהתהליך ההידרדרותי הנוראי שמתרחש משנה לשנה במיוחד בעקבות החומר הנורא שברחוב שמשפיע בהכרח גם עלינו, זה מכבשי דרחמנא מבחינתנו, והקב"ה רוצה שנעבוד אותו בעבודה שונה ממה שעבדוהו לפני 50 שנה. הרב אולי לא ראה את עצמו מיועד להביע עמדה בחלק הזה של המבט הרוחני, אלא לאור היותו נצר לתקופת הזהב ראה את עצמו ראוי ואחראי להעמדת המבט הקמאי יותר של ה'מתי יגיעו מעשי'. אבל אין ספק שחייבים לאזן בין הדברים].

דרומי
הודעות: 3352
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי דרומי » ו' יולי 20, 2018 12:24 pm

כשאני קורא אשכול זה וכיוצא בו - ובפרט תגובות מסויימות הצפויות מראש - אני נזכר במאמר נפלא הנמצא בספר 'דברי חכמים בנחת' חלק א עמודים 193-200.

עיין שם ותמצא נחת! (לא מתאים לקריאה בת"ב...)

בינוני
הודעות: 570
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי בינוני » ו' יולי 20, 2018 2:46 pm

אני לא מכיר את המצב בישיבות כלל, אך כן יוצא לי לדבר די הרבה עם אברכים שנחלשו ברוחניותם.
המצב אצל הרבה אברכים [לדעתי באחוזים ניכרים מאוד מכל המגזרים] עגום אולי יותר. מדובר בעיקר בפריקת עול פנימית, לרוב כתוצאה מבלבול עצום ביסודות האמונה הפשוטים ביותר, "כמעט שום דבר שלימדו אותי להאמין בו לא נראה לי הגיוני".
לדעתי הקלושה הדבר הכי נחוץ זה לפתוח את נושא ה'אמונה' בצורה ברורה כבר מגיל צעיר, וכמו שכתב הרב ישא ברכה בברירות בפתרונו הראשון.
לא צריך תשובה לכל ''קושיה'', אבל שהדברים הבסיסיים יהיו ברורים, שיהיה ברור מה ברור ושיהיה ברור מה לא ברור. לדעתי אבי אבות הבעיה הוא הבלבול.
כדוגמה בלבד: בחור/אברך שומע איזה כמה מושגים באבולוציה שנשמעים לו הגיוני, ואז כל היסוד של בריאת העולם נכנס לו לערפול, ומכאן הדרך קצרה לפקפוק לאותנטיות של התורה וכו' וכו'.
אם היה משגיח בישיבה/איש נבון בחסידות וכדו' שכבר מהתחלה היה מסדר לנבוך מה מוכח מדעית ומה לא, מה סותר את התורה ומה לא, ובמקרה התעקשות חמור אפילו 'לגלות' שישנה אפשרות שהאבולוציה בכללותה לא בהכרח סותרת את התורה כי ייתכן שהקב"ה ברא את העולם בדרך האבולוציה וכו' וכו', זה היה עוצר את ההתערפלות כבר מראשיתה, ואפילו אם הנבוך לא היה מוצא די סיפוקו, אבל לפחות היה יוצא עם תחושה שהדברים לא חד משמעיים ואין כאן 'פשיטת רגל' של האמונה.

סיפר לי אחד מראשי הארגונים המוכרים מאוד לנוער מתמודד רוחנית, שלפני כמה שנים ישב אצל הגראי"ל עם עוד כמה מחנכים מהארגון, והעלו שמה את השאלה מה גורם לתופעת ההידרדרות ההמונית. רוב המחנכים טענו שהסיבה היא תאווה, וכל זה תוצאה מהקלות הנוראית שבחור מסוגל היום לפרנס את תאוותו. הגראי"ל חלק עליהם, וטען בתוקף שהמצב הוא תוצאה מפריקת העול של העולם המודרני, האווירה בתרבות הסובבת אותנו היא ש"איש הישר בעיניו יעשה", ותרבות זו כובשת לאט לאט את הציבור שלנו ג"כ.
לדעתי הפיתרון לזה הוא רק חיזוק העול, וזה ע"י חיזוק וביסוס האמונה כבר מגיל צעיר בצורה פתוחה וגלויה כנ"ל.

[ישנו עוד נושא לא פחות קריטי בעיני של נתינת אלטרנטיבה כשירה ומספקת לאינטרנט ולתרבות פנאי, אבל חבל לפתוח סתם תיבות מסוכנות בפורמנו].

למען עמי
הודעות: 16
הצטרף: ד' אוגוסט 09, 2017 11:39 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי למען עמי » ו' יולי 20, 2018 3:05 pm

יבנה כתב:מאיזה גיל מאבדים אותם, רק בישיבה גדולה או אולי בשלבים היותר מוקדמים?


שאלתך, לדעתי היא הכותרת.
ברור ש'מאבדים אותם' בישיבה גדולה - ובעיקר משיעור [ועד] ג / ד ומעלה.

לכן אפשר לשנות את גלאי הישיבה גדולה [שבה עלולה להתפתח לפעמים הפקרות מה, חלילה]. ואפשר בשתי צורות:

צורה ראשונה: להאריך את הישב"ק בעוד שנה שנתיים - לארבע / חמש שנים [כמו קול תורה של פעם, או ישיבות תיכוניות], במקום רק שלוש שנים.

צורה שניה: לחלק את הישיבה גדולה לשני חלקים - חלק ראשון עד סוף שנה שלישית, חלק שני [סוג של 'ישיבה גבוהה'] משנה רביעית. וכל תקופה לטפל בצורה המתאימה.

[לא צריכים לחייב את כל הבטלנים להמשיך לחלק ב', או לאפשר מסלולים נוספים כפי שהציעו כאן, וכמו שאמרו רז"ל חמש שנים ולא עלתה בידו וכו']

לפני שיצעקו עלי כל השומרים, הריני מוסר מודעא: אין בדעתי לקבוע דברים הצריכים דעת תורה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4491
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 20, 2018 3:17 pm

בינוני כתב:אני לא מכיר את המצב בישיבות כלל, אך כן יוצא לי לדבר די הרבה עם אברכים שנחלשו ברוחניותם.
המצב אצל הרבה אברכים [לדעתי באחוזים ניכרים מאוד מכל המגזרים] עגום אולי יותר. מדובר בעיקר בפריקת עול פנימית, לרוב כתוצאה מבלבול עצום ביסודות האמונה הפשוטים ביותר, "כמעט שום דבר שלימדו אותי להאמין בו לא נראה לי הגיוני".
לדעתי הקלושה הדבר הכי נחוץ זה לפתוח את נושא ה'אמונה' בצורה ברורה כבר מגיל צעיר, וכמו שכתב הרב ישא ברכה בברירות בפתרונו הראשון.
לא צריך תשובה לכל ''קושיה'', אבל שהדברים הבסיסיים יהיו ברורים, שיהיה ברור מה ברור ושיהיה ברור מה לא ברור. לדעתי אבי אבות הבעיה הוא הבלבול.
כדוגמה בלבד: בחור/אברך שומע איזה כמה מושגים באבולוציה שנשמעים לו הגיוני, ואז כל היסוד של בריאת העולם נכנס לו לערפול, ומכאן הדרך קצרה לפקפוק לאותנטיות של התורה וכו' וכו'.
אם היה משגיח בישיבה/איש נבון בחסידות וכדו' שכבר מהתחלה היה מסדר לנבוך מה מוכח מדעית ומה לא, מה סותר את התורה ומה לא, ובמקרה התעקשות חמור אפילו 'לגלות' שישנה אפשרות שהאבולוציה בכללותה לא בהכרח סותרת את התורה כי ייתכן שהקב"ה ברא את העולם בדרך האבולוציה וכו' וכו', זה היה עוצר את ההתערפלות כבר מראשיתה, ואפילו אם הנבוך לא היה מוצא די סיפוקו, אבל לפחות היה יוצא עם תחושה שהדברים לא חד משמעיים ואין כאן 'פשיטת רגל' של האמונה.

סיפר לי אחד מראשי הארגונים המוכרים מאוד לנוער מתמודד רוחנית, שלפני כמה שנים ישב אצל הגראי"ל עם עוד כמה מחנכים מהארגון, והעלו שמה את השאלה מה גורם לתופעת ההידרדרות ההמונית. רוב המחנכים טענו שהסיבה היא תאווה, וכל זה תוצאה מהקלות הנוראית שבחור מסוגל היום לפרנס את תאוותו. הגראי"ל חלק עליהם, וטען בתוקף שהמצב הוא תוצאה מפריקת העול של העולם המודרני, האווירה בתרבות הסובבת אותנו היא ש"איש הישר בעיניו יעשה", ותרבות זו כובשת לאט לאט את הציבור שלנו ג"כ.
לדעתי הפיתרון לזה הוא רק חיזוק העול, וזה ע"י חיזוק וביסוס האמונה כבר מגיל צעיר בצורה פתוחה וגלויה כנ"ל.

[ישנו עוד נושא לא פחות קריטי בעיני של נתינת אלטרנטיבה כשירה ומספקת לאינטרנט ולתרבות פנאי, אבל חבל לפתוח סתם תיבות מסוכנות בפורמנו].

לענ"ד יש כאן קצת ערבוב של שני שלבים שאינם תלויים זה בזה.
הגראי"ל טען שהבעיה היא פריקת עול ולא תאוה. בעברית פשוטה, לא גירוי מסוים של תאוה שקורץ לבנ"א ומעביר אותו על דעתו ועל דעת קונו, אלא תרבות של הפקרות ופריקת עול. מה שטוען הכותב שהפתרון הוא חיזוק האמונה בצורה פתוחה, יכול להיות, אבל עלינו לשאול את עצמנו, מה התחדש בדור הזה שצריכים לחפור באמונה. התינח אצל ציבורים שזה בשיטה אצלם לפתוח הכל ולתת בחירה, להיות חשופים לכלל הדעות, חכמות חיצוניות וכו', ניחא, אבל בחינוך שלנו שהינו מיסודו מצומצם וסגור, תורני נטו. איך פתאום מתעוררים שאלות באמונה.

כאן אנו חוזרים לתשובה, פריקת עול! זאת אומרת הקושיות באמונה הם לא הסיבה אלא התוצאה. פעם אנשים לא חיפשו להתחכם ע"י עקירת המוסכמות.

השאלה כשאנו נדרבן פתיחה ודיון בכל המוסכמות, ובזה נשנה את המתכונת הנהוגה, אם נועיל או נזיק. הרי ברור שיש כאלו שזה רק יזיק להם. כשאתה הופך כל נושא לדיון בפרט בגיל צעיר זה סיכון עצום. זו לא שמרנות, אלא אחריות ופחד.

כתבתי רק את הנקודות, ותן לחכם וגו'.

[וכן, אני צפוי, וגם אתם].

הרע במיעוטו
הודעות: 395
הצטרף: ש' דצמבר 10, 2016 10:22 pm
מיקום: ישראל

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי הרע במיעוטו » ו' יולי 20, 2018 3:58 pm

כמובן שלא מדובר כאן על רוב בני הישיבות שאשכול זה לא רלוונטי אליהם. בנוסף, ישנן ישיבות רבות שבהן גם בחורים שאינם מהמתמידים, נשארים בני תורה ובני עלייה בזכות האווירה הישיבתית.


לא אכנס כאן לסוגיות של גיוס או לימודים שאינם תורניים.

כל עוד אין מבחנים בישיבות, ואין שום דרישות מבחורים להגיע להישגים, ובחורים מרגישים שהם עושים טובה שהם בישיבה, שום דבר לא יזוז.
אמנם ישיבה מיועדת להיות תיבת נח מפני הרחוב, אך המצב כיום הוא שבמקומות רבים הרחוב כבר בפנים באופן שהפנימייה וחדר האוכל הם הסיבה היחידה שבחור יושב בישיבה. יש לו שקט מההורים והמון חברים שיש להם ים של זמן, בלי אשה וילדים או תשלומי שכר דירה. מה יעשה הבן ולא יחטא?
בנוסף מי שמחזיק מעמד באופן סביר מקבל בגיל 20 נכס בשווי מליון שקל פלוס אשה מפרנסת. לא שווה?

ובכולל?? נקווה לטוב.

ישא ברכה
הודעות: 826
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' יולי 20, 2018 4:15 pm

נוטר הכרמים כתב:
בינוני כתב:אני לא מכיר את המצב בישיבות כלל, אך כן יוצא לי לדבר די הרבה עם אברכים שנחלשו ברוחניותם.
המצב אצל הרבה אברכים [לדעתי באחוזים ניכרים מאוד מכל המגזרים] עגום אולי יותר. מדובר בעיקר בפריקת עול פנימית, לרוב כתוצאה מבלבול עצום ביסודות האמונה הפשוטים ביותר, "כמעט שום דבר שלימדו אותי להאמין בו לא נראה לי הגיוני".
לדעתי הקלושה הדבר הכי נחוץ זה לפתוח את נושא ה'אמונה' בצורה ברורה כבר מגיל צעיר, וכמו שכתב הרב ישא ברכה בברירות בפתרונו הראשון.
לא צריך תשובה לכל ''קושיה'', אבל שהדברים הבסיסיים יהיו ברורים, שיהיה ברור מה ברור ושיהיה ברור מה לא ברור. לדעתי אבי אבות הבעיה הוא הבלבול.
כדוגמה בלבד: בחור/אברך שומע איזה כמה מושגים באבולוציה שנשמעים לו הגיוני, ואז כל היסוד של בריאת העולם נכנס לו לערפול, ומכאן הדרך קצרה לפקפוק לאותנטיות של התורה וכו' וכו'.
אם היה משגיח בישיבה/איש נבון בחסידות וכדו' שכבר מהתחלה היה מסדר לנבוך מה מוכח מדעית ומה לא, מה סותר את התורה ומה לא, ובמקרה התעקשות חמור אפילו 'לגלות' שישנה אפשרות שהאבולוציה בכללותה לא בהכרח סותרת את התורה כי ייתכן שהקב"ה ברא את העולם בדרך האבולוציה וכו' וכו', זה היה עוצר את ההתערפלות כבר מראשיתה, ואפילו אם הנבוך לא היה מוצא די סיפוקו, אבל לפחות היה יוצא עם תחושה שהדברים לא חד משמעיים ואין כאן 'פשיטת רגל' של האמונה.

סיפר לי אחד מראשי הארגונים המוכרים מאוד לנוער מתמודד רוחנית, שלפני כמה שנים ישב אצל הגראי"ל עם עוד כמה מחנכים מהארגון, והעלו שמה את השאלה מה גורם לתופעת ההידרדרות ההמונית. רוב המחנכים טענו שהסיבה היא תאווה, וכל זה תוצאה מהקלות הנוראית שבחור מסוגל היום לפרנס את תאוותו. הגראי"ל חלק עליהם, וטען בתוקף שהמצב הוא תוצאה מפריקת העול של העולם המודרני, האווירה בתרבות הסובבת אותנו היא ש"איש הישר בעיניו יעשה", ותרבות זו כובשת לאט לאט את הציבור שלנו ג"כ.
לדעתי הפיתרון לזה הוא רק חיזוק העול, וזה ע"י חיזוק וביסוס האמונה כבר מגיל צעיר בצורה פתוחה וגלויה כנ"ל.

[ישנו עוד נושא לא פחות קריטי בעיני של נתינת אלטרנטיבה כשירה ומספקת לאינטרנט ולתרבות פנאי, אבל חבל לפתוח סתם תיבות מסוכנות בפורמנו].

לענ"ד יש כאן קצת ערבוב של שני שלבים שאינם תלויים זה בזה.
הגראי"ל טען שהבעיה היא פריקת עול ולא תאוה. בעברית פשוטה, לא גירוי מסוים של תאוה שקורץ לבנ"א ומעביר אותו על דעתו ועל דעת קונו, אלא תרבות של הפקרות ופריקת עול. מה שטוען הכותב שהפתרון הוא חיזוק האמונה בצורה פתוחה, יכול להיות, אבל עלינו לשאול את עצמנו, מה התחדש בדור הזה שצריכים לחפור באמונה. התינח אצל ציבורים שזה בשיטה אצלם לפתוח הכל ולתת בחירה, להיות חשופים לכלל הדעות, חכמות חיצוניות וכו', ניחא, אבל בחינוך שלנו שהינו מיסודו מצומצם וסגור, תורני נטו. איך פתאום מתעוררים שאלות באמונה.

כאן אנו חוזרים לתשובה, פריקת עול! זאת אומרת הקושיות באמונה הם לא הסיבה אלא התוצאה. פעם אנשים לא חיפשו להתחכם ע"י עקירת המוסכמות.

השאלה כשאנו נדרבן פתיחה ודיון בכל המוסכמות, ובזה נשנה את המתכונת הנהוגה, אם נועיל או נזיק. הרי ברור שיש כאלו שזה רק יזיק להם. כשאתה הופך כל נושא לדיון בפרט בגיל צעיר זה סיכון עצום. זו לא שמרנות, אלא אחריות ופחד.

כתבתי רק את הנקודות, ותן לחכם וגו'.

[וכן, אני צפוי, וגם אתם].


באמת שיעורי אמונה צריך לעשות לאו דוקא לבחורים במצב הזה אלא גם לבחורים מבקשי ה', אבל הצורך מתעצם שבעתיים לבחורים החלשים. התופעה שבחורים שרוצים לעבוד את ה' מציק להם שאלות (ובצדק, כי לא לימדו אותם) קיימת, וזו רעה חולה, לפעמים עד כדי עזיבת הדת בסתר ובגלוי. ובאמת זה דרכו של עולם, כל בעל שכל לא ילך כסומא בארובה אלא הוא רוצה לדעת בבירור שדרכו היא אמיתית ונכונה, (ואם מבחינה שכלית הדברים לא יהיו מוכחים אצלו, לא יעזור לו כל מה שהרגילו אותו הוא לא יאמין בזה). אמנם המציאות היא שיש גם הרבה אנשים שאינם אנשי שכל והם יכולים להמשיך באורחות חייהם בלי לשאול את עצמם שאלות כל שהם (וזה לא ממעלת הדורות אלא מירידת הדורות), אבל יש מספיק בחורים חושבים שצריכים לקבל מענה. יצירת המצב שכל העיסוק באמונה שייך למחזירים בתשובה הוא עיוות, ואם הגר"א התבטא על ספר הכוזרי שהוא קדוש וטהור ועיקרי אמונת ישראל תלויים בו, לא היה זה לתפארת המליצה אלא להיותו ספר יסוד שכל יהודי צריך להכיר. וברור שלא צריך לפתוח את כל הסוגיות לכל בחור, אבל יש רובד בסיסי שהוא נצרך לכל יהודי, ויש רובדים שמיועדים לחכמים יותר, (אבל כן צריך שבכל ישיבה יהיה אחר מחכמי הישיבה חכם גדול באמונות ודעות ואפשר לדבר איתו על כל שאלה או סוגיה באמונה). המציאות שבישיבות שכמעט אין עיסוק בנושא והתחום נשאר ליחידים וטיפוסים שונים, ומשכך נוצר מצב שבו הרבה בחורים אין להם ידיעות בסיסיות באמונת.ישראל.

ולגבי נידון דידן, המציאות היא שהרבה מהבחורים שריקים מעבודת ה' אפילו לא מציק להם שום דבר, הם לא חוטפים משבר על מצבם, כי היר"ש כל כך חלשה עד שהיא לא מעוררת מצפון כל שהוא. (מסתבר גם שחלק מהבעיה הוא החינוך בבית שלא מספיק מחדיר אמונה ויראת שמים בגיל הילדות הבוגר יותר). שורש כל הבעיות היא שהבורא ית' לא נוכח בחיים שלהם. והדבר הראשון שצריך להכניס להם לראש זה שיש בורא עולם, (אני יודע שיש הרבה שהדברים יראו להם מוגזמים, ואכן אין ספק שיש בחורים שלא שייכים לכל המדובר. אבל מאידך יש הרבה שהמתואר הוא מצבם). הרבה מהחלשים, יחד עם התרחקותם מה', תולים את הדברים בפיקפוק כללי על כל אמונת ישראל. המצב הרצוי הוא שהשכל מחד מכריח את הידיעה שיש בורא לעולם ויש תורה ומנגד עומד היצה"ר שמושך לכיוונו, אבל מציאות שבה אדם שתאוותיו מתגברים בו לא מוצא צד שני שנלחם בו ומזכיר לו את האמת, היא בעיה חמורה.

בכל הישיבות לנושרים, אחד הדברים המרכזיים כדי להחזיר אותם למסלול של עבודת ה', הוא בניית יסודות האמונה, כי אם ההכרה שיש בורא עולם שברא את העולם מאין והוא נתן תורה בנויה בצורה הגיונית, היכולת להדחיק את מציאות הבורא הרבה יותר חלשה. הפער בין הבחורים המדוברים לנושרים הוא לא הרבה, בעיקר באומץ ליבם. הבחורים המדוברים לא עושים את צעדי הנושרים מחולשה אם משפחתית/חברתית/ועוד. אולי נסחפתי קצת, אבל לא הרבה.

נ.ב. אני לא מתכוין לחקירה בנוסח הרמב"ם אלא לחשיבה בנוסח הכוזרי והרמב"ן שהיא העמדת אמיתות מסורת עם ישראל על התגלות הבורא בהר סיני ועל הניסים שהיו במצרים ובמדבר. להעמיד את הדברים לדיון, ובניית הכרח שאכן הבורא התגלה בהר סיני לכל עם ישראל וכו' על זה הדרך.

בינוני
הודעות: 570
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי בינוני » ו' יולי 20, 2018 4:19 pm

נוטר הכרמים כתב:לענ"ד יש כאן קצת ערבוב של שני שלבים שאינם תלויים זה בזה.
הגראי"ל טען שהבעיה היא פריקת עול ולא תאוה. בעברית פשוטה, לא גירוי מסוים של תאוה שקורץ לבנ"א ומעביר אותו על דעתו ועל דעת קונו, אלא תרבות של הפקרות ופריקת עול. מה שטוען הכותב שהפתרון הוא חיזוק האמונה בצורה פתוחה, יכול להיות, אבל עלינו לשאול את עצמנו, מה התחדש בדור הזה שצריכים לחפור באמונה. התינח אצל ציבורים שזה בשיטה אצלם לפתוח הכל ולתת בחירה, להיות חשופים לכלל הדעות, חכמות חיצוניות וכו', ניחא, אבל בחינוך שלנו שהינו מיסודו מצומצם וסגור, תורני נטו. איך פתאום מתעוררים שאלות באמונה.

כאן אנו חוזרים לתשובה, פריקת עול! זאת אומרת הקושיות באמונה הם לא הסיבה אלא התוצאה. פעם אנשים לא חיפשו להתחכם ע"י עקירת המוסכמות.

השאלה כשאנו נדרבן פתיחה ודיון בכל המוסכמות, ובזה נשנה את המתכונת הנהוגה, אם נועיל או נזיק. הרי ברור שיש כאלו שזה רק יזיק להם. כשאתה הופך כל נושא לדיון בפרט בגיל צעיר זה סיכון עצום. זו לא שמרנות, אלא אחריות ופחד.

כתבתי רק את הנקודות, ותן לחכם וגו'.

[וכן, אני צפוי, וגם אתם].

ברור שהנושא מורכב, ובכל מקרה בשביל לתקוע מסמרות צריך "אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת".
אני לא אמרתי לשנות את כל המתכונת, ולא חשבתי לפתוח כל נושא לדיון בגיל צעיר. יש כאן שני חלקים: בגיל צעיר - לדבר ולהשריש יותר את יסודות האמונה בצורה קלה, את המשל הידוע של רבינו בחיי ואת מסורת התורה מהמעמד בהר סיני שמסרו אותו שש מאות אלף אנשים ועד הניסים בזמן הנביאים וכו' וכו'. בגיל מבוגר יותר - שזה יהיה דבר מקובל ומתקבל לשאול ולברר בדברים הכבדים יותר.
כהיום בחור/אברך שיש לו שאלה יודע שאם יציג את השאלה לפני מישהו רשמי, ראשית הוא לא יקבל תשובה כוללת, ושנית הוא מסתכן שיסתכלו עליו כאחד עם 'פרפרים בראש'. את המצב הזה לדעתי יש צורך לשנות, שיהיה ברור לכל נבוך שיש כתובת מתאימה לכל שאלה, והמעמד שלו לא ייפגע בשום צורה כל עוד הוא נשאר ירא שמים כבתחילה.

[לאחר כתיבתי ראיתי דברי הרב ישא ברכה, ודברינו מתאימים].

הכתב והמכתב
הודעות: 126
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 1:15 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי הכתב והמכתב » ו' יולי 20, 2018 6:46 pm

זה מדהים איך שהנושא הזה עולה בלבוש כזה או אחר מדפי פעם כאן בפורום וגורר כל פעם תגובות ארוכות ומנומקות, משום שהוא נושא בסיסי שכמעט כל אחד מתחבט באחד ההיבטים שלו, אם מצד חינוך ילדיו, אם מצד עצמו, וכו'.

מה שאכתוב כאן כבר נשנה בתגובות כאן אולם אעלה זאת ב'אותיות' אחרות.
לכל אדם יש בחירה. ואחד מדרכי הטיית הבחירה היא יצירת סביבה מסוימת שגורמת לאדם לרצות ולהטותו לצד שהחברה בה הוא גדל בוחרת. זה מובן מאליו שעדיין הבחירה לא נלקחת ממנו וגם אינה יכולה לעמוד מול תכונות חזקות ובסיסיות המולדות בו, וגם לא לעולם.
אם נסתכל על זה במבט כללי, בלי להצטמצם על מצב היהדות החרדית ב60 השנים האחרונות, אם היה מגיע אדם ומצייר מציאות שאפשר ליצור מצב חברתי שבו רוב מוחלט מהציבור יחיה חיי תורה מלאים, בין מצד רמת שמירת תורה ומצוות, ובין באורח חיים, ועל הכל העיסוק בלימוד התורה תוך התמודדות תמידית עם עסק הפרנסה, הוא היה אומר שזה דמיון ולא יכול להיות במציאות, וזה שייך רק ליחידים שמצד טבעם ועבודותם וכו' יכולים לרצות וממילא לעמוד בזה.

אלא מה, שמציאות זו קמה וניצבה בדור האחרון, בעידוד ובגיבוי גדולי ישראל, בתחילה זה היה בצורה מושלמת, ולאחרונה, קצת פחות, עכשיו אפשר להסתכל על זה ש'משהו קרה'' 'ירידת הדירות' וכו', והכל מתוך הבנה כי ההצלחה ההתחלתית היתה טבעית וכעת קורה כאן משהו שצריך הסבר, אבל לענ"ד ההיפך הוא הנכון, המציאות שבה רוב הציבור נמצא במעלה זו הוא משהו חריג - לטובה כמובן - ומה שבשנים האחרונות חל כרסום במציאות זו, זה בסך הכל חזרה למצד יותר טבעי שבו לא כל הציבור בנוי לזה. ולכן מה שאנחנו קוראים 'שוליים' וכדו' שמתרחבים יש להתייחס לזה בפשיטות, במציאות שיש לאדם בחירה אז מבחינה טבעית לא כל אחד יבחר בטוב ביותר, ויהיו מספיק אנשים שיתפקו במועט מזה.

אינני מביע דעה כלל אם זהו מצב הדורש שנוי מסלול, תיקונים נקודתיים או משהו אחר. אך בכל מקרה יש פה דיון במציאות טבעית.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 753
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' יולי 20, 2018 7:08 pm

בן אדם שלא מטפח ומגדל כח מסויים שלו, מאבד אותו או מעקם אותו. כל עוד שהישיבות לא מטפחות את האמונה העצמאית של הבחור והיחודיות שלו בלימוד ועבודה, השדה ההיא פנויה ופתוחה להשפעות זרות.

הוי אומר, הממסדיות היא שרש הבעיא.

ומהי הצעת פותח האשכול? להדק את המסגרת עוד יותר, לחזק את הממסדיות ולסגור החורים שלה. לי הק׳ ברור שהבעיא תיגדל פי כמה ע"י ה׳תיקונים׳ האלה.

א. צריכים משגיחים אמיתיים להשגיח על הבחורים. מה פירושו להשגיח? לדעת את מצבו של כל בחור, להבין מה הבחור צריך לעודד אותו, מי צריך קצת התפרקות ומי צריך יותר שיעבוד, מי צריך לב חם ואזניים פתוחות ומי צריך אתגר. שיפסיקו להשתמש במשרת משגיח בתור משטרה של הישיבה ולתת להם הכלים והזכות ליישם את תפקידם.

ב. לסדר וועדים וחבורות מחוץ למסגרת לאלו שרוצים, שיוכלו להתעורר וללמוד דברים אחרים חוץ ממה שלמדו בישיבה. מאז מלחמת העולם (ואולי גם לפני כך) כשלה שיטת המוסר ובגדול. סדרי מוסר ריקים היו כבר שבעים שנה, וגם אם למדו מוסר לא למדו דרך עבודה מתוך שפתיים הדולקות של חזרת המלים בסדר מוסר. צריכים להשאיר הזדמניות לבחורים למצוא בעצמם דרך העובדת עבורם.

ג. כאשר בוחרים במגיד שיעור, בוחרים בעיקר מי שייכנע ל׳מסגרת׳ של העומד בראשות הישיבה. מפחדים מכל סטייה, מכל עצמאות של האברך המגיד שיעור, ולכן נהיה מצב שהמגידי שיעור, עפ" רוב, הם אנשי הממסד. אברכים שרוצים להתקדם כבר יודעים שחבל להם אפילו לנסות לטפח את העצמאיות שלהם, שלא יעמוד להם לרועץ. ד"ז נכון בארה"ב הרבה יותר מבא"י, לענ"ד, אמנם קיימת היא בכל מקום. אל תפחדו כ"כ, תראה איך הפאנאוויזער רב בחר בהנהלה רבת הגוונים, והניח לכל אחד לעשות כדרכו והבנתו.

זאב ערבות
הודעות: 405
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מונסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ו' יולי 20, 2018 7:44 pm

הכתב והמכתב כתב:זה מדהים איך שהנושא הזה עולה בלבוש כזה או אחר מדפי פעם כאן בפורום וגורר כל פעם תגובות ארוכות ומנומקות, משום שהוא נושא בסיסי שכמעט כל אחד מתחבט באחד ההיבטים שלו, אם מצד חינוך ילדיו, אם מצד עצמו, וכו'.

מה שאכתוב כאן כבר נשנה בתגובות כאן אולם אעלה זאת ב'אותיות' אחרות.
לכל אדם יש בחירה. ואחד מדרכי הטיית הבחירה היא יצירת סביבה מסוימת שגורמת לאדם לרצות ולהטותו לצד שהחברה בה הוא גדל בוחרת. זה מובן מאליו שעדיין הבחירה לא נלקחת ממנו וגם אינה יכולה לעמוד מול תכונות חזקות ובסיסיות המולדות בו, וגם לא לעולם.
אם נסתכל על זה במבט כללי, בלי להצטמצם על מצב היהדות החרדית ב60 השנים האחרונות, אם היה מגיע אדם ומצייר מציאות שאפשר ליצור מצב חברתי שבו רוב מוחלט מהציבור יחיה חיי תורה מלאים, בין מצד רמת שמירת תורה ומצוות, ובין באורח חיים, ועל הכל העיסוק בלימוד התורה תוך התמודדות תמידית עם עסק הפרנסה, הוא היה אומר שזה דמיון ולא יכול להיות במציאות, וזה שייך רק ליחידים שמצד טבעם ועבודותם וכו' יכולים לרצות וממילא לעמוד בזה.

אלא מה, שמציאות זו קמה וניצבה בדור האחרון, בעידוד ובגיבוי גדולי ישראל, בתחילה זה היה בצורה מושלמת, ולאחרונה, קצת פחות, עכשיו אפשר להסתכל על זה ש'משהו קרה'' 'ירידת הדירות' וכו', והכל מתוך הבנה כי ההצלחה ההתחלתית היתה טבעית וכעת קורה כאן משהו שצריך הסבר, אבל לענ"ד ההיפך הוא הנכון, המציאות שבה רוב הציבור נמצא במעלה זו הוא משהו חריג - לטובה כמובן - ומה שבשנים האחרונות חל כרסום במציאות זו, זה בסך הכל חזרה למצד יותר טבעי שבו לא כל הציבור בנוי לזה. ולכן מה שאנחנו קוראים 'שוליים' וכדו' שמתרחבים יש להתייחס לזה בפשיטות, במציאות שיש לאדם בחירה אז מבחינה טבעית לא כל אחד יבחר בטוב ביותר, ויהיו מספיק אנשים שיתפקו במועט מזה.

אינני מביע דעה כלל אם זהו מצב הדורש שנוי מסלול, תיקונים נקודתיים או משהו אחר. אך בכל מקרה יש פה דיון במציאות טבעית.

לפני שתקראו את דברי, כדאי לקחת דוגמא מעולם הפוליטיקה. בעתונות השמאלנית והכלל עולמית ברובה כאשר מביאים איזו הודעה בענין הסכסוך ביננו לפלשתינאים, נניח בענין המהומות האחרונות בעזה כותבים למשל כך וכך פלשתינאים נהרגו בידי צלפים ישראלים ללא פרובוקציה מצדם רק כיון שבחרו לעשות מחאה על מצבם העגום ולעורר את דעת הקהל העולמית על כך! כמובן שכל בר דעת רואה מה הבעיה כאן. ראשית הם דוברי שקר, אך זו נקודה משנית. הנקודה השניה היא שחסר כאן הסטוריה ופרספקטיבה מדוע מצבם רע ושהם גרמו לכך במו ידיהם!
אז זה מה שחסר בהודעה כאן. סתם לבוא ולומר דברים כגון" "אלפי בחורי ישיבות מנותקים מעבודת הבורא, וניתן לומר בזהירות שאין להם כמעט קשר עם בורא העולם, לא בתפילה ולא בקיום מצוות, לא בחובות הלבבות ובקושי בחובות האיברים. אפילו לימוד התורה שעליו תפארתינו, ספג פגיעה חמורה, הן בכמות והן באיכות. ואם נעשה סיכום לבחור כמה שעות הוא לומד נטו, התוצאה תהיה עגומה. שלא לדבר עם מה בחור יוצא בסוף זמן/שנה, כמה דפים הוא יודע. אפילו הלומדע'ס כבר לא משהו. ואל מול זה נכנסו תופעות של פריצות וקלות ראש/זילזול ביסודות הדת/הפקרות ועזות פנים/שוטטות ברחובות/בטלה בלתי נתפסת/גסות במידות ובתרבות/וכמובן סרטים ואינטרנט שלא יאומן כי יסופר מה שקורה וכו'." חוטא למטרה, לא כיון שאין הדברים נכונים, אלא שחסר כאן מדוע הגענו למצב זה! ולשם כך צריך קצת הסטוריה וזה יעזור למצוא עצה כיצד לתקן את המצב.
לכולי עלמא מוסכם שלאחר מלחמת העולם השניה ראו גדולי ישראל ובראשם החזון איש שחובה על כל יהודי שומר תורה ומצוות לשבת וללמוד ולהציל את עולם התורה מכליון. באותה תקופה היהדות החרדית היתה קטנה ביותר ומאוחדת פחות או יותר וכל בר דעת הבין זאת. עם ריבוי וגידול האוכלוסיה החרדית התרבו חובשי בית המדרש ובפרט לאחר בחירות 77 שהמפלגות החרדיות נכנסו לכנסת והשיגו תמיכה כספית מהמדינה. כעת היה הרבה יותר קל להסתדר מבחינת הפרנסה. בנוסף מוסדות בית יעקב חינכו את הבנות שעליהן למסור נפש ולעזור לבעליהן וכך נתהפכו היוצרות ובמקום שהבעלים יעסקו בפרנסה הם ישבו ללמוד, והנשים מצאו מקורות פרנסה (למרות שזה נגד מה שכתוב בכתובה אך זה לא הנושא שלנו, אך הוא חשוב לכשלעצמו וחלק רציני מהבעיה כיון שהאמהות טרטדות בפרנסה במקום לגדל את ילדיהן. זו לא משימה קלה ללדת עשרה ילדים, לצאת לעבודה, לחזור הביתה סחוטים ואח"כ לטפל בכמה ילדים קטנים. כמה תשומת לב כבר יכולה אמא כזו לתת לכל ילד וילד. יש אמנם נשים שהן בעלות יכולת כזו, אך רובן מן הסתמא לא ולא ראיתי שמתיחסים לזאת כמעט).
עד כאן ידוע וזו היסטוריה. אלא מאי, כפי שידוע בטבע ממקרים מסויימים שכאשר רוצים לעשות איזה שינוי, בדרך כלל צצות להם תופעות בלתי רצויות שלא חשבו עליהם מקודם. כמו כן בתורתינו מובא בחז"ל שאב חייב ללמד את בנו אומנות בכדי שיפרנס את משפחתו וזו דרכו של עולם ולא שהנשים יפרנסו, שכן תפקידם לגדל את הילדים ולהשגיח עליהם. אך מה שקרה הוא שלאט לאט התקבל בציבור שמקומו של כל גבר חרדי בבית המדרש והוא צריך להשקיע את כל מרצו כל ימי חייו לעסק התורה, בין בלימוד, בין בהוראה בין בסופרות, העיקר שיהיה איזה עיסוק תורני ויקרא כלי קודש, ונוצרה כאן מין נורמא חברתית (וזו מלת מפתח כאן) שגבר אשר אינו שייך לעולם התורני בצורה כלשהיא נחשב למין סוג ב' ולא מתייחסים אליו ויקבל שידוך סוג ב' כיון שאיש אינו רוצה להשתדך עם סוג ב'! אז מה שקורה הוא (וזו התוצאה הבלתי צפויה) שפשוט לא כל הבחורים בנויים לשבת וללמוד כל היום ובמקום זה מסתובבים ברחובות (או מסתובבים בדמיונתיהם ברחובות) על אפם ועל חמתם של הוריהם ומחנכיהם. אמנם זה דבר יפה אם כל עם ישראל היה יושב ולומד, אך תהיו כנים עם עצמכם, זהו משאלה בלתי מציאותית, והתוצאות נראות בשטח ואם לא יעשה משהו בנדון הדבר רק יחריף וילך.
כמדומני שבספר צדיק כתמר יפרח מהרה"ג שטיינמן (או איזה ספר אחר ממנו) מובא שיהודי אמיד ממונסי בשם שימי גליק (הוא זה שהטיס אותו למסע בארה"ב במטוסו הפרטי) הציע לתת מאה מליון דולר עבור הקמת מוסד לבנים שלא מסוגלים ללמוד כל היום ללמוד מקצוע או מלאכה ומסתובבים ברחובות. הרב שטיינמן דחה את הצעתו (יש נוסח אחר לסיפור אך אותו תוכן). מדוע אני מביא סיפור זה? כמובן שאיני מתימר להגיע לקרסוליו של רב שטיינמן אך איני מבין מדוע דחה את ההצעה, האם עדיף שהבחורים האלה יסתובבו ברחובות או יביטו בתקרה ויחכו לסיגריה הבאה? האם הנכם סבורים (וכך משמע מכמה מהתגובות לעיל) שאם יהדקו את החגורה וילמדו עוד מוסר הדבר יעזור? צריך לתת לנוער המשוטט בין ברחובות ובין במחשבתו מסגרת בה הוא יכול ללמוד חלק מן היום ולעסוק ברכישת מקצוע או לימוד מלאכה. מובטחים אתם שהרבה בחורים ימצאו את סיפוקם בכך ויחזרו למוטב (אין ממני יותר סיפורים אך אני מדבר מנסיון אישי ומנסיונם של חברים ולכן כואב לי הדבר במיוחד). מה הפחד מלימוד מקצוע? בפרט אם הדבר נעשה במסגרת מפוקחת ומתאימה? האם זה לא מובן מאיליו שלא כולם בנויים מבחינה שכלית ללמוד כל היום? אז לומר שהישיבות הם תיבת נח ומצוה על כל הגברים להיות בתוך התיבה נשמע כדרוש יפה, אך הנה כפי שבעל פותח האשכול מתאר את המצב באה המציאות וטופחת על הפנים ואלה שלא מעוניינים בלימוד יוצאים מהתיבה לדאבון לבם של הוריהם ומחנכיהם.
אתן לכם דוגמא על אזלת היד של אלו האמורים לטפל בנושא. בלייקווד עיר הקודש יש את כמות הנושרים הגבוהה ביותר בארה"ב (ולאחריה מונרו), כן בעיר הישיבתית החרדית הגדולה ביותר מחוץ לא"י! הנוער הזה (בחורים ובחורות שרובם ככולם מבתים חרדיים ויש אומרים שמדובר בלמעלה מאלף, והם מתגודדים סביב אגם הנמצא במרכז העיר (לייקווד באנגלית משמע אגם היער) אז כמה עסקנים (איני יודע בדיוק מי) החליטו לעשות משהו בנידון והחליטו שבשבת לאחר התפילות בישיבות ובבתי המדרשים כל המתפללים ישארו עם טליותיהם וילכו לאגם ויעשו סיבוב סביבו , והחשבון היה שהנוער יביט כל אחד באביו והדבר יגרום לו הרהורי חרטה ותשובה על הצער שגורם להוריו וישוב. ואכן כך עשו אלפים מתושבי העיר והלכו בקול דומיה סביב האגם כשלבם נחמץ בקרבם בראותם את בניהם ובנותיהם לבושים ככל הגויים. ומה לדעתכם קרה? במקום שהנוער יקבל חרטה וישוב, הם לקחו וידיאו בסמרטפון ושמו אותם ביוטיוב ווטסאפ ווקראו לעבר הוריהם דברי נבלות פה שקשה לאוזן לשמוע, והדבר גרם לא רק לכשלון גדול, אלא לחילול שבת וחילול ה' מאין כמוהו, וגרם להורים שברון לב עוד יותר גדול. מעשה אמיתי זה בא להראות את אזלת היד בהבנת הנוער ומה גורם לו לרדת כך.
אז מה קורא כאן? בפשיטות חברי פורום יקרים ואל תעשו את עצמכם תמימים שאינכם יודעים על מה אני מדבר: המציאות היא שלא כל אחד בנוי ומסוגל לקיים שבתי כל ימי חיי!!! זו כל התורה כולה על רגל אחת. מה הסיבות לכך לא משנה כעת, אך זו המציאות בין אתם מסכימים או לא. וכאשר הבחורים האלה נכנסים לגיל הבגרות הם פשוט משתעממים בלימוד, או פשוט מאוד לא מבינים סוגיות בגמרא ובמקום זה הם חושבים על לוא הייתי רוטשילד (או גרשטנר או כל גביר אחר) ובינתיים השעמום מביא לידי בטלה ומחפשים אקשן ומשתובבים ועושים קצת צרות פה ושם וקצת סמים פה ושם וקצת... לכו תשאלו אותם. אלא מאי? הרבה משחקים אותה כאילו בכדי לקבל שידוך ואח"כ יוצא המרצע מהשק ומתגלה שאין תוכם כברם.
בקיצור, מן הסתם זה הגורם העיקרי לתופעה, דהיינו אי יכולת של בחורים אלה לשבת וללמוד כל היום. וחובה על ההורים להבחין אלו מבניהם לא בנויים לכך ולהתייעץ עם אנשי חינוך מה לעשות. אלא מאי, וכפי שכתבתי לעיל, במרבית המקרים מסתירים זאת שכן זה נחשב מום ואם ידעו אחרים שיש ילד במשפחה שאינו לומד לא ירצו להשתדך אז כך כל אחד מסתיר את הדבר מהשני ומשחקים אותה כאילו (דרך אגב אותו הדבר עם הבנות כמו שכתבתי לעיל, לא לכולן יש את יכולת העמידה ללדת עשרה ילדים, לעבוד ועוד לנהל את משק הבית והרבה מהן קורסות עקב כך, ואל תאמרו לי שאין דברים בגו! יש כיסוי לדברי שלא תדעו מצרות).
בבקשה תסלחו ותמחלו לי אם כתבתי משהו לא ראוי, ואיני בא לערער על דעת הגדולים, ואם תעירו אמחק או אתקן. ונדמה לי שכאשר יש עת צרה כזו ליעקב שאין כמעט בית שאין בו "מת" בלשון מליצית, צריכים לחפש כל עצה שתוכל לעזור ולא משנה מיהו בעל העצה ומתחילים מן הקטן. דרך אגב "חכמות" אלו שכתבתי אינן שלי אלא שמעתים מכמה אנשים גדולים (ולשאלתי מדוע לא עושים דבר ענו שקשה לשחות נגד הזרם ומיד משתיקים אותך כמו שקרה בלייקווד לפני זמן מה כאשר גביר אחד בשם רכניץ רצה לעשות משהו בנידון נשא דרשה וביום המחרת הזמינו אותו ראשי הישיבה והעסקנים של העיר לשימוע ויצא בהצהרה שחוזר בו מדבריו, משהו כמו שעשה טראמפ בנוגע לפוטין. וכמדומני שדבר דומה קרה עם ר' יונתן רוזנבלום באחת הדרשות שנתן בלוס אנג'לס ונתפרסם בסרטון ברשת וכעבור כמה ימים הוסר לאחר שהוזהר שדבריו נוגדים את האגנדה החרדית).
ולסיום, מומלץ לעיין בקובץ המצורף כאן מה כתב ת"ח פסיכולוג ד"ר בן ציון סורוצקין המתמחה בטיפול בנוער בעייתי על כל סוגיו, והדברים שכותב שם כואבים לשמוע אך ניכרים דברי אמת וקבל האמת ממי שאמרה.
הכתבה הזו מופיעה ברשת בקישור הזה https://drsorotzkin.com/hebrew-role-of-parents/ (ואני מצרף בקובץ) ומצווה להפיץ אותה בכל בית חרדי.
קבצים מצורפים
משבר נוער נושר.pdf
חלקם של ההורים במשבר הנוכחי
(1.26 MiB) הורד 153 פעמים
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ב' יולי 23, 2018 12:54 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומע ומשמיע
הודעות: 1264
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' יולי 22, 2018 11:03 pm

נוטר הכרמים כתב:אני סבור שלא אנחנו הקטנים אמורים לחשב מסלול מחדש, כאשר בכל תזוזה או שינוי טמונים מוקשים חדשים.

הבעיה שלכאורה ניתנת לשינוי הכי בקלות היא בעיית המספרים, ובגלל שתי סיבות, א' זו בעיה טכנית ארגונית ופחות מהותית ושורשית. ב' היא תלויה במדה רבה מאוד ברבנים ולא בתלמידים. תלמידים מצידם יכולים להסתדר מצוין בישיבה בת מאתיים חמישים תלמיד.

זה יפתור המון את בעיית השטחיות, ההפקרות, השוטטות, האיבוד העצמי וכו'.

הייתי מציע להתחיל עם ישיבות הענק שהגדולה שבהם קיבלה = לפי השמועה - את המספר ההזוי 230 תלמיד. ישיבה שלמה לשיעור א', בלי לסדר אותם כדבעי בתנאי פנימיה וכו'. אז באמת בשביל מה? ולכו תבררו כמה אנשי צוות יש שם. כנ"ל בחברון ובתפרח ועוד.

הפלוס בדבר הזה, כי באמת אין כאן נגיעה בשום מסורת מקודשת או שינוי בצביון.

ועוד הערה, ההשוואה לישיבות ממגזרים אחרים לא עניינית. וכדי לסבר את האוזן, באחת הישיבות בהם שולטת ההשגחה ביד רמה, ראש הישיבה אמר בשיחתו הנוקבת, איך יתכן שבחור קם מאוחר, הרי כל בעל חנות ועובד בנק מגיע בזמן וכו'. אחד הבחורים ענה לו לאחר השיחה, בבנק לא סוגרים אורות באחד בלילה. ישיבה קדושה היא לא עומדת בפרמטרים של מוסדות מסוג אחר, ואפילו לא ישיבות 'קדושות' של ציבור דתי לאומי. השיח הזה לא יכירנו מקומו אצלנו, ולא מטעמי קנאות. זה מין בשאינו מינו.

מסכים מאד לדברים, דברים חשובים מאד לענ"ד.
השאלה האם יש מי שזועק את הזעקה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4491
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יולי 22, 2018 11:19 pm

כמובן שאינני מסכים עם דברי 'זאב ערבות', ואין לי כח להיכנס לפולמוס.

רציתי רק להעיר שיש כאן 2 נושאים שונים, 1. נושא ה'נושרים' מהסוג שזאב מתאר עם האגם, עליהם יוחדו אשכולות רבים, ואינני מבין גדול בתחום. 2. בינוניים, חלשים, ו'סתם' בחורים שהם מרגישים, ואנחנו מרגישים עליהם שהם קצת חלולים מבחינת תוכן רוחני אמיתי. זה הנושא שלנו באשכול זה. גם אם יש קשר בין הנשאים, אין סיבה שלא נדון עליהם בנפרד. כל דברי זאב אינם רלוונטיים לנידון שלנו.

דרומי
הודעות: 3352
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי דרומי » א' יולי 22, 2018 11:28 pm

אכן, אלו שני נושאים שונים שהתערבבו כאן בטעות (אם כי יתכן ובאופן עקיף יש איזה קשר).

עתניאל בן קנז
הודעות: 1437
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ב' יולי 23, 2018 12:59 am

יש קשר, ולא כ"כ עקיף.
הרבה פעמים כאשר בן נוער רוצה 'לבעוט', מסיבות שונות, עיקר כוונתו למרוד במוסכמות, לאו דוקא ברבש"ע.
כאשר יש לנער איזשהו קשר וחיבור להקב"ה, הרי אפשר לתעל את המרידה, שלא תתבטא דוקא בעזיבת תורה ומצוות, (לפעמים אפילו 'להתחזק', אלא שיהיה בדרך אחרת - כגון להפוך ל'חסיד', ל'מתנגד', ל'חרד"ל' וכדו').
אמנם כאשר אין שום חיבור אמיתי לרבש"ע, וכל קיום התורה ומצות הוא רק מחמת ההרגל והמסגרת המחייבת, הרי בשעת 'מרידה', הנער עוזב את הכל, והרבה פעמים אפילו ללא נקיפות מצפון, (שהרי להבנתו, בעצם הכל 'הצגה גדולה').

חכמת המשפט
הודעות: 12
הצטרף: ה' יולי 27, 2017 1:29 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי חכמת המשפט » ב' יולי 23, 2018 1:24 am

זאב ערבות כתב:
הכתב והמכתב כתב:זה מדהים איך שהנושא הזה עולה בלבוש כזה או אחר מדפי פעם כאן בפורום וגורר כל פעם תגובות ארוכות ומנומקות, משום שהוא נושא בסיסי שכמעט כל אחד מתחבט באחד ההיבטים שלו, אם מצד חינוך ילדיו, אם מצד עצמו, וכו'.

מה שאכתוב כאן כבר נשנה בתגובות כאן אולם אעלה זאת ב'אותיות' אחרות.
לכל אדם יש בחירה. ואחד מדרכי הטיית הבחירה היא יצירת סביבה מסוימת שגורמת לאדם לרצות ולהטותו לצד שהחברה בה הוא גדל בוחרת. זה מובן מאליו שעדיין הבחירה לא נלקחת ממנו וגם אינה יכולה לעמוד מול תכונות חזקות ובסיסיות המולדות בו, וגם לא לעולם.
אם נסתכל על זה במבט כללי, בלי להצטמצם על מצב היהדות החרדית ב60 השנים האחרונות, אם היה מגיע אדם ומצייר מציאות שאפשר ליצור מצב חברתי שבו רוב מוחלט מהציבור יחיה חיי תורה מלאים, בין מצד רמת שמירת תורה ומצוות, ובין באורח חיים, ועל הכל העיסוק בלימוד התורה תוך התמודדות תמידית עם עסק הפרנסה, הוא היה אומר שזה דמיון ולא יכול להיות במציאות, וזה שייך רק ליחידים שמצד טבעם ועבודותם וכו' יכולים לרצות וממילא לעמוד בזה.

אלא מה, שמציאות זו קמה וניצבה בדור האחרון, בעידוד ובגיבוי גדולי ישראל, בתחילה זה היה בצורה מושלמת, ולאחרונה, קצת פחות, עכשיו אפשר להסתכל על זה ש'משהו קרה'' 'ירידת הדירות' וכו', והכל מתוך הבנה כי ההצלחה ההתחלתית היתה טבעית וכעת קורה כאן משהו שצריך הסבר, אבל לענ"ד ההיפך הוא הנכון, המציאות שבה רוב הציבור נמצא במעלה זו הוא משהו חריג - לטובה כמובן - ומה שבשנים האחרונות חל כרסום במציאות זו, זה בסך הכל חזרה למצד יותר טבעי שבו לא כל הציבור בנוי לזה. ולכן מה שאנחנו קוראים 'שוליים' וכדו' שמתרחבים יש להתייחס לזה בפשיטות, במציאות שיש לאדם בחירה אז מבחינה טבעית לא כל אחד יבחר בטוב ביותר, ויהיו מספיק אנשים שיתפקו במועט מזה.

אינני מביע דעה כלל אם זהו מצב הדורש שנוי מסלול, תיקונים נקודתיים או משהו אחר. אך בכל מקרה יש פה דיון במציאות טבעית.

