מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
יהודהא
הודעות: 300
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ינואר 14, 2022 10:46 am

רבים העמיקו בשירה זו ,הבנתה,פירוש המילים- ושורשם, הלשון הפיוטית ועוד,

הפעם ננסה לעמוד על המבנה והחלוקה הפנימית מבחינה רעיונית שבה.
גם כאן יש רבים שנתנו הסברים טובים ויפים , יש את המלבים, ואחרים, וכמובן שהחלוקה לקטעים משתנה לכל אחד לפי סדר חלוקתו לנושאים.

לזה פסוק מסויים היא הכותרת לבאים. ולשני הפוך היא סיום לקטע הקודם.
וממ ברצוני להביא אחד שאולי פחות ידוע -אולם מרשים ומפליא בניתוחו ובהתאמתו לתוכן הפסוקים,

שימו לב להתאמה בצבעים בפתיחה ואחכ בקטעים המתאימים להם,
ואחכ גם בתוך הקטעים עצמם לסימנים: ____ , {,,,} , < < , המגדירים של כל קטע - ואת שיוכו לקטע הפסוק שבראשו,-

* וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; = מדבר על ישועת ישראל ומפלת המצרים
*וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם,... וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, = גילוי כח וגדולת ה.
*וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. = אמונה בה' וגלוי כבודו,

שירת הים:
אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר :

א.

ישועת ישראל - מפלת המצרים

אָשִׁירָה לַּה' { כִּי גָאֹה גָּאָה} < סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם <

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה,
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ .
ה' אִישׁ מִלְחָמָה, ה' שְׁמוֹ .

{מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם,
וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף} .

< תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ , יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן <


ב.

גילוי כח וגדולת ה

יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי {(נאדרי) בַּכֹּחַ } < יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב . <

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.

{ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים,
קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם } .

< אָמַר אוֹיֵב : אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל , תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי,
אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי,.
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים <


ג.

אמונה בה' וגילוי כבודו

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' , { מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ } < נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא<

נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ,-
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ -

{ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ ,}.

< שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּ,-
חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת.
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם,-
אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ, כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן.<


ד.

בקשה על העתיד:

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד ,בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן,-
עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ ,

ה.

קבלת עול מלכות שמיים:

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ,-
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ ,ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ.
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.

ו.

אינו חלק מהשירה - (לרשי והאבודרהם)

כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם
וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
---------------------------------------------------------------------------

התאמה טובה ומלאה בין הפסוקים לרעיונות - עדיין לא ראיתי - באף חלוקה, וממ בחרתי להביא את זו ,גם מפני שהיא ידועה פחות , ובעיקר בגלל שיש בה טעם של שלמות יופי שמתיישבים יפה על הפסוקים . בין בחלוקה ראשית (ויושע) וכן בהמשך השירה כולה.

מתוך הסידור עיון תפילה , הר שטרן מיכל, ועל סמך הערותיו של ר ש, פ, סמליוס.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ש' ינואר 15, 2022 8:43 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 300
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ינואר 14, 2022 10:55 am

- חלוקה לפי לשון הפיוט :
גם כאן יש חלוקה לשלושה חלקים, אבל אין קשר ל" ויושע " שלפניו, ויש כן קשר לקטע הסיום "כי בא סוס פרעה וכו ,

יש לנו בשירה שלושה פעמים (בעצם- 4, עד יעבור ,עד יעבור) -פסוקים שיש בהם חזרה על מילים \ משפטים , והם באים להדגשה התפעלות ולהעצמת הבטוי והשבח לקל, כעין פזמון חוזר, והם אלה היוצרים לנו את החלוקה הבאה,

*וכאדם שקרה לו נס , שאביו הצילו בגבורה ממקום הסכנה, והא מודה ומשבח אותו , ובין יתר דבריו הוא הוא אומר : אבא ! אבא !
*וגם : אין כמוך,! אין כמוך ! ו
* גם מציין את מקום ההצלה : בים , בים , בים .

