שיבנה בית המקדש וכו' ותן חלקנו בתורתך - מה הקשר?

[מנוחתך]

אנחנו מתפללים, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך וכו'.

לכאורה נראה שהמילים "ותן חלקנו בתורתך" אין להם כל שייכות בבניית בית המקדש, וגם לא קשור לעבודתה. למה הפסיקו באמצע התפילה עם בקשת חלקינו בתורתו - איזה שייכות יש לב' הבקשות האלו?

[עושה חדשות]

ראה דברי מהר"ל בגבורות ה' פרק ח, ובדרך חיים על אבות פ"ה משנה כ, וכן בפי' הגר"א שם.

[אראל]

מלפני שנים רבות חשבתי פעם בדרך ווערטל...
שהרי אסור ללמוד בת"ב, וא"כ כשיבנה ביהמ"ק והימים האלו יתהפכו למועדים וימים טובים שיעסקו בהם בתורה, הרי יתוסף חלק בתלמוד תורה....

[מה שנכון נכון]

יעוי' חגיגה ה, ב "כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה".

[צופה_ומביט]

מלא בפתיחתות לאיכה רבה:

כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לְהוֹצִיא דְבַר תּוֹרָה מִפִּיו.
כְּשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִזְכֹּר אֶת תַּלְמוּדוֹ.
"עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ" וכו' "וְהָאוֹר", זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר.
עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וכו' וְהָאוֹר, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (משלי ו, כג) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. וְהַיָּרֵחַ זוֹ סַנְהֶדְרִין, דְּתַנְיָא סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה. וְהַכּוֹכָבִים, אֵלּוּ הָרַבָּנִים. וכו' וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת, אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל בַּר קַפָּרָא. כִּי מִעֵטוּ, זוֹ הַתַּלְמוּד שֶׁהוּא כָּלוּל בָּהֶם. וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת, אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִזְכֹּר [במדרש קהלת: לסבור] אֶת תַּלְמוּדוֹ. וכו' וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב.

ויסודו בפסוק "מלכה ושריה בגויים - אין תורה".

אמנם דוק שכמה מהנ""ל תלו בגלות ישראל לבין האומות [וכנ"ל בלשון הפסוק] (וכפי שהביא גם הרב משנ"נ מהגמרא חגיגה), ולא בחורבן בית המקדש, וצ"ע.

[בן האלקשי]

ביאור הגר"א אבות סוף פ"ה

י״ר שיבנה כו', וכן בסוף תמיד, וכאן לפי שהוא כלל התורה משה קבל כו' ואין תורה בלא בית המקדש כמ״ש איכה א' מלכה ושריה בגוים אין תורה, אמר י״ר שיבנה כו' ותן כו' כמ״ש (ישעיה י״א) ומלאה הארץ דעה את ה'

[כן מסתבר]

אנחנו מתפללים, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך וכו'.

לכאורה נראה שהמילים "ותן חלקנו בתורתך" אין להם כל שייכות בבניית בית המקדש, וגם לא קשור לעבודתה. למה הפסיקו באמצע התפילה עם בקשת חלקינו בתורתו - איזה שייכות יש לב' הבקשות האלו?

אכן בנוסח הספרדי א”א כן

ביאור הענין:

תפילת יה”ר שיבנה וכו’ מקורה בסוף פ”ה דאבות, ושם יש רק 2 בקשות קצרות, שיבנה ביהמ”ק ושיתן חלקנו בתורתו, 2 בקשות חשובות ביותר, אחת לתורה ואחת לעבודה, שהם עיקרי הדת

בנוסח הספרדי הוסיפו על הבקשה השניה עוד תחנונים, שמקורם במודים דרבנן, וכך הם אומרים ’ותן חלקנו בתורתך לעשות רצונך ולעבדך בלב שלם’, ואילו על הבקשה הראשונה אינם מוסיפים כלום

ואילו האשכנזים מוסיפים על הבקשה הראשונה ’שיבנה ביהמ”ק בב”י’ עוד תחנונים ’ושם נעבדך’ וכו’ שמקורם בברכת עבודה דג’ רגלים, ומ”מ סיימו תחילה את הנוסח המקורי שבמס’ אבות, ולא שילבו את התוספת באמצע הנוסח המקורי

לסיכום:

על הבקשה ’שיבנה ביהמ”ק בב”י’ יש תוספת ’ושם נעבדך ביראה’ וכו’
ועל הבקשה ’ותן חלקנו בתורתך’ יש תוספת ’לעשות רצונך ולעבדך’ וכו’
ושניהם לדבר אחד נתכוונו

[ORI929]

אכן תמיד זה הי' קשה לי בתפילה וכמדומני שחיפשתי פעם ומצאתי למי שביאר בזה אולי תבורת חב''ד