הזכרת שבת ביעלה ויבוא ביו"ט שחל בשבת

[אוהב עמו]

נשאלה שאלה למה בנוסח של יעלה ויבוא לא הוזכרה תוספת ביו"ט שחל להיות בשבת, וחכם א' אמר שיש סידורים עתיקים שבהם כן מופיעה תוספת לשבת.

[מה שנכון נכון]

ע"ס תפז ס"ג.

[אוהב עמו]

ע"ס תפז ס"ג.

ייש"כ

רק שם מיירי בדיעבד, ואני תר אחר נוסחאות שזה מופיע לכתחילה בנוסח יעלה ויבוא

[איש_ספר]

בנפש הרב מובא שמנהגו של הגריד"ס מבוסטון להזכיר!

[שומע ומשמיע]

ב'סידור המהר"ל' בהוצאת מכון ירושלים, מובא שכך הוא ב'סידור פראג'.

[מה שנכון נכון]

ע"ס תפז ס"ג.

ייש"כ

רק שם מיירי בדיעבד, ואני תר אחר נוסחאות שזה מופיע לכתחילה בנוסח יעלה ויבוא

שם מדובר לענין לכתחילה.
לדעת הרמ"א ודעימיה יש להזכיר שבת, ויש חולקים כמ"ש המ"ב.

[גם כיום כמדומני שמנהג ישראל להזכיר, חוץ מעדת האשכנזים. (גם בחב"ד מזכירים, כפסק הגר"ז)].

[עזריאל ברגר]

בחב"ד - ביעלה ויבוא שבתפילת יו"ט מזכירים "ביום השבת בזה וביום (חג פלוני) הזה ביום טוב מקרא קודש הזה", אבל ביעלה ויבוא שבשבת ר"ח או חוה"מ (בברכת "רצה"), וכן ביעלה ויבוא שבברכת המזון - אין מזכירים שבת כלל.

[עזריאל ברגר]

ועד עתה לא ברור לי על איזה מהם דנים באשכול...

[לבי במערב]

גא"מ לתחושת אי־הבהירות, אך נראה שביעו"י דתפלה דנו.

וצ"ב החילוק בינו לשבברהמ"ז.

[מה שנכון נכון]

הלכות אלו (לכל ישראל) על חילוקיהם וטעמיהם מבוארות בטושו"ע ונו"כ סימנים קפח, ה; תכה, א; תפז, ג.

[עזריאל ברגר]

גא"מ לתחושת אי־הבהירות, אך נראה שביעו"י דתפלה דנו.

וצ"ב החילוק בינו לשבברהמ"ז.

הנלפענ"ד מסברא:
בתפילה - זוהי ברכת "קדושח היום", ולכן בכל מקום שאנו מזכירים את היום (אפילו בווידוי דנעילה בחזרת הש"ץ) - מזכירים את כל קדושותיו.
בברכת המזון (וב"רצה") - זוהי ברכה רגילה יומיומית שמתפללים בה על בית המקדש, ובה מוסיפים תפילה על ימים שהיינו אמורים להקריב בהם קרבן מוסף, ומכיוון שאין זו "ברכת קדושת היום" לכן יש הזכרה נפרדת לשבת ("רצה והחליצנו") והזכרה נפרדת לשאר הימים.