וכן , בהבעת התודה , יש קריאות חוזרות, וגם מנושאים קודמים שכבר עלו , זה א י נ נ ו דיבור מסודר ומדורג בשלבים שונים ,אלא שירה והודייה הבוקעים ומשתפכים בנבואה מלפני -ולפני הקבה,

אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר

חלק א
אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ

ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם

וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן

יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ =(אבא אבא)
יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב


חלק ב

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ

וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים

קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם אָמַר אוֹיֵב

אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי

אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם

צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' = ומבלעדיך אין לנו,,)
מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא


חלק ג

נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ

נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן

חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם

אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן

עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ

מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ

ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד

חתימה
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם = כמה ניסים עשית לנו ב י ם !)
וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.


ועדיין רבו המפרשים - ושבעים פנים לתורה,
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ש' ינואר 15, 2022 8:49 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ברשילא
הודעות: 46
הצטרף: ד' מרץ 10, 2021 2:31 am

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי ברשילא » ו' ינואר 14, 2022 12:17 pm

חלוקה שונה של השירה - מהג"ר דוד צבי הופמן זצ"ל בעל "מלמד להועיל".
בפירוש הרד"צ לספר שמות, שי"ל לפני כמה שנים, מיצר המתרגם והעורך, ר' אשר וסרטייל זצ"ל, על יד זדונית שתלשה[!] כשלושים דפים מכתב היד - בדיוק בפירוש השירה. (תוך ציון מרומז אל העקבות...).
הוא מביא את השריד הזה שפורסם שנים קודם לכן ב"מחניים".
קבצים מצורפים
עמודים מ- מחניים ג שירת הים רדצה.pdf
(334.3 KiB) הורד 41 פעמים

יהודהא
הודעות: 300
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ינואר 14, 2022 2:00 pm

ברשילא כתב:חלוקה שונה של השירה - מהג"ר דוד צבי הופמן זצ"ל בעל "מלמד להועיל".
בפירוש הרד"צ לספר שמות, שי"ל לפני כמה שנים, מיצר המתרגם והעורך, ר' אשר וסרטייל זצ"ל, על יד זדונית שתלשה[!] כשלושים דפים מכתב היד - בדיוק בפירוש השירה. (תוך ציון מרומז אל העקבות...).
הוא מביא את השריד הזה שפורסם שנים קודם לכן ב"מחניים".


ישכח על ההפנייה. ולנתלש - האם אבד לגמרי ? ולתולש - מה היה בהם שכה העלה את חמתו ?
ממ אגב גררא בשם רדצ זל ,שמסר בשם הגרא: על הטעם להוספת 3 פסוקי נך בסוף השירה,

" חזל לא נטו לצרף שירת הים לפסד"ז שהם בתורה , ואינם משירי דוד עבדך. ולכן דחו את אמירתו לסופם,
וכדי לא לסיים בפרשה מהתורה - הוסיפו בסופה פסוקים מהנך."
ומשום כך גם הסתייג הגרא מלהוסיף כאן את שמע ישראל, וראה בכך טעות שהשתרבבה מאמירת הפסוקים במלכויות של ראש השנה.

ברשילא
הודעות: 46
הצטרף: ד' מרץ 10, 2021 2:31 am

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי ברשילא » א' ינואר 16, 2022 1:34 pm

יהודהא כתב:
ברשילא כתב:חלוקה שונה של השירה - מהג"ר דוד צבי הופמן זצ"ל בעל "מלמד להועיל".
בפירוש הרד"צ לספר שמות, שי"ל לפני כמה שנים, מיצר המתרגם והעורך, ר' אשר וסרטייל זצ"ל, על יד זדונית שתלשה[!] כשלושים דפים מכתב היד - בדיוק בפירוש השירה. (תוך ציון מרומז אל העקבות...).
הוא מביא את השריד הזה שפורסם שנים קודם לכן ב"מחניים".


ישכח על ההפנייה. ולנתלש - האם אבד לגמרי ? ולתולש - מה היה בהם שכה העלה את חמתו ?

כנראה לא "העלה את חמתו" אלא פשוט חמד אותם.
(עובדה שהתפרסם קטע - כנראה מעובד - מתוכם)


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים