נוסח לשם יחוד

[בערקע חייט]

בכל הנוסחאות של לשם יחוד אומרים ויה''ר 'מלפניך' או שתהא חשובה 'לפניך' כולם בלשון נוכח, ורק בהלשם יחוד של טלית ותפילין בשניהם אומרים ותהא חשובה 'לפני הקב''ה' בלשון נסתר, אם מי שהוא יודע הטעם לזה, וגם מי הם שתיקנו נוסח הלשם יחוד שבכל מצוה, שיש שינויים בענינם,
ויישר כחכם למפרע

[בחפשי כותב]

בכל הנוסחאות של לשם יחוד אומרים ויה''ר 'מלפניך' או שתהא חשובה 'לפניך' כולם בלשון נוכח, ורק בהלשם יחוד של טלית ותפילין בשניהם אומרים ותהא חשובה 'לפני הקב''ה' בלשון נסתר, אם מי שהוא יודע הטעם לזה

דיוק נאה.
אולי יש לומר עפימ"ש בספר 'מראה יחזקאל' (פרשת מקץ ד"ה וזהו שתקנו): "כשמתחילין 'הודו' וכו', אומרים הכל בלשון נסתר, כי מי ערב לבו לדבר בלשון נוכח, רק בדרך ארעי מזכירין קצת פסוקים. עד אח"כ שאומרים השבח הגדול ברוך שאמר, וכל אמירת פסוקי דזמרה וכו', ובזה נוטלין רשות ומבטיחין ונהללך ונשבחך כו' ונזכיר שמך [בלשון נוכח]".
הכי נמי יש לומר ע"ד נוסח הלשם יחוד של טלית ותפילין. שבעת אשמורת הבוקר, קודם התפלה, טרם נכנס אל הקדושה [ובפרט לפי מנהג המקובלים, ומקורו מהזוה"ק, שמניחים טלית ותפילין בבית], אזי הקב"ה עדיין בבחינת נסתר, ומי ערב לבו לדבר בלשון נוכח. ולכן אומרים 'לפני הקב"ה', בלשון נסתר. אמנם אחר התפלה, שכבר נכנס אל הקדושה, והתקרב להשי"ת, תקנו לומר 'לפניך' בלשון נוכח.

[צופה_ומביט]

בכל הנוסחאות של לשם יחוד אומרים ויה''ר 'מלפניך' או שתהא חשובה 'לפניך' כולם בלשון נוכח, ורק בהלשם יחוד של טלית ותפילין בשניהם אומרים ותהא חשובה 'לפני הקב''ה' בלשון נסתר, אם מי שהוא יודע הטעם לזה

דיוק נאה.
אולי יש לומר עפימ"ש בספר 'מראה יחזקאל' (פרשת מקץ ד"ה וזהו שתקנו): "כשמתחילין 'הודו' וכו', אומרים הכל בלשון נסתר, כי מי ערב לבו לדבר בלשון נוכח, רק בדרך ארעי מזכירין קצת פסוקים. עד אח"כ שאומרים השבח הגדול ברוך שאמר, וכל אמירת פסוקי דזמרה וכו', ובזה נוטלין רשות ומבטיחין ונהללך ונשבחך כו' ונזכיר שמך [בלשון נוכח]".
הכי נמי יש לומר ע"ד נוסח הלשם יחוד של טלית ותפילין. שבעת אשמורת הבוקר, קודם התפלה, טרם נכנס אל הקדושה [ובפרט לפי מנהג המקובלים, ומקורו מהזוה"ק, שמניחים טלית ותפילין בבית], אזי הקב"ה עדיין בבחינת נסתר, ומי ערב לבו לדבר בלשון נוכח. ולכן אומרים 'לפני הקב"ה', בלשון נסתר. אמנם אחר התפלה, שכבר נכנס אל הקדושה, והתקרב להשי"ת, תקנו לומר 'לפניך' בלשון נוכח.

דא עקא שביהי רצון שלפני הנחת תפילין בתחילת אותו משפט גופא אומרים "ויהי רצון מלפניך".

[צופה_ומביט]

אני התקשיתי בזמנו ביהי רצון זה בנקודה שציינתי, הנוסח של משפט שפותח ב"יהי רצון מלפניך" ומסיים ב"לפני הקב"ה",
וכך כתוב אצלי בענין זה:

שאלה בנוסח יהי רצון שלפני הנחת תפילין

הנוסח בשערי ציון (למקובל רנ"נ האנובר שנת תכ"ב ועוד הוצאות), ובסידורים: בית יעקב עמדין, אוצר התפילות, אשי ישראל, דעת קדושים, מקור התפילות, סידור נוסח אשכנז שהו"ל הרב אריה לייב פרומקין, עטרת ירושלים, תפילה למשה עם ביאורי הגרח"ק, בית תפילה, הוא:

וִיהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לִפְנֵי הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ וכו'.

מדברים בנוכח לקב"ה, "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו" – וא"כ צריכים להמשיך "שתהא חשובה מצות תפילין לפניך", ובמקום זה עוברים תוכ"ד לגוף שלישי "לפני הקדוש ברוך הוא".

וצ"ע.

בסידור דרך ישרה [שהוא הראשון מסידורי אשכנז שהביא נוסח "לשם יחוד" לפני הנחת טלית ותפילין] הנוסח ישר, וגם בפעם השניה כתוב "לפניך".
גם בסידור עבודת ישראל [שם נמצא היהי רצון אחרי ההנחה] הנוסח ישר, כי אין כלל פעם שניה. אלא "שתהא חשובה מצות וכו' כאילו" וכו'.
לא בדקתי לע"ע בסידורים אחרים שאינם תח"י.

מברכות הפותחות "ברוך אתה ה'" והרבה מהן עוברות אח"כ לגוף שלישי "אשר בחר בנו" ועוד - אין לי קושיא. כי ידועים בזה דברי הרשב"א בתשובה ובחידושי אגדות ברכות, וכמדומה הביא זאת גם הריטב"א בברכות / פסקי ברכות, ואומר בזה טעם על פי נגלה וטעם על פי סוד, עיי"ש.
ושם בפשוטו הגוף שלישי הוא המשך ל"אלוקינו מלך העולם" [שהוא עומד, לא נוכח ולא שלישי]: אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו וכו'. וכלל לא נמנע - ואף מצוי - בשפה לומר כך לאדם: אתה הגיבור הגדול שכבש והחריב את מדינה פלונית.

אבל בכאן זהו נוסח יהי רצון, שאומר "מלפניך" ומיד ממשיך "לפני הקב"ה", וכזה לא זכור לי ממקום אחר.
ולא מתאים כאן הביאור הפשטיי הנ"ל מנוסח הברכות. כי כאן הגוף שלישי אינו המשך למילה "אלוקינו ואלוקי אבותינו" שאמרנו בינתיים, אלא אחרי הזכרת התואר לקב"ה חזרנו אל גוף הבקשה: שתהא חשובה וכו', ומדוע שהיא תשתנה פתאום מנוכח לגוף שלישי? מה עוד שנוצר הרושם כביכול פונים למישהו אחד ומבקשים ממנו שתהיה חשובה המצוה לפני מישהו אחר.
וגם אם היה מקום לקשר את זה למה שמצינו בברכות - קשה לדמות מילתא למילתא ממה שמצינו כך בברכות שתיקנו חכמים, ומי יבוא בסודם.


באגב זה, כתוב אצלי באותו הקשר:

מצאנו בברכה על ראיית קברי מתים, שמברך ברוך אתה ה' אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין, ולכאורה הו"ל לומר אשר יצר אותם / את האדם / בני אדם בדין וכו'. הרי מדברים כעת עם הקב"ה ולא עם המתים. וזכורני שכבר עמדו בזה. ע"כ.

[בחפשי כותב]

דא עקא שביהי רצון שלפני הנחת תפילין בתחילת אותו משפט גופא אומרים "ויהי רצון מלפניך".

צודק.
ואולי יש ליישב קצת, כי זה שהשי"ת הוא ה' אלקינו, זה בכל עת ובכל רגע בלי הפסק. ולכן באמירת 'ה' אלקינו' יכולים לומר תמיד בלשון נוכח 'מלפניך'. ולכן גם בבוקר מברכים מיד ברוך 'אתה' ה"א הנותן לשכוי בינה וכו' וכו' (ברכות דף יב ע"א). משא"כ בעשיית המצוות, יש הפסק, וחדשים לבקרים בכל יום, וצריכים שוב להתקרב אל הקדושה, כדי להגיע לבחינת 'נוכח'.

[בערקע חייט]

יישר כחכם לכל המשיבים

[צופה_ומביט]

באגב זה, כתוב אצלי באותו הקשר:

מצאנו בברכה על ראיית קברי מתים, שמברך ברוך אתה ה' אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין, ולכאורה הו"ל לומר אשר יצר אותם / את האדם / בני אדם בדין וכו'. הרי מדברים כעת עם הקב"ה ולא עם המתים. וזכורני שכבר עמדו בזה. ע"כ.

כשכתבתי את ההודעה הנ"ל [כולה, השאלה בנוסח היהי"ר שלפני הנחת תפילין] זכרתי שכבר כתבתי ע"ז בפורום ואף פתחתי ע"ז אשכול, אבל חיפשתיו ולא מצאתיו.
כעת לאיזה ענין חיפשתי בתיבה הפרטית שלי וראיתי התכתבות עם הרב "אשרי יושבי ביתך", לגבי פלא שאותו אשכול ההוא נמחק בפתע פתאום בלא אומר ודברים [בגלל שהשאלה כבר נשאלה בפורום בתוך אשכול אחר ואכמ"ל].
ועכ"פ מתוך כך התברר לי שהרב הנ"ל הוא בעל ההערה הנ"ל לגבי צידוק הדין, וכפי שהתנסחתי לעיל שמשפט זה אינו ממני אלא מצאתיו כתוב אצלי.
וכעת הריני אומר דבר בשם אומרו.