חיפוש ביאור לשתי שורות מתוך ההושענות לרס"ג

[תלמיד-חכמים]

שתי שורות מתוך ההושענות לרס"ג (סידור רס"ג עמ' רמא), שלא עלה בידי לפענח למי הכוונה בהם, אשמח לתשובות:
הושענא למען נושע בהשקיפו על מעלה הציצים
הושענא למען ענה יבנו כל הבתים הנתוצים
כנראה שהכוונה לנביאים מסוימים, אחרי זמן שלמה המלך.

[יבנה]

כאן https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... 005&page=1 לא גרס "כל". בכל אופן לכאורה הכוונה לעזרא או נחמיה שבנו את ירושלים שנית.

[לבי במערב]

דברי־הימים ב, כ:

(יד) וְיַחֲזִיאֵ֡ל בֶּן־זְכַרְיָ֡הוּ בֶּן־בְּ֠נָיָה בֶּן־יְעִיאֵ֧ל בֶּן־מַתַּנְיָ֛ה הַלֵּוִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אָסָ֑ף הָיְתָ֤ה עָלָיו֙ ר֣וּחַ ה֔' בְּת֖וֹךְ הַקָּהָֽל׃
(טו) וַיֹּ֗אמֶר הַקְשִׁ֤יבוּ כׇל־יְהוּדָה֙ וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם וְהַמֶּ֖לֶךְ יְהוֹשָׁפָ֑ט כֹּֽה־אָמַ֨ר ה֜' לָכֶ֗ם אַ֠תֶּם אַל־תִּֽירְא֤וּ וְאַל־תֵּחַ֨תּוּ֙ מִפְּנֵ֨י הֶהָמ֤וֹן הָרָב֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֥א לָכֶ֛ם הַמִּלְחָמָ֖ה כִּ֥י לֵא-לֹקִֽים׃
(טז) מָחָר֙ רְד֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם הִנָּ֥ם עֹלִ֖ים בְּמַעֲלֵ֣ה הַצִּ֑יץ וּמְצָאתֶ֤ם אֹתָם֙ בְּס֣וֹף הַנַּ֔חַל פְּנֵ֖י מִדְבַּ֥ר יְרוּאֵֽל׃
(יז) לֹ֥א לָכֶ֖ם לְהִלָּחֵ֣ם בָּזֹ֑את הִתְיַצְּב֣וּ עִמְד֡וּ וּרְא֣וּ אֶת־יְשׁוּעַת֩ ה֨' עִמָּכֶ֜ם יְהוּדָ֣ה וִֽירוּשָׁלִַ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ וְאַל־תֵּחַ֔תּוּ מָחָר֙ צְא֣וּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַה֖' עִמָּכֶֽם׃
(יח) וַיִּקֹּ֧ד יְהוֹשָׁפָ֛ט אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וְכׇל־יְהוּדָ֞ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם נָֽפְלוּ֙ לִפְנֵ֣י ה֔' לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֖ת לַהֽ'׃
(יט) וַיָּקֻ֧מוּ הַלְוִיִּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים וּמִן־בְּנֵ֣י הַקׇּרְחִ֑ים לְהַלֵּ֗ל לַה֙' אֱ-לֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל לְמָֽעְלָה׃
(כ) וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצְא֖וּ לְמִדְבַּ֣ר תְּק֑וֹעַ וּבְצֵאתָ֞ם עָמַ֣ד יְהוֹשָׁפָ֗ט וַיֹּ֨אמֶר֙ שְׁמָע֗וּנִי יְהוּדָה֙ וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם הַאֲמִ֜ינוּ בַּה֤' אֱ-לֹקֵיכֶם֙ וְתֵ֣אָמֵ֔נוּ הַאֲמִ֥ינוּ בִנְבִיאָ֖יו וְהַצְלִֽיחוּ׃
(כא) וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיַּעֲמֵ֤ד מְשֹֽׁרֲרִים֙ לַה֔' וּֽמְהַֽלְלִ֖ים לְהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ בְּצֵאת֙ לִפְנֵ֣י הֶֽחָל֔וּץ וְאֹֽמְרִים֙ הוֹד֣וּ לַה֔' כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃

ירמי' לג:

(ד) כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר ה֙' אֱ-לֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃
(ה) בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כׇּל־רָעָתָֽם׃
(ו) הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃
(ז) וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃
(ח) וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכׇּל־עֲוֹנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י לְכָול־עֲוֹנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃
(ט) וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־כׇּל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם וּפָחֲד֣וּ וְרָֽגְז֗וּ עַ֤ל כׇּל־הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כׇּל־הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃ ס

[תלמיד-חכמים]

הרב יבנה - ודאי שאין הכוונה לעזרא ונחמיה, שכן רס"ג הזכירם לקמן בפיוט.
הרב לבי במערב - ייש"כ גדול!
באמו"ד מאמר ג' פרק ז' רס"ג כותב ש'יחזיאל' הנזכר כאן הוא שהתנבא עליו עובדיה 'וציר בגוים שולח'. השאלה האם הוא התכוון אליו כאן, כי ייתכן שכוונתו למלך יהושפט, שהוא 'השקיף על מעלה הציצים'.
ומפליא שרס"ג התכוון לאחד מהם, כי לא מצינו בתפילות אחרות שמזכירים זכותו של אף אחד מהם.

[סליחות]

מהושענות המבואר נוסח עדן עמ' פ <באוצר>
ושם אפשר כמובן למצוא ביאור גם לשאר ההושענות.

[לבי במערב]

אינני רואה הכרח לפרשו דוקא על אסא, אך לא אתווכח בזה.

[תלמיד-חכמים]

הנוסח בהושענות הנ"ל שונה מסדור רס"ג, בהושענות כתוב 'הערים הנתוצים' ובסדור רס"ג 'הבתים הנתוצים', וכמו הפסוק שהביא הרב לבי במערב.
הנוסח שבהושענות קשה קצת, כי לשון נתיצה שייך בעיקר על בית, ועוד שהיה צ"ל 'הערים הנתוצות'.

[לבי במערב]

ועוד שהיה צ"ל 'הערים הנתוצות'.

הא לא קשיא, כי לתפארת החרוז הוכרח לסיים ב'־ים'.

[לבי במערב]

לשון נתיצה שייך בעיקר על בית

ראה שופטים ט, מה. ירמי' ד, כו [ושמא בנו"ט להעיר גם מישעי' כד, י].