לפני שתקראו את דברי, כדאי לקחת דוגמא מעולם הפוליטיקה. בעתונות השמאלנית והכלל עולמית ברובה כאשר מביאים איזו הודעה בענין הסכסוך ביננו לפלשתינאים, נניח בענין המהומות האחרונות בעזה כותבים למשל כך וכך פלשתינאים נהרגו בידי צלפים ישראלים ללא פרובוקציה מצדם רק כיון שבחרו לעשות מחאה על מצבם העגום ולעורר את דעת הקהל העולמית על כך! כמובן שכל בר דעת רואה מה הבעיה כאן. ראשית הם דוברי שקר, אך זו נקודה משנית. הנקודה השניה היא שחסר כאן הסטוריה ופרספקטיבה מדוע מצבם רע ושהם גרמו לכך במו ידיהם!
אז זה מה שחסר בהודעה כאן. סתם לבוא ולומר דברים כגון" "אלפי בחורי ישיבות מנותקים מעבודת הבורא, וניתן לומר בזהירות שאין להם כמעט קשר עם בורא העולם, לא בתפילה ולא בקיום מצוות, לא בחובות הלבבות ובקושי בחובות האיברים. אפילו לימוד התורה שעליו תפארתינו, ספג פגיעה חמורה, הן בכמות והן באיכות. ואם נעשה סיכום לבחור כמה שעות הוא לומד נטו, התוצאה תהיה עגומה. שלא לדבר עם מה בחור יוצא בסוף זמן/שנה, כמה דפים הוא יודע. אפילו הלומדע'ס כבר לא משהו. ואל מול זה נכנסו תופעות של פריצות וקלות ראש/זילזול ביסודות הדת/הפקרות ועזות פנים/שוטטות ברחובות/בטלה בלתי נתפסת/גסות במידות ובתרבות/וכמובן סרטים ואינטרנט שלא יאומן כי יסופר מה שקורה וכו'." חוטא למטרה, לא כיון שאין הדברים נכונים, אלא שחסר כאן מדוע הגענו למצב זה! ולשם כך צריך קצת הסטוריה וזה יעזור למצוא עצה כיצד לתקן את המצב.
לכולי עלמא מוסכם שלאחר מלחמת העולם השניה ראו גדולי ישראל ובראשם החזון איש שחובה על כל יהודי שומר תורה ומצוות לשבת וללמוד ולהציל את עולם התורה מכליון. באותה תקופה היהדות החרדית היתה קטנה ביותר ומאוחדת פחות או יותר וכל בר דעת הבין זאת. עם ריבוי וגידול האוכלוסיה החרדית התרבו חובשי בית המדרש ובפרט לאחר בחירות 77 שהמפלגות החרדיות נכנסו לכנסת והשיגו תמיכה כספית מהמדינה. כעת היה הרבה יותר קל להסתדר מבחינת הפרנסה. בנוסף מוסדות בית יעקב חינכו את הבנות שעליהן למסור נפש ולעזור לבעליהן וכך נתהפכו היוצרות ובמקום שהבעלים יעסקו בפרנסה הם ישבו ללמוד, והנשים מצאו מקורות פרנסה (למרות שזה נגד מה שכתוב בכתובה אך זה לא הנושא שלנו, אך הוא חשוב לכשלעצמו וחלק רציני מהבעיה כיון שהאמהות טרטדות בפרנסה במקום לגדל את ילדיהן. זו לא משימה קלה ללדת עשרה ילדים, לצאת לעבודה, לחזור הביתה סחוטים ואח"כ לטפל בכמה ילדים קטנים. כמה תשומת לב כבר יכולה אמא כזו לתת לכל ילד וילד. יש אמנם נשים שהן בעלות יכולת כזו, אך רובן מן הסתמא לא ולא ראיתי שמתיחסים לזאת כמעט).
עד כאן ידוע וזו היסטוריה. אלא מאי, כפי שידוע בטבע ממקרים מסויימים שכאשר רוצים לעשות איזה שינוי, בדרך כלל צצות להם תופעות בלתי רצויות שלא חשבו עליהם מקודם. כמו כן בתורתינו מובא בחז"ל שאב חייב ללמד את בנו אומנות בכדי שיפרנס את משפחתו וזו דרכו של עולם ולא שהנשים יפרנסו, שכן תפקידם לגדל את הילדים ולהשגיח עליהם. אך מה שקרה הוא שלאט לאט התקבל בציבור שמקומו של כל גבר חרדי בבית המדרש והוא צריך להשקיע את כל מרצו כל ימי חייו לעסק התורה, בין בלימוד, בין בהוראה בין בסופרות, העיקר שיהיה איזה עיסוק תורני ויקרא כלי קודש, ונוצרה כאן מין נורמא חברתית (וזו מלת מפתח כאן) שגבר אשר אינו שייך לעולם התורני בצורה כלשהיא נחשב למין סוג ב' ולא מתייחסים אליו ויקבל שידוך סוג ב' כיון שאיש אינו רוצה להשתדך עם סוג ב'! אז מה שקורה הוא (וזו התוצאה הבלתי צפויה) שפשוט לא כל הבחורים בנויים לשבת וללמוד כל היום ובמקום זה מסתובבים ברחובות (או מסתובבים בדמיונתיהם ברחובות) על אפם ועל חמתם של הוריהם ומחנכיהם. אמנם זה דבר יפה אם כל עם ישראל היה יושב ולומד, אך תהיו כנים עם עצמכם, זהו משאלה בלתי מציאותית, והתוצאות נראות בשטח ואם לא יעשה משהו בנדון הדבר רק יחריף וילך.
כמדומני שבספר צדיק כתמר יפרח מהרה"ג שטיינמן (או איזה ספר אחר ממנו) מובא שיהודי אמיד ממונסי בשם שימי גליק (הוא זה שהטיס אותו למסע בארה"ב במטוסו הפרטי) הציע לתת מאה מליון דולר עבור הקמת מוסד לבנים שלא מסוגלים ללמוד כל היום ללמוד מקצוע או מלאכה ומסתובבים ברחובות. הרב שטיינמן דחה את הצעתו (יש נוסח אחר לסיפור אך אותו תוכן). מדוע אני מביא סיפור זה? כמובן שאיני מתימר להגיע לקרסוליו של רב שטיינמן אך איני מבין מדוע דחה את ההצעה, האם עדיף שהבחורים האלה יסתובבו ברחובות או יביטו בתקרה ויחכו לסיגריה הבאה? האם הנכם סבורים (וכך משמע מכמה מהתגובות לעיל) שאם יהדקו את החגורה וילמדו עוד מוסר הדבר יעזור? צריך לתת לנוער המשוטט בין ברחובות ובין במחשבתו מסגרת בה הוא יכול ללמוד חלק מן היום ולעסוק ברכישת מקצוע או לימוד מלאכה. מובטחים אתם שהרבה בחורים ימצאו את סיפוקם בכך ויחזרו למוטב (אין ממני יותר סיפורים אך אני מדבר מנסיון אישי ומנסיונם של חברים ולכן כואב לי הדבר במיוחד). מה הפחד מלימוד מקצוע? בפרט אם הדבר נעשה במסגרת מפוקחת ומתאימה? האם זה לא מובן מאיליו שלא כולם בנויים מבחינה שכלית ללמוד כל היום? אז לומר שהישיבות הם תיבת נח ומצוה על כל הגברים להיות בתוך התיבה נשמע כדרוש יפה, אך הנה כפי שבעל פותח האשכול מתאר את המצב באה המציאות וטופחת על הפנים ואלה שלא מעוניינים בלימוד יוצאים מהתיבה לדאבון לבם של הוריהם ומחנכיהם.
אתן לכם דוגמא על אזלת היד של אלו האמורים לטפל בנושא. בלייקווד עיר הקודש יש את כמות הנושרים הגבוהה ביותר בארה"ב (ולאחריה מונרו), כן בעיר הישיבתית החרדית הגדולה ביותר מחוץ לא"י! הנוער הזה (בחורים ובחורות שרובם ככולם מבתים חרדיים ויש אומרים שמדובר בלמעלה מאלף, והם מתגודדים סביב אגם הנמצא במרכז העיר (לייקווד באנגלית משמע אגם היער) אז כמה עסקנים (איני יודע בדיוק מי) החליטו לעשות משהו בנידון והחליטו שבשבת לאחר התפילות בישיבות ובבתי המדרשים כל המתפללים ישארו עם טליותיהם וילכו לאגם ויעשו סיבוב סביבו , והחשבון היה שהנוער יביט כל אחד באביו והדבר יגרום לו הרהורי חרטה ותשובה על הצער שגורם להוריו וישוב. ואכן כך עשו אלפים מתושבי העיר והלכו בקול דומיה סביב האגם כשלבם נחמץ בקרבם בראותם את בניהם ובנותיהם לבושים ככל הגויים. ומה לדעתכם קרה? במקום שהנוער יקבל חרטה וישוב, הם לקחו וידיאו בסמרטפון ושמו אותם ביוטיוב ווטסאפ ווקראו לעבר הוריהם דברי נבלות פה שקשה לאוזן לשמוע, והדבר גרם לא רק לכשלון גדול, אלא לחילול שבת וחילול ה' מאין כמוהו, וגרם להורים שברון לב עוד יותר גדול. מעשה אמיתי זה בא להראות את אזלת היד בהבנת הנוער ומה גורם לו לרדת כך.
אז מה קורא כאן? בפשיטות חברי פורום יקרים ואל תעשו את עצמכם תמימים שאינכם יודעים על מה אני מדבר: המציאות היא שלא כל אחד בנוי ומסוגל לקיים שבתי כל ימי חיי!!! זו כל התורה כולה על רגל אחת. מה הסיבות לכך לא משנה כעת, אך זו המציאות בין אתם מסכימים או לא. וכאשר הבחורים האלה נכנסים לגיל הבגרות הם פשוט משתעממים בלימוד, או פשוט מאוד לא מבינים סוגיות בגמרא ובמקום זה הם חושבים על לוא הייתי רוטשילד (או גרשטנר או כל גביר אחר) ובינתיים השעמום מביא לידי בטלה ומחפשים אקשן ומשתובבים ועושים קצת צרות פה ושם וקצת סמים פה ושם וקצת... לכו תשאלו אותם. אלא מאי? הרבה משחקים אותה כאילו בכדי לקבל שידוך ואח"כ יוצא המרצע מהשק ומתגלה שאין תוכם כברם.
בקיצור, מן הסתם זה הגורם העיקרי לתופעה, דהיינו אי יכולת של בחורים אלה לשבת וללמוד כל היום. וחובה על ההורים להבחין אלו מבניהם לא בנויים לכך ולהתייעץ עם אנשי חינוך מה לעשות. אלא מאי, וכפי שכתבתי לעיל, במרבית המקרים מסתירים זאת שכן זה נחשב מום ואם ידעו אחרים שיש ילד במשפחה שאינו לומד לא ירצו להשתדך אז כך כל אחד מסתיר את הדבר מהשני ומשחקים אותה כאילו (דרך אגב אותו הדבר עם הבנות כמו שכתבתי לעיל, לא לכולן יש את יכולת העמידה ללדת עשרה ילדים, לעבוד ועוד לנהל את משק הבית והרבה מהן קורסות עקב כך, ואל תאמרו לי שאין דברים בגו! יש כיסוי לדברי שלא תדעו מצרות).
בבקשה תסלחו ותמחלו לי אם כתבתי משהו לא ראוי, ואיני בא לערער על דעת הגדולים, ואם תעירו אמחק או אתקן. ונדמה לי שכאשר יש עת צרה כזו ליעקב שאין כמעט בית שאין בו "מת" בלשון מליצית, צריכים לחפש כל עצה שתוכל לעזור ולא משנה מיהו בעל העצה ומתחילים מן הקטן. דרך אגב "חכמות" אלו שכתבתי אינן שלי אלא שמעתים מכמה אנשים גדולים (ולשאלתי מדוע לא עושים דבר ענו שקשה לשחות נגד הזרם ומיד משתיקים אותך כמו שקרה בלייקווד לפני זמן מה כאשר גביר אחד בשם רכניץ רצה לעשות משהו בנידון נשא דרשה וביום המחרת הזמינו אותו ראשי הישיבה והעסקנים של העיר לשימוע ויצא בהצהרה שחוזר בו מדבריו, משהו כמו שעשה טראמפ בנוגע לפוטין. וכמדומני שדבר דומה קרה עם ר' יונתן רוזנבלום באחת הדרשות שנתן בלוס אנג'לס ונתפרסם בסרטון ברשת וכעבור כמה ימים הוסר לאחר שהוזהר שדבריו נוגדים את האגנדה החרדית).
ולסיום, מומלץ לעיין בקובץ המצורף כאן מה כתב ת"ח פסיכולוג ד"ר בן ציון סורוצקין המתמחה בטיפול בנוער בעייתי על כל סוגיו, והדברים שכותב שם כואבים לשמוע אך ניכרים דברי אמת וקבל האמת ממי שאמרה.
הכתבה הזו מופיעה ברשת בקישור הזה https://drsorotzkin.com/hebrew-role-of-parents/ (ואני מצרף בקובץ) ומצווה להפיץ אותה בכל בית חרדי.

תמיהני מאוד אם המצב גם בארצינו הקדושה קשה כפי שהינך מתאר, או שמא בזמן שרבני ארה''ב עסוקים בלשגר קנאות ועיצות חינם למקומות אחרים, לא נותר מי שיטפל בבעיות המקומיות ה'לא חשובות'....

חשבה לטובה
הודעות: 258
הצטרף: ו' מרץ 07, 2014 11:29 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי חשבה לטובה » ב' יולי 23, 2018 1:31 am

מרבית מהכותבים כאן שעברו את גיל שלושים עוד זכו להכיר את ראשי הישיבות של הדור הקודם והמשגיחים [ הגרש''ז ברוידא ר''ה פליי ר''ש וולבה ר''מ חדש הגרמ''ש שפירא ר''ז רוטברג ר''ר שמולאביץ רח''פ שיינברג ר''ז אפשטיין ר''ג אייזמן ועוד ועוד ואלו דוג' ממש מהשנים האחרונות] וראה מול עיניו דוגמא אישית של אדם שתובע מאחרים בדיוק מה שתובע מעצמו היום ישנם משגיחים קטנים בישי''ק שעומדים מול הארון קודש ומטיפים לכל מיני ערכים מוייתרות התמדה שמירת עיניים וכדו' בעוד שהם עצמם דקה שתים אחרי השמועס הנוקב עושים בעצמם את אותם דברים שדברו נגדם בריש גלי בשפתיים דולקות ועל זה נאמר מה יעשה הבן ולא יחטא, הבחור לא רואה מול עיניו דוגמא לשום דבר אז היסודות שלו חלולים.
ואמר כבר מי שאמר פעם הישיבות היו בונים בחורים היום הבחורים בונים את ראשי הישיבות.
ישנו סיפור ידוע שהיה מספר ר''מ חדש על ה'סבא' פעם היה בחור בישיבה שדיבר חריפות נגד הסבא וגם דיבר דבורי כפירה קרא לו הסבא וא''ל אין מקומך בישיבה משום שדברת על ד' ועל משיחו הבחור שהיה עז פנים השיב לאלתר לסבא מסלבודקא מה כואב לך יותר שדיברתי על ד' או על משיחו? ענה לו הסבא תישאר בישיבה שהרגיש דקות שבדקות של 'נגיעה' והיום ח''ו בחור שיפגע באגו של הראש ישיבה או המשגיח אחת דתו להמית ויהרסו לו שידוכים וכן בכל מקום שינסה ללכת.

זאב ערבות
הודעות: 405
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מונסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' יולי 23, 2018 2:09 am

נוטר הכרמים כתב:כמובן שאינני מסכים עם דברי 'זאב ערבות', ואין לי כח להיכנס לפולמוס.

רציתי רק להעיר שיש כאן 2 נושאים שונים, 1. נושא ה'נושרים' מהסוג שזאב מתאר עם האגם, עליהם יוחדו אשכולות רבים, ואינני מבין גדול בתחום. 2. בינוניים, חלשים, ו'סתם' בחורים שהם מרגישים, ואנחנו מרגישים עליהם שהם קצת חלולים מבחינת תוכן רוחני אמיתי. זה הנושא שלנו באשכול זה. גם אם יש קשר בין הנשאים, אין סיבה שלא נדון עליהם בנפרד. כל דברי זאב אינם רלוונטיים לנידון שלנו.
עתניאל בן קנז כתב:יש קשר, ולא כ"כ עקיף.
הרבה פעמים כאשר בן נוער רוצה 'לבעוט', מסיבות שונות, עיקר כוונתו למרוד במוסכמות, לאו דוקא ברבש"ע.
כאשר יש לנער איזשהו קשר וחיבור להקב"ה, הרי אפשר לתעל את המרידה, שלא תתבטא דוקא בעזיבת תורה ומצוות, (לפעמים אפילו 'להתחזק', אלא שיהיה בדרך אחרת - כגון להפוך ל'חסיד', ל'מתנגד', ל'חרד"ל' וכדו').
אמנם כאשר אין שום חיבור אמיתי לרבש"ע, וכל קיום התורה ומצות הוא רק מחמת ההרגל והמסגרת המחייבת, הרי בשעת 'מרידה', הנער עוזב את הכל, והרבה פעמים אפילו ללא נקיפות מצפון, (שהרי להבנתו, בעצם הכל 'הצגה גדולה').

לפני שאגיב אזכיר למעלת כבודכם שכבר הזהרתי שדברי לא יתקבלו, כי מי אני זאב ערבות יודע משהו בענין נוער חרדי ובפרט נוער חרדי ישראלי, הלא אוקינוס וחצי מפריד ביננו ומה לי לחוות דעה בענינכם.
אז ראשית אקדים ואומר שקבלתי את דברי מי שהעיר שאין בפורום זה מקום לסיפורים וכדומה, אז להוי ידוע שמהיום והלאה נהפכתי לסטרילי כמו שאר יושבי הפורום ואין לי משפחה וחברים וכל מה שסיפרתי עד היום בטל ומבוטל לא שריר ולא קיים.
אז נתרכז במהות הדברים. אני מתפלא על אלו שהגיבו שאלו שני דברים נפרדים, ואכן היטיב לומר עתניאל בן קנז. שהדבר לא קורה בן לילה שנושרים, בהתחלה מאבדים את החשק ללמוד ולא משנה כעת מהן הסיבות ונעשים כתאורו של ישא ברכה:
"אלפי בחורי ישיבות מנותקים מעבודת הבורא, וניתן לומר בזהירות שאין להם כמעט קשר עם בורא העולם, לא בתפילה ולא בקיום מצוות, לא בחובות הלבבות ובקושי בחובות האיברים. אפילו לימוד התורה שעליו תפארתינו, ספג פגיעה חמורה, הן בכמות והן באיכות. ואם נעשה סיכום לבחור כמה שעות הוא לומד נטו, התוצאה תהיה עגומה. שלא לדבר עם מה בחור יוצא בסוף זמן/שנה, כמה דפים הוא יודע. אפילו הלומדע'ס כבר לא משהו. ואל מול זה נכנסו תופעות של פריצות וקלות ראש/זילזול ביסודות הדת/הפקרות ועזות פנים/שוטטות ברחובות/בטלה בלתי נתפסת/גסות במידות ובתרבות/וכמובן סרטים ואינטרנט שלא יאומן כי יסופר מה שקורה וכו'. "
ובסופו של תהליך הריקנות נושרים! אמנם יש גם כאלו שמתגברים ומתחזקים אך כמדומני שמספרם מועט. ודעו לכם שאותה בעיה קיימת גם פה, של הריקנות וכו' ואח"כ הנשירה. משמע זה דבר שלא תלוי במקום אלא במשהו אחר, והמשהו הזה הוא ששיטת החינוך הקיימת חונקת את היצירתיות של האדם ואת יכולת המחשבה העצמאית שלו! הלא עד לימי המלחמה מספר ת"ח בעולם היה מזערי יחסית לאוכלוסיה אך רובם היו ת"ח מופלגים וגדולי עולם וזאת למרות תנאי החיים הירודים והנסיונות בעוני ומחלות ומי יודע מה, אלא מאי? אותם שהגיעו לבית המדרש הגיעו לשם כיון שרצו להגיע לשם, כמו הסיפור המפורסם עם הנעליים של רב שך! ואילו היום זה נהפך למודה! כל בחור אמור ללמוד כל היום בין רוצה בין לא רוצה, בנעוריו בדרך כלל זה עוד עובד קצת ראשית כיון שמוכרים לוקש שכל בחור הולך להיות גדול בישראל וכו' וכו' אך כשמתבגרים קצת רואים שזה לא דבר פשוט וגם מגלים שלחברים יש אותם תהיות, ולא נותנים שום אפשרות כמעט להביע את האישיות של כל אחד ואחד אלא כולם לומדים אותו דבר ונראים אותו דבר וחושבים אותו דבר. ובפרט שקוראים את כל ספרי תולדות הגדולים שבהם לא נזכר ולו שמץ על איזה נסיון רוחני שהיה להם בחייהם וזה ממש הפלא ופלא וכאשר כבר יוצא כזה ספר על הגר"י קמנצקי מיד שמים אותו בחרם בכדי שלא יקראו בו על הנסיונות של הגדולים הנזכרים שם, שהם הם שבנו את אשיותם ושהקנו להם את היכולת להבין את נפש האדם. אתן דוגמא שולית ומגוחכת למה שאני אומר, כשנפטר הגר"י הוטנר התפרסמה כתבה עליו בירחון jewish observer שהוא עתון חרדי שיצא לאור ע"י אגודת ישראל באמריקה (העורך היה ר' ניסן וולפין זצ"ל) ואחת התמונות היתה של הגר"י בצעירותו ללא חתימת זקן. אחד מתלמידיו העיר אז שזה ממש כדי בזיון וקצף לפרסם תמונה של ראש הישיבה ללא חתימת זקן ואף הציע לדרוש מהעתון להדפיס מחדש בלי התמונה. אז אני שואל, אם לראות את הגדול בלי חתימת זקן אסור, על אחת וכמה לומר למשל שאהב לרכב על אופניים (סתם דוגמא).
הסיבה שאני כותב זאת היא לא לערער ח"ו על גדולת הגדולים (שכמובן אם אעשה זאת ולו ברמז אחת דתי להזרק), אלא לומר שהם נהיו לגדולים בגלל נסיונות שונים שעברו בחייהם, אך אם מה שמוכרים בספרים זה שלמות מיום הולדו עד יום מותו, כיצד מצפים שהבחורים יזדהו עם מלאכים דמויי אדם! בפרט שהנסיונות של היום הם לא הנסיונות של אתמול. עד לפני זמן לא רב כל ישיבה היתה אי לעצמה וכל בחור התרכז בסביבתו המיידית ותו לא. אך היום עם ריבוי אמצעי התקשורת והווטסאפים למינהם כל אחד יודע בן רגע מה נעשה בכל מקום והדברים משפיעים ומחלחלים. אז אינכם אוהבים סיפורים אך לפני כעשרים וחמש שנה התארחתי לארוחת צהריים אצל אחד מבכירי תלמידי כולל חזון איש (קרוב משפחה) ושניים מבניו שלמדו אז בפונוביץ הגיעו אף הם לארות צהריים כולם נרעשים ונגעשים: אבא זה זרק כסא על זה וזה אמר מלות גנאי על זה... אז שאלתי בתמימות: על מה הם מדברים? וענה לי: עדיף שלא תדע מהדברים האלו, זה לא טוב לרוחניות שלך? שמעתם? ואז כבר הייתי אב לכמה ילדים! שלא נדבר על הליכה לערכאות לפתור סכסוך משפחתי. אז האם אתם סבורים שהבחורים סתומים ולא יודעים ולא מבינים ולא עושים חשבונות! הם יודעים ועוד איך יודעים ועושים חשבונות ואומרים לעצמם מה לנו ולזה, הרי גדולי הדור לא נהיה, להיות מרביצי תורה לא מעניין אותנו, אז הם מתחילים לרחף בעולמות אחרים ואז מגיעים לפתחם כל מיני נסיונות שאסור להעלות על הכתב שכמובן מסתירים מראשי הישיבה ומההורים ועושים הצגות כאילו לומדים ואומרים איזה פלפול כשהאבא מנמנם בשולחן השבת מרוב עייפות והאמה בכלל סחוטה מעוד שבוע מפרך. אז עכשיו הבחור שלנו לבוש בחליפה יפה עם כמות הכפתורים שבאופנה (כל פעם מתחלף) ועם כובע בורסלינו ונעלי שפיץ והחיצוניות נהפכת למהותו ואין לו קמצוץ חשק ללמוד ורק עושה כאילו ומנפנפים באצבע כמו הסיפור המפורסם עם הרה"ג פרצוביץ ותנו רבנן.
אז נניח שיש מי שמסכים עם דברי פחות או יותר אז תשאלו אם כן מה הפתרון בכדי שלא נגיע לכך ואח"כ לשלב הבא שהוא נשירה? והפתרון הוא פשוט. צריך להתפכח מחלום השווא שכל גבר חרדי מקומו בישיבה, ומי שרואים אצלו שאינו בעל כשרון לתת לו אלטרנטיבות במסגרת חרדית. אמנם לאט לאט זה נעשה אבל במספרים קטנים ובינתיים כמות הבחורים כפי שמתואר לעיל גדל והולך.
השאלה היא האם יש מישהוא בציבור החרדי כמו נחשון בן עמינדב המוכן להשתחרר ממעגל הקסמים הזה ולעשות משהוא בצורה רצינית ובקנה מידה מקיף, שכל בחור שמרגיש (או שההורים או הסגל בישיבה מרגישים) שאינו מתאים ללימודי קודש כל היום יש לתת לו אלטרנטיבה במסגרת מבוקרת.
אז מדוע לא עושים זאת? יש כבר הודעות אחרי שמדברות על כך ואני לא הייתי מעז לומר זאת אך כיון שכבר הקדמוני אומר בפשיטות: ביזנס. היום בעולם החרדי אפשרויות התעסוקה מעטות כך שלפתוח ישיבה מקנה גם כבוד וגם אפשרות לפרנסה, ולשם כך צריך תלמידים, אז מה אם הם לא לומדים? הלא אך אחד אינו אמור לדעת זאת ובין לבין יש כמה שכן לומדים אז נראה לכאורה בסדר.
יש עוד הרבה מה לכתוב בנידון. על בטוח יבואו חכמים ויפריכו את דברי ויאמרו מי אני לומר דברים אלו ומה אני מבין אך בלי לפרט (כיון שהבטחתי בלי סיפורים) יש לי מן הסתם יותר סיפורים מאשר לכולכם על מה קורה עם הנוער היום וגם עם אברכים וזו התמונה המתקבלת ואני מוכן לקבל על הראש אך על משמרתי אעמודה. חנוך לנער על פי דרכו.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ב' יולי 23, 2018 4:08 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

זאב ערבות
הודעות: 405
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מונסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' יולי 23, 2018 3:01 am

חכמת המשפט כתב:תמיהני מאוד אם המצב גם בארצינו הקדושה קשה כפי שהינך מתאר, או שמא בזמן שרבני ארה''ב עסוקים בלשגר קנאות ועיצות חינם למקומות אחרים, לא נותר מי שיטפל בבעיות המקומיות ה'לא חשובות'....

מה שכתבתי ננכון לכל ריכוזי החרדים בעולם ולידיעתכם המצב קשה בכולם. וצר לי לשמוע את הקיטרוג על רבני ארה"ב, לו אני הייתי כותב דברים מסוג זה על רבני ארץ הקודש כבר היו סוגרים לי את הניק והפעם סופית! אז אני מוחה בכל תוקף על שמוציאים לעז על רבני ארה"ב ועל רבנים בכלל שיהיו אשר יהיו, ומפני כבוד חכמי הפורום ומנהליו לא אכתוב מה באמתחתי, ראשית לא תאמינו למה שאני כותב ותאמרו שאני ממציא דברים, ושנית כי הדברים היו גורמים לחלישות דעת שהייתם מצטננים מכך. ואם אתם מפקפקים בדברי, יבואו אלה מבינכם שמכירים אותי ויהנהנו בראשם שיש דברים בגו ונפסיק כאן כי מהשמצות לא יצא דבר ורק עתה סיימנו את תשעה באב, לפחות יום אחד לאחריו בלי שנאת חנם.
אך רק אעיר הערה אחת. בכל ריכוז של אנשים יש אנשים טובים ויש רעים וכו', והדבר אינו שונה אצל החרדים, עובדה, בתי הדין מלאים בתיקים. וכמה עגונות גט אתם מכירים? ורוב הרבנים עושים את תפקידם נאמנה וכמובן יש כמה תפוחים רקובים, אך הם נמצאים בכל מקום ואם יש אחד כזה, יש להתרחק ממנו. והאם בגלל שאחד עשה מעשה לא ראוי שיהיה אשר יהיה מיד עלינו לומר שרבני אותו מקום לא טובים? האם אתם יודעים כמה ת"ח חשובים יש בארה"ב?
אז אוסיף ואומר שיתכן מאוד אם כי אין סטטיסטיקה בענין, שבארה"ב בה יש קרוב למליון חרדים המצב ברחוב הליטאי יותר טוב מאשר בארץ, וזאת מהסיבה הפשוטה שבחור או אברך שמוצאים את עצמם משועממים וריקניים הולכים לעבוד ואין סטיגמא. העולם לא חושך עליהם שהנה לא הצלחנו להיות בני עליה ואיש אינו מסתכל עליהם כלא יוצלחים וכסוג ב (והרבה מהם נהפכים לגבירים שמחזיקים הרבה מהמוסדות בארץ הקודש ותשאלו כל ראש ישיבה ויאמר לכם).
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ב' יולי 23, 2018 4:10 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עובדיה חן
הודעות: 773
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי עובדיה חן » ב' יולי 23, 2018 4:02 am

לאחר כל דברי חכמינו חברי הפורום לכאורה אין מה להוסיף אבל בכל זאת.
לענ"ד צודק שחייבים באופן דחוף לחשוב על מסלול מחדש הסגנון של הישיבות שהיו פעם לא מתאים ברובו לדור שלנו, הדור היום מחפש ריגושים,חום ואהבה,במיידי אין סבלנות לעבוד קשה ולאחר 3 שנים יכירו בי, מאידך יש את האויב הגדול של הטכנולוגיה,
עיקר העניין הוא מלבד הדברים שכתבו לעיל,בחור לא ברור לו מה חובותו בעולמו ,בשביל מה הוא כאן מה עניין שהוא לומד ומה הייחודיות שלו, הספרי מוסר כמו מסילת ישירים לא מתאים להרבה בחורים, חייבים המון הסברה,אין דברים שמובנים מאיליו מי שמתעלם מכל הבעיות הללו ימצא את עצמו מול שוקת שבורה.
יש הרבה מה לדבר אבל השאלה למי,ראשי הישיבות בקושי מחזקים את עצמם ברובם אין להם את הסבלנות להשקיע מאמצים ,לרוב בחור שלא מספק את הסחורה שילך מהישיבה
זה הגישה של הרבה ישיבות לא פלא למה הבחור מואס בהנהגת הישיבה כי אינו רואה שהיכפת להם ממנו.
ועוד עניין,השפע שהורים והישיבות נותנים לבחורים,יש מצב שהשפע הזה יותר מדיי ,בחור מאבד ערך לכסף,ואין הערכה למה שהורים והישיבה נותנת לו אולי זה גם איזה שהוא גורם שנותן את השפעתו על הבעיה אבל זה בסוגריים.

זאב ערבות
הודעות: 405
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מונסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' יולי 23, 2018 5:53 am

נוטר הכרמים כתב:אני סבור שלא אנחנו הקטנים אמורים לחשב מסלול מחדש, כאשר בכל תזוזה או שינוי טמונים מוקשים חדשים.

הבעיה שלכאורה ניתנת לשינוי הכי בקלות היא בעיית המספרים, ובגלל שתי סיבות, א' זו בעיה טכנית ארגונית ופחות מהותית ושורשית. ב' היא תלויה במדה רבה מאוד ברבנים ולא בתלמידים. תלמידים מצידם יכולים להסתדר מצוין בישיבה בת מאתיים חמישים תלמיד.

זה יפתור המון את בעיית השטחיות, ההפקרות, השוטטות, האיבוד העצמי וכו'.

הייתי מציע להתחיל עם ישיבות הענק שהגדולה שבהם קיבלה = לפי השמועה - את המספר ההזוי 230 תלמיד. ישיבה שלמה לשיעור א', בלי לסדר אותם כדבעי בתנאי פנימיה וכו'. אז באמת בשביל מה? ולכו תבררו כמה אנשי צוות יש שם. כנ"ל בחברון ובתפרח ועוד.

הפלוס בדבר הזה, כי באמת אין כאן נגיעה בשום מסורת מקודשת או שינוי בצביון.

ועוד הערה, ההשוואה לישיבות ממגזרים אחרים לא עניינית. וכדי לסבר את האוזן, באחת הישיבות בהם שולטת ההשגחה ביד רמה, ראש הישיבה אמר בשיחתו הנוקבת, איך יתכן שבחור קם מאוחר, הרי כל בעל חנות ועובד בנק מגיע בזמן וכו'. אחד הבחורים ענה לו לאחר השיחה, בבנק לא סוגרים אורות באחד בלילה. ישיבה קדושה היא לא עומדת בפרמטרים של מוסדות מסוג אחר, ואפילו לא ישיבות 'קדושות' של ציבור דתי לאומי. השיח הזה לא יכירנו מקומו אצלנו, ולא מטעמי קנאות. זה מין בשאינו מינו.

במקום אחר כתבת שאינך מסכים עמי ואין לך כח להכנס לפולמוס. גם לי אין וגם אין צורך בכך. ישא ברכה עד כמה שאני מבין את היוצא מדבריו מציע מהלך חדש (אלא אם כן איני מבין מהי משמעות מסלול). ואתה כותב שיש סיכון בכך כאשר בכל תזוזה או שינוי טמונים מוקשים חדשים. ואח"כ לקראת הסוף אתה מוסיף "הפלוס בדבר הזה כי אין כאן נגיעה בשום מסורת מקודשת או שינוי בצביון".
ברצוני לשאול לאיזו מסורת מקודשת אתה מתכוון? בת כמה המסורת הנוכחית ומי קידש אותה שאסור לשנותה? הצביון הנוכחי של הישיבות הוא בן עשרות שנים בלבד, לזאת תקרא מסורת מקודשת? ובו ניתן לך את הספק שיש משהו קדושתי במסורת הזו, הלא כולם רואים שיש בעיה חמורה הגוברת תאוצה ואם לא יעשה משהו בנדון זה יגיע לממדי קטסטרופה (ומי שלא רואה זאת מתעלם מהמציאות, שיצא בערב לרחובות קרית ספר ב"ב וכדומה ויראה במו עיניו את הבחורים מתגודדים בחוסר מעש וזה עוד הרע במיעוטו שלאנדבר על אלו שיוצאים מן העיר והולכים למקומות מפוקפקים לבושים בלבוש חרדי. אז מה כבודו מציע? להמשיך כך בכדי לא לפגוע במסורת המקודשת?
המסורת המקודשת שאתה מדבר עליה החלה מתוך הכרח וצו השעה, אך כעת היא מוכחת כבעיתית ואף אתה מודה על כך. אז כמו ברפואה קודם צריך לעשות דיאגנוזה מה שרש הבעיה, והיא שלא כל הבחורים מסוגלים להקדיש את ימיהם ללימוד, הדבר הזה כ"כ פשוט שאיני מבין איך כולם לא רואים את זה. והפתרון הוא להציע להם אלטרנטיבות שיחזיקו אותם במסגרת, תקראן לזה מסלולים או איך שתרצו, אך להתעלם מהעובדה הפשוטה הזו רק יחריף את המצב. אל תשכחו שלמשפחה חרדית ממוצעת יש 10 ילדים, נניח חמש בנים בממוצע, אם היום יש 100000 זוגות, בדור הבא יש חצי מליון זכרים, האם מישהו סבור שכולם מסוגלים ללמוד? מתוכם 20 אחוז לא מעוניינים ללמוד, אז יש לכם מאה אלף משוטטי רחובות ריקניים, מה אתם סבורים לעשות אתם? כשתוכל לענות על השאלות האלה ולהודות שהשיטה הנוכחית התאימה לציבור קטן ולא לציבור המונה רבבות ומאות אלפים ובקרוב מליונים. האם אתה סבור באמת ובתמים שמדינה חרדית תוכל להתקיים מאוכלוסיה שכל הגברים יושבים ולומדים. אמנם הלוואי שזה יוכל להיות כך אך מסופקני בדבר ולך תמצא לי מקור בחז"ל שכל הגברים צריכים לשבת וללמוד. האם לזאת התכוון הרמב"ם כשאמר שעם ביאת המשיח עולם כמנהגו נוהג?
אז בא נלמד קצת הסטוריה בענין שינויים.כידוע ברוסיה הצארית היה משטר עריץ וקמו להם חבורת משכילים שהחליטו להפיל את הצאר ולשחרר את העם משלטון העריצות שלו. הדבר נעשה והפילו את השלטון והשלטון החדש היה בנוי על סוציאליזם, משמע שויון לכל התושבים, כולם שווים והמדינה נותנת לכולם את מחסורם בשווה. רעיון נפלא אך יש פה בעיה קטנה. המדינה צריכה מדענים, אך אם כולם מקבלים אותה משכורת מדוע לטרוח להיות מדען? אהיה מצחצח נעליים! אז הממשלה החלה לתת תמריצים ומה שקרה הלאה זה שחזרו למצב בקודם, שהממשלה החליפה את הצאר בעריצותה והחלו להתפתח מעמדות זו דוגמא לתוצאות בלתי צפויות. אז גם השיטה המקודשת שאתה מדבר עליה נוצרה מכח מציאות מסויימת, ובבא העת הוכיחה את עצמה כבעייתית והתוצאה זה בחורים משוטטים ברחובות. אז על מה מתעקשים? עדיף המצב הזה. איך אמור להרגיש הורה המודע לבעיה, ורואה בן או בנים שלו נהיים מהסוג המתואר למעלה אך ורק בגלל שאף אחד לא רוצה לשנות את הסטטוס קוו.

נוטר הכרמים
הודעות: 4491
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 23, 2018 8:42 am

אז ככה, לפני פולמוסים למיניהם. 2 נקודות להבהרה.

1. אינני חולק על הצורך לעשות חושבים מדי פעם ולנער מוסכמות ו'מסורות' למיניהם. כל שאני מציע זה בסך הכל לא למהר לעשות זאת, לפני שנמלכים בגדולים ועושים זאת בכובד ראש כדבעי. ובעיקר, לפני שמסלקים בעיות קודמות שהתחדשו עלינו בשנים האחרונות, ואין להם שום קשר לאיזו שיטה.
נקטתי כדוגמא את ההמוניות בישיבות הגדולות. אחד כאן מתקן אותי באישי, שהישיבה הגדולה לא קיבלה רק 230 אלא 270!! בחורים. מה בצע כי נשדד מערכות לפני שלא נוסיף בעיות חדשות ומיותרות שאין להם שום סיבה מוצדקת. אוסיף כדוגמא את ההחרפה של בעיית ההספק בסדר הבוקר שאין בה שום טעם וריח.

2. כל התיאורים מארה"ב לא מובנים לי דיים, ואשמח להבהרה. הרי תמיד הסבירו לי שיש מודל ארה"ב המוצלח והמאושר שלא כולם הולכים לכולל באופן טבעי, ושאפשר לצאת לעבוד אחרי החתונה וכו'. אז על מה הרב זאב מדבר, שלפני החתונה לא כולם מסוגלים ללמוד וצריכים להוציא אותם לישיבות תיכוניות ולסנדלריות?? אני קצת מבולבל.

אני בהחלט לא מחבב את תליית כל הצרות והמצוקות דווקא בריבוי המבורך של לומדי התורה בדורינו ולא באלף בעיות אחרות. זה מריח שנאת תורה.

שעת הכושר
הודעות: 130
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי שעת הכושר » ב' יולי 23, 2018 9:21 am

נוטר הכרמים כתב:אוסיף כדוגמא את ההחרפה של בעיית ההספק בסדר הבוקר שאין בה שום טעם וריח.
אינני אוהב להיות מן המקטרגים, אז אספר את שראו עיני, והפרשנות עליכם.

למדתי בליל-שבועות (לא השנה) בהיכלה של אחת הישיבות הידועות באר"י, (טובה/בינונית), ובכל סביבותי למדו הבחורים את מס' נדרים שנלמדה באותו קיץ בישיה"ק. דא עקא שהדף שהיה פתוח לפני כולם היה דף ב עמוד א. לתומי סברתי שהקדישו את ליל שבועות לחזרה על מה שנלמד מתחילת הקיץ. ולהפתעתי שמעתי שהסיבה היא בכלל אחרת... עדיין לא הפכו דף מתחילת הזמן! ועוד במסכת נדרים.

גם מי שחרד משינויים, צריך לעשות חושבים בגדר 'מאוייבי תחכמני', איך חדר הדבר הזה כ"כ, ובאותה השיטה להחדיר את המהפכות החיוביות, כל חד כדאית ליה. לא ברעש השם.

דודי צח
הודעות: 403
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי דודי צח » ב' יולי 23, 2018 9:27 am

הפתרון הנכון: בגיל 13 בערך, יכול כל ר"מ ומלמד נבון לדעת מי הם ה20-30 אחוז, שבוודאי אין חילם לאורייתא; כלומר שכל הציפייה והאיחול של ההורים צריך להיות בכיוון שהם יהיו שומרי מצוות ובעלי בית תורני חם ותו לא, הם בוודאי לא ישקדו על התורה כשהם יגדלו, אם מבחינת הכישורים הפחותים שלהם אם מבחינת תכונות אחרות שאינן נובעות מרשעות ח"ו אלא מחוסר התחברות ואין אנו רשאים להתפלסף אלא לראות את המצב נכוחה.
מעתה, יש צורך לעשות סינון בכובד, ולקחת את כל אלה ולבלות עמהם את שנות הישיבה, בצורה אחרת ושונה. הרי ברור מראש כי הללו לא ירגישו שום סיפוק ב7-9 השנים הבאות, בסדרי הישיבה העמוסים, וכאשר ברבות הזמן גם הורמונים שונים בגופם מתחילים לתסוס, והם גם עומדים על דעתם ומתמרדים ומתנסים, הא לך שילוב קטלני של ראש משועמם שמביא לידי שטויות בכל מיני דרגות. וסכנת הנשירה ושאר מרעין בישין גבוהה לאין ערוך.
בגיל הזה, יש צורך לסנן ולהפנות את הקבוצה 'הנבחרת' לדרך לימוד שונה, כמו שילוב תורה ומלאכה וגם סוגי לימוד שונים וקלים, וכדומה. ביודענו שבעצם כך היתה ה'מסורת הקדושה' לפני 100 שנה בכל המגזרים כולם, תבדקו ותיווכחו. כיום אנו אמנם רגילים לנהוג כן עם בחורים מפגרים והמסתעף, אבל באמת זו דרך לימוד וגיבוש לבחורים טובים משכמם ומעלה, שסוגיות נשים ונזיקים לא מלהיבים את רוחם, והם עלולים לשרוף עצמם ואת חבורתם בשנים הכי נבחרות בחיים, ולהוריד עצמם לטימיון עקב טמינת הראש בחול - כאשר כל זה בדרך כלל ידוע מראש.
נ.ב. יודעני שתמיד יש כמה עם פונצטיאל 'רבי עקיבא', שלמרות הדיאגנוזה של הרמי"ם שלהם, הם מסוגלים להפתיע ולקחת עצמם לידיים בגיל מבוגר, ולגדול כגדול הדור, כמו הסיפורים שכה אהובים עלינו. אבל דע"ת שכדי לא לאבד עשרות נשמות בכל מחזור עדיף ללכת לפי העין הטבעית, בפרט שלא מדובר על סילוק מהישיבה וכדומה, אלא על חינוך קצת שונה (שאצל חוגים אורטודוקסיים אחרים זה חינוך של לכתחילה), מה גם שבוודאי דברים עשויים להשתנות ולהיבדק, מי שנמצא כעבור שנה שהוא משתוקק ללימוד באמת, נחזיר אותו למסגרת רגילה.

כמובן ששאר ה75 אחוז שאנו משאירים אותם על מכונם, מפני חוסר האפשרות לוודא את מצבם ומהותם בגיל כה צעיר, גם אותם יש לבחון מחדש כעבור שנתיים, בגיל 15 פלוס אז נוכל לזהות עוד נתח מופלא, שהוא החומר הנפץ העתידי בישיבה, ולהפנות אותם להרגיש סיפוק בחיים גם מדברים נוספים, כאשר הם משקיעים את יתרת הזמן בלימוד רציני במקצועות שונים מהמקובל בעולם הישיבות. כך יהיו בעלי בתים חשובים ובעלי דרגה מתוך ניצול אישיותם לטובה ולברכה.

כל אווירת הלימוד התורני, הברען וההתלהבות מכל סברא ומכל שיעור עמוק, צריך להיות מוקדש ל60 אחוז מהבחורים מקסימום, שהם ישקיעו את כל הווייתם בסוגיות נשים נזיקין, כאשר הם לומדים בסביבה טהורה מכל מיני קרציות אנושיות שלא מתאימים עצמם לאווירה כלל וכלל, אלא מקלקלים אותה. והישיבות ישגשגו לתפארה כמקדמת דנא.

הלוואי ונתעשת ויפה שעה אחת קודם. והרבה דברים יתוקנו, תימנע הנשירה, ובעיקר תימנע את חזותם של אנשים שאינם בני תורה שמיד נופלים לחיק המודרניזציה והעמדת סגנון הבית שלהם בצורה רחוקה מאוד מהאווירה החרדית החרדה על קיום תורה ומצוות בכל הרמ"ח והשס"ה. כאשר אישיותם תחוצב לפי סגנון השייך להם, והם יספגו במשך שנות בחרותם יסודות של רוחניות ותורה, אזי כל החיים יהיו אחרים. בדומה לקהילות חסידיות בהם מי שאינו שוקד על התורה אינו עושה זאת עם 'עסקת חבילה' מכוערת של השלת המעטה הרוחני הן הסמלי והן המעשי - אלא מרגישים עצמם חמים ומלוהבים בכל דבר שבקדושה בלי להחסיר מאומה.

החממה התורנית צריכה מדי פעם ניעור - והכל לפי צרכי הדור.

כל מה שכתבתי, הוא היפך מדברי החזון איש להרב לורנץ שכתב לו כי עלינו לייסד את הישיבות בשביל האחד מאלף - וכל השאר עליהם להסתופף ולהסתפח, ולא ראה בעין יפה את העיסוק בהקמת מסגרות בשביל 'בינוניים'. השיטה הזאת, אין צריך להיות אמיץ ולומר שהיא כבר לא מתאימה לדורנו, והתוצאות של העשור האחרון מדברות בעד עצמן, צריך לעשות חושבים, על פי משלו הידוע של אותו קדוש זיע"א על הגנרל מתקופת קדמוניות שמנסה ללחום עם הרגליו הנושנים בתקופה החדשה. הפעם צריך את לבסס ולשכלל את מחשבתו העתיקה של הרב לורנץ.

זאב ערבות
הודעות: 405
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מונסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' יולי 23, 2018 10:10 am

נוטר הכרמים כתב:אז ככה, לפני פולמוסים למיניהם. 2 נקודות להבהרה.

1. אינני חולק על הצורך לעשות חושבים מדי פעם ולנער מוסכמות ו'מסורות' למיניהם. כל שאני מציע זה בסך הכל לא למהר לעשות זאת, לפני שנמלכים בגדולים ועושים זאת בכובד ראש כדבעי. ובעיקר, לפני שמסלקים בעיות קודמות שהתחדשו עלינו בשנים האחרונות, ואין להם שום קשר לאיזו שיטה.
נקטתי כדוגמא את ההמוניות בישיבות הגדולות. אחד כאן מתקן אותי באישי, שהישיבה הגדולה לא קיבלה רק 230 אלא 270!! בחורים. מה בצע כי נשדד מערכות לפני שלא נוסיף בעיות חדשות ומיותרות שאין להם שום סיבה מוצדקת. אוסיף כדוגמא את ההחרפה של בעיית ההספק בסדר הבוקר שאין בה שום טעם וריח.

2. כל התיאורים מארה"ב לא מובנים לי דיים, ואשמח להבהרה. הרי תמיד הסבירו לי שיש מודל ארה"ב המוצלח והמאושר שלא כולם הולכים לכולל באופן טבעי, ושאפשר לצאת לעבוד אחרי החתונה וכו'. אז על מה הרב זאב מדבר, שלפני החתונה לא כולם מסוגלים ללמוד וצריכים להוציא אותם לישיבות תיכוניות ולסנדלריות?? אני קצת מבולבל.

אני בהחלט לא מחבב את תליית כל הצרות והמצוקות דווקא בריבוי המבורך של לומדי התורה בדורינו ולא באלף בעיות אחרות. זה מריח שנאת תורה.

ראשית תראה מה שכתב להלן דודי צח ושאיני דעת יחיד במה שאני אומר שלא כל הבחורים מסוגלים לשקוד כל היום בלימוד שהרבה מהם משועמם ממנו. כמה שעות עוד ניחא אך שלש סדרים עולה להם לראש.
האם כתבתי שאין להמלך בגדולים אלא לקבל את דעתי. זה סך הכל דיון מה שרש הבעיה ולכל אחד זכות להביע את דעתו. אולי מישהו יגש עם המסקנות לגדולים ויטכסו עצה.
לגבי הנקודה האחרונה שאתה כותב והמכוונת ללא ספק אלי, האם תליתי את כל הצרות והמצוקות בריבוי המבורך של לומדי התורה? איפה ראית זאת? מה שכתבתי בפשיטות זה שאם ריבוי הלומדים, יש ריבוי לא מבורך של אותם שמתאר פותח האשכול. לא אני כתבתי את התיאור וכולם מסכימים שמה שהוא כותב זה תאור מדוייק. רק הסברתי איך זה עובד מבחינה מתמטית. היכן אתה רואה מדברי שנאת תורה? הנה רק סיימנו את תשעה באב ומיד מתחילים להטיח האשמות וכינויים ושנאת חינם. אני כורב בדיוק כמו כולם את כאב ההורים שילדיהם אינם משתלבים במסגרת ומציע עצה איל לפחות שישארו שומרי תורה ומצוות ולא ירדו לגמרי מן הפסים. לפני שאתה קובע אם מדברי מריח שנאת תורה תבדוק ראוי שתבדוק בציציות משפחתי ואחר כך תקבע אם יש כאן שנאת תורה או לא.
אךבעקבות דבריך אומר דבר חריף: הורים שמוכנים להקריב את בניהם על מזבח הישיבה בשביל השם הטוב שלהם הם הם שונאי התורה. על ההורה לעשות מה שטוב לבנו ולא ללכת כמו כבשה אחר המוסכמות של החברה, ואם בנו הוא לא בעל כשרון שילמדו מקצוע כעצת חז"ל . איני מבין, בענין רעידות אדמה צריך להאמין שהםצודקים, אז מדוע לא עושים כעצתם בענין זה? תאמרו נשתנוהזמנים, אז אולי גם בעניני מדע זה כך? מהההבדל בינהם.
ולסיום הנקודה השניה שלך. אין כזה דבר מודל ארה"ב אלא כאן יש אופציות ולא ראי זה כראי זה. בפשיטות, רוב הציבור החרדי מעוניין כמו בארץ שבניו ילמדו, לפני החתונה ואחר החתונה, אך בניגוד לארץ שפה מצוי שאם ילד מתחיל לרחף, אין סטיגמא לשלוח אותו למוסד שם אין לחץ ויש לימודי חול. ברוב המקרים יש לכך הצלחה שהבחור נשאר שומר תורה ומצוות וכך לפחות הצילו אותו מבאר שחת, אתה מבין? זו הנקודה. מה עדיף ללחוץ על הבחור ולאבד אותו לגמרי או לפחות שישאר חרדי העובד לפרנסתו?
לידעתכם, פה במונסי יש ישיבה לישראלים בשם אור ישראל, היא מיועדת בעיקר לבעלי תשובה אך מדי פעם מגיעים לפה בחורים מהארץ שלא מצליחים וההורים הנבונים רואים שבארץ לא ילך אז באים לפה וזה מעמיד אותם על הרגלים ודברתי עם כמה מהם ואמרו שההבדל מהארץ הוא שאין לחץ. אז קחו את זה לתשומת לבכם . כעבור זמן הבחורים האלה חוזרים לארץ עם כוחות רעננים והצילו את נשמתם. איני יודע אם כולם מצליחים אך בשום שיטה אין מאה אחוז הצלחה.

אש משמים
הודעות: 1390
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יולי 23, 2018 11:34 am

כמה נקודות:
א. ברור ופשוט שכל שינוי (צורת הישיבה או הלימוד) מצריך את דעת גדולי ישראל ואין זה ניתן לקטנים שבדור.
ב. אני חושב שבעיה זו היא עתיקת יומין ברמה זו או אחרת כי תמיד היה איבוד של הנוער ואף פעם לא היתה נהירה אחר לימוד התורה בכלל הבחורים אלא רק אצל יחידים ואולי בדורינו הנשירה היא קטנה ביחס לדורות עברו שרובא דרובא היו לומדים איזה מלאכה ומפרנסים. גם הרמה הרוחנית היום לכאורה גבוהה יותר וכמעט שלא מצויים 'עמי הארץ' שאינם יודעים הלכות ודינים בסיסיים כפי שהיה בעבר. עוד נראה שהיום אין כמעט מי שנושר וכופר בעיקר או הופך למומר להכעיס אלא יש בחורים חלשי אופי או כאלה שחיי התאווה קסמו להם והולכים בתירוצים שונים ועוזבים את הישיבות והעולם החרדי כדי לטעום טעמה של תאווה (אגב, רובם מלאים אחרי עוזבם ברגשי אשמה גדולים מאוד ומתחרטים מאוד על הצעד הזה אלא שקשה להחזיר את הגלגל אחורה וכו') ואין זה חמור ונורא כפי שהיו פעם הוכים וכופרים ומזיקים ללומדי התורה בכל אפשרות שהיא ומה גם שהרבה היום חוזרים בתשובה.
ג. ברור לי שמנהיגי היהדות החרדית מודעים לבעיות הרבות אך כנראה שאין איזה פתרון 'קסם' שיכול להועיל למצב ויש הרבה חסרונות בהצעות שעלו כאן ובמקומות אחרים ואולי עצם זה שיש 'הסכמה שבשתיקה' לכל מיני ישיבות תיכוניות וכדו' זהו הפתרון.
(ד. הרב 'זאב ערבות' המתוק! סיפוריך ואישיותך התוססת והציורית מוסיפה לי עונג בקריאת ההודעות. נראה שבעבר לא היתה לך ישיבה או מסגרת תורנית מתאימה ולכן יש בליבך מרמור על כלל המערכת (גם לי יש מעט ביקורת על מקום לימודי ואין כאן המקום) אך צריך לזכור שנושא זה רגיש מאוד וכואב מאוד. קשה מאוד להתאים לכל אחד מסגרת מתאימה ובפרט בציבור החרדי שאין הרבה סגנונות של מסגרות בגלל הבעיות הרבות שיש בפתיחתם.)

הוגה
הודעות: 974
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: האם אנחנו מאבדים את הנוער? / חישוב מסלול מחדש

הודעהעל ידי הוגה » ב' יולי 23, 2018 12:37 pm

זאב ערבות כתב:אךבעקבות דבריך אומר דבר חריף: הורים שמוכנים להקריב את בניהם על מזבח הישיבה בשביל השם הטוב שלהם הם הם שונאי התורה. על ההורה לעשות מה שטוב לבנו ולא ללכת כמו כבשה אחר המוסכמות של החברה, ואם בנו הוא לא בעל כשרון שילמדו מקצוע כעצת חז"ל . איני מבין, בענין רעידות אדמה צריך להאמין שהםצודקים, אז מדוע לא עושים כעצתם בענין זה? תאמרו נשתנוהזמנים, אז אולי גם בעניני מדע זה כך? מהההבדל בינהם.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פב עמוד א

רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא: ושאר כל אומנות אינן כן, כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו - הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו, בנערותו מהו אומר? וקוי ה' יחליפו כח, בזקנותו מהו אומר? עוד ינובון בשיבה; וכן הוא אומר באברהם אבינו: ואברהם זקן... וה' ברך את אברהם בכל. מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמ': עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי.


חזור אל “ויתהלך חנוך את האלקים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים