הזכרת שם שמים בזמירות שבת

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
ברמן
הודעות: 460
הצטרף: ב' יולי 24, 2017 3:14 pm

הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי ברמן » א' אוקטובר 15, 2017 11:31 pm

אני מחפש כבר הרבה זמן טעם למנהגם של רבים וטובים הנמנעים מהזכרת שמות הקודש במפורש בזמירות השבת, בעוד שבפיוט "לכה דודי" (שהוא מאוחר מהרבה מפיוטי הזמירות) הנאמר בקבלת שבת בבית הכנסת, לא שמענו מי שיאמר "שמור וזכור... השמיענו קל המיוחד, השם אחד ושמו אחד"??
נזכרתי בכך תוך כדי קריאת דבריו של הגהמ שבתוך דבריו כתב כאן: viewtopic.php?f=50&t=36830#p407643
הגהמ כתב:נדמה לי שהבדל עיקרוני בין פיוטי הספרדים לפיוטי האשכנזים הוא שילוב שם אדנו"ת בחרוזים, שהספרדים רגילים בכמו אלה ואינם מסתייגים גם מביטוי שם אדנו"ת כשהוא נכלל בפיוט, ואילו האשכנזים נמנעים מזה כנודע.


אם מישהו יודע מקור לכך, אבקשהו להעלות. תודה רבה.

לענין
הודעות: 328
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי לענין » ב' אוקטובר 16, 2017 12:39 am

מי שאשתו או בנותיו שרות עמו אסור לו להזכיר השם (שאז ודאי יש לזה גדר קדושה, וקול באשה ערוה) ולא שייך להגדירו כזמר בעלמא.

קו ירוק
הודעות: 2117
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' אוקטובר 16, 2017 12:49 am

אצל הח"ס גם בתו שרה.
כדבריך פסק הגר"נ קרליץ.

לענין
הודעות: 328
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי לענין » ב' אוקטובר 16, 2017 1:00 am

אציין כי את המקור להתיר בזמירות דוקא כשאין בהם ש''ש למדנו מדברי הגרי''ש - עי' הליכות בת ישראל פ''ו ס''ח

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי משולש » ב' אוקטובר 16, 2017 1:45 am

אני נתתי פעם עוד טעם לזה, מכיון שבזמירות שבת שנאמרים על הסעודה מצוי הרבה הפסקים והפרעות, ואוכלים ביני וביני, ואין כבוד להזכיר שם שמים בדרך עראי והפסקה כזו.
אמנם יש מנהג מובא באיזה ראשונים ששרים הזמירות אחרי שמסיימים הסעודה לפני ברכת המזון ואז בוודאי הם נאמרים בצורה מכובדת.

בני ברקי
הודעות: 305
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי בני ברקי » ד' אוקטובר 18, 2017 6:50 pm

אאל"ט ראיתי פעם באחד מספריו של הרב טשזנר שליט"א לשיר בדווקא עם ש"ש ע"מ שזה לא יהיה סתם שיר וכו' אלא שיר שבת מעין תפילה

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' אוקטובר 18, 2017 7:07 pm

באמת התפלאתי קצת ששרו בשמחת תורה ויבא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד השם צבקות.
מי זה השם צבקות?

ואל תשיבני ממה שמשה רבינו אומר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלוקיך. הכוונה להתיירא מהשם של ה' אלוקיך.

מה שנכון נכון
הודעות: 7462
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אוקטובר 18, 2017 7:12 pm

על הכינוי צבקות ראה בקנין תורה בהלכה של רא"ד הורוויץ.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' אוקטובר 18, 2017 7:18 pm

לא התכוונתי על הכינוי הזה בפרט. כוונתי לומר שאנו משבחים את הקב"ה וראוי לשבחו בשמו ולא באיזה רמז לשמו.

מה שנכון נכון
הודעות: 7462
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אוקטובר 18, 2017 7:22 pm

ואני התכוונתי לכנוי זה בפרט. ע"ש בדבריו ובדברי הר"ש וואזנר אליו, שבעבר לא היו משנים בכינוי זה.

