פורום אוצר החכמה

יעקל כתב:ובשירי דוד עבדך נהללך וכו'

מזמור צ' תפילה למשה נאמר ע"י משה
שירת הים נאמרה ע"י יוצאי מצרים על הים והרבה לפני דוד
"נשמת כל חי" חובר הרבה אחרי חיי דוד עלי אדמות (כנראה מתקופת הגאונים, כנלפע"ד)

ולא הבינותי ...

יעקל כתב:"נשמת כל חי" חובר הרבה אחרי חיי דוד עלי אדמות (כנראה מתקופת הגאונים, כנלפע"ד)..

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:ובשירי דוד עבדך נהללך וכו'

מזמור צ' תפילה למשה נאמר ע"י משה
שירת הים נאמרה ע"י יוצאי מצרים על הים והרבה לפני דוד
"נשמת כל חי" חובר הרבה אחרי חיי דוד עלי אדמות (כנראה מתקופת הגאונים, כנלפע"ד)

ולא הבינותי ...

איני יודע על מה בדיוק אתה מדבר, כי בנוסח שלנו אין משפט כזה (אולי גם בגלל הקושיא הזאת).

אבל עכ"פ כל ספר התהילים נקרא על שם דוד.

יעקל כתב:מהו מקור מנהג הנהוג בחצה"ק צאנז (וגם חב"ד אאל"ט) לומר אחרי ברייתא דר' ישמעאל את היהי רצון וכו' שייבנה בלי ושם נעבדך וכו' (בניגוד למנהג אשכנז) ?

זיז שדי כתב:מי יודע אם מצינו במקרא לשון זן, מזון, פרנסה? אם משה תיקן ברכת הזן האם הלשונות האלו נתוספו לאח"כ? (מפיקים מזן אל זן? לכאורה הכוונה למינים ולא למזון) (יש המפרשים אשה זונה ברחב לשון מזון על פי הבנה בת"י אך נראה יותר דפירוש פונדקיתא הוא זונה)

לייבעדיג יענקל כתב:

זיז שדי כתב:מי יודע אם מצינו במקרא לשון זן, מזון, פרנסה? אם משה תיקן ברכת הזן האם הלשונות האלו נתוספו לאח"כ? (מפיקים מזן אל זן? לכאורה הכוונה למינים ולא למזון) (יש המפרשים אשה זונה ברחב לשון מזון על פי הבנה בת"י אך נראה יותר דפירוש פונדקיתא הוא זונה)

לא שמעת קריאת התורה בפרשת ויגש?

זיז שדי כתב:שאילתי עדיין עומדת על המילה פרנסה, אא"כ אזכר בה גם כן עוד מעט או אם תזכירני

ר' מני דשאב ור' יהושע דסיכנין בש' ר' לוי, גדול שלום, שכל הברכות טובות ונחמות שהק' מביאן על ישראל, חותמיהן בשלום.
בקרית שמע - פורס סוכת שלום.
בתפילה מעין הברכות - עושה שלום.
בברכת כהנים - וישם לך שלום (במדבר ו, כו).
ואין לי אלא בברכות, בקורבנות מנין, זאת התורה לעולה ולמנחה (ויקרא ז, לז).
ואין לי אלא בכלל, בפרט מנין, זאת תורת העולה (שם /ויקרא/ ו, ב), זאת תורת המנחה (שם /ויקרא ו'/ ז), וזאת תורת החטאת (שם /ויקרא ו'/ יח), וזאת תורת האשם (שם /ויקרא/ ז, א), וזאת תורת זבח השלמים (שם /ויקרא ז'/ יא).
ואין לי אלא בקורבנות יחיד, בקרבנות ציבור מנין, אלה תעשו לי"י במועדיכם וגו' (במדבר כט, לט).
אין לי אלא בעולם הזה, בעולם הבא מנין, כי כה אמר י"י הנני נוטה אליה כנהר שלום (ישעיה סו, יב)...

אלו הן בין הפרקים וכו'. אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה דאמר, בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק. אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מאי טעמיה דרבי יהודה - דכתיב: וה' אלהים אמת.

אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מטתו. אמר רבי יוסי: מאי קרא - רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה. אמר רב נחמן: אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת.

צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה', וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ, צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת.

יעקל כתב:כידוע הרב בעל התניא ז"ל שינה בתפילת שמו"ע מהנוסחא המקובלת בנוסח אשכנז "חננו מאיתך דעה בינה והשכל" לנוסחא של נוסח האר"י ז"ל "חכמה בינה ודעת"

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:למה בסידור הרב בעה"ת כופלין בכל הנשמה וגו' ולא באורך ימים אשביעהו וגו' ?

מסתמא יש טעמים לכפילת כל הנשמה שאינם שייכים לכפילת אורך ימים.
אגב, מנהגנו לכפול אורך ימים במוצאי שבת, אבל לא בשחרית של שויו"ט.

נ.ב. אינני יודע מהו טעם כפילת אורך ימים.

כופלין אורך ימים במוצ"ש מפני מנין ק"ל תיבות, עיין מג"א ריש סימן רצ"ה.
ושייך דווקא למוצ"ש, אבל ממנו נמשך בסידורים הרגילים לכפול גם בשחרית.
כופלין כל הנשמה לסיום פסוד"ז כמובא בפוסקים בסימן נ"א.

עקבי כתב:אורח חיים סי' קמז, ח: ביום שיש ב' ספרי תורה לא יפתחו השניה ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשון: הגה ואין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השניה על השלחן שלא יסיחו דעתן מן המצו' ומוציאין ב' הספרים כאחת ותופסין בשניה עד אחר שקראו בראשונה. (אור זרוע בשם הירושלמי):