ז"ל ספר האשכול - וכד מטי לגואל ישראל מתחיל בברכה אריכתא, וכמה דברי חבורין אית באילין מילי לראשונים ואחרונים, מנהון פיוטי ומנהון טיידי, אלא מיהו מימר ראשון דהוה מיתמר מיומא דרבנן דהוראה הדין רישיה, איתן למד דעת, בטרם ידעוך כל, גלה לכל יציר, דרך ללכת בה, הובחן מעשרים דור, ועמד בכל הנסיון. ואית ליה טעמי' מושכין לבבות דלקיטן מפום קדמאי. ובסוף ברכה קרי פסוקי דעקידה קמי דליחתום...
האם מישהו באר מה המיוחד בפיוט הקדום הלז, ומהם הטעמים מושכי הלבבות הלקוטים בתוכו מקדמאי?