מביט ומבין
הודעות: 84
הצטרף: ג' אוקטובר 03, 2017 4:20 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי מביט ומבין » ד' אוקטובר 18, 2017 7:23 pm

ובמשניות?

מביט ומבין
הודעות: 84
הצטרף: ג' אוקטובר 03, 2017 4:20 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי מביט ומבין » ד' אוקטובר 18, 2017 8:02 pm

משולש כתב:אני נתתי פעם עוד טעם לזה, מכיון שבזמירות שבת שנאמרים על הסעודה מצוי הרבה הפסקים והפרעות, ואוכלים ביני וביני, ואין כבוד להזכיר שם שמים בדרך עראי והפסקה כזו.
אמנם יש מנהג מובא באיזה ראשונים ששרים הזמירות אחרי שמסיימים הסעודה לפני ברכת המזון ואז בוודאי הם נאמרים בצורה מכובדת.

מביט ומבין כתב:ובמשניות?

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי משולש » ד' אוקטובר 18, 2017 9:26 pm

לא הבנתי מה הפירוש במשניות.

אריך
הודעות: 894
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי אריך » ד' אוקטובר 18, 2017 9:40 pm

אוצר החכמה כתב:באמת התפלאתי קצת ששרו בשמחת תורה ויבא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד השם צבקות.
מי זה השם צבקות?

ואל תשיבני ממה שמשה רבינו אומר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלוקיך. הכוונה להתיירא מהשם של ה' אלוקיך.


לי מפריע כיו"ב שאומרים בשמח"ת "מפי קל מפי קל", ולמה לא לומר את השם כצורתו. וכן "מי הוא זה ואיזה הוא זה קלי ואנוהו". וכמדומה שבציבור לא אריך לעשות כינוי לשם ה' ולשנות ל'קל'.

כדכד
הודעות: 1466
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי כדכד » ה' אוקטובר 19, 2017 11:42 am

אריך כתב:
אוצר החכמה כתב:באמת התפלאתי קצת ששרו בשמחת תורה ויבא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד השם צבקות.
מי זה השם צבקות?

ואל תשיבני ממה שמשה רבינו אומר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלוקיך. הכוונה להתיירא מהשם של ה' אלוקיך.


לי מפריע כיו"ב שאומרים בשמח"ת "מפי קל מפי קל", ולמה לא לומר את השם כצורתו. וכן "מי הוא זה ואיזה הוא זה קלי ואנוהו". וכמדומה שבציבור לא אריך לעשות כינוי לשם ה' ולשנות ל'קל'.

מדוע לא אריך?
אולי זה גם משום שחוזרים כמה פעמים ולחלזור כמ"פ על השם נראה לי עוד יותר לא אריך

שמש
הודעות: 457
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי שמש » ה' אוקטובר 19, 2017 11:54 am

אבל זהו מבנה הפיוט שחוזרים על המילים ומה שייך לא אריך.
זאת ועוד שהרבה פעמים כשלא אומרים שם ה' ממש זה מקלקל את המשקל ולעתים אף את החריזה.

אריך
הודעות: 894
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי אריך » ה' אוקטובר 19, 2017 2:15 pm

לא אריך לשנות את שם ה'. זה כמו להגיד אברקם.

כשאומרים "השם" במקום אדנות, אין בכך עיוות, אבל לומר קל במקום א-ל, זה שינוי השם. כאשר כותבים ק-ל אינו חסרון כ"כ דהוי כמו קרי וכתיב. אבל כשקוראים "זה קלי ואנוהו" לולי שהתרגלנו היה הדבר צורם את האוזן. בפרט שכל בית הכנסת צועק זאת.

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי משולש » ה' אוקטובר 19, 2017 7:08 pm

לדבריך אין בכלל לומר "אלקים" ו"קל" ו"אלוק" וכדומה. (כמדומה שכך נוהגים הספרדים, אבל אצל האשכנזים לפחות היום כן אומרים הנ"ל).

מביט ומבין
הודעות: 84
הצטרף: ג' אוקטובר 03, 2017 4:20 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי מביט ומבין » ה' אוקטובר 19, 2017 8:33 pm

מביט ומבין כתב:
משולש כתב:אני נתתי פעם עוד טעם לזה, מכיון שבזמירות שבת שנאמרים על הסעודה מצוי הרבה הפסקים והפרעות, ואוכלים ביני וביני, ואין כבוד להזכיר שם שמים בדרך עראי והפסקה כזו.
אמנם יש מנהג מובא באיזה ראשונים ששרים הזמירות אחרי שמסיימים הסעודה לפני ברכת המזון ואז בוודאי הם נאמרים בצורה מכובדת.

מביט ומבין כתב:ובמשניות?

משולש כתב:לא הבנתי מה הפירוש במשניות.


גם במשניות יש כאלו שאומרים שם השם ויש כאלו שלא,ואם זה הטעם מדוע יש שנהוגים לא לומר?

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי משולש » ה' אוקטובר 19, 2017 9:00 pm

אתה יוצא מנקודת הנחה שהזמירות והמשניות (וכן הגמ') אותו טעם. איני יודע, וגם איני יודע טעם המשניות.
נראה שזה מנהג מושרש מאוד בציבור האשכנזי בלבד. (להבדיל ממנהג הספרדים להזכיר שם השם בכל פיוט ובכל הזכרת פסוק אפי' בתוך כדי שיחה עם חבירו וכ"ש בגמ' ובמשנה.)

אני הבנתי שזה סוג של יראה משמו של הקב"ה, שאסור להזכיר אותו בקלות ראש או בלי כוונה הראויה.
ופעם אמר לי חבר שהוא לא מזכיר שם שמים במקום שלא חייבים (ולכן ביהי רצון שלא יארע דבר תקלה אינו מזכיר שם השם, וכן במודה אני ששמת חלקי וכו' ובכל שאר המקומות שאין חובה, כי מילא במקומות שחייבים להזכיר שם השם, מחינא ליה במרזפתא דנפחי עד דמכוין, אבל למה להוסיף על זה, וכעין המנהג שלא מקיימים מצות תפילין ועיטוף ציצית מחוץ לזמן התפילה).

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוקטובר 19, 2017 9:30 pm

אריך כתב:לא אריך לשנות את שם ה'. זה כמו להגיד אברקם.

כשאומרים "השם" במקום אדנות, אין בכך עיוות, אבל לומר קל במקום א-ל, זה שינוי השם. כאשר כותבים ק-ל אינו חסרון כ"כ דהוי כמו קרי וכתיב. אבל כשקוראים "זה קלי ואנוהו" לולי שהתרגלנו היה הדבר צורם את האוזן. בפרט שכל בית הכנסת צועק זאת.


אתה צודק אבל לעניות דעתי במקום שבח של הקב"ה וודאי באמירת פסוקים לשבח את הבורא גם אמירת השם במקום אדנות אין לה מקום.

לגבי אמירת שם שמים בזמן הלימוד לפי זכרוני יש ישועות יעקב שאומר שיש לומר ואולי כבר דנו כאן בנושא.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוקטובר 19, 2017 9:32 pm

משולש כתב:אתה יוצא מנקודת הנחה שהזמירות והמשניות (וכן הגמ') אותו טעם. איני יודע, וגם איני יודע טעם המשניות.
נראה שזה מנהג מושרש מאוד בציבור האשכנזי בלבד. (להבדיל ממנהג הספרדים להזכיר שם השם בכל פיוט ובכל הזכרת פסוק אפי' בתוך כדי שיחה עם חבירו וכ"ש בגמ' ובמשנה.)

אני הבנתי שזה סוג של יראה משמו של הקב"ה, שאסור להזכיר אותו בקלות ראש או בלי כוונה הראויה.
ופעם אמר לי חבר שהוא לא מזכיר שם שמים במקום שלא חייבים (ולכן ביהי רצון שלא יארע דבר תקלה אינו מזכיר שם השם, וכן במודה אני ששמת חלקי וכו' ובכל שאר המקומות שאין חובה, כי מילא במקומות שחייבים להזכיר שם השם, מחינא ליה במרזפתא דנפחי עד דמכוין, אבל למה להוסיף על זה, וכעין המנהג שלא מקיימים מצות תפילין ועיטוף ציצית מחוץ לזמן התפילה).


אתה צודק שזה הטעם. ובאמת זה כבוד שמים שלא להזכיר את השם שלא לצורך. ואם היו שרים שירים שמוזכר בהם הקב"ה או הרחמן לא היה מפריע לי. אבל לשבח את "ק-לי" זה ממש זר ומוזר.

מעט דבש
הודעות: 2190
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' אוקטובר 19, 2017 10:23 pm

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן נו

בדבר קריאת השמות בברכות ובפסוקים שבדרך הלמוד
כ"ב תמוז תשכ"ב. מע"כ ידידי כמר דוד מעסרי שליט"א.

בדבר מש"כ בשאילת יעבץ ח"א סימן פ"א בשם אביו החכ"צ שהיה גוער בהמלמד שלא היה מזכיר את השם בלמדו הפסוקים, הנה נראה לע"ד הטעם ששייך לאסור הוא רק מדין כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה שאיתא בתענית דף כ"ז, וכשלא מזכיר את השם כתיקונו הרי נמצא שפוסק באמצע פסוק דפסקיה משה, דמה שאומר אלקים או השם במקום השמות אין להחשיבו מקריאת הפסוק והוי כנחלק הפסוק לשנים וליותר שהרי באמצע הפסוק אמר תיבה שלא הוזכרה בפסוק. ובלא זה איני רואה שום טעם שיהיה אסור לשנות קריאת השמות.

והראיה שהביא מהא דבע"ק לר' נתן בן אבישלום בברכות דף כ"ב מציע הוא את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו ומשמע שכו"ע מזכירין, הרי הוא ראיה רק שכו"ע מותרין גם להזכיר השמות כיון שהוא להלמוד אבל אין ראיה שמוכרחין דוקא להזכיר השמות כקריאתן. וכן מה שהביא ראיה מהא שהתוס' כתבו בשם ר"ת בע"ז דף י"ט ובעוד מקומות דאנו יוצאין ידי חובת למוד מקרא בתלמוד בבלי לפי שבלול הוא גם במקרא וא"כ מאחר שיוצאין בו ידי חובת קריאת המקרא הא ודאי לא סגי דלא קרי לפסוקים שבו כדרך הקורא בתורה, לא מובן כלל דכי מצות למוד מקרא הוא כמצות קריאת התורה שצריך לדקדק בקריאתו בהתיבות ואותיות ולא יצא אף בשינוי קל, הא למוד המקרא הוא להבין ולידע שכן צריך לכתוב וכן צריך לקרא, ואף אם ילמוד בלשון אחר אם אך הוא באופן שידע מזה היטב מה שנאמר בהקראי נמי יצא, ואם לא ידע מה שנאמר בהקראי אף שיאמר כלשון הנכתב לא יצא, ולכן ודאי שייך שנצא בלמוד מקרא מה שאנו לומדין בתלמוד בבלי שמביא הפסוקים ודורש כל תיבה ואות שמזה יודעין יותר המקרא ממה שקורין המקרא אף כהוייתן. וכן הסברא שכתב הריעב"ץ בעצמו משום שאין זה לבטלה, נמי הוא רק להיתר לומר האזכרות כתיקון ולא לחיוב.

אבל מטעם שהוא כמפסיק באמצע הפסוקים דפסקן משה שייך שפיר לאסור. אך אם היה אסור להזכיר את השמות הרי היה זה כלא אפשר שרשאין להפסיק באמצע הפסוקים, כמפורש בגמ' שם בטעם שהתיר ר' חנינא הגדול לר' חנינא קרא לפסוק לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשוין ולא אפשר בלא הפסקה באמצע ושמואל למד מזה להפסיק פסוק שלישי של פ' בראשית לשנים במעמדות, ועל זה הביא החכ"צ ראיה שמותרין כו"ע להזכיר בלמודם את השמות וממילא יש איסור כשיקראו בלא הזכרת השמות משום דהוי כמפסיקין באמצע הפסוקים דפסקן משה. וכן ניחא גם סברת הריעב"ץ דכיון שפשוט מסברא שמותר שהרי אין זה לבטלה ממילא איכא איסורא דהפסקה באמצע פסוק. אבל הראיה מר"ת עדיין לא מובן וצ"ע בכוונתו.

וא"כ לא קשה כ"כ אמקרי דרדקי שהביא הריעב"ץ דקפדי שלא להזכיר השמות, משום דרוב הפעמים מפסיקין לתשב"ר באמצע הפסוקים משום דלא אפשר, דהרי צריך לפרש להם כל מלה ומלה מה באורו כדי שיתלמדו ומצד זה התירו לר' חנינא קרא וכדפרש"י שם, ולכן מה לנו אם יפסיקו גם במה שלא יזכירו השם כקריאתו. וזהו טעם על ההיתר למקרי דרדקי ללמד כן עם התינוקות. אבל מה שקפדי דוקא שלא להזכיר הוא משום דהתינוק יפסיק לפעמים אחר שיאמר השם במקום שאין שום פירוש וקשר להשם עם התיבות שאמר, או יאמר רק השם לבד ויפסיק שאז יהיה לבטלה, לכן הנהיגו בכל מקום שלא יזכירו את השם בלמדם עם התינוקות. ואולי נמשך מזה שגם גדולים אין מזכירין. אבל לגדולים מסתבר שמוכרחין להזכיר כדי שלא יהיו כמפסיקין באמצע הפסוקים כדלעיל.

ומש"כ הריעב"ץ שם שגם בברכות המובאות בגמ' יאמר האזכרות אף גדול דלא כהמג"א סימן רט"ו סק"ה, לא נראה כלל דמש"כ טעם שהרי צריך שילמוד הברכה כתקונה שיהא נוסחה רגיל על לשונו כתיקנה שאם יבא לצאת בו ידי חובתו שלא ישנה במטבע ברכות, הוא טעם רק למלמד עם קטנים הברכות בעצמן איך לאומרן דע"ז יש לחוש שיתרגלו לומר כמו שמלמדן בלא הזכרת השם, ובזה איירי המחבר בש"ע שם /או"ח סי' רט"ו/ סעיף ג' שכתב שמותר ללמד לתינוקות הברכות כתיקנן ואף על פי שהם מברכים לבטלה בשעת הלמוד, ונראה שאף גדול שצריך להתלמד הברכות יהיה מותר לומר כתיקנן מטעם זה שלא יבא לשנות בעת שצריך לברכה, ומה שנקט תינוקות הוא אורחא דמלתא שלא מצוי כלל שגדול יצטרך ללמוד קריאת הברכות, ולהכי נקט המג"א גדול בשעה שלומד הברכות בגמ'. אבל במה שאומר הברכות בלמודו בגמ' לא שייך טעם זה שבשביל איזה פעמים שלומד דף ההוא בגמ' לא יבא להתרגל, ובברכות שאין מורגלין כהא דהביא שם מברכת אשר גאלנו בליל פסח לא ידע מלמודו לומר בעל פה לרובא דרובא ואיך נימא שיהיו מורגלין לומר כמו שלומד בלא הזכרת השם, ובפרט גדול שיודע הטעם שמשנה בשעת הלמוד.

ונראה שגם עם קטנים הלומדים גמ' נקרא גדול לענין זה להטעם שבארתי שרק בלמוד הברכות לכוונת שיתרגל בנוסח הברכות שטבעו חכמים שייך טעמו ולא בלמוד הגמ' שלא שייך שיתרגל מחמת זה מצד הפעמים שלומד באמצע שאר הדברים שלומד שם, וגם אין הכוונה להתרגל בהברכה אלא לידע הדין שלכן אף עם קטנים צריך לשנות, ולשון גדול שכתב המג"א לאו דוקא החייב במצות אלא תינוק שגדול כבר שהוא לומד גמ'.

ועיין בפמ"ג בא"א שם שמחלק בין ברכות לפסוקים והוא כדבארתי. ועיין במ"ב /או"ח סי' רט"ו/ ס"ק י"ד שפסק נמי כן וכתב בשעה"צ שהוא דלא כריעב"ץ לענין גדול. אבל לע"ד נראה כדכתבתי שהברכות עצמן כשלומדין לתינוקות וה"ה לגדול שצריך ללומדן צריך להזכיר השמות. וכשלומד הפסוקים עצמן גדול מחוייב להזכיר כתיקנן משום שאסור להפסיק במקום דלא פסק משה והוא כהריעב"ץ בשם אביו החכ"צ. ומקרי דרדקי עם תינוקות שרשאי להפסיק רשאי גם שלא להזכיר השמות אבל מותר מדינא, וטוב עושין הנוהגין שלא להזכיר משום דלפעמים יפסיק התינוק אחר השם לבד או במקום שאין פירוש וקשר להשם עם התיבות. ובלמוד הגמ' אף לקטנים אין להזכיר בהברכות שנאמרו דרך הלמוד כהמג"א. ובהפסוקים רשאים להזכיר כהפמ"ג ומ"ב. ואם הוא פסוק שלם מחוייבין להזכיר משום דאסור לאפסוקי באמצע הפסוקים והוא כריעב"ץ. משה פיינשטיין.

ברמן
הודעות: 460
הצטרף: ב' יולי 24, 2017 3:14 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי ברמן » ו' אוקטובר 20, 2017 1:34 am

שמש כתב:אבל זהו מבנה הפיוט שחוזרים על המילים


יעויין בהגדה של פסח בפיוט "א-ל בנה", בו חוזרים כמה פעמים על המילים "א-ל בנה".

גימפעל
הודעות: 2130
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי גימפעל » ש' אוקטובר 21, 2017 8:14 pm

אוצר החכמה כתב:באמת התפלאתי קצת ששרו בשמחת תורה ויבא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד השם צבקות.
מי זה השם צבקות?

ואל תשיבני ממה שמשה רבינו אומר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלוקיך. הכוונה להתיירא מהשם של ה' אלוקיך.

בשיר המוזכר הרי אין שרים פסוק שלם אלא שיבוש של פסוקים.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' אוקטובר 21, 2017 11:10 pm

ממ"נ אם זה ראוי אפשר להגיד שם ואם אינו ראוי אינו ראוי.

איש גלילי
הודעות: 1953
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי איש גלילי » א' אוקטובר 22, 2017 8:37 am

גימפעל כתב:
אוצר החכמה כתב:באמת התפלאתי קצת ששרו בשמחת תורה ויבא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד השם צבקות.
מי זה השם צבקות?

ואל תשיבני ממה שמשה רבינו אומר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלוקיך. הכוונה להתיירא מהשם של ה' אלוקיך.

בשיר המוזכר הרי אין שרים פסוק שלם אלא שיבוש של פסוקים.

אפשר לשוב לשיר את הניגון בנוסחתו החב"דית המקורית, בה שרים את כל ארבעת הפסוקים במלואם (אבל הרב אוצה"ח דיבר על ניגון אחר, כי בניגון משובש זה אין מזכירים כלל ה' צבאו-ת).

כדכד
הודעות: 1466
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי כדכד » א' אוקטובר 22, 2017 9:17 am

שמש כתב:אבל זהו מבנה הפיוט שחוזרים על המילים ומה שייך לא אריך.
זאת ועוד שהרבה פעמים כשלא אומרים שם ה' ממש זה מקלקל את המשקל ולעתים אף את החריזה.

עדיין לחזור כמ"פ על שם ה' בפיוט גם כשהו מבנה הפיחט נראה לי חוסר כבוד לשם ויותר לא אריך מאשר החסרונות שהזכיר מר

אש משמים
הודעות: 1101
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: הזכרת שם שמים בזמירות שבת

הודעהעל ידי אש משמים » ה' דצמבר 07, 2017 3:29 pm

זמירות שבת.PNG
זמירות שבת.PNG (20.9 KiB) נצפה 108 פעמים


מתוך הליכות והלכות למרן רשכבה"ג הגראי"ל שטיינמן שליט"א לרפו"ש בתוך שאר חולי עמו ישראל